בימים האחרונים הרשת געשה לאחר שדומותו האהובה של מיקי מאוס הפכה לנחלת הכלל, עם פתיחת השנה האזרחית החדשה. ראשית, יש להדגיש כי המדובר על זכויות יוצרים בלבד שניתנו ליצירה ספציפית מאוד והיא "מיקי השורק" המופיע בסרטוני הפתיחה של סרטי דיסני. מעריצי מיקי מאוס יודעים כי לדמות גלגולים יצירתיים רבים, והם זוכים לשלל הגנות משפטיות לרבות הגנה של זכויות יוצרים, סימני מסחר, עיצובים ועוד.
על כן חשוב להבין, כי דרכי ההגנה על דמויות בדיוניות הן מגוונות, ואינן תחומות רק להגנת זכות יוצרים, ולכן גם אם הגנת זכות היוצרים בדמות מסוימת פגה, אין זה אומר כי ניתן לעשות בדמות ככל העולה על רוחנו. כך למשל, אם מדובר בדמות שנרשמה גם כסימן מסחר, כל עוד הסימן הרשום בתוקף, הוא יהנה מהגנת דיני סימני המסחר.
ואכן מיקי מאוס היא אולי הדמות המזוהה ביותר עם דיסני, אך בשנים האחרונות דיסני רכשה זכויות במספר לא מבוטל של דמויות מוכרות, אשר בכל אחת מהן מגולם פוטנציאל מסחרי עצום. בראש רשימה זו ניתן למנות את הזכויות לדמויות מלחמת הכוכבים, סדרת סרטי פנטזיה אמריקאית, שיצר במאי הקולנוע ג'ורג' לוקאס, וכמובן רכישת זיכיון מארוול, המהווה כניסה מרשימה לעולם דמויות גיבורי העל.
תעשיית גיבורי העל והמדע הבדיוני כבר מזמן נמצאת במיינסטרים וגיבורי העל זכו לרנסנס מלא בשנים האחרונות. ניתן בוודאות להכריז כי אין מדובר בלהיטי עבר הרלוונטיים לשנות ה-70, או ה-80 בלבד, אלא על תופעה תרבותית ממשית החוצה גבולות וגילאים, אשר מגלגלת מיליארדי דולרים. עם עליית הז'אנרים השונים והצלחתם, עולות גם לא מעט שאלות משפטיות וסכסוכים רבים צצים בכל הנוגע לסוגיות בתחום הקניין הרוחני, הנוגעות לזכויות בדמויות, בעיצובים ושלל היצירות השונות אשר מפותחות לאורך השנים. מאמר זה ידון בהגנות השונות על הזכויות בדמויות הגיבורים, וכן יסקור כמה מהמקרים הבולטים ביותר של המאבקים מאחורי הקלעים.
אסטרטגיית הגנה מקיפה ורחבה
מעבר ליצירתיות הגלומה ביצירת גיבורי על, עולם זה הוכיח את עצמו כעסק רווחי במיוחד המגלגל מיליארדי דולרים בשנה, כאשר אחד הדברים המאפשרים רווחיות זו היא היכולת להגן על ולאכוף את זכויות הקניין הרוחני ביצירות ובדמויות, אשר מעטרות מוצרים רבים כגון צעצועים, קלפי משחק, פריטי אופנה ועוד.
ההגנה השכיחה והאסוציאטיבית על זכויות בגיבורי העל השונים ועל דמויות מצוירות ובדיוניות בכלל, היא הגנה מכוח חוקי זכויות היוצרים במדינות השונות, אשר אינה דורשת רישום ברוב המדינות. הגנה זו יכולה להיות רחבה, שכן היא מגנה על אופן הביטוי של הרעיון, אשר יכול לכלול את הצורה החזותית של הדמות (האיור), וכן את הסיפור המלווה אותה. עם זאת, הגנה זו מוגבלת בזמן. כך למשל על פי החוק הישראלי, לרוב הזכויות ביצירה פוקעות 70 שנים לאחר מותו של היוצר, ואז היצירה עוברת לנחלת הכלל לשימוש חופשי. אם ניקח לדוגמה את גיבור העל אולי הידוע ביותר, סופרמן, אז בבדיקה קצרה נוכל לגלות כי יוצריו נפטרו בשנות ה-90 ג'רי סיגל (הכותב) נפטר בשנת 1996, וגו' שוסטר (המאייר) נפטר ב 1992, ועל כן זכויות היוצרים בדמות אמורות לפקוע בשנת 2066, שבעים שנה לאחר מות היוצר האחרון שנשאר בחיים. אך למרות זאת, אין למהר להסיק שדמותו של סופרמן תהיה מותרת לכל, וזאת לאור ההגנה המשלימה שניתנה לדמותו בדרך של רישום סימני מסחר רבים במדינות רבות, לרבות ישראל, וזאת בסיווגים שונים, כגון צעצועים, מוצרי הלבשה, סרטים, משחקי מחשב ועוד. ולהבדיל מזכות יוצרים אשר מוגבלת בזמן, סימן המסחר ניתן לחידוש כל עשר שנים.
הגנה נוספת היכולה להינתן בתחום זה היא הגנה מכוח חוק העיצובים בהתייחס לצורה הייחודית של מוצרים שונים, אשר מגדילה את יכולת ההגנה מפני העתקה, זיוף, וגניבה. במאמר מוסגר נציין כי ישנן דרכים נוספות בהן בעל הזכויות יכול להגן על זכויותיו, כמו למשל דיני עשיית עושר ולא במשפט או דיני עוולות מסחריות, אולם מאמר זה מתמקד בדיני הקניין הרוחני.
כפי שניתן לראות, קיימים דינים שונים אשר יחד יכולים לספק מעטפת הגנה רחבה ליוצרי הדמויות והסיפורים שמלווים אותן, אך לאור העובדה כי חלק גדול מזכויות אלה כפוף לרישום ולחידוש, חשוב מאוד לגבש אסטרטגיית הגנה כבר בשלבים מוקדמים, על מנת להימנע מטעויות היכולות להשליך על היקף ההגנה במדינות השונות. כך למשל במדינות רבות, על מנת שעיצוב ייחשב לכשיר לרישום עליו להיות ״חדש״, קרי כזה שטרם פורסם (בכפוף לתקופת חסד מסוימת בחלק מהמדינות). פרסומו של עיצוב טרם הגשת בקשה לרישום, יכול לאיין את היכולת לקבל הגנה מכוח דיני העיצובים וכדאי להכיר זאת מראש.
ספיידרמן, איפה הבית?
דוגמה מוכרת לחשיבות זכויות הקניין הרוחני הוא ספיידרמן הגיבור הפופולרי ואחד המוכרים ביותר, שמצוי כבר שנים תחת מעין מאבק משמורת, כאשר הזכויות בו נמכרות, עוברות מיד ליד, מושאלות לצרכים שונים ועוד. הבעלות בזכויות בדמות ספיידרמן היא עניין מסובך, תחילה ראוי לציין כי יוצרי הדמות הם סטן לי וסטיב דיטקו אשר יצרו את הדמות במסגרת עבודתם בחברת מארוול. הדמות הייתה בבעלות הבלעדית של חברת מארוול עד אשר בתחילת שנות האלפיים החברה נתקלה בקשיים כלכליים והחליטה במהלך עסקי כי תמכור את הזכויות לעשיית סרטים בחלק מהדמויות שלה לחברת סוני. בין הדמיות הבולטות עמדו דמויות מעולם האקס מן ודמויות רבות מעולמו של ספיידרמן, לרבות וונום (הפופולרי מאוד לאחרונה) ודמויות רבות נוספות.
לאחר מכן, כאשר חברת מארוול כבר הייתה במצב טוב יותר לאור הקמת היקום הקולנועי של מארוול, סוכם בין החברות על שיתוף פעולה אשר כלל הופעות אורח של ספיידרמן ביקום הקולנועי של מארוול, לרבות שלושה סרטי ספיידרמן חדשים.
לאחרונה הסתיים שיתוף הפעולה בין חברת סוני למארוול, כאשר סוני ממשיכה לתכנן וליצור את המשך עתידו הקולנועי של ספיידרמן בתור בעלת הזכויות הקולנועיות הבלעדית בדמות.
בשנת 2021 הגישה דיסני תביעה כנגד יורשיהם של של סטן לי, סטיב דיטקו (יוצר גיבורי על כמו ספיידרמן במשותף וד"ר סטריינג'), דון הק (יוצר משותף של איירון מן ועוד) ואמנים אחרים, אשר היו מעורבים ביצירת דמויות רבות שהיו בבעלות חברת מארוול ונרכשו על ידי דיסני. התביעה הוגשה במטרה לשמור על זכויותיה של דיסני בגיבור העל ספיידרמן ובכמה מחבריו כמו ת'ור, איירון מן והאלמנה השחורה.
לבסוף הושגה פשרה בין הצדדים, התביעות של מארוול (דיסני) בוטלו ללא אפשרות להגישן מחדש אך פרטי ההסכם נותרו חסויים. מארוול התפשרה עם רוב האמנים באמצע שנת 2023 אך לא התפשרה מיד בתביעתה כנגד האמן סטיב דיטקו (אשר ביקש להשיב אליו את חלקו ביצירות של ספיידרמן וד"ר סטריינג'), ורק לקראת סוף שנת 2023 הגיעו הצדדים לפשרה אשר הביאה את הפרשה לסיומה. גם פרטי הסכם זה נותרו חסויים.
חשוב לציין כי חברת מארוול זכתה בשנת 2013 בתיק דומה כנגד המאייר האגדי ג'ק קירבי, אך גם במקרה זה הצדדים התפשרו בסופו של יום.
המקרה של ביל פינגר ובוב קיין – יצירה משותפת
ביצירה כה מורכבת של בניית עולמות של גיבורי על, מעורבים לעיתים מספר רב של יוצרים, כאשר כל אחד מהם תורם את תרומתו באופן ובמידה שונים, ובמקרים רבים לא ניתן להבחין בחלקו הבלעדי והייחודי של כל יוצר ביצירה הסופית. החוק הישראלי, אשר מכיר במצב דברים זה, הגדיר את התוצר של סיטואציה שכזו כ"יצירה משותפת", כמו שהיה במקרה של בוב קיין וביל פינגר, שנגע באנשים רבים ואף על המאבק להכרה בתרומתו של ביל פינגר ליצירה יצא גם סרט דוקומנטרי בשנת 2017 בשם Batman and Bill.
במקרה זה, במשך שנים רבות ומאז יצירתו של באטמן היה בוב קיין מוכר כמי שיצר את באטמן. רק לאחר שנים, ולאחר מאבק ציבורי מתוקשר וחשש מפתיחה בהליכים משפטיים, הכירו בכך כי אדם בשם ביל פינגר היה למעשה היוצר העיקרי של באטמן ודמויות נוספות כגון רובין, הג'וקר, הרידלר, קאטוומן (אשת החתול) הפינגויין הדחליל, ברוס ווין, ג'יימס גורדון, וחלק גדול מעולמו של באטמן כמו למשל העיר גוטהם סיטי המוסד ארקהאם ועוד. כאמור עד לשנת 2015 היה זה בוב קיין שקיבל את כל הקרדיט על יצירתו של באטמן ושאר הדמויות בעבור חברת די סי וביל פינגר נותר מאחור ללא כל הכרה או קרדיט ממשי.
כל זה השתנה לאחר מאבק ציבורי והרצון להימנע מהליכים משפטיים מצד נכדתו של פינגר, לרבות חשש מהכרעה שיפוטית בעניין. כל אלה הביאו בסופו של יום להסכם בין חברת די סי, בעלת הזכויות בדמות באטמן, לבין יורשיו של פינגר כי תרומתו ועבודתו של פינגר יוכרו והוא יזכה לקבל קרדיט על יצירת באטמן. כך מאז יציאת הסרט "באטמן נגד סופרמן שחר הצדק", מוזכר שמו של היוצר ביל פינגר כיוצר במשותף של באטמן (לא פורסם האם נחתם הסדר כספי בין הצדדים). את המאבק לתיקון העוול שנעשה לביל פינגר הניע מעריץ באטמן, כאשר פנה לנכדתו של פינגר (לה הזכות כיורשת לתבוע את זכויותיו של פינגר) לשם עשיית צדק עם הכותב והיוצר.
האקשן מהסרטים גולש לעולם הקניין הרוחני
הנה נראה כי זירת הקניין הרוחני של גיבורי העל מספקת לא פחות אקשן מסיפורי הגיבורים עצמם, וכי לזכויות הקניין הרוחני משמעות כלכלית משמעותית בעולמות אלה במיוחד ולכן הדבר מוביל למאבקים משפטיים משמעותיים. רק לאחרונה נאלצה חברת הקומיקס די סי להגן על סמלו הידוע של באטמן (לוגו העטלף) בבית הדין האירופי לסימני המסחר, כאשר רשת קמעונאית בגדים איטלקית ביקש לקבוע כי לסימן המסחר של לוגו העטלף אין אופי מבחין, וכי הסימן אינו ייחודי מספיק ועל כן יש להניח למעצב להשתמש בסמל העטלף על הבגדים אותם הוא מעצב. לאחר שרשות הפטנטים האירופאית דחתה את הטענה, הוגש ערעור על ההחלטה לבית המשפט של האיחוד האירופאי, אך השופטים תמכו בהחלטת רשות סימני המסחר האירופאית וקבעו שסימן המסחר של באטמן מספיק ייחודי בכדי להצדיק את הסימן המסחרי שלו באיחוד האירופי. בית המשפט קבע כי אין מספיק חומר ראיות בכדי לקבוע כי סמל העטלף המוצג בקו אובלי עגלגל היה חסר אופי מבחין במועד הגשת הבקשה.
כפי שראינו במאמר זה, עולם גיבורי העל ודמויות בדיוניות הוא עולם מורכב, מאתגר ודינאמי, בו יש חשיבות גדולה לגיבוש אסטרטגית הגנה קניינית כבר בשלבים ההתחלתיים כדי לקצור את פירות ההצלחה. כך מעבר להגנה הברורה מאליה בתחום זכויות היוצרים, יש לקחת בחשבון הגנות נוספות כמו למשל רישום סימני מסחר ועיצובים מתאימים, וכמובן להיות אקטיביים באכיפת ההגנה על זכויות אלו, על מנת שלא לפגוע בערכן המצטבר. ובאשר למיקי מאוס חשוב לזכור – פקיעת זכויות היוצרים היא בהחלט לא המילה האחרונה שלו בעולם הקניין הרוחני.
מאת עו"ד קובי אגר, קבוצת לוצאטו
***
כתבה שיווקית בחסות קבוצת לוצאטו. הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100