בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט המחוזי לערעורים בהרכב של 3 שופטים, עינת רביד, נפתלי שילה, וכבוד השופטת נועה גרוסמן כי האישה תהא זכאית לקבל את חלקה בכל הרכוש הכספים והזכויות שבעלה צבר והשביח בתקופת החיים המשותפים, גם אם מקורם הרחוק נעוץ בשרשור נכס שקיבל בעבר מאביו.
פסק דין תקדימי זה הנו למעשה מהפך בראיית המשפט את ההפרדה בין נכסים משותפים שנצברו במהלך החיים המשותפים לבין נכסים חיצוניים כגון, ירושות ומתנות ובכך למעשה הפך את פסק דינו של כב׳ השופט ארז שני שפסק בערכאה ראשונה כי, התובעת אינה זכאית לזכויות אלו כלל ולמעשה בתום 65 שנות נישואין הותיר את האישה אשר הגישה תביעה לפסק דין הצהרתי על כלל הנכסים הזכויות והכספים הנעמדים בעשרות מיליונים, ופסק לטובתה אך ורק מחצית מדירת המגורים ו-180,000 שח בכספים בלבד ואילו בנותיה יירשו ויזכו ליהנות מכלל הרכוש, שנצבר על ידה וע״י בעלה במשך 65 שנים.
פסק דינו של כב׳ השופט ארז שני למעשה גרם לכך כי האישה תאלץ לבקש בגילה (75) סיוע מבנותיה לצורך קיומה הבסיסי עד סוף ימי חייה, תוצאה בלתי סבירה והגיונית אשר הובילה להגשת הערעור ע״י עורכת דין גייזלר לורי, אשר ציינה כי הותרת פסק הדין על כנו מבלי להיאבק על ביטולו מייצר איוולת, עלבון וחוסר שוויון והוגנות באשר למעמד האישה ותרומתה בחיי הנישואין.
כב׳ השופט ארז שני הגדיר את כל פעולותיה ותרומתה של האישה אשר לקחה חלק פעיל בהשבחת הנכסים שעמדו לרשותה ולרשות בעלה ממקורות שונים כ- ״שליחה״ הגדרה אשר קוממה הן את המערערת והן את ההרכב בעיעור, ההרכב נתן לכך ביטוי בפסק הדין ועל כך נכתב בפסק הדין ״האישה אינה בחזקת טבחית, מנקה או שליחה של בעלה. היא שותפה לדרך חייו ועזר כנגדו. ככזו היא זכאית לחלקה בנכסים שנוצרו בתקופת הקשר הזוגי. גם אם מקורם היה מלכתחילה חיצוני, במיוחד כאשר מעורבותה בקימום הדירות הייתה מהותית, כזו שלא ניתן לבטלה, לקטנה ולגמדה לכדי פעולה של ״שליח״ גרידא.
עוד הוסיפה כבוד השופטת נועה גרוסמן, ברוח זמננו את דעתה באשר לנושא מהם חיי שיתוף לאור הדברים היפים והנכונים שנאמרו ע״י כב׳ השופטת גרוסמן, מן הראוי לצטט מפי אומרם לטעמי, בשלה השעה להרחיב את משמעות הביטוי ״חיי שיתוף״ ואף ״איזון משאבים״ ולהחילם גם על נכסים שמקורם הראשוני היה אולי חיצוני אך עברו תהליך של עיבוד, שינוי והתפתחות. תוך כדי קשר הנישואין, שכן קשר זה הוא שאפשר את התשתית לעשיית השימוש המיטבי ולפיתוח הנכסים הראשוניים. אם המנוח שתל באדמה גלעין שקיבל מאביו וזה הצמיח עץ עבות, גם האישה זכאית ליהנות מצילו ומפירותיו, והנמשל ברור פסק דין זה בערכאת הערעור למעשה הקים את התשתית המשפטית עבור בני זוג אותם רוצים להדיר ולמדר מכספים רכוש וזכויות שלטענתם לא נצברו במאמץ משותף.
פסק דין חשוב זה למעשה מתאים עצמו לרוח התקופה וכפי שנכתב ״הגיעה העת לרענן את הגישה הנוהגת ביחס לנכסים שנוצרו ע״י בני הזוג או מי מהם בתקופת חיי השיתוף, גם אם מקורם בנכסים חיצוניים, שאם לא כן, נכבול משפחות מודרניות לחלוקה כלכלית מיושנת, שאינה תואמת חיי שיתוף מלאים.
מאת עו"ד לורי גייזלר, בעלים ומנהלת של משרד עו"ד לורי גייזלר.