העבודה בדן אנד ברדסטריט על דירוג Duns 100 של משרדי עורכי הדין לפי תחומי פעילות, נמשכת חודשים רבים, כאשר במהלכם נאסף, מעובד ומנותח מידע רב הקשור לכל משרדי עורכי הדין המובילים בישראל. בתום התהליך מתגלה מי הם המשרדים המובילים לפי תחומי פעילותם, כאשר רק מספר מוגבל של משרדים, הטובים שבטובים, מצליח להיכנס לדירוג.
זו השנה ה–21 שבה נערך דירוג משרדי עורכי הדין לפי תחומי פעילות והשנה נבחנו 48 תחומי פעילות שונים, דבר המהווה שיא חדש במספר התחומים המדורגים. הדירוג משקף את המגמות המרכזיות בענף עריכת הדין, שחווה במרוצת השנים האחרונות לא מעט שינויים, טלטלות, ואתגרים, אך לצד זאת נוצרו בו גם הזדמנויות רבות, כאשר רבים מהמשרדים הפגינו יציבות וחוסן מרשים. בדן אנד ברדסטריט מדווחים שגם השנה נרשמה עליה בכמות המשרדים המבקשים להצטרף לדירוג, כאשר הפעם כמות המשרדים שהגישו מועמדות עלתה ב-6% נוספים, מספר אשר מייצר המשכיות במגמה של השנים האחרונות, שבה בכל שנה מבקשים עוד ועוד משרדים להצטרף לדירוג היוקרתי, "הופעה בדירוג מעניקה למשרדים חותמת מקצועית ואובייקטיבית מטעם דן אנד ברדסטריט, הנחשבת לגוף המדרג המוביל והמקיף בישראל", מסבירה שילה זברו-וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, "הסיבה שעוד ועוד משרדים מבקשים לקחת חלק בדירוג דווקא בתקופה הזאת, היא התובנה שהופעה בו היא מעין שער כניסה מקצועי עבור משרדים רבים המעוניינים להראות שהם אכן מובילים בתחומם. המשרדים יודעים שכניסה לדירוג שלנו מהווה גושפנקא למקצועיות שלהם, ומבינים שהשוק רואה את הדירוג האובייקטיבי והמקיף שלנו כחותמת למצוינות מקצועית ועסקית. הופעה בדירוג שלנו מעניקה הזדמנויות רבות: היא תורמת למוניטין של המשרד, לבידול שלו, לפיתוח העסקי, ליצירת הזדמנויות מול לקוחות בארץ ובחו"ל, למדידת יכולות, חוזקות וחולשות, כולל מדידה והשוואה למשרדים אחרים, וגם מסייעת בקבלת החלטות עסקיות תוך התווית דרך מקצועית. אלו יתרונות עצומים שנכונים לכל זמן, כל שכן לתקופה הנוכחית".
איך עובד הדירוג ולמי הוא רלוונטי?
הדירוג מתעדכן מדי שנה ומשקף את ההתפתחויות העדכניות בשוק המשפטי הישראלי. התהליך מתבצע תוך הקפדה על אמות מידה אחידות וסטנדרטים גבוהים של מקצועיות, שקיפות והוגנות, אשר מבטיחים את אמינות הדירוג כמדד מוביל בשוק המשפטי הישראלי.
הדירוג כולל מספר שלבים עיקריים: השלב הראשון מתמקד באיסוף מידע כמותי ואיכותי באמצעות שאלונים וראיונות עומק. השלב השני מתמקד באימות ובקרת איכות, כולל הערכת עמיתים. בשלב השלישי מנתחים את כל הנתונים ומבצעים שקלול פרמטרים ומדרגים לפי קריטריונים קבועים ומעודכנים, אשר מספקים תמונת מצב מלאה המאפשרת דירוג מהימן ומדויק.
כאמור, ישנם 48 תחומים והמשרדים המובילים בדירוג מסווגים לקבוצות איכות בכל תחום התמחות, כאשר הסדר בתוך כל קבוצה הוא אלפביתי ולפי הקטגוריות הבאות: המשרדים המובילים; המשרדים הבולטים; המשרדים הידועים. במקביל, בשלושת התחומים: נדל"ן, דיני משפחה וירושה, דיני מיסים וקניין רוחני - Patent Prosecution, ישנם גם דירוגים מיוחדים הנמצאים בקטגוריית Duns Stars והם מייצגים רמת מצוינות יוצאת דופן ומובילות מוכחת בתחומים אלה.
כיצד השפיעה המלחמה על הענף ועל הדירוג עצמו, ולאן צועד הענף בשנה הבאה?
זו השנה ה-21 שבה נערך הדירוג ואין שנה אחת שזהה לשנה שקדמה לה. הדבר נכון ביתר שאת מאז תחילת העשור, בעקבות רצף המשברים הגלובאליים והמקומיים שפקד את העולם ואת מדינת ישראל. המשבר המשמעותי האחרון שפקד את ישראל, ועדיין פוקד אותה, הוא מלחמת 'חרבות ברזל', "שוק עריכת הדין הוא אינדיקטור משמעותי שממנו ניתן ללמוד על מצב השוק, כאשר יש כאלה שמגדירים אותו כמראה של המשק הישראלי. כך למשל, ככל שהייתה שנה חלשה יותר בענף הייטק, בתחום המיזוגים והרכישות ובשוק ההון, כך הדבר יבוא לידי ביטוי בפחות עבודה משפטית בענפים ובתחומים הללו", מסבירה שילה זברו-וייס, "בשנת 2024 הייתה ירידה בהיקפי עסקאות ובפעילות המשקיעים הזרים, כאשר באופן כללי הייתה אווירה של חוסר ודאות גלובלית שהושפעה בין היתר מסביבת הריבית הגבוהה. בסופו של יום, מצב המשק השפיע גם על הדירוג עצמו. בענפים שהושפעו באופן שלילי מהמלחמה כמעט ולא נרשמו שינויים משמעותיים בדירוג או כניסה של משרדים חדשים, מאחר ולא התקיימה סביבה עסקית פורה. ב-2024 כמעט ולא היו מיזוגים של משרדי עורכי דין, רוב המשרדים 'ישבו על הגדר' ולא רצו להסתכן במהלכים גדולים. כן ראינו מעברים של שותפים בין משרדים או מעברים של עורכי דין מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי, ואפילו מיזוג של עורכי פטנטים למשרדי עורכי דין, אבל נעצרו המיזוגים. ענף המשפט גם היה מאוד מעורב בכל מה שקשור לחקיקה וניסיונות החקיקה סביב הרפורמה המשפטית, וזאת בצל הסערות שהסוגיה הזאת יצרה והתנגדות רבה ל"מהפכה המשפטית" מצד משרדים רבים שרואים ברפורמה סכנה לדמוקרטיה היהודית".
לדברי זברו-וייס, למרות האתגרים הרבים שמלוים אותו מאז פתיחת המלחמה, שוק עריכת הדין ביצע התאמות, התמודד מול אתגרי התקופה, והצליח להתייצב בזכות יצירתיות וגמישות, "למלחמה הייתה השפעה משמעותית על המשק אבל עדיין המגזר העסקי הפתיע. גם שוק עריכת הדין השכיל לבצע התאמות ולצלוח את התקופה הזאת למרות הקשיים ועם תוצאות שהן הרבה מעל המצופה ומעל למה שמומחים שיערו בתחילת שנת 2024. לעומת זאת, 2025 מתחילה עם אופטימיות זהירה. עד לשבוע שעבר ראינו התעניינות מוגברת במגזר העסקי הישראלי על רקע דעיכת המלחמה וחזרה מסוימת לשגרה ואנחנו מקווים שככל שהמגמה תימשך, נראה את המהלכים הללו מתעצמים. מאמצע החודש אנחנו עדים לעצירת הפסקת האש וצריך לראות כיצד השווקים יגיבו לנושא. בכל מקרה, גם אם השנה תתפתח לכיוונים חיוביים, סביר שלא נגיע לשיאים שראינו בשנת 2021 מבחינת השקעות, עסקאות ופעילות במשק". זברו-וייס מציינת כי בזמן שהייתה ירידה בפעילות במגזרים מסוימים, נרשמה עליה בעילות במגזרים אחרים. כך למשל, בשוק ההתחדשות העירונית נרשמה תנופה ועורכי דין רבים פועלים בשוק זה שרק הולך ומתפתח, "משרדי עורכי דין נכנסים פעמים רבות גם לתחומים חדשים ומקדימים את השוק כדי להיות ערוכים לרגע שבו יתעורר הביקוש לייעוץ משפטי בנושאים שהשוק לא הכיר, או בשווקים שלא הייתה בהם פעילות משמעותית. ראינו את זה בעבר בסייבר, בשמירה על פרטיות, באבטחת מידע. ועכשיו רואים את זה במלונאות, בצעדים ראשונים של פעילות בסעודיה, וכמובן בתחום ה-AI".
"אין טעם להתכחש לטכנולוגיה מתקדמת, יש צורך להטמיע את היתרונות שבקדמה ולראות את ההזדמנויות שהיא מעניקה"
תוך כדי עבודת הדירוג ובמהלך עיבוד וניתוח הנתונים, עולות תובנות רבות לגבי המגמות הבולטות בשוק עריכת הדין, כאשר אחת התופעות שכבר אי אפשר להתעלם ממנה, היא חדירת הבינה המלאכותית לתוך משרדי עורכי הדין. נכון להיום, רבים מהמשרדים הגדולים כבר נמצאים בעיצומו של תהליך הטמעה ושימוש בבינה מלאכותית על מנת לייעל תהליכי עבודה. כתוצאה מכך, אחד החששות הגדולים שעולים מצד עורכי הדין הוא החשש שכישוריהם של מתמחים ועורכי דין העוסקים בעניינים טכניים ואינפורמטיביים יהיו ללא ביקוש וממש יתייתרו, בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית במישור ה-AI, "הבינה המלאכותית נכנסת לענף באופן מואץ ומייצרת הזדמנויות, אך גם לא מעט אתגרים", אומרת זברו-וייס. לדבריה, לצד היתרונות הכוללים ניסוח טקסטים, חיפושים מהירים של פסקי דין רלוונטיים, הסקת מסקנות ותובנות מהירות המופקות במהירות ממאגרי מידע עצומים, ישנם גם אתגרים רב שכבתיים שישמרו את המעמד של עורכי הדין.
זברו-וייס סוברת כי לצד ייעול תהליכי עבודה וחיסכון זמן ומשאבים, הבינה המלאכותית מציבה אתגרים רגולטוריים שילכו ויתגברו ככל שהזמן יעבור והטכנולוגיה תתפתח, וזה עוד לפני חוסר הדיוק שהטכנולוגיה מביאה עמה. רק לאחרונה פרסמו שופטי בית המשפט העליון פסק דין תקדימי המאפשר הטלת סנקציות על שימוש לא נאות בבינה המלאכותית. "הבינה המלאכותית צפויה לשנות את עבודת עורכי הדין, אך לא להחליף אותם. השימוש בבינה מלאכותית והאימוץ של AI ככלי למחקר משפטי ועבודה שוטפת של מעבר על חוזים ומסמכים הוא מצוין, אפילו הכרחי. אבל לצד זאת קיימות סוגיות לא פתורות ברמה האתית והרגולטורית. יש אתגרים בכל הקשור לפרטיות ואבטחת מידע כאשר הרגולציה בישראל עוד לא מפותחת. בתהליך הדירוג פגשנו הרבה בלבול שנובע מכך שיש כאן מהפיכה טכנולוגית שעדיין לא מוסדרת ויש בה הרבה תחומים אפורים המעלים דילמות מקצועיות. ובכל זאת, אני רואה שבחלק גדול מהמשרדים החלו בשנה האחרונה לאמץ את הבינה המלאכותית על יתרונותיה הרבים והיא משנה את עבודת המשרד לטובה תוך שהיא הופכת לכלי מאוד משמעותי בענף. במשרדים הגדולים כבר יש ייעול הליכי עבודה והבנה שיש כלי שחייבים ללמוד, לאמץ, להכיר את הסיכונים והיתרונות שבו, וזה הדבר הנכון לעשות כי מי שלא יטמיע וישתמש ביתרונות של הבינה המלאכותית, יישאר מאחור. אין טעם להתכחש לטכנולוגיה מתקדמת, יש צורך להטמיע את היתרונות שבקדמה ולראות את ההזדמנויות שהיא מעניקה, תוך הבנה שהיא משנה מציאות ואת אופי עבודת עורכי הדין. הבינה המלאכותית תגרום לכך שעורך הדין יהיה פנוי יותר לחשיבה אסטרטגית ומעמיקה יותר, לחשיבה משפטית מסוג אחר. הבינה המלאכותית עוד לא יכולה וגם לא תוכל בשנים הקרובות לגלות רגישות הכרחית לכל הצדדים המלווים את התהליך המשפטי, לשופט, ללקוח, ולסנטימנט סביב ההליך המשפטי. הטכנולוגיה היא כלי שיכול לעזור, אבל האחריות המקצועית דורשת שאנחנו, בני האדם, נהיה השומרים והמפקחים שלה".