אין חולק, כי סבים וסבתות הם חלק חשוב בעולמם של נכדיהם. במקרים רבים הם תורמים לחינוכו של הנכד, לאושרו, תחושת הביטחון שלו ובריאותו הנפשית. עם זאת, בעשורים האחרונים חל שינוי משמעותי במבנה המשפחה המסורתי, אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בעלייה דרמטית במספר המשפחות החד-הוריות. שינוי זה מחייב את בתי המשפט להתייחס לשאלות שונות, ובכללן שאלת הזכות של הסבים והסבתות לשמור על קשר עם נכדיהם, במיוחד כשהקשר בין בנם או בתם לילד הינו רופף.
שאלה זו מקבלת בימים אלה משנה חשיבות לאור מצב המלחמה השורר בישראל, אשר הוביל להעתקת מקום מגוריהם של מאות אלפי אזרחים ולמצער, גם למותם של ישראלים רבים.
המצב המשפטי ביחס לשמירת הקשר עם הסבים
בהתאם לחוק, להורים, כאפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, יש זכות רחבה להפעיל את שיקול דעתם לצורך קבלת החלטות בענייניהם. על כן, לכאורה, כחלק מהאוטונומיה של ההורים, רשאים ההורים להחליט עם מי ייפגשו (או לא ייפגשו) ילדיהם, ובכלל זה הסבים והסבתות.
הסבים והסבתות, העומדים לא פעם מנגד, רשאים להגיש, על פי החוק, בקשה לבית המשפט, במטרה שזה יפסוק בנוגע לקשר עם נכדיהם.
ואכן, בשנים האחרונות, מכירים בתי המשפט בישראל יותר ויותר בחשיבות הרבה הטמונה בקשר של הקטין עם הסבים, קשר אשר בכוחו לשרת בנאמנות את טובתו של הילד. בהמשך לכך, התפתחה בשנים האחרונות תפיסה לפיה יש לילד זכות עצמאית לקיים קשר עם סביו, וכי יש לאפשר לו פתחון פה נרחב להביע את דעתו בנושא.
כך למשל, לאחרונה הורה בית המשפט על קיום קשר מפוקח בין סבתא לנכדיה על אף התנגדות חריפה מצד שני ההורים. בית המשפט קבע, כי יש להעניק עדיפות לאוטונומיה של הנכדים לקבל החלטה בעניין הקשר עם סבתם (תמ"ש 22066-07-19). במקרה אחר, אב לילדים קטינים היה מצוי בסכסוך חריף עם הוריו ובהמשך לכך סירב לכל קשר בין הסבים לילדיו. בית המשפט לענייני משפחה הורה כי יש לברר את דעתם של הילדים בדבר קיום הקשר עם סביהם (עמ"ש 13967-09-19).
השפעת מצב המלחמה על זמני שהות
מלחמת חרבות ברזל, המלווה אותנו זה מספר חודשים, משפיעה באופן עמוק על הקשרים המשפחתיים. פרט להשפעה המיידית על המשפחה הגרעינית, משפיעה המלחמה לא פעם גם על היחסים עם משפחה המורחבת. רבות המשפחות אשר מצאו עצמן נעקרות מבתיהן, מתרחקות, שלא מרצונן, מהקהילה ואף מהמשפחה המורחבת. ואולם, בחסות המלחמה מקצינות לא פעם מחלוקות ישנות. הורים גרושים, אשר בצל הלחימה מסרבים לקיים את הסדרי השהות שנקבעו, ואף מרחיקים את ילדיהם מהסבים והסבתות באמתלות שונות.
היות ואין קבוע יותר מהזמני, מומלץ לשים לב לדברים ולוודא, כי הריחוק הזמני מהנכדים אינו מסתיר כוונה להרחיקם באופן קבוע מהסבים והסבתות. כך, לדוגמה, כאשר אחד ההורים עושה שימוש בתקופת המלחמה על מנת להעתיק "באופן זמני" את מקום מגוריו שלו ושל ילדו הקטין למקום בטוח יותר. ה"זמני" הופך בהדרגה לקבוע כאשר הילד נרשם לגן/בית ספר/חוגים ומתרגל לחייו במקום המגורים החדש ולניתוק מהמשפחה הרחבה.
כיצד צפויים לפסוק בתי המשפט במקרים אלו?
ככלל, בתי המשפט "חיים בתוך עמם" ומוכנים לקבל שינוי מסוים בזמני שהות עקב מצב חירום כגון מלחמה. עם זאת, העובדה כי מדובר בימי מלחמה אינה מהווה הצדקה להתחכמות או להתנהגות פוגענית.
יש להניח ולקוות, כי אותן אמות המידה, המנחות את בית המשפט, הדן בסכסוכים הנוגעים להורים עצמם, ישמשו את בית המשפט בבואו לדון במקרים הנוגעים לנכדים המורחקים מסביהם וסבתותיהן בעת המלחמה.
כך למשל, לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה ביקר אם שסירבה שבנה יקיים את הסדרי השהות עם אביו, הגר באשקלון, הן בבית האב והן בבית האם, המצוי אף הוא באזור הדרום. בית המשפט הדגיש, כי גם בזמן מלחמה קיימת חשיבות רבה להמשך הקשר בין הקטין לאביו. זאת, על מנת למנוע מצב שבו הפסקת מפגשים זמנית תוביל לנתק של ממש (תמ"ש 54621-10-23).
במקרה אחר, האם הפסיקה את המפגשים בין ילד לאביו עם פרוץ המלחמה בטענה, כי בבית האב בישוב צפוני, שלא ניתנה הוראה לפנותו, אין ממ"ד או מקלט סמוך. בית המשפט קיבל את בקשת האב לקיום זמני המפגש בבית האב. על אף שלא היה ברור האם בכל רגע נתון יעלה בידי האב להגיע עם הקטין למרחב מוגן במהלך זמן התרעה, נקבע, כי הפגיעה המשמעותית, שכבר התרחשה בקשר בין האב לבין הקטין בן השנה וחצי, לאחר למעלה מחודש של נתק, מצדיקה נטילת סיכון מסוים הכרוך בחידוש מפגשי האב עם הקטין (תלה"מ 52044-08-23).
הזכות לשמור על קשר עם הנכדים בעקבות פטירת אחד ההורים
ניתוק נוסף מהנכדים יכול להתרחש במקרה של פטירת אחד ההורים. על אף שהחוק אינו מקנה, כאמור, לסבים ולסבתות זכות להיפגש עם נכדם, הוא מאפשר להורים ששכלו את ילדם לפנות לבית המשפט בבקשה בעניין הסדרי השהות עם נכדם הקטין. המחוקק מצא לנכון להוסיף הוראה זו לאחר מלחמת יום הכיפורים, על מנת לקיים את זכותם של הורים שכולים לפגוש את הנכד שהשאיר אחריו ילדם שנפל בקרב. למרבה הצער, אנו מצויים כיום במלחמה מדממת נוספת ונראה כי החקיקה האמורה רלוונטית מתמיד.
סוף דבר
יש לקוות, כי הוראת החוק האמורה, כמו גם המעבר של בתי המשפט בשנים האחרונות מתפיסה המעניקה משקל מכריע לאוטונומיה של ההורים לקבל החלטה בנוגע לקשר של ילדיהם עם הסבים והסבתות, לכזו הרואה חשיבות רבה בקיום קשר תקין עם הנכדים, תוך כדי מתן משקל רב לאוטונומיה של הילד להחליט בדבר קיום הקשר, תבטיח את זכותם של הסבים והסבתות להמשיך ולפגוש את נכדיהם גם בתקופה קשה זו.
מאת עו"ד טל איטקין, מייסדת, טל איטקין משרד עורכי דין
***
כתבה שיווקית בחסות טל איטקין משרד עורכי דין. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100