לידה זה אירוע משמח, מורכב ומשמעותי מאד לכל המשפחה, אך לעיתים האירוע מסתיים באופן חמור מאד, או עם תקלה בריאותית משמעותית. מתי מעשה או מחדל שמתרחשים  בלידה עולים לכדי לרשלנות רפואית? כיצד מנהלים את התהליך ומה חשוב לדעת כאשר שוקלים לתבוע רופא או צוות רפואי בגין רשלנות רפואית הקשורה ללידה? עו"ד נחמי מייזליש וולק, ראש מחלקת נזיקין ורשלנות רפואית במשרד חדד רוט שנהר ושות', מסבירה את כל המורכבויות.

האם כדאי  בכלל לתבוע במקרה של רשלנות רפואית, כמה כבר אפשר לקבל מזה?

תחום הרשלנות הרפואית הוא גדול ורחב, וכמובן כל מקרה לגופו. באופן כללי ניתן לקבוע כי הסכומים הנפסקים בתיקי הרשלנות הרפואית בלידה, הם מהגבוהים ביותר בתחום. מדובר בפיצויים של מיליונים רבים של שקלים. השכר של עורכי הדין המטפלים מותנה בהצלחת התביעה.  כלומר, רק אחרי שהתביעה צולחת עורך הדין מקבל את חלקו המוסכם. מדובר בסכומי כסף שנדרשים לתובעים על מנת  להמשיך ולהתמודד לאורך החיים עם הנזק.

בעולם, ובמיוחד בארה"ב, מקובל שהפיצויים הם על הכאב והסבל, ומדובר בסכומי עתק. לעומת זאת, בישראל הפיצוי על הכאב הוא חלק קטן יחסית מסך התביעה. דיני הנזיקין בישראל נותנים את הדגש על החזרת המצב לקדמותו. את המתים כמובן אי אפשר להחזיר לחיים או להחזיר את הנכים לבריאות מלאה, אז מחפשים למעשה להחזיר את הנזק. למשל, מה השכר שהנפגע היה אמור לקבל במהלך כל השנים, או לפי אחוזי הנכות מעריכים כמה שכר אדם הולך להפסיד לאורך השנים.

מה שונה תביעת רשלנות בלידה מתביעות אחרות?

תינוק שנפטר ישנה הלכה לפיה יש תחשיב נזק, כמה "שווה" ילוד שלא שרד. אבל אם הוא כן צלח את הלידה אבל הפך להיות נכה, כאן מדובר בסכומי עתק, אשר המשפחה נדרשת להם, על מנת להתמודד עם אתגרי הטיפול בילד הפגוע לאורך שנים רבות. במיוחד אם תוחלת החיים שלו מוערכת בשנים רבות. אלה תיקים "כבדים", ולכן חשוב לקחת אנשי מקצוע שיודעים לטפל בזה. הטעויות כאן יכולות להיות הרות גורל.

למשל, ילד נכה שצריך שני עובדים סיעודיים, שיהיו לידו 24-7, רוב המשפחות לא מסוגלות לממן זאת, וכספי הפיצוי הכרחיים כדי לעמוד בכך. לעיתים יש צורך גם לבצע התאמה של בית התובע לצרכיו המיוחדים, כמו כן יש להתייחס לסידור עתידי לתובע, לתקופה בה הוריו, לא יהיו עוד בן החיים.

כמה זמן אורך ההליך המשפטי, איזו מחויבות נדרשת מהתובע?

קשה לדעת מראש כמה זמן זה ייקח ההליך, אך חשובה לא המהירות אלא בעיקר התוצאה. שיתוף פעולה שצריך מהמשפחה, כדי להניע את ההליך ולהגיש את התביעה, זה לאסוף את החומר, ולספר לעורך/ת הדין את מלא העובדות. מכאן, העבודה היא של עורך הדין.

מה שדורש זמן זה להשיג את חוות הדעת של המומחים המתאימים, ואת מלא החומרים - מעקב ההיריון מתחילתו, לראות חומרי לידות קודמות, כל חומר הלידה עצמו, כולל כל התכתבות בכתב בבית החולים. כתיבת התביעה עצמה לא לוקחת הרבה זמן. מגיעים לבית משפט, ובית המשפט לרוב מפנה למגשר. רוב התיקים בישראל העוסקים ברשלנות רפואית,   מסתיימים בגישור. המקצועיות של עורך הדין היא להגיע לגישור בהכנה מקסימלית, על מנת  שהצעת המגשר טובה ורלוונטית.

מניסיוני בתחום, מעל 20 שנה, אוכל לומר כי מהיום שבו אני פוגשת את הלקוח ועד סיום התיק, יחלפו כשנתיים. חשוב לזכור כי  זה הליך שישפיע עשרות שנים קדימה על גורל התובע ועל כל משפחתו, ולכן חשוב שלא להיחפז אלא לפעול במקצועיות.

האם זו לא כפיות טובה כלפי הרופא, שטיפל במסירות, הרי הוא לא פעל בזדון?

יש לקוחות שמעלים את הנושא זה "כפיות טובה" , ולא רוצים לפגוע ברופא. לכן, חשוב להבין שהרופא לא מושפע ישירות מעצם הגשת התביעה. בבתי  החולים יש מחלקת ניהול סיכונים, והם יודעים לשים כסף בצד כדי להיערך לתביעות רשלנות. במערכת יודעים היטב שטעויות קורות, ומתכננים בהתאם.

חלף עשור מאז הלידה, האם עוד אפשר לתבוע, או שקיים חוק התיישנות לאחר פרק זמן מסוים?

רוב התביעות מתיישנות 7 שנים לאחר קרות האירוע. בית המשפט נתן בפסיקה אפשרות להגיש התביעה עד 10 שנים מקרות האירוע, במקרים בהם הנזק לא התגלה מייד. אבל, כשמדובר בקטין מתחילים למנות את השנים רק ממתי שהוא הגיע לבגרות.

מכל מקום, אם הבנתם שחוויתם רשלנות רפואית, חשוב לא לבזבז זמן יקר,  כי ככל שדברים רחוקים יותר כך קשה יותר להשיג את המסמכים או אפילו לזכור בדיוק את ההתרחשויות וסדר הדברים. גם לנתבעים קשה יותר להתגונן כאשר עבר הזמן.

לא שמרתי חומר רפואי מזמן מזמן הלידה. האם התביעה שלי אבודה?

ממש לא. המוסדות הרפואיים מחוייבים לשמור את התיקים עם כל המידע למשך כל תקופת ההתיישנות. עורכי הדין יודעים להשיג את החומרים מבתי חולים או כל מוסד אחר. לעיתים זה מירוץ נגד השעון. כך למשל, הגיעה אלי אישה  שלושה ימים לפני תום תקופת ההתיישנות, רוב עורכי הדין היו מסרבים למירוץ שכזה. לא היה לה חומרים מהתיק הרפואי, אך היה לה יומן אישי מפורט. בשלושת הימים הללו הכנתי תביעה על בסיס היומן האישי, וציינתי שחסרים לי עדיין החומרים הרפואיים. התביעה הזו הצליחה, והסתיימה בפשרה מוצלחת. כלומר, אפילו חומרים אישיים בכתב יד יכולים לסייע. גם אנשים נוספים ש"היו בסביבה" קרובי משפחה, חברים שבאו לבקר, אפשר לקחת מהם תצהיר.

איך מוצאים רופא שיעיד נגד חברו הרופא, על מנת להוכיח את תביעתי?

אכן הרופאים מאוגדים במעיין קליקות, והם מכירים זה את זה, בסוף אנחנו חיים בארץ קטנה. למצוא מומחה מתאים שיכול לתת חוות דעת, זה אכן אתגר מקצועי, וזה הניסיון והמיומנות של עורך הדין.

ככל שהתחום יותר מצומצם, למשל פלסטיקה, כך קשה יותר. צריך לדעת לבחור את המומחה המתאים, כי לפעמים המומחה מאיר את הזרקור על דברים נוספים שעולים כדי רשלנות. המומחה צריך להיות לא רק בקיא בחומר הרפואי, אלא גם כזה שידע לכתוב את הדברים וגם להעיד על חוות הדעת שלו בבית המשפט, אם צריך. עורך דין טוב יידע לאתר את המומחה המתאים ולצוות אותו לתובע המתאים.

 

מאת עו"ד נחמי מייזליש וולק, שותפה וראש מחלקת נזיקין ורשלנות רפואית במשרד חדד רוט שנהר ושות'

***
כתבה שיווקית מטעם חדד רוט שנהר ושות'; הכתבה נערכה בידי מערכת Duns100.