המשק הישראלי חווה טלטלה מורכבת בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. אנשים רבים משרתים במילואים, יצאו לחל"ת, איבדו את עבודתם, או איבדו את הפרנסה מאחר ובשלב זה הם אינם יכולים להפעיל את העסק שלהם בעקבות הלחימה.
לצד הקושי לעמוד בהתחייבויות השוטפות, עבור רבים מהזוגות הפרודים והגרושים, ישנו קושי נוסף והוא תשלום מזונות, "ככלל, בני זוג מגיעים להסכם באופן עצמאי או באמצעות בית המשפט לגבי גובה המזונות. בתחילה יש קביעה לגבי גובה תשלומי מזונות זמניים, ולאחר מכן, בעקבות הסכם או פסק דין, יש קביעה על גובה תשלומי מזונות חודשיים קבועים. אי עמידה בתנאים שסוכמו עשויה לגרום לענישה הכוללת התערבות של הוצאה לפועל, עיקול חשבונות וחפצים, ועוד שורה של סנקציות שיכולות להוביל במקרים מסוימים אפילו לעונשי מאסר", מסביר עו"ד מיקי שיפמן, בעל משרד עורכי דין בתחום דיני המשפחה והירושה, "במקביל, אי תשלום מזונות במצב הנוכחי עשוי לקבל פרשנות שונה. להבדיל ממצב של שגרה שבה אדם לא משלם מזונות, לעיתים בגלל סיבות לא ענייניות, כעת ישנם אנשים שלא משלמים מזונות בגלל שמבחינה אובייקטיבית הם פשוט לא יכולים לשלם כי הם לא מרוויחים כלום, או שהם נמצאים במצוקה כלכלית ואף הישרדותית בגלל הלחימה וכרגע הם לא יכולים לשלם את המזונות. עבור רבים מאותם אנשים שהתגרשו או נפרדו מבני או בנות הזוג שלהם, זאת הפעם הראשונה שזה קורה שהם לא עומדים בתשלומים, מה שמייצר מצוקה אצל מי שזקוק לכסף הזה – כולל ברקב הילדים של בני הזוג שכבר אינם חיים יחד".
בשגרה, כאשר אחד מן הצדדים שמחוייב בתשלום מזונות אינו מסוגל לקיים חובה זו הוא יכול לבקש מבית המשפט סעד דחוף ולחפש פתרון זמני. אולם, לדברי עו"ד שיפמן, לא בטוח שמדובר בפתרון הנכון לתקופה הנוכחית, "אני רק חושב על האדם שנמצא בעזה באמצע הקרבות וצריך להתחיל לחתום על תצהירים וייפויי כוח. זה הרי לא הגיוני", הוא מסביר, "אני מכיר כבר לא מעט מקרים בהם אנשים לא מסוגלים לשלם מזונות בגלל שהם במילואים, בגלל שאין לעסק שלהם הכנסות והפיצויים עוד לא מגיעים, בגלל שההכנסות שלהם פחתו באופן דרמטי או שהם נאלצו לעזוב את העסק שלהם בגלל שהוא באזורי עימות, או שהוא בכלל נהרס בלחימה. רבים מאותם אנשים פשוט לא מסוגלים לעמוד בתשלום המזונות ופניה להוצאה לפועל נגדם עשויה להגדיל את הבעיה ולא בהכרח לתת לה פתרון. כמובן שכל מקרה לגופו, אבל צריך לקחת בחשבון שנקיטת הליכים נגד אדם שלא יכול לשלם בגלל סיבות אובייקטיביות הקשורות לתקופה, עלולה גם לייצר בעיות ולא רק פתרונות".
"לצד ההבנה שיש צורך בפשרה, על המדינה להתערב במציאת פתרון זמני לבעיית תשלום המזונות ולהיות מוכנה לתרחישי קצה הכוללים מבול תביעות או הליכי הוצאה לפועל בגין אי תשלום מזונות"
דוגמה טובה לאתגרים המלווים את התקופה הזאת מגיעה דווקא ממשרתי המילואים אשר לכאורה מקבלים 'משכורת' בעקבות שירות המילואים שהם מבצעים. אולם, עבור חלק גדול ממשרתי המילואים שהינם עצמאיים ובעלי עסק קטן, העסק שברשותם לא עובד בשעה שהם משרתים במילואים, יתכן שהעסק אף קורס בינתיים, ולמעשה הם נכנסים לבור תקציבי משמעותי שיכול לחרב את המצב הכלכלי שלהם. יש גם שכירים שיחזרו מהמילואים לעסקים שקרסו, צמצמו עובדים, או 'חתכו' את המשכורות. לדברי עו"ד שיפמן, בתקופה הנוכחית כאשר אדם לא משלם מזונות בגלל קשיים אובייקטיביים, עדיף להגיע להסכמות והבנות תוך גילוי אורך רוח והתחשבות בצד השני, "אם מדובר במצב זמני, עדיף שלא לייצר צעדים דרקוניים ולחתור להגעה להסכם כלשהוא מאחר ומדובר בתקופה שבסיכויים גבוהים תחלוף, ואז אותו אדם יחזור בסבירות גבוהה לעמוד במחויבות שלו. לאנשים שפונים אליי אני אומר שיש כל מיני דרכים ופתרונות זמניים שיכולים להיטיב עם הלקוחות שלי, ואת זה אני יודע לעשות היטב, אבל במקביל חשוב להגיד שאין פתרונות קסם. המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולסייע במציאת פתרונות עבור אותן משפחות שנמצאות במצוקה קשה בעקבות ההשלכות הכלכליות של המלחמה על תשלום המזונות בפרט, ועל המצב הכלכלי הכללי בכלל".
עו"ד שיפמן מציין כי במקרים שבהם אדם לא משלם מזונות ומדובר על הסכם מזונות זמני או החלטה זמנית של בית משפט, אזי קל יותר לחתור לביצוע 'עדכון' לתשלום בעקבות השינוי המשמעותי במצבו הכלכלי של משלם המזונות, כתוצאה מהמלחמה. אולם, במקרים שבהם יש פסק דין סופי לתשלום מזונות, יהיה מאתגר יותר לטפל בענין מבחינה משפטית, משום שהדלת בפני ביהמ"ש סגורה בנקודה זו, אלא אם תוגש תביעה, ומאידך, כאשר הענין יובא בפני ראש ההוצאה לפועל, הרי שהוא במצב של היעדר סמכות לפעול בניגוד לפסק דין של בית משפט. במצב דברים שכזה יחל הליך של עיקולים והפעלת סנקציות נוספות נגד מי שלא שילם מזונות, "ישנם מקרים שבהם אישה או גבר שלא מקבלים את תשלום המזונות יכולים לפנות לביטוח לאומי לקבלת עזרה, אם כי הדבר תקף רק ברמות הכנסה מאוד נמוכות. במצב שכזה, ביטוח לאומי ינהל בהמשך תביעה נגד חייב המזונות", מסביר עו"ד שיפמן, "אנחנו בפתחו של אירוע שיתכן ויוביל לאי תשלום מזונות המוני בעקבות קריסת עסקים ואובדן עבודה של שכירים, דבר שיגרום למבול של תביעות בגין אי תשלום מזונות. כאמור, המדינה חייבת להיות מוכנה לתרחישי קצה ועליה להתערב מוקדם ככל האפשר".
עד כמה יוכלו משלמי המזונות להישען על "שינוי הנסיבות המהותי"? ומה לגבי הסדרי שהות בתקופת לחימה?
בהנחה שיוגשו תביעות רבות נגד חייבים בגין אי תשלום מזונות, רבים מהחייבים יטענו בבית המשפט כי חל שינוי נסיבות מהותי במצבם הכלכלי מאז חתימתם על הסכם תשלומי המזונות, "ברמת העיקרון, אם קיים מצב של 'שינוי נסיבות מהותי' – כלומר: אם אדם פוטר מעבודתו ולא משתלב מחדש בשוק העבודה, או אם עבר חס וחלילה פציעה במלחמה או אפילו בתאונת דרכים אשר מונעת ממנו לעבוד, אז יש כאן שינוי נסיבות שבית המשפט יכול להתייחס אליו כמהותי ולשנות את סכום המזונות שאותו אדם נדרש לשלם מדי חודש", מסביר עו"ד שיפמן, "אדם שהעסק שלו קרס יכול לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות את ההסכם המזונות אם הוא רואה שאינו יכול לעמוד בו". לדברי עו"ד שיפמן, גם נושא הסדרי השהות מצריך תשומת לב רבה ומצריך לא מעט ויתורים, כאשר גם בו יש לא מעט פוטנציאל ליצירת סכסוכים, "רוב האימהות והאבות שנמצאים במילואים מגיעים להסכמים עצמאיים או באמצעות באי כוחם לגבי השינויים שנכפו עליהם בהסדרי השהות עם הילדים. אדם שנמצא במילואים כמעט חודש רצוף לא יכול לראות את ילדיו במהלך הזמן בו הוא או היא נלחמים, ואותם אנשים ירצו לראות את ילדיהם ברגע שהם יוצאים משדה הקרב או מהמילואים, למרות שלא מדובר בזמן שהוגדר עבורם בהסדר השהות עם הילדים. במקביל, הם גם לא יכולים לאסוף את הילדים שלהם בזמן שכן הוגדר להם בגלל הנסיבות הקיימות בהן הם מגנים על המדינה". גם כאן ממליץ עו"ד שיפמן על התנהלות הוגנת כלפי הצד השני, גילוי הבנה למצב המיוחד, ושמירה על אורך רוח, "גם בתקופת הקורונה היו לא מעט מקרים של שינוי הסדרי השהות בגלל שאנשים הפסיקו לעבוד ו/או אנשים נדבקו בנגיף, או שפחדו להידבק ממנו, ופעמים רבות היה שיבוש במימוש הסדרי השהות המקוריים. גם כאן הרבה אנשים הסתדרו לבד או באמצעות באי כוחם ולא הגיעו לבית המשפט, אולם לצד זאת היו גם לא מעט סכסוכים שהגיעו לערכאות. בתי המשפט מצידם נדרשו להכריע את הסכסוכים הללו ופעמים רבות הם החליטו לבצע העברת ילדים בין הורים שסירבו לקיים הסדרי שהות או להתחשב בצד השני. סביר שגם בתקופה הנוכחית, במידה ובית המשפט יצטרך להכריע בסכסוכים הנוגעים להסדרי שהות ששובשו בגלל מילואים, אזור מגורים שנמצא על קו הגבול וכו', הוא יסתכל על טובת הילדים ויתחשב באנשים שלא רואים את ילדיהם בגלל שירותם במילואים וכו', ולכן חבל להגיע במקרים כאלה לבתי המשפט".
עו"ד שיפמן מזכיר גם את מה שרבים חושבים, אך שוכחים תוך כדי עימותים, סכסוכים ומשקעי עבר בין בני זוג שהחליטו להיפרד, "מה שצריך להנחות את ההורים היא טובת הילדים, ולא משנה כמה דם רע עבר ביניכם. ילדים רוצים לראות את ההורים שלהם, הם מרגישים שיש סכנה וחשוב מאוד שיפגשו עם ההורה שבמילואים כדי שיבינו שההורה בסדר. החרדות שממלא קיימות בתקופה הקשה הזאת יכולות להחמיר אם ההורים יתעסקו בריבים במקום לתת לילדים לפגוש את ההורה השני. חשוב מאוד שאם אין אפשרות לתקשורת פרונטלית, לקיים תקשורת דרך הטלפון, שיחות וידאו, לשמר שגרה עד כמה שאפשר ולתת לילדים לפגוש את ההורה השני".
ראיון עם עורך הדין מיקי שיפמן
***
כתבה שיווקית; הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100