2023 הייתה אחת השנים הסוערות ביותר שחוותה מדינת ישראל מאז הקמתה. בשנה החולפת הורגשה האטה במשק, אירוע שלא חווינו מזה כעשור וחצי. חווינו – ועודנו חווים – מלחמה מטלטלת שכמוה לא פגשנו מאז קום המדינה. חווינו גם קידום של רפורמה משפטית, שיש כאלה המכנים אותה 'מהפיכה משפטית/משטרית', מהלך אשר הוביל לקרע משמעותי בעם שנבע מהחשש שהרפורמה עתידה לשנות אלמנטים משפטיים אשר לדעת רבים בענף המשפט, ומחוצה לו, נוגסים ביכולתה של הדמוקרטיה הישראלית לשמור על מערכת האיזונים שבה. יש כאלה שיחשבו שמתוך שלל האירועים שפקדו את ישראל בשנה שעברה, הרצון לבצע רפורמה במערכת המשפט היא יחסית האירוע הפחות מרכזי מבין האחרים, אולם, קשה להתעלם מההשלכות הנרחבות שנגרמו כתוצאה מקידום הרפורמה. מתנגדי הרפורמה, שחלקם הלא מבוטל טען כי מדובר בכלל על 'ניסיון הדרגתי להפיכה משטרית', הוציאו לרחובות מחאה חסרת תקדים שלהבנתם הייתה הכרחית כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית איתנה, חזקה, מוסרית וכזו שפועלת לפי מערכת חוקים דמוקרטית אוניברסלית, במה שהוביל להתנגשות חברתית חזיתית. בעיני האנשים שיצאו למחאה המאבק היה לא רק על סעיף כזה או אחר, כמו למשל 'עילת הסבירות', עבורם מדובר היה במאבק שמרכזו הגנה על מעוז הדמוקרטיה והליברליות, שמירה מפגיעה בקודש הקודשים של האיזון העדין שקיים במשפט העברי ובדמוקרטיה הישראלית. עבורם היה מדובר בחשש שהמדינה הולכת לשנות את שיטת המשטר ואת הצביון שלה, דבר אשר יגרום לשינוי מהותי בערכי המדינה בה הם גרים, מדינה שיש בה פסיפס יוצא דופן המשלב ערכים מערביים מודרניים ושוויוניים יחד עם תרבויות ומסורות דתיות מגוונות.
לצפייה בדירוג משרדי עורכי הדין >>>
רבים מהמפגינים יצאו להפגין בגלל הסטטוס קוו. בעוד תומכי הרפורמה ביקשו שינוי בהומוגניות אשר קיימת לטענתם מזה שנים במערכת המשפט ומתוך רצון לקביעה מחדש של הסטטוס קוו, מתנגדי הרפורמה ביקשו לשמר את הסטטוס קוו הקיים, תוך טענה כי השמירה על כוחו של בית המשפט טמונה בתפיסת העולם שמנחה אותו והיא מהווה אינטרס פנים ארצי שישמור על מדינה חזקה תוך מניעת שחיתות, מניעת צמצום המרחב הדמוקרטי ופוליטיזציה של בית המשפט. היו כאלה שגם טענו טענה שנשמעה קצת מופרכת בעבר, ששימור כוחו של בית המשפט הכרחי בכדי שלא יוגשו כתבי אישום בינלאומיים בחו"ל נגד אנשי ביטחון וממסד ישראלים וכדי לשמור על מעמדה המשפטי והכללי של מדינת ישראל בעולם. אולם, החודשים האחרונים הוכיחו שמה שאולי היה נראה מופרך אז, כבר לא מופרך היום ושיש חשיבות גדולה שמערכת המשפט הישראלית תקבל הכרה מהעולם, בדגש על העולם המערבי, כמערכת שניתן לסמוך על תפיסת עולמה, על בית המשפט שמייצג אותה, ועל הערכים המובילים אותה.
רבים מהמפגינים יצאו להפגין בגלל הסטטוס קוו. בעוד תומכי הרפורמה ביקשו שינוי בהומוגניות אשר קיימת לטענתם מזה שנים במערכת המשפט ומתוך רצון לקביעה מחדש של הסטטוס קוו, מתנגדי הרפורמה ביקשו לשמר את הסטטוס קוו הקיים, תוך טענה כי השמירה על כוחו של בית המשפט טמונה בתפיסת העולם שמנחה אותו והיא מהווה אינטרס פנים ארצי שישמור על מדינה חזקה תוך מניעת שחיתות, מניעת צמצום המרחב הדמוקרטי ופוליטיזציה של בית המשפט. היו כאלה שגם טענו טענה שנשמעה קצת מופרכת בעבר, ששימור כוחו של בית המשפט הכרחי בכדי שלא יוגשו כתבי אישום בינלאומיים בחו"ל נגד אנשי ביטחון וממסד ישראלים וכדי לשמור על מעמדה המשפטי והכללי של מדינת ישראל בעולם. אולם, החודשים האחרונים הוכיחו שמה שאולי היה נראה מופרך אז, כבר לא מופרך היום ושיש חשיבות גדולה שמערכת המשפט הישראלית תקבל הכרה מהעולם, בדגש על העולם המערבי, כמערכת שניתן לסמוך על תפיסת עולמה, על בית המשפט שמייצג אותה, ועל הערכים המובילים אותה.
לכתבה התראיינו עו"ד עמיר צפריר, יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד דן שמגר, שותף במיתר עורכי דין, עו"ד גיל וייט, שותף מנהל בהרצוג, עו"ד נעה מי-דן, שותפה, מימון פרויקטים בארנון, תדמור-לוי, ועו"ד שרון גזית, שותפה במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון בפישר (FBC & Co.).
השיח המורכב הנוגע לרפורמה המשפטית נדחק זמנית לשוליים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אולם סביר שהוא יחזור ביתר שאת 'ביום שאחרי' המלחמה. איתנות מערכת המשפט הישראלית וההערכה הבינלאומית כלפיה באו לידי ביטוי ממש לאחרונה סביב דיוני בית המשפט הבינלאומי בהאג, אם כי ברור לכל שגם מערכת זו טעונה שיפור. אילו צעדים צריכה מערכת המשפט לבצע כדי להחזיר את אמון הציבור, ובמקביל, לשמור על האיתנות שלה ומעמדה כלפי פנים - במדינה הדמוקרטית היהודית, וכלפי חוץ - במישור הבינלאומי?
עו"ד עמיר צפריר: "התזזיתיות של המערכת היא שגורמת לכך שאמון הציבור נסדק. הדבר הראשון שצריך כדי להחזיר את האמון במערכת המשפט הוא שיהיה רצון להחזיר את האמון והיציבות למערכת. צריך להתחיל ממוטיבציה לא שלילית של מקבלי ההחלטות ושל צדדים נוספים שנוגעים בעניין. יש אינטרס למספר מצומצם של בעלי תפקידים לערער את אמון הציבור במערכת ולהעלות הצעות אשר מערערות ומחלישות את מערכת המשפט, וכל עוד שמוטיבציה זו לא תשתנה לא תהיה יציבות. רק הרגעת הנושאים השנויים במחלוקת, ושימור הסטטוס קוו, יחזקו את המערכת המשפטית ויחזירו את אמון הציבור בה.
במישור הבינלאומי - ככל שמערכת המשפט תהנה מיותר לגיטימציה מבית, וככל שינתן לרשויות החוק לפעול באין מפריע ובאופן שלא יגביל את יכולת הביקורת של המערכת המשפטית על הרשות המבצעת, כך תקטן החשיפה לביקורת מבחוץ".
עו"ד דן שמגר: "רמת האמון הציבורי במערכת המשפט היא במידה רבה תוצר של האופן שבו אישי ציבור מציגים את הנושא ומייצרים את השיח. במובן זה יש לאישי הציבור אחריות והשפעה. מזה תקופה ארוכה נתונה מערכת המשפט להתקפות אשר מכתיבות גם את האווירה הציבורית. התקפות אלו מסבות נזק ועושות עוול למערכת אשר אמנם אינה חפה מטעויות ותקלות אולם ככלל מורכבת מאנשי מקצוע מן המעלה הראשונה אשר פועלים להנחלת שלטון החוק. מערכת המשפט הינה נדבך מרכזי במרקם השלטוני ועל כן חובתם של אישי הציבור ליצור שיח מכבד אשר משקף את הישגיה של מדינת ישראל בבניית מערכת משפט למופת אשר מהווה גם חומת מגן כנגד ניסיונות של גופים אנטי ישראלים לפגוע במדינה. במציאות הנוכחית כאשר בפנינו אתגר עצום של שיקום והתחדשות, נדרש מאישי הציבור להכתיב את רוח הדיון בנושא באופן שמדגיש את המאחד ושואף להסכמות, על אף המורכבות. הדיון הציבורי צריך להתמקד בדרכים ליצירת יציבות וודאות משפטית על ידי אימוץ חוק יסוד חקיקה והשלמת תהליך יצירת חוקה אשר תעגן את עקרונות היסוד של שיטת המשפט ואת זכויות היסוד. זהו דיון חשוב שצריך להתנהל בצורה עניינית תוך מתן משקל וכבוד לכל המגזרים ולכל הדעות ולא מתוך כפייה, ובשאיפה ליצור מערכת המבוססת על שלטון החוק, על מערכת משפט עצמאית ועל כבוד וסובלנות. בשנים עברו התקיימו דיונים שונים והועלו הצעות שיש מקום לחזור אליהן ולשקול את מידת ההתאמה שלהן לנסיבות הנוכחיות על בסיס הידע שנלמד במהלך השנים".
עו"ד גיל וייט: "מערכת המשפט בישראל שמרה על יציבותה וחוסנה מאז קום המדינה. עצמאות המערכת קריטית לקיומה של מדינת ישראל וליציבות החברתית והכלכלית, היבט שבא לידי ביטוי גם לאחרונה בבית המשפט הבינלאומי בהאג. כך יכול להתקיים אצלנו משפט צדק, כך ניתן להגן על זכויות אדם, כך ניתן לשמור על שלטון החוק – וכך גם אנו זוכים להערכה בינלאומית ולהכרה כמדינה דמוקרטית, מתפתחת ומתקדמת. אין חולק על העובדה שיש מקום לשינויים ושיפורים במערכת המשפט; אני מכיר היטב בקשיים ובבעיות הקיימות, ובראשם עינוי הדין והבעיות הקשות שנובעות ממחסור בכוח אדם ובמיוחד מספרם המועט של השופטים, דבר המתבטא בהליכים ארוכים שנמשכים שנים. לדעתי חשוב יהיה להתמקד קודם כל בהיבטים שמשפעים ישירות על האזרח בחיי היום-יום; ומעבר לכך, שינויים נוספים חשוב שייעשו בהסכמה והבנה רחבה. לדעתי הדבר אפשרי בהחלט ותלוי בעיקר ברצונם הטוב של כל הנוגעים בדבר. מומלץ שלא לנקוט בדרך כוחנית שפוגעת באיזונים שנבנו במשך עשרות שנים".
עו"ד נעה מי-דן: "אמנם שיח הרפורמה המשפטית נזנח לשוליים, אבל קיימות דוגמאות לסיטואציות משבריות מבחינה קונסטיטוציונית, שבשונה מ"עילת הסבירות", "פתרון המשבר" לא יהיה בבית המשפט.
לדוגמה: במסגרת הליכים לאישור תקציב המדינה ממשלת ישראל יזמה תיקון - ואחרי שתיקנה הפרה - בהוראות חוק היסוד (חוק יסוד משק המדינה). הקרב על סמכויות הכנסת בעיצומו: האם יעמדו לרשות הכנסת 30 ימים על מנת שחבריה יוכלו לקיים דיון מעמיק? האם ב – 19 בפברואר תחול ההפחתה הרוחבית בתקציב או האם הכנסת תבטל את שיקול דעתה מפני הממשלה ותאשר את תקציב המדינה? האם הכנסת תאפשר לממשלה להעמיד אותה בפני עובדה מוגמרת לאחר שהממשלה הפרה חוק יסוד אותו חוקקה הכנסת רק בדצמבר?
זו רק דוגמה לאתגרים שעומדים בפנינו, והם לא בשוליים. על חשיבות המאבק על חוסנה ועצמאותה של מערכת המשפט דובר כבר רבות".
עו"ד שרון גזית: "בחוות הדעת שהוציאה חברת הדירוג מוד'יס, בה לצערנו ירד דירוג האשראי של ישראל, צוין כי העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה בעליה בסיכונים החברתיים, אשר עשויים להחליש את מוסדות המדינה, בדגש על הרשות המחוקקת והשופטת. מוד'יס ציינה, כי חוזקתם של מערכת המשפט ובית המשפט העליון היא חלק חשוב ביותר בחוסן ובעוצמה של מדינת ישראל, ומהווה איזון לסיכונים האחרים. מנגד, הסנקציות הכלכליות אשר הטילו לאחרונה מדינות כארה"ב, בריטניה וצרפת על אזרחים ישראלים, מעידות בעיני על ירידה שחלה בתפישה הבינלאומית בדבר איכות מערכת אכיפת החוק בישראל, ומוכיח את הצורך לשמר ולשמור על מעמדה של מערכת המשפט הישראלית ברמה הבינלאומית.
היות שיש חלקים בציבור הישראלי, אשר מביעים ציפייה לשינויים ושיפורים במערכת המשפט, בהחלט רצוי כי יינקטו פעולות שיביאו לקונצנזוס ואמון חזק יותר במערכת, על ידי כלל החברה הישראלית על גווניה. כך למשל, קיים קושי גדול בהימשכותם של הליכים פליליים ואזרחיים כאחד - הדרך לפתור זאת היא הגדלת מספר השופטים, חיזוק פרקליטות המדינה ותוספת תקנים, ושורה של צעדים דומים נוספים. לא ייתכן שהליכים משפטיים יימשכו שנים רבות כל כך, כפי שקורה כיום. פתרון נוסף עשוי להיות בדמות הקמת ערכאת ערעור נוספת על זו של בית המשפט העליון, מה שיוריד את הנטל והעומס משמעותית, הן על בית המשפט והן על המתדיינים הממתינים כיום זמן רב למימוש זכות הערעור שלהם.
בהקשר זה, גם השינויים אותם מבקשים לכונן ב"חוק יסוד: החקיקה" צריכים להתבצע תוך השגת ההסכמה הרחבה ביותר האפשרית, ובוודאי לא באופן שבו ניסו לבצעם עד כה".
עד כמה מלחמת חרבות ברזל אתגרה את המשרד והעובדים שלכם ברמה המקצועית והרגשית? אילו פתרונות יצרתם כדי להמשיך לפעול בצורה מיטבית, למרות אתגרי השעה?
עו"ד עמיר צפריר: "כמו כל מדינת ישראל, אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל לא פסחו גם עלינו. עובדי המשרד הושפעו בכל פן אפשרי ועדיין מושפעים מהשלכות המלחמה. כמשרד, עיקר תשומת הלב בתחילת המלחמה הופנה לטובת המדינה ולתמיכה רגשית בעובדים. בהתחלה התמקדנו בהתנדבויות ובתרומות, דאגנו לחבק את העובדים ולהבטיח שהם לא יפגעו כלכלית, תמכנו, ועדיין תומכים, בעובדים והעובדות המשרתים במילואים ובבני משפחותיהם. עיקר האתגרים, בתחילת המלחמה, היו רגשיים ולכן דאגנו למפגשי תמיכה לעובדים עם גורמים מקצועיים, הקמנו קבוצות ולוח לסיוע הדדי בין עובדי המשרד, הצענו תמיכה וסיוע למשפחות המילואימניקים. גם היום, אנחנו ממשיכים לתמוך בנשות ואנשי המילואים ששוחררו וזאת מעבר לתרומות כספיות שהמשרד העביר לגופים שונים ולימי התנדבות מאורגנים מטעם המשרד. גילינו על עצמנו, שאנחנו, המשרד ועובדיו, קהילה תומכת ומכילה, אנחנו צומחים מהמשבר ונצא ממנו מחוזקים ומגובשים יותר.
בנוסף, לשמחתנו, ככל שעובר הזמן מתברר שרמת הסולידריות בחברה הישראלית באה גם לידי ביטוי בקרב העובדים וגם בקרב הלקוחות, דבר המאפשר לנו מקצועית וכלכלית להבטיח את ההמשכיות העסקית של המשרד".
עו"ד דן שמגר: "משרד מיתר משקף את המתרחש בעם ובמדינה. רבים מאד מעובדינו ובני משפחותיהם נקראו לשירות מילואים ארוך ולצערנו הרב מספר עובדים גם איבדו בני משפחה. המילואמיניקים שלנו ומשפחותיהם זכו לחיבוק ועזרה באופן קבוע ושוטף וגם לאחר חזרתם לעבודה אנו מסייעים בכל דרך שניתן לחזרה חלקה ובריאה לשגרה. אנו רואים בעבודה עצמה כחלק מהתהליך החשוב של בניית המשכיות אשר נסמכת על מציאות של מדינה חזקה. אי אפשר היה שלא להתפעל מרוח ההתנדבות והיוזמה. המשרד ועובדיו נרתמו החל מראשית המלחמה לסייע במגוון עצום של פעילויות. כמשרד הענקנו מסגרת, תמיכה וסיוע לפעילויות אלו מתוך תחושה של שליחות וחובה וגם כיום קיימת מערכת מסועפת של מסלולי פעילות לעובדי המשרד על מנת להמשיך ולתרום במגוון עצום של דרכים. החמ"ל שלנו שהחל לפעול כבר בימים הראשונים למלחמה היווה מוקד עצבים ובהדרגה שינה את פניו על מנת לשקף גם את ההתפתחויות סביבנו".
עו"ד גיל וייט: "מאז החל מבצע חרבות ברזל, פעלנו במגוון יוזמות, בארץ ובעולם, על מנת לסייע לתושבי הדרום ולמפונים מכל רחבי הארץ. אבל קודם כל חשוב לי להתייחס ללמעלה מ-100 שותפים, עורכי דין, מתמחים ועובדי מנהלה מהמשרד – שגויסו למילואים. אנו גאים בהם ורואים בפעולה זו ערך עליון. הם ומשפחותיהם זכו ויזכו למלוא התמיכה והסיוע מאיתנו בכל דבר לו הזדקקו ויזדקקו, בכל היבט. לצערי הרב, אני שומע מדיווחים שונים שקיימים ארגונים שמתקשים לקבל גיוס עובדים למילואים. המצב בהרצוג בדיוק הפוך; אנו נושאים אותם על כפיים. יפה בעיני העבודה שכל עובדי המשרד נרתמו לתנאים אליהם נקלענו. דבר זה התאפשר גם בעזרת הלקחים שהפקנו מתקופת הקורונה והבידודים שלימדו את כולנו לעבוד מהבית באופן אפקטיבי כאילו אנו עושים זאת מהמשרד".
עו"ד נעה מי-דן: "חרבות ברזל אתגרה את המדינה כולה וכל אחד מתושביה – וכמובן גם את משרדי עורכי הדין. היקף הגיוס מקרב עובדי המשרד היה גדול מאד, ועם כל כך הרבה אנשי מילואים, בוודאי שקמו אתגרים רבים. פעלנו במישורים שונים לחיזוק אנשי ונשות המילואים שלנו ולתמיכה בהם, וגם לתמיכה שוטפת בבני המשפחות – גם של המגויסים, וגם כאלה שבני משפחה שלהם גויסו, וגם כאן המספר גדול מאד. היו לנו (ויש) הרבה מאד פרויקטים בתחום הזה. כמובן, גם אלה שנשארו בעורף, ניצבו בחזית המשרד – העומס על הנשארים היה ועדיין גדול מאד, וגם כאן ניצבנו בפני אתגרים לא פשוטים. המאמץ היה כלל משרדי, ההתגייסות היתה כוללת, ובסך הכל צלחנו את התקופה הזו בצורה הכי טובה שאפשר – בנסיבות הלא פשוטות בהן כולנו נמצאים".
עו"ד שרון גזית: "מלחמת חרבות ברזל הלמה בנו, כמו בכל עם ישראל, בכאב אדיר ובצער אשר התרגמו בתוך זמן קצר למחויבות עמוקה ולעשייה למען הציבור הישראלי, חיילי המילואים והקהילה שלנו כאן בפישר (FBC). להנהלת הפירמה ולנו, השותפים, היה ברור, בראש בראשונה, שיש לנו אחריות עמוקה ומחויבות רגשית ומוסרית לדאוג באופן יום יומי ללמעלה מ-85 מגויסי ומגויסות המילואים, לעשרות העובדות והעובדים שבני ובנות זוגם גויסו למילואים ולצערנו הרב גם למשפחות השכולות מקרב עובדות ועובדי הפירמה.
ראשית, הצבנו את חיילות וחיילי המילואים שלנו במרכז - החל מימיה הראשונים של המלחמה הקמנו חמ״ל שדאג ללוות את כל המגויסים ובני משפחותיהם בכל צורך שהתעורר, תרמנו רבות ליחידות המילואים שלהם והענקנו מענק כספי לכל מגויס ומגויסת כדי להביע את הערכתנו הגדולה. במקביל, אפשרנו גמישות גבוהה בעבודה וסיפקנו מעטפת תמיכה מלאה לעובדים, רגשית ופסיכולוגית כאחד.
בנוסף, ומתוך הבנה שהפירמה שלנו נטועה עמוקות בציבוריות הישראלית - חברנו לשורה ארוכה של חברות מובילות במשק במתן ליווי ותמיכה ליישוב נתיב העשרה, סייענו לחקלאים ביישובי העוטף ואנו מלווים פרו-בונו מיזמים חברתיים רבים שהוקמו בעקבות המלחמה. אני גאה להיות חלק מפירמה שהמצפן הערכי שלה מוביל אותה ומעצב את פעילותה גם בזמנים מאתגרים".
בהנחה שרוחות המלחמה יפחתו בשנת 2024, אילו מגמות לדעתך יתחזקו או יופיעו בענף המשפט בשנה הקרובה? אילו מגמות צפויות להיחלש ואולי אף להיעלם?
עו"ד עמיר צפריר: "עולם עריכת הדין הוא בבואה של המשק, כך שהשאלה מתייחסת בעצם למגמות כלליות במשק הישראלי. כמובן שקשה לחזות את הכיוון אליו יצעד המשק, אולם, באופן כללי אנו מניחים כי גם אם המשק יחווה פגיעה מסוימת בטווח הקצר, הרי שהכלכלה הישראלית תהיה מספיק חזקה כדי לשקם את עצמה בטווח הבינוני.
כמשרד גדול אנו מציעים מגוון רחב של שירותים משפטיים – והחוכמה מבחינתנו היא לתמוך בלקוחותינו ולספק להם את השירותים המשפטיים המתאימים הן בתקופות גאות והן בתקופות שפל".
עו"ד דן שמגר: "אחת המגמות המרכזיות שאנו במשרד מיתר מאמינים בהן הינה הטמעה של טכנולוגיות מעולמות הבינה המלאכותית. אנו עושים עבודה רחבת היקף לשם בחינת טכנולוגיות שונות והתחלנו באימוץ כלים אשר משפרים את התוצר המקצועי ומגבירים את היעילות. במקצוע עריכת הדין, שהוא מטבעו שמרן, שינויים מתרחשים על פני שנים ארוכות. אולם נראה שהגענו לנקודה של תפנית הואיל וכלי הבינה המלאכותית יוצרים קפיצת מדרגה שאותה יש לבצע באחריות ובזהירות. לדעתנו אין סתירה בין המחויבות לבנות קשר של אמון עם הלקוח שמבוסס על קרבה ושותפות, לבין היכולת להשתמש בטכנולוגיות אשר נתפסות לעיתים ככאלו שאין להן פנים ורגש. בשנת 2024 ובכלל בשנים הקרובות נראה התרחבות ניכרת בשימוש בכלים אלו, וזאת ללא קשר למצבנו הבטחוני או המדיני ויהיו שינויים בדפוסי העבודה כתוצאה מכך. אנו רואים בכך ברכה ונושא זה עומד בראש סדרי העדיפויות שלנו".
עו"ד גיל וייט: "למרות המלחמה, המשק הישראלי איתן ולא מעט תחומים לא נפגעו. אנו ערים לקשיים בהם נתקלים בעיקר בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. העובדה שהיקף ההשקעות מחו"ל בינואר 2024 גבוה מהיקף ההשקעות בינואר 2023 מעודדת מאוד ומצביעה על יציבות וחוזקו של המשק הישראלי. בראייתי, בתום המלחמה המשק יצמח אף יותר. הצמיחה, כך אני מאמין, תתבטא במספר מישורים: השקעות גדולות יותר מצד משקיעים וחברות גלובליות – אין הרבה מקומות בעולם עם ניסיון, יוזמה ושכל כפי שקיים כאן. אני מאמין שגם בענף הנדל"ן אנו צפויים לצאת מהמשבר הנוכחי – יש לזכור כי בסוף היום האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב גבוה יותר מאשר מרבית מדינות המערב והתחלות הבנייה כעת אינן מספקות את הצורך. בנוסף לכל אני מאמין שמערכת היחסים עם מדינת המפרץ צפויה לגדול וכולי תקווה שנראה התפתחות גם בכל הקשור לסעודיה, דבר שעשוי לשנות את המפה הכלכלית באזור כולו".
עו"ד נעה מי-דן: "זו לא תהיה שנה קלה למשק, אבל אנחנו מאמינים שנהיה גם השנה מאד עסוקים. אנחנו רואים התעוררות בפעילות המשקית בהרבה מאד תחומים. בנוסף, מטבע הדברים, סיטואציות מורכבות שתמיד קיימות בזמני משבר, מצריכות הרבה סיוע משפטי, כך שאנחנו עסוקים גם בימים האלה. במקום לעסוק בנבואה, נביע תקווה שהלחימה תסתיים מהר ובהצלחה, ואמונה בכוחו של המשק הישראלי לשוב למסלול צמיחה כבר בשנת 2024".
עו"ד שרון גזית: "המלחמה השפיעה ותשפיע רבות על המגמות בענף. כך למשל, מתחילת הלחימה ברצועת עזה, ואף טרם פריצתה - לאור הרפורמה המשפטית והתחזיות הכלכליות הקודרות - ראינו היחלשות וכמעט עצירה מוחלטת במגמות המיזוג שאפיינו את ענף עריכת הדין בישראל בשנים האחרונות. כדי שמגמה זו תחזור לשוק, לא די בכך שרוחות המלחמה ישככו, אלא יש לראות שיפור באופק הכלכלי. מגמה אחרת, אותה נראה כבר בתקופה הקרובה, היא הכנסת טכנולוגיית AI לשימוש בפירמות עורכי הדין, אשר תוביל לייעול ולדיוק העבודה מול הלקוחות.
במבט על תחומי העיסוק המשפטיים השונים, אני סבורה שנראה מגמת התחזקות בתחום התשתיות, לאור הצרכים הגוברים בדרום, בצפון ולאורך קו התפר. עליה נוספת תחול בתחומי הרפואה, ובהשקעות בתחום העזרה הרפואית-נפשית, וכן בתחום ההשקעות בחינוך.
ולבסוף, על אף התחזיות המורכבות, אני סבורה כי ההייטק ימשיך להוביל את קטר המשק - החברות במשק הוכיחו את החוסן והחיוניות שלהן בתקופת מלחמה, למרות האתגרים ולמרות המחסור הזמני בכוח אדם. בהקשר זה, ראוי לציין כי המדינה נוקטת במספר צעדים חיוביים לחיזוק ההייטק, ביניהם מכרזים חדשים של רשות החדשנות לתמיכה במיזמים התחלתיים, כדי ליצור תשתית מחוזקת ומחוזקת לענף, בין היתר באמצעות פניה לאנג'לים. כמו כן, מקודם מתווה ממשלתי חדש לעידוד השקעות הגופים המוסדיים הישראלים בקרנות הון סיכון והזרמת הון לענף, לצד השתתפות מצד המדינה בהשקעה".