לצד נושאים רבים הנמצאים בלב העשייה של עורכי הדין בתחום הליטיגציה המסחרית, אשר עלו במהלך פורום Duns 100 השנתי שקיימה דן אנד ברדסטריט בשבוע שעבר בהשתתפות בכירי התחום, היה נושא אחד שבלט מעל לכל – תכנית "חוק וצדק" של ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהציונות הדתית. רוב התגובות של עורכי הדין היו שליליות תוך העלאת התנגדות נחרצת, דאגה וחשש מיישום מלא או חלקי של התכנית. מנגד, עלתה גם הסברה שהתכנית מגיעה בעקבות קיפאון וקיבעון מחשבתי-תפיסתי מצד מערכת המשפט אשר גרם לעריכת התכנית מצד ח"כ סמוטריץ', שאחד מנימוקיו המרכזיים היה שהאמון במערכת המשפט צנח באופן משמעותי כאשר האופן שבו המערכת מתנהלת לא מייצר מענה לאתגרי המציאות הנוכחית. טענותיו של סמוטריץ' לגבי ירידת האמון במערכת המשפטית הן טענות המבוססות על סקרי דעת קהל רבים שנעשו בשנים האחרונות על ידי מכוני מחקר וסקרים רשמיים. כך למשל, לפני כשנה פרסמה אוניברסיטת חיפה מחקר שמראה כי 7% בלבד מהציבור בישראל נותנים אמון רב במערכת המשפט, לעומת 30% שכמעט אינם מאמינים בה. ירידה חדה נרשמה ברמת האמון הציבורי ביחס לבית המשפט העליון, פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. מבחינת האמון בבית המשפט העליון, רק 25% הביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד בעוד ש-52% מהציבור הביעו אמון נמוך מאוד עד נמוך. ביועץ המשפטי לממשלה הביעו כ – 61% מהציבור רמת אמון נמוכה מאוד עד נמוכה, בעוד 6% הביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד. כ - 62.5% הביעו בפרקליטות המדינה אמון נמוך מאוד עד נמוך, בעוד רק 5% הביעו בפרקליטות אמון גבוה או גבוה מאוד. לפי המחקר, ובהשוואה לשנים קודמות, רמת האמון של הציבור במערכת המשפט הוא הנמוך ביותר מאז שנת 2008, השנה שבה החלה אוניברסיטת חיפה למדוד באופן מפורט את אמון הציבור במערכת המשפט.
המחקר של אוניברסיטה חיפה הוא אחד מתוך כמה מחקרים נוספים אשר מעידים על האמון המתדרדר של הציבור כלפי מערכת המשפט. במציאות שבה חשוב שבית המשפט "ייהנה" מאמון הציבור, אך חשוב שהחלטותיו יתבססו על צדק ולא ממניעים של פופולריות, עולה השאלה איך מחזירים את אמון הציבור במערכת המשפטית, וגם, האם ההצעה של ח"כ סמוטריץ' היא ההצעה המתבקשת בזמן הנכון, או שלהיפך, מהלך שימיט אסון על המערכת עצמה ועל המדינה כולה. מאז פרסום התכנית התקבלו מנעד רחב של תגובות. יש שהגדירו את הצעותיו של ח"כ סמוטריץ' כמסוכנות, ויש שהגדירו אותן כמהפכניות ונדרשות, אופן ההגדרה נגזר מן הסתם לפי נקודת המבט ותפיסות עולמם של המגדירים. מה שבטוח הוא שהתכנית על סעיפיה השונים מעוררת סערה של ממש שרק תתגבר באם היא תיכנס לשלבים ביצועיים ויישומיים בממשלה הבאה, או בכל ממשלה שתבוא אחריה.
כאמור, הרוב המכריע של עורכי הדין שהשתתפו בפורום סברו כי בתכנית המוצעת על ידי ח"כ סמוטריץ' ישנם אלמנטים אשר יעודדו שחיתות ממוסדת ויפגעו באופן אנוש בדמוקרטיה הישראלית. אחד הקולות הבולטים בדיון המתנגד לתכנית הינו עורך הדין אופיר צברי, שותף במשרד צברי - פרקש, עורכי דין, "בכל הכבוד לא נראה שמדובר באמת בכוונה לביצוע רפורמה במערכת המשפט. ראשית, אנחנו בתקופת בחירות מה שהופך כל אמירה למוטלת בספק, באשר ללא כל ספק, תפקידה הראשון הוא לקדם הצבעה לטובת אותה מפלגה. גם הרפורמה אם קוראים אותה, היא רצף של אמירות ורעיונות לא מחודדים עד הסוף, חלקם סוגיות שעלו בעבר, אבל כולם באים להבטיח שהממשלה תהיה חזקה מבתי המשפט באופן מופרז. ועם נבחרים כמו שלנו, פירוש הדבר הוא אסון ממשי", אומר עו"ד צברי, בתשובה לשאלה לגבי דעתו הכללית על התכנית המוצעת, "אני בספק אם רפורמה שכזו יכולה לעבור בכנסת ועוד יש לראות איך הדבר הזה הופך למשהו אופרטיבי, חוץ מאמירות כלליות וסיסמאות שהן למעשה עיקר הרפורמה. מה שבאמת יש כאן, הוא שימוש ציני בדיון שיכול להיות לגיטימי בצורך ברפורמה במערכת בהיבטים כאלה או אחרים, כ"עלה תאנה", כיסוי, לדיון לא לגיטימי, בניסיון לבטל עבירה מחוק העונשין, הפרת אמונים, שנועדה להגן על הציבור מפני שחיתות של נבחריו. הרי לא מבקשים לתקן את הסעיף של הפרת האמונים; לא מבקשים לחדד אותו. מבקשים לבטל את הסעיף ולמחוק אותו מספר החוקים. ומי מבקש לקבל את ה"פטור"? אותם אלה שהסעיף חל עליהם. ברור שלא מדובר ברצון אלטרואיסטי לשפר את חוק העונשין אלא בכוונה להקל על הנבחרים שלנו. איפה עובר הגבול? מחר יבקשו נבחרי הציבור לבטל את עבירת השוחד.
זה לא דיון על מערכת המשפט אלא דיון על אנשים שרוצים חופש לבצע עבירות. לטעמי זו עזות מצח והכללת הניסיון לבטל את עבירת הפרת האמונים מספר החוקים תחת מסגרת של רפורמה, הופכת את הדיון בכל הרפורמה ללא רלוונטי. כל אזרח שהמדינה חשובה לו, צריך להתנגד לניסיון להתיר את השחיתות ולהכשיר אותה. זו תהיה בכיה לדורות".
האם לדעתך חלק מההתנגדות לסמוטריץ' נובעת ממניעים פוליטיים?
"אינני יודע לגבי אחרים, אוכל לדבר בשם עצמי. הרפורמה היא מהלך פוליטי בתקופת בחירות. אך מה שנמצא בה צריך להיות מנוגד לרצונו של כל בוחר של כל מפלגה, זו דעתי. אם נוציא את בנימין נתניהו מן המשוואה ונסתכל על הרפורמה, היא מחזקת את הממשלה שתוכל לעשות ככל העולה על רוחה. היא מבטלת סעיף מרכזי בהגנה נגד שחיתות ומאפשרת לנבחרים שלנו ליהנות מ"תנאים מקלים", וכל זאת בתקופה שאנחנו כולנו יודעים לדאבוננו שהשחיתות בעליה. הרפורמה הינה מהלך פוליטי והיא נמכרת באופן קל לכל נפש, אך מה שהיא אומרת לנו האזרחים, שהממשלה הנבחרת, פעם בצד הזה של המפה, ופעם בצד האחר של המפה, תהיה חפשיה לנהוג ללא ביקורת ופיקוח של ממש, הן כממשלה והן באופן אישי. אני לא מבין איך זה לא ידיר שינה מעיני כל אזרח בכל מקום על המפה הפוליטית".
התכנית הוצגה על ידי מנהיג מפלגת הציונות הדתית שבועיים לפני הבחירות ובתחילת מסיבת העיתונאים בה היא הוצגה אמר ח"כ סמוטריץ', כי הוא מגיע לבצע "אתחול מחדש" במערכת המשפט הישראלית, "אמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשפל חסר תקדים... אין לנו יכולת להתעלם מעוול שנעשה לגל הירש ורבים אחרים שהמינוי שלהם סוכל כי לא באו בטוב למישהו במערכת, אז כל האמצעים כשרים. מערכת המשפט חולה וצריך לתקן אותה".
ח"כ סמוטריץ' התייחס לשינויים המוצעים בתכנית, כולל להצעה להקמת גוף ביקורת על הפרקליטות, ביטול עבירת המרמה והפרת אמונים, שינוי שיטת בחירת השופטים והרכב הוועדה לבחירת שופטים כך ששישה מתוך תשעת נציגי הוועדה לבחירת שופטים יהיו נבחרי ציבור, מתוכם 4 נציגי הקואליציה ו 2 מהאופוזיציה, ועוד מגוון שינויים ורפורמות.
בציונות הדתית הסבירו שהליך מינוי שופטים הינו הליך שבו מערובת פוליטיקה גם במדינות אחרות בעולם, ובנוגע לביטול עבירת הפרת אמונים אמר ח"כ סמוטריץ' כי, "עבירת הפרת האמונים בוטלה בחלק גדול מהמדינות המתוקנות. אדם צריך לדעת מראש שהתנהגות מסוימת, סל של פעולות, במצטבר זה יכול להפוך להפרת אמונים. איך מישהו יכול לדעת שמחר בבוקר יחליט יועץ משפטי להגיש כתב אישום ובבת אחת הוא אכן יגיש כתב אישום. זו עבירה שאין לה מקום במדינות מתוקנות". לגבי פסקת ההתגברות אמר מנהיג מפלגת הציונות הדתית כי, "לא יעלה על הדעת שלהתגבר על פסיקה של בג"ץ צריך עכשיו רוב של 61. המנגנון שאנחנו מציעים זה מקסימום הרוב שבו עבר אותו חוק יסוד שנטען שהחקיקה סותרת". הצעה נוספת שגרמה להתנגדות לתכנית הייתה פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
עו"ד צברי, עד כמה שידוע, האם ביטול סעיף עבירת המרמה והפרת האמונים יחול גם על נאשמים בהווה, כמו יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו?
"התשובה לשאלה זו לא ניתנת על ידי הרפורמה ולא ניתנה למיטב ידיעתי על ידי אף אחד. אם הבנתי נכונה, העניין עמום. אני חושב שכולנו מבינים שביטול הסעיף תוך כדי המשפט המתנהל נועד להיות מוחל גם על יו"ר האופוזיציה, מר בנימין נתניהו, לכן הוא שם מן הסתם. מעבר לכך, אם הסעיף יבוטל והעבירה תיעלם, גם ההליך של נתניהו יעלם ביחד עימה – האם באמת אפשר לשפוט ראש ממשלה לשעבר על עבירה שנמחקה מספר החוקים? אז הוא יחול על נתניהו במישרין או בעקיפין וזו לדעתי מטרה מרכזית ברפורמה, ואני מניח שאני לא היחיד שחושב כך. לו היה ח"כ סמוטריץ' לא מבקש לבטל עבירה זו, יחד עם שורת ההצעות האחרות, הייתי מאמין מעט יותר שמדובר ברפורמה כרפורמה".
כיצד עשויה להיות מושפעת מערכת המשפט מפיצול תפקיד היועמ"ש וחלוקת הסמכויות שלו?
"זו שאלה שהתשובה עליה סבוכה מאין כמותה. מדובר בניתוח מח של ממש, מדינת ישראל חיה, עובדת ומתנהלת במתכונת הזו שנים רבות מאד, היועץ המשפטי קשור בחבל הטבור לנקודות מרכזיות, צמתי הכרעה ולתהליכים המרכזיים ביותר והחשובים ביותר של המדינה כמדינה. אך הרפורמה כאן לא מבקשת לבצע ניתוח מח זהיר שכזה, היא מבקשת להחליש את התביעה הפלילית, תוך כדי חיזוק הממשלה וצמצום הביקורת נגדה. זה הנרטיב של הרפורמה והוא מוצהר במפורש. אין זה פסול לסבור כי יש לפצל את תפקיד היועץ, אך יש פסול בניסיון להחליש את הביקורת על הממשלה".
עד כמה ניתן חוקית ליישם תכנית שכזאת על כלל חלקיה, כולל סוגיית פסקת ההתגברות והליך מינוי שופטים, ומה הם המכשולים שיעמדו בדרך ליישום התכנית?
"התשובה לשאלה זו מורכבת משני חלקים: האחד - מה הרוב הנדרש והאם הוא קיים בידי מציע הרפורמה בדרך להפיכתה לחקיקה. לצורך כך גם יש לעבור את וועדות הכנסת, הצבעות במליאה וכל כיוצא בזה. מדובר בעבודה משפטית לא מעטה, אך גם במשאים ומתנים עם מפלגות שונות ביחס לסעיפי הרפורמה ויתכן שלמפלגות שונות האמורות לתמוך ברפורמה יהיו השגות או אי הסכמות, ואין לדעת אם התוצאה של כל אלה, תהיה דומה או זהה להצעת הרפורמה הנוכחית. הדבר השני הוא: האם הרפורמה יכולה לעבור את מבחן בג"צ. אגב לעמדתי, מדובר בעיקר בהשגות על השיטה שלבג"צ אין ולא צריכה להיות סמכות של ממש להתערב בהן, אם כי יתכן ששלילת סמכויות כאלה או אחרות לא יהיו לגיטימיות. יש לראות את הנוסח הסופי של הרפורמה, ככל שיהיה כזה בכדי ליתן תשובה מפורטת יותר".
ראיון עם עו"ד אופיר צברי, שותף SF - צברי-פרקש ושות', עורכי דין
d&b – לדעת להחליט