פורום Duns 100 כינס את בכירי ענף המשפט בתחום חדלות הפירעון כדי לדון על הנושאים הבוערים בתחום: פיצול תפקיד כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי לשני תפקידים, רשימות הנאמנים שפורסמו בחודש ינואר, הארכת התוקף לתיקון מספר 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, השפעתה של עליית הריבית במשק והחששות מכניסה למיתון.
"לפי הנתונים שניתחנו, בשנת 2021 נרשמה עליה חדה בפתיחת עסקים וירידה חדה בסגירתם", ציינה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. "כ-46 אלף עסקים נסגרו בשנת 2021 אך כ-63 אלף חדשים נפתחו או שבו לפעול, זאת היות ובמהלך משבר הקורונה עסקים רבים הונשמו באופן מלאכותי באמצעות תוכניות הסיוע של הממשלה. לעומת זאת, בשנת 2020 נפתחו כ-45 אלף עסקים חדשים, ומנגד נסגרו כ-70 אלף. במהלך העשור האחרון, ועד פרוץ משבר הקורונה ב-2020, נפתחו מדי שנה 55-50 אלף עסקים, ומנגד נסגרו 45-40 אלף עסקים".
בחודשים ינואר-פברואר השנה הוגשו 3,613 בקשות לפתיחת הליכים על ידי יחידים. במקביל, חלה עליה גם בבקשות שהגישו נושים לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חייבים, ובחודשים ינואר-פברואר 2021 הוגשו 73 בקשות של נושים נגד חייבים לפתיחה בהליך פשיטת רגל. יחד עם זאת, היקף הליכי חדלות פירעון של חברות בקשיים גדל גם הוא בחודשיים הראשונים של 2022 לעומת התקופה המקבילה אשתקד כאשר בחודשיים הראשונים של שנת 2021 הגישו 135 חברות בקשות למתן צו פתיחת הליכים לעומת 224 חברות שהגישו בקשות כאלה ב-2022.
על רקע עליות הריבית והחששות ברחבי העולם וגם בישראל מכניסה למיתון, אומדן חדש, השני השנה, של הלמ"ס מצביע על החמרה בירידה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון ב-1.9%. ובקשר ישיר, אנו רואים בחודשיים האחרונים שינוי מגמה בענף ההייטק הכולל אף פיטורים בחלק מהחברות. ככל שהקשיים הכלכליים יימשכו (עליית האינפלציה, העלאות הריבית), נראה כי תעשיית ההייטק תתקשה להתחמק מהמשבר.״
אורי ולרשטיין, מנכ״ל רשות האכיפה והגבייה התייחס למצב: ״לאחר תקופה ארוכה בת למעלה משנתיים של משבר קורונה, ערכנו מחקר ברשות בנוגע לגידול אפשרי בחובות ובחייבים כתוצאה ממנו. כעת אני שמח לומר שלא חל גידול משמעותי, הן בחובות והן בחייבים. חייבים חדשים שנכנסו למעגל, יצאו ממנו ממש בסמוך לתום התקופה. לעומת זאת, כן זיהינו השפעה על חייבים שהיו במעגל עוד טרם המשבר שחובם גדל. המצב יכול להשתנות בכל רגע. חדלות פירעון זה תהליך שהוא ״אפטר שוק״ לאחר שיחיד או חברה מכלים את משאביהם בניסיון לשרוד, ויכול להיות שנראה גידול בחודשים הקרובים.״
עו"ד דנית רימון, שותפה במחלקת חדלות פירעון והסדרי חוב, יגאל ארנון-תדמור לוי התייחסה לנושא תיקון 4 לחוק חדלות פירעון שמאפשר מסלול שיקום מבלי לוותר על השליטה בחברה. "התיקון חשוב אך לא נועד לחברות בחדלות פירעון עמוקה, ולא משנה מה הסיבה שהביאה אותן למצב זה", ציינה. "התיקון נועד לחברות ברות היתכנות להבראה שהקדימו את הפניה לבית המשפט על מנת להגדיל את סיכויי הבראתן".
עו"ד רימון התייחסה גם לרשימות הנאמנים החדשות שאמורות לעודד שוויון במינויים של בעלי התפקיד. לדבריה, "הבעיה המרכזית היא שאין קשר בין המטרות שלשמן נועדו רשימות הנאמנים (שגם לגביהן יש מחלוקת) לבין התוצאה שהתקבלה. הרשימה לתיקים מורכבים כוללת 125 נאמנים, ומעבר לכך שאין הגדרה בחוק מהו תיק מורכב, בגלל המספר העצום הסיכוי של כל אחד להתמנות הוא תיק אחד לכמה שנים. זו פגיעה אנושה בעיסוק של עורכי הדין בתחום״
עו"ד ישראל בכר, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ התייחס לתיקון 4 לחוק חדלות פירעון המאפשר לחברות שבקשיים, לארגן מחדש את החובות וההתחייבויות שלהן: "נוכח העובדה שאין בתיקון 4 כלים משפטיים חשובים, הנדרשים לטובת טיפול בחברה חדלת פירעון ולאור העובדה שבעל התפקיד שמתמנה כמנהל הסדר נטול סמכויות חיוניות ומוצא עצמו לא אחת, קצוץ כנפיים וחסר אונים - יש לבצע בשלב הראשון אנליזה מדויקת של מצב החברה, כך שחברה שזקוקה לטיפול במחלקת 'טיפול נמרץ' תכנס מיד למסלול חדלות פירעון, והנושים ובית המשפט יחליטו האם דינה שיקום או פירוק. רק חברות שחוו טלטלה כלשהי ויש להם תוחלת עסקית, תינתן להם ההזדמנות להסדיר החובות במסגרת תיקון 4".
עו"ד יניב דינוביץ, ממשרד הרצוג פוקס נאמן התייחס גם הוא לתיקון 4: ״תיקון 4 הוא מבורך, אבל צריך לקחת בחשבון שהרבה מאד מהחברות מגישות הליך זה בנסיבות שאינן מתאימות לכך ובמקרים רבים בשלב מאד מאוחר, שכבר איננו מתאים לתיקון 4 ולרציונליים שהביאו לחקיקתו. הדבר עלול להוביל לאיבוד זמן יקר, מה שבסופו של דבר יושת על הנושים. ואכן, אנו רואים שבתי המשפט במקרים רבים שהובאו לפתחם לאחרונה עומדים על המשמר, בחנו את התאמת ההליך, ובמקרים המתאימים הפנו את אותן חברות למתווה של פתיחת הליכים רגילים תחת פרק ב' לחוק.
אמנם, כמו בארה"ב, רוצים לתת לחברה להשתקם בהובלה של ההנהלה הותיקה, אך מצד שני כאשר אין פיקוח, קיים חשש שיעשו באותה תקופה פעולות לא תקינות. אני מניח שלאור ריבוי הליכים אלה בעת האחרונה, נצבור ניסיון באופן שניתן יהיה לתקן את הכשלים ולעבות ולשפר חלק מהמנגנונים הקבועים בו מסגרת תיקונים עתידיים זה.״
עו"ד עמית פינס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון בפירמת פישר (FBC & Co.): "תיקון 4 נועד לאפשר הסדר חובות ולא שמיטת חובות, והוא כלי חשוב מאד והכרחי רק אם ייעשה בו שימוש נכון. חברות שנקלעו לחדלות פירעון עמוקה ניצלו את התיקון על מנת להגיש בקשות, שנועדו לשמר את השליטה בידי בעלי השליטה ולתפוס פוזיציה בידיעה שזהו הליך שאינו מתאים.״
עו"ד חגי אולמן, שותף וראש תחום חדלות פירעון במשרד יהודה רוה ציין. "אנחנו רואים המון חברות שמבקשות ללכת לתיקון 4 כשהן בחדלות פירעון עמוקה ובעיות קשות, כך שבפועל הן לא מיישמות את מטרת התיקון החדש", אמר. "אני עוד לא רואה חברות שנמצאות במצב שיקומי ושהצ'קים שלהן לא חוזרים, שמגישות בקשות במסגרת תיקון 4 לחוק. נכון לעכשיו, לא באמת מדובר בשיקום אלא במכירה של החברה והחזר חובות לנושים".
עו"ד עמית לדרמן , ראש מחלקת חדלות פירעון הסדרי נושים והבראת חברות, AYR - עמר רייטר ז'אן שכוטוביץ ושות': "בכל הנוגע ליישום תיקון 4, פורצת הדרך היא השופטת איריס לושי עבודי בפסק הדין של ויקטוריה ביקוב, שם קבעה השופטת כי התיקון יחול על כל חברה שנדרשת להליך שיקום ולא רק על חברה שנפגעה כתוצאה מהקורונה. התקווה היא כי פסק הדין הזה יוביל לחקיקה קבועה ולשילובו של תיקון 4 כחלק קבוע בחוק חדלות פירעון".
"על מנת שהתיקון לחוק לא ינוצל לרעה, ראוי להדגיש כי אחריות רבה רובצת לפתחם של עורכי הדין המייצגים, שעליהם להימנע מהגשת בקשות שיש בהן משום ניסיון לניצול לרעה של תיקון 4", הוסיף לדרמן. "בכפוף להסתייגות הזו, מדובר כאמור בתוספת חשובה וחיונית לחוק. ההליך הקבוע בתיקון מעניק וודאות, מפחית את חשש של בעלי השליטה והנהלות החברות לפנות לבימ"ש מבעוד מועד, מאפשר מיקסום יכולת ההחזר לנושים והסיכוי להבראת התאגיד, וכן מקצר לוחות זמנים ובממוצע כנראה גוזל פחות זמן שיפוטי מהליכים לפי חלק ב'".
עו"ד ורו"ח אשי אנגלמן, ראש תחום הבראת חברות וחדלות פירעון, גולדפרב זליגמן: "מטרות חוק חדלות פירעון המרכזיות הן שיקום החברות והשאת ערך לנושים. אלו האינטרסים היחידים שצריכים להישקל כאשר פונים לבית המשפט בהליך לפי תיקון 4 לחוק. הליך זה אינו הליך שאמור לחנך אף אחד, זה לא הליך פלילי, אנחנו לא צריכים לבחון האם חברה היא תמת לב או שאינה תמת לב, אנחנו צריכים לבדוק מה יסייע לשקם את החברה ומה ישיא את הערך הגבוה לנושים שלה."
אהוד גינדס, שותף מייסד בגולדבלט גינדס יריב עורכי דין: ״תיקון 4 מיזג את היתרונות של חלק ב׳ וחלק י׳, ויצר צ׳פטר 11 ישראלי. מסלול יעיל לתהליכי שיקום, בעל השליטה ממשיך לנהל את החברה והסדר החוב, מנהל הסדר בעל סמכויות מוגבלות, וסט כלים מלא על מנת לקדם תכנית לשיקום כלכלי והסדר נושים, כמו הקפאת הליכים, אפשרות לקבל אשראי חדש וכיו״ב. התוצאה שמאז תיקון 4 הוגשו פי חמש הליכי שיקום מאשר בתקופה המקבילה בשנה שקדמה להחלת התיקון לחוק. צריך להפוך את תיקון 4 לחלק בלתי מפרד מהחוק ולא להשאיר אותו כהוראת שעה זמנית.״
לירום סנדה, מייסד ובעלים בלירום סנדה להב ושות' חברת עורכי דין: ״עם כל הכבוד להליכי חדלות הפירעון בעולם התאגידים הסיכוי של חברה בישראל לצלוח הליך הבראה כלכלית שואף לאפס בין אם זה בהליך לפי תיקון 4 או בין אם זה בהליך לפי פרק ב' לחוק. הציבור הוא חשדן כלפי עסק בחובות, הבנקים עוצרים את מתן האשראי, הספקים לא רוצים להמשיך ולספק סחורה, העובדים חוששים ועוזבים ולרוב תיקים כאלה עולים לכותרות בתקשורת ומביאים לסיום דרכה של החברה.
יחד עם זאת בשנה האחרונה ראינו התפתחות משמעותית בפסיקה עבור ציבור היחידים והעסקים הקטנים אשר כוללת הגנה לחייב בשלב הבינים שמיום הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים ועד לקבלת הצו, האפשרות לכפות הסדר נושים "ותספורת" לחוב חרף התנגדות הנושים והעדר רוב ערך ומניין וכן עמדה חדשה של הממונה אשר מאפשרת לאזרחי מדינת ישראל שאינם חיים בארץ לפתוח בהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לגבש הסדר נושים ולהגיע לארץ לתקופות זמן קצובות מבלי "להיתפס" פה בעיכוב יציאה.״
"תיקון 4 הנו מכשיר שנועד למלא את החלל החסר של פרק י שלמעשה חסר מנגנון מפורט להסדרי חוב מהירים ויעילים ומיישר קו עם מנגנונים דומים בכלכלות מתקדמות כמו ארה״ב ואירופה", אמר חובב ביטון, מייסד ובעלים בחובב ביטון עורכי דין ונוטריונים.
עו"ד שי בר ניר, שותף במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות במשרד מ. פירון ושות' התייחס לציפיות מהנאמנים ובעלי התפקיד בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בעניין חברת שולץ: "תחום חדלות הפירעון לא מאפשר לעבוד בתבניות קבועות מראש, וכל הליך והליך שונה וייחודי ומחייב את בעל התפקיד לקבל החלטות, לפעמים בזמן קצר מאוד, שמטרתן תמיד השאת התמורה לנושים. עו"ד בר-ניר הוסיף כי "אנחנו כבעלי תפקיד, קציני בית המשפט, נפעל בהגינות ובשקיפות כלפי כל הצדדים, אבל מה שיגדיל את סיכויי ההצלחה של ההליך, ואת השאת התמורה היא המומחיות והניסיון, שיתבטאו בניהול יצירתי ודינמי."
משה תורג'מן, שותף, מייסד ומנהל (משותף) במחלקת חדלות פירעון בבר-יוסף, נאוי, תורג'מן ושות', משרד עורכי דין: ״אנו עדים בעת האחרונה לעלייה בבקשות נושים לפתיחת הליכים נגד תאגידים. מהתרשמותי, ישנה הלימה בין מגמה זו לבין צמיחתו של ענף האשראי החוץ בנקאי המצוי בצמיחה מתמדת בין היתר נוכח צמצום האשראי הבנקאי, בפרט לענף הנדל"ן. כפועל יוצא מכך, הפכו הגופים החוץ בנקאיים לשחקנים משמעותיים ופרואקטיביים״
מבין המשתתפים בפורום, עורכי הדין: אהוד גינדס, שותף מייסד בגולדבלט גינדס יריב עורכי דין; אורי ולרשטיין, מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה; ד"ר איתי הס, ראש מחלקת חדלות פירעון באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'; אלונה בומגרטן, שותפה וראשת מחלקת חדלות פירעון בנשיץ ברנדס אמיר משרד עורכי דין; עו"ד ורו"ח אשר (אשי) אנגלמן, ראש תחום הבראת חברות וחדלות פירעון בגולדפרב זליגמן ושות'; פרופ' דוד האן, יועץ מיוחד חדלות פירעון בגרוס ושות'; דנית רימון, שותפה במחלקת חדלות פירעון והסדרי חוב, יגאל ארנון - תדמור לוי; חגי אולמן, ראש מחלקת חדלות פירעון ביהודה רוה ושות'; חובב ביטון, מייסד ובעלים בחובב ביטון עורכי דין ונוטריונים; חיות גרינברג, מייסדת ובעלים בחיות גרינברג, חברת עורכי דין; יהונתן אשכנזי, מחלקת ליטיגציה ויישוב הסכסוכים בשבלת ושות'; יניב דינוביץ, שותף בהרצוג פוקס נאמן ושות' משרד עורכי דין; יעל הרשקוביץ, שותפה בכירה וראש מחלקת חברות ומימון בגיסין ושות'; ירון אלכאוי, שותף ב-GNY - גורניצקי משרד עורכי דין; ישראל בכר, שותף בכיר וראש מחלקת חדלות פירעון ובנקאות בפרל כהן; לירום סנדה, מייסד ובעלים בלירום סנדה להב ושות' חברת עורכי דין; מור נרדיה, מנהל מחלקת חדלות פירעון בלוי טילר | נרדיה | הר צבי | ברא"ז ושות' חברת עורכי דין; משה תורג'מן, שותף, מייסד ומנהל (משותף) במחלקת חדלות פירעון בבר-יוסף, נאוי, תורג'מן ושות', משרד עורכי דין; עמית לדרמן, ראש מחלקת חדלות פירעון, הסדרי נושים והבראת חברות ב-AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'; עמית פינס, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון בפישר (.FBC & Co); פיני יניב, שותף במחלקת ליטיגציה, ואחראי תחום חדלות פירעון במיתר | עורכי דין; רחל בן רחמים סובול, שותפה בכירה בוולפסון ויינשטיין ושות'; רן פלדמן, שותף בתחום הליטיגציה בש.הורוביץ ושות'; רענן קליר, ראש משותף מחלקת חדלות פירעון בארדינסט, בן נתן, טולדנו ושות'; שאול ברגרזון, מייסד בברגרזון ושות' - משרד עורכי דין ונוטריון; שי בר-ניר, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון מ. פירון ושות'; שי גליקמן, שותף, מנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום כלכלי בדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'; רן קרן, שותף בשפירא ושות'; גד אזור, שותף בליפא מאיר ושות'.