אלימות במשפחה נמצאת בכל מקום, אני מייצגת נשים חשובות במשק הישראלי, מגזר פרטי וציבורי שלא תאמינו בחיים שהם חוות אלימות. כי לאלימות נגד נשים אין חוקים. את לא צריכה להיות חלשה או נחשלת, עניה או מודחקת,  כדי לחוות אלימות. את יכולה עו"ד בכירה או יושבת ראש דירקטוריון בחברה ציבורית, או בעלת עסק מצליח. פשוט אין לזה חוקים.

יש לנו סטראוטיפ כשאנחנו חושבים על נשים מוכות. וכשאנחנו רואים אישה חזקה שנמצאת במעגל האלימות אנחנו שואלים את עצמינו ? למה היא נשארת? שזה בעצם שם קוד ל: היא אשמה שהיא נשארת. 

אלימות מתרחשת רק במערכת יחסים עצמאית ואינטימית וארוכה כלומר משפחה. 

וזה הדבר האחרון שאנחנו יכולים לחשוב עליו כשאנחנו חושבים על משפחה.

ואני יכולה לכתוב פה ארוכות גם על אלימות כלכלית רגשית, אלימות פסיכולוגית ולשכנע אותכם שכשאומרים למישהי: את לא שווה כלום, מי יקח אותך, תראי איך השמנת, את דוחה, מקללים, מעליבים צועקים משפילים חוסכים מגע, או אינטימיות, שותקים חודש או מנצלים חולשה . זה אלימות.

אבל אני יודעת שאתם כבר יודעים את זה, התקשורת נתנה לזה מקום נרחב ואפילו פרסומות בטלויזיה בפריים טיים מסבירות מה היא אלימות. אני רוצה לדבר על אלימות שאף אחד לא מדבר עליה. 

האלימות המושתקת שלא עושים עליה כנסים

אני אנסה להעביר מידע לכם על אלימות מושתקת. אלימות שלא עושים עליה כנסים, לא רואים את הסימנים שלה באופן נראה לעין ולא מפרסמים בטלויזיה פשוט כי היא חוקית.

אלימות מוגדרת ע"י אגוד הפסיכולוגים האמריקאי כ"התעללות נפשית, דפוס התנהגות, בו משהו באופן מכוון וחוזר על עצמו פוגע בבריאות הנפשית ואיכות החיים של משהו אחר"

בישראל לצערי מגדירים אלימות ע"פ החוק למניעת אלימות במשפחה כסכנה מוחשית ומיידית, אם אין מקרה ספציפי ומסכן חיים לא תקבל הקורבן צו הגנה. ישראל אמורה לחתום על  אמנת איסטנבול שבה אלימות במשפחה מוגדרת כמעשים של אלימות פיזית, אלימות מינית, התעללות רגשית או אלימות כלכלית, המתרחשים במשפחה או בתא המשפחתי. 

אבל אני מדברת על אלימות באמצעות מערכת המשפט, בארצות הברית זה נקרא legal abuse syndrome  אצלינו לא יודעים מה זה.

תארו לכם מצב, שאתם מותקפים בתביעות משפטיות לא הגיוניות. שאין להם עילה אמיתית, או אחיזה במציאות שכל תפקידם להטביע אותכם בעוד ועוד הוצאות, להרע את מצבכם הנפשי, להפוך אותכם לא תפקודיות שתצטרכו רק לנהל עוד ועוד הליכים כדי להוכיח "שאין לכם אחות"

הנה דוגמאות כולן אמיתיות לתביעות שהוגשו נגד לקוחות שלי:

  • תביעה לביטול הסכם שחתמנו עליו חודש קודם ואחרי שכבר בוצע.

    תביעה למשמורת מלאה על הילדים, שטוענת שהאמא משוגעת רשלנית זקוקה לאשפוז, שתוכיח שהיא לא.

  • תביעה שהילדים כלל לא ממני (גם אם הם בני 40).

  • הטלת עיקול על דירה בדיוק כשאת עומדת לקנות אותה. בגין חוב שלא קיים ורק כדי שלא יתנו לך משכנתא.

  • תביעה על הוצאת דיבה ללא הוכחות, תביעה על גניבת כספים כשלא היה כספים.

  • תביעה על מיליון דולר חוב בגין הסכם הלואה שאת חתמת עליו (הסכם מזוייף).

תביעות שכל מהותם גזלייטינג. כן הם יתבררו ובסוף תנצחי תצאי צודקת. 

אבל, במדינת ישראל של 2022 הצד החזק כלכלית הוא עדיין הגבר במרבית המקרים. אין שוויון מהותי בין נשים לגברים ועד שלא יהיה, יהיו אלה הגברים שיכולים להצטייד בעורכי דין יקרים ולתבוע ולייצר הליכי סרק שנועדו רק לדבר אחד. להתעלל בצד השני, במסגרת התביעות האלה, שחוקי לגמרי להגיש אותם.

מי שמכיר קצת הליכים משפטיים יודע שבישראל ובדיני משפחה בפרט לא מוחקים תביעות. הזויות ככל שיהיו נותנים לך לנהל אותם עד הסוף. ומי שמכיר את מערכת המשפט יודע שזה לוקח שנים ועולה המון כסף. שנים בהם החיים שלך בהולד. הכסף שלך מושקע בעורכי דין. וממש כמו ההגדרה האמריקאית איכות החיים והבריאות הנפשית שלך נפגעת.

לפניי 15  שנה ייצגתי ארכיטקטית מוצלחת ויפיפייה שבעלה פתח נגדה בהליכים מהסוג הזה. גם הוא ארכיטקט והיה להם משרד משותף. היא בסך הכל רצתה לעזוב אותו ויש להם בסך הכל ילדה אחת. אפילו דירה משותפת לא היתה. הוא הגיש נגדה 27 הליכים משפטיים שונים 6 מהם ערעורים. על כל החלטה או פסק דין שקיבל הוא ערער. היא הפסיקה לעבוד, ההורים שלה פדו את הפנסיות כדי לממן הליכים משפטיים שנמשכו 10 שנים. 

כבר אז טענו להתעללות באמצעות מערכת המשפט. ביהמ"ש לא הבין מה אני רוצה ממנו. אבל היא. היא כבר לא אותו בן אדם. לא חזרה לארכיטקטורה, ולא הצליחה לקיים זוגיות. 

אז כן יש אלימות שרואים עם סימנים ויש אלימות שמכירים בה גם אם לא רואים אותה ויש אלימות מושתקת כי היא בחסות החוק. ועד שלא יכירו בה ימשיכו נשים רבות לסבול ממנה. התפקיד שלנו מתחיל בלכתוב על זה לדבר על זה ולהכיר שיש דבר כזה אלימות בחסות החוק.

מאת עו"ד איימי בכור-בוני, בעלים איימי בכור-בוני - משרד עורכי דין