על התופעה שיכולה להפוך אותך מגבר נורמטיבי בהליכי גירושין, לכזה שמורחק, נכנס ויוצא מתחנת משטרה, מעוכב, חקירה, עדות, הליך פלילי, כתב אישום או אותך אישה מאישה נורמטיבית בהליכי גירושין לכזו שהיא מאיימת, אימא מזניחה או מתעללת וגם את מתחנת משטרה אחת לשנייה – עוה"ד לוסי מאיר, פונה אליכם ישירות בתקווה לסייע לכם בעיקר בעת הזו ולמנוע טעויות רציניות.
זה יכול לקרות לכל אחד. גירושין הוא תהליך שאם לא מנהלים אותו נכון מההתחלה אפשר שהמשפט "יודעים איך הוא מתחיל אבל לא איך הוא נגמר" יחול עלייך.
אבל זה ממש אסור שיקרה לך! אז בראש ובראשונה ולפי הכול, אל תהיו מנוהלים, אל תהיו מובלים, דבר אחד חכם תעשו – תגיעו לייעוץ מקצועי מהר ולפני כל פעולה בעת הזו, שהרגש סוער, רכבת הרים של רגשות, רוצים תהליך מנורמל?! התייעצו!
מה קורה בכל זאת, אם הפתיעו אותך? ועוד הפתיעו בתלונה במשטרה ובצו הרחקה -
לרוב, זה מתחיל בחילוקי דעות על החלטות כמו מי עוזב את הבית המשותף ולאן, מה יהיה גובה המזונות או זמני השהות עם הילדים, ומהר מאוד יכול להוביל לפיצוץ שנגרר עד זימון לחקירה באזהרה במשטרה.
בסיטואציה המורכבת של הליכי פרידה, יש כאלה שלא בוחלים בשום אמצעי ובוחרים להתחיל לפני הכול, בתלונת שווא כטקטיקה להשגת יתרון יחסי. במצבי קיצון אנחנו רואים את זה יותר כמו היום המצב במדינה, אנחנו בגירושין לא רוצים לראות את הצד השני אבל חייבים להמשיך לראות, להמשיך לחיות האחד עם השני, יהיו כאלו שלשם כך יפעלו בתלונת שווא, בבקשה לצו הגנה!.
מה עובר בראש של מי שמבצע הפרדת מגורים באמצעות תלונת שווא? מה היתרון שעובר לו בראש אתם שואלים?
בימים רגילים - צו הרחקה מייצר פגיעה מורלית, פסיכולוגית ותדמיתית, הצו גורם למתח ולהרחקה פיזית מהבית. לעיתים ההרחקה מתארכת בהסכמה או שלא בהסכמה, בהצדקה או שלא בהצדקה, אבל בפועל המציאות היא כי יש צד שמנהל ההליך בנוחות מתוך הבית המוכר והידוע והצד השני נע ונד בין דירת ההורים או החברים או ששוכרים דירה כדבר שנפכה עלייך ושהליכים משפטיים אורכים זמן.
בימי המלחמה – "אני פשוט לא יכולה להמשיך לראות אותו יום יום", אני פשוט לא יכול להמשיך לשמוע אותה צועקת כל יום בבית", עורכת הדין לוסי מאיר מציינת כי אנשים שממתינים חודשים לדיון אצלם כדי להתקדם, כל הדיונים נדחו ונדחים לא לפני ינואר 2024 והבית סיר לחץ מבעבע, יש מתח במדינה, יש צעקות בבית ואז נתקלנו רק השבוע בתלונת סרק במשטרה, הרחקה למספר ימים ודיון בבית משפט לענייני משפחה.
חבל! כי יש בהחלט דרך אחרת! להשיג את אותה תוצאה של הורדת המתח ואף יותר – בדרך אחרת!
ובכל זאת, מה עושים כשפתאום את/ה מואשם במשהו שיכול להרוס את שמך, להביא לרישום פלילי ולהרחיק אותך מהילדים ומרכושך?
אם כבר הגענו למצב כזה, עורכת הדין לוסי מאיר בעצה אחת בלבדית והכי חשובה - לא לוותר על קיומו של דיון בצו הגנה, במעמד שני הצדדים, לחקור את הצד השני ולהוכיח כי מדובר בתלונת שווא. לא לוותר על זה. למי שלא יודע, צו הרחקה מתחיל בדיון אחד, במעמד צד אחד בלבד. לרוב ניתן הצו ונקבע תוך ימים ספורים דיון במעמד 2 הצדדים. הרוב הגדול מגיעים לדיון כזה ומגיעים להסכמה על הרחקה.
עורכת הדין לוסי מאיר, מבהירה, "אני בעד הפרדת מגורים שיש בה כדי להוריד משמעותית את המתח בבית בתקופת גירושין, אבל, וזה אבל גדול, אם מביאים את הפרדת המגורים המטיבה על ידי תלונת שווא ולמעשה בכוח, חייבים בראש ובראשונה לנקוט בדרך משפטית שתטהר את שמך".
חשוב להוכיח לבית המשפט (וגם לשופט/ת הבאים, שידונו אחר כך בתיק הגירושין המלא) שאינך אלים, אתה לא איימת, לא עקבת, ואת לא קרעת את תמונת החתונה ואיימת עליו שתברחי עם הילדים עיר או צעקת על הילדים ואת אימא מזניחה או מתעללת!
אחרי שהוכחנו, ניקינו את שמך ואין הצדקה לתת צו הגנה וגם קיבלנו הוצאות לטובתך, אפשר בהחלט ורצוי מאד להגיע להסכמות על הפרדת מגורים, שמירה על זמני שהות של כל אחד מההורים עם הילדים ואפשר להגיע לעוד הרבה הסכמות אבל כל זה ממקום אחר, ממעמד אחד, ממעמד שווה ולא ממקום נחות של מואשם או מואשמת באלימות, איומים ועוד.
מדוע כדאי ורצוי להגיע להסכמות על הפרדת מגורים?
אם בן או בת הזוג שלכם, היו מסוגלים להגיש תלונת סרק ובקשה מפוברקת לצו הגנה, רצוי מאד לא לחזור לבית שהפך עתה להיות זירה מפחידה ומאיימת, שבה יכול וינסו זאת שוב! והפעם ילמדו מטעות העבר, ויעלילו את עלילת השווא טוב יותר.
עם יד על הלב – תשאלו את עצמכם – האם בן או בת הזוג שלי מסוגל/ת להגיש תלונת סרק? כלומר אני מפחד/ת סתם?
אם מתוך היכרות הנפשות הפועלות, אתם כנים ומשיבים על השאלה הזו "כן" אפילו אם אתם עונים "יש מצב" אל תחכו רגע! במקרה כזה תקבלו ייעוץ של פעולות מנע ושמירה.
רוצים לדעת מהם הסימנים המקדימים של בני זוג שמסוגלים יותר להעליל עלילות שווא?
אם אתם חיים עם גבר או אישה שמטבעם בעלי קווי אופי אישיותיים, הפרעות אישיותיות, אם בן או בת הזוג שלכם מטבעם "סובלים" מדמיון מופרז, נטייה, להקצין אירועים, שימוש קודם בשקרים, תחושת נקם, וסביבה חברתית או משפחתית שבה היו אירועים של תלונות שווא שיכולים לתת השראה - אל תחכו רגע! במקרה כזה תמהרו לקבל ייעוץ של פעולות מנע ושמירה.
טיפ אחרון –
הרבה פעמים מוגשת תלונת שווא נגד גבר או אישה שאת יודעת שלא עשית את המעשה, אתה יודע שלא עשית את המעשה. אחרי הרחקה של מספר ימים מהמשטרה, יצא וחזרתם הביתה ואז דווקא בגלל שאת יודעת שלא עשית את המעשה – את כועסת, צועקת, מאיימת דווקא בגלל שאתה יודע שלא עשית את המעשה – אתה כועס, צועק, מאיים ולמעשה מתחילה כאן התנהגות שמחזקת את הדרישה להרחקה מלכתחילה, אל תיפלו בפח. אל תתנו לרגש גבוה לנהל אתכם – זה בהכרח מייצר טעויות.
ודעו - אם נפלת קורבן לתלונת שווא, יש למצות את הדין עם המתלונן/ת – על עדות שקר וידיעות כוזבות יש עונש מאסר, בהתאם לחוק קיים גם פיצויים כספיים, יש לדרוש הוצאות משפט בהליך הסרק ויש במקרים המתאימים אף לשקול הגשת תביעה נזיקית כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד.
מאת לוסי מאיר, עורכת דין לענייני משפחה
***
כתבה שיווקית בחסות לוסי מאיר עורכי דין. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100