אין ספק כי הכושר חשוב לבריאות. בהמשך לכך, אין פלא כי אגודות שיתופיות רבות, ובכללן ישובים קהילתיים ועוד, מקימים מכוני כושר לרווחת חבריהם.

למרבה הצער, במקרים רבים, האגודות השיתופיות אינן מתחזקות כראוי את המכשירים המצויים בחדר כושר ולעיתים אף אינן דואגות להימצאות מדריך במקום. מדובר בטעות חמורה אשר עלתה במקרה אחד בחייו של אדם צעיר והביאה לחיוב האגודה בתשלום פיצויים בסך של כ- 1.9 מיליון ₪ לעיזבון המתאמן שנפטר.

סיפור המעשה

בקיבוץ מסילות, שהינו אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, קיים חדר כושר. באחד מימי שנת 2020 מצא את מותו במהלך אימון כושר צעיר כבן 23 לאחר שמשקולת במשקל של 90 ק"ג מחצה את צווארו בזמן ששכב על מתקן "ספת לחיצה".

עזבונו של המנוח הגיש תביעה לבית המשפט במסגרתה טען, כי המוות נגרם בעקבות רשלנות הקיבוץ שהפעיל את מכון הכושר עם מכשירים ישנים שתוחזקו באופן חובבני, ללא שלטים וללא פיקוח והשגחה על ידי מדריך.
הקיבוץ טען מנגד, כי הלכה למעשה לא הוא זה שהפעיל את חדר הכושר. לגרסתו, חדר הכושר ממוקם אומנם בשטח הקיבוץ, אולם הוא אינו נחשב "מתקן קיבוצי". לטענת הקיבוץ, מדובר במתקן שנתפס באופן פרטי על ידי המנוח וחבריו. הם אלו שתחזקו והפעילו את המקלט ומכשירי הכושר וידעו כי אין במקום מאמן או מדריך. בהמשך לכך, לגרסת הקיבוץ, אין מקום לגלגל על הקיבוץ את תוצאות הפעילות הפרטית של מספר חברים.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע:

א. חדר הכושר הינו "מתקן קיבוצי"
בית המשפט קבע, כי על פי העדויות שהובאו, חדר הכושר הוקם שנים רבות לפני התאונה (עוד בשנות ה-70) וכי חברי הקיבוץ ואחרים התאמנו בו ולא רק המנוח וחבריו. הפעלת חדר הכושר במבנה של הקיבוץ לטובת חברי הקיבוץ במשך שנים רבות, כך לפי בית המשפט, יוצרת זיקה וקשר בין הקיבוץ ובין חדר הכושר, ההופכת את חדר הכושר ל"מתקן קיבוצי".

על פי בית המשפט, הקיבוץ לא השקיע משאבים בחדר הכושר ולא דאג לנוכחות מדריך בו. עם זאת, על פי בית המשפט, לא ניתן לגזור מכך את המסקנה כי המתאמנים ידעו שחדר הכושר אינו "מתקן קיבוצי", כלומר שהוא אינו פועל בחסות הקיבוץ ובאחריותו.

המנוח ומתאמנים נוספים נולדו לתוך מציאות קיימת בה פועל חדר כושר לשימוש חברי הקיבוץ, ולכן לא הייתה להם שום סיבה להניח כי הקיבוץ אינו אחראי לחדר הכושר, גם אם לא הקצה לו משאבים ולא תחזק אותו.

ב. הקיבוץ לא תחזק את מכשירי הכושר

בית המשפט קבע, כי בשנים שקדמו לתאונה הקיבוץ לא פיקח ולא הסדיר את פעילות חדר הכושר. כך, לא הותקן בחדר הכושר קו טלפון המאפשר להזעיק עזרה ולא הייתה בו קליטה לרשת סלולארית. לא נתלו במקום הוראות שימוש במתקנים והוראות זהירות למתאמנים. מתקני הכושר היו ישנים. ציוד הכושר לא נבדק ולא טופל על ידי גורם מוסמך אלא באמצעות אלתורים של המתאמנים. במקביל, הקיבוץ לא פעל לסגור את המקום.

לדברי בית המשפט, במערכת היחסים שבין הקיבוץ ובין חבריו, הקיבוץ אמור לפקח ולהסדיר מבחינה בטיחותית את הפעילויות שמתקיימות במבני הקיבוץ. כישלון לעשות זאת, כפי שקרה במקרה הנדון, מהווה הפרה של חובת הזהירות.

ג. לא היתה נוכחות מדריך בחדר הכושר

בית המשפט הוסיף, כי בחדר הכושר של הקיבוץ לא הייתה נוכחות של מדריך, המחויבת בהתאם להוראות חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח).

על פי בית המשפט, תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (פטור מנוכחות מדריך בחדר כושר), הקובעות כי מכון כושר המצוי בבניין מגורים יהיה פטור מנוכחות מדריך אינן חלות במקרה הנדון, העוסק בחדר כושר שפעל בקיבוץ ולא "בבניין משותף".

זאת ועוד קבע בית המשפט, כי הפטור שניתן בתקנות לחדר כושר שפועל בבניין משותף ניתן בתנאי שחדר הכושר משמש את הדיירים באופן בלעדי, ואינו פתוח לציבור הרחב. במקרה הנדון הוכח, כי בחדר הכושר בקיבוץ התאמנו חברי קיבוץ וגם אחרים שאינם מתגוררים בקיבוץ.

בית המשפט אף דחה את השוואה שערך הקיבוץ בין חדר הכושר שבקיבוץ ובין מתקני כושר המצויים בפארקים ציבוריים, אשר אינם מחייבים נוכחות של מדריך. לדברי בית המשפט, במקרה הנדון מדובר בחדר כושר אשר היו מצויים בו מתקני כושר מקצועיים, לרבות משקולות במשקל של 90 ק"ג. משקולות אלה מחייבות אימון, הדרכה ופיקוח של מדריך מקצועי. שימוש במשקולות אלה בהעדר הדרכה הוא דבר מסוכן, ולכן גם לא ניתן למצוא אותם בפארקים ציבוריים.

המסקנה: הקיבוץ התרשל באופן בו אפשר את פעילות חדר הכושר

לאור כל האמור קבע בית המשפט, כי הקיבוץ התרשל בכך שלא הסדיר ופיקח על האימונים בחדר הכושר שפעל בקיבוץ במשך שנים רבות. לדברי בית המשפט, הקיבוץ התעלם מחדר הכושר אף שידע כי הוא פועל בתוך הקיבוץ.

על פי בית המשפט, בנסיבות שכאלה, התעלמות מפעילות חדר הכושר והעדר פיקוח עליו מחייבת קביעה לפיה הקיבוץ יכול היה וצריך היה לצפות תאונות בחדר הכושר, לרבות את התאונה מושא התביעה, ולכן הקיבוץ אחראי ברשלנות לנזקי העזבון.

אשם תורם של המנוח

נקבע, כי המנוח התאמן בהרמת משקולת כבדה מאוד למרות שידע שאין בחדר הכושר אדם נוסף מלבדו. לאור זאת נקבע, כי יש לקבוע אשם תורם של המנוח בשיעור של 20%.

משמעות פסק הדין

מעבר לפיצוי הכספי הגדול אותו יידרש לשלם קיבוץ מסילות לעיזבון המנוח, יש לפסק הדין השלכת רוחב בנוגע להתנהלות אגודות שיתופיות אשר הקימו חדר כושר. כך, הלכה למעשה, על אגודה שיתופית שהקימה חדר כושר לפעול לתפעול והחזקה ראויים של חדר הכושר, על כל המשתמע מכך, ולפעול בהתאם לידיעה כי הפטור בעניין מדריך חדר כושר החל על בניין משותף אינו חל באגודה השיתופית. אמנם עסקינן בפסק דין של בית משפט שלום, אשר אינו מהווה תקדים, אולם נכון יהיה כי האגודות השיתופיות לא יתעלמו מהקביעות נשוא פסק הדין, כל עוד אלו לא נהפכו בערכאת ערעור.

ת"א 66466-08-21 


• המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

• הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים להליך. 

• "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי , ליטיגציה ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

• אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 ***

כתבה שיווקית בחסות איילת רייך - משרד עו"ד נוטריון וגישור. הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100