ניהול הון משפחתי תמיד נשמע כמו משהו המתאים יותר לשועי עולם בלבד. לכאלה שהפרוטה נמצאת בכיסם, והרבה ממנה. בפועל, כמו שאומרים – Think again. ניהול הון משפחתי רלוונטי כמעט לכל בעל עסק, אדם המחזיק במס' דירות, לדוגמה או אפילו במי שיש לו כמה נכסים הצפויים להגיע אליו בירושה. כל אדם מבקש לדאוג גם לילדיו ולמה שיישאר אחריו, ולא משנה היקף הרכוש שברשותו.
קיימים כמה פתרונות לכך, כשהמוכר שבהם היא הצוואה. מסמך משפטי, המנוסח לרוב בעזרת עוה"ד המתמחה בתחום על מנת שיביע באופן מיטבי את אופן חלוקת עיזבון המוריש בהתאם לרצונותיו. במקרים רבים מדובר בפתרון מספק (בהנחה שהוא מבוצע נכון). אך יש לצוואה מספר חסרונות משמעותיים. המרכזי שבהם הוא העובדה שהיא מוצגת לאחר פטירתו של המוריש, כך שאם יש חילוקי דעות, אין את מי לשאול. חיסרון נוסף הוא העובדה שאנשים רבים עורכים צוואה שלא בליווי משפטי, כך שמתגלות תקלות הפוגמות באמינות או בתקפות הצוואה, או פשוט טעויות "פרשניות" המובילות לריבים ואי הסכמות בין היורשים. חיסרון משמעותי בעריכת צוואה (או שמא דווקא יתרון? תלוי בסיטואציה) הינו העובדה כי יורשי המנוח יכולים להשפיע על חלוקת נכסי העיזבון באמצעות "הסכם חלוקת עיזבון". ישנה גם ההגבלה הקיימת בחוק הירושה אשר מגבילה את שרשור נכסי העיזבון רק לשני יורשים עתידיים -– "יורש אחר יורש".
פיתרון נוסף הוא קרן נאמנות. במקרה זה מקים המוריש קרן נאמנות, אליה מועברים נכסיו, מתמנים אליה מס' בעלי תפקידים (נאמן, מגן הנאמנות, מנהל וכיו"ב) אשר אחראים על ניהול הנכסים, והמוריש ואף היורש יכולים ליהנות מפירות הנאמנות עוד במהלך חיי שניהם בדוגמתנו. היתרון המרכזי בקרן נאמנות הוא שהיא מוקמת כבר בחיי המוריש. הוא יכול להחליט מי יהנה מהקרן, באיזה היקף, וכן הוראות נוספות לפעילות. יש לקרן גם יתרונות (אך לעיתים גם חסרונות...) מיסוי שונים, הנובעים ממעמדה המשפטי.
הפלוסים והמינוסים
ישנם מקרים בהם הכף נוטה לפתרון של פתיחת חברה פרטית, שתנהל את נכסי המוריש. היתרונות בכך הם שלחברה ישנם מנגנונים פנימיים, הקבועים בחוק, אשר אחראים על תיפקודה. כך לגבי פעילותה, מטרותיה, בעלי התפקידים שבה, ומוטת השליטה שלהם. מניעת סכסוכים – מרבית הסכסוכים המשפחתיים ניתנים לפתרון בדרך הסכמית ו"יוצר" הנאמנות / החברה הפרטית עדיין בחיים אז ביכולתו לפתור את אי ההבנות שצצות. כמו כן, ניתן באמצעות מנגנונים פנימיים בתקנון ומסמכי הניהול של החברה לייצר מנגנוני פתרון מחלוקות עם הקמת החברה. היכולת להתכונן ולהיערך מראש לפתרון אפשרי של סכסוך שימזער את הנזק- הפתרונות הם מגוונים ופשוטים. הסדרה בתקנון של דרך העברת המניות, ההבדל בין מניות שליטה וניהול למניות אחרות ואת דרך ניהול החברה.
חברה היא אישיות משפטית נפרדת ועל כן אין השפעה ממשית במקרה של מוות – החברה ממשיכה להתקיים בהתאם להוראות התקנון וזו דרך טובה למנוע סכסוכים פוטנציאליים.
העברה מסודרת של הנכסים – אין הגבלה על העברה של נכסים יותר מפעם אחת, וזאת דרך אחת "להתגבר" על מגבלות "יורש אחר יורש" החלים על צוואה להבדיל מההגבלה הקיימת בחוק הירושה.
יש לזכור כי כאשר בוחרים בפתרון מסוג זה, מעבר לעובדה שנדרשת רגישות גבוהה, נדרש גם תכנון מקצועי נכון שכן פתיחת חברה כרוכה בעלויות שונות וחוקי מס משתנים.
לסיכום, יש להתייעץ עם אנשי מקצוע ולערוך תכנון ראוי התואם כל מקרה לגופו בהתאם לנתונים הקיימים.
עורכי הדין עידן בן-יעקב וענבל משגבי הם ממשרד בן-יעקב עו"ד, המתמחה בנדל"ן, ניהול הון משפחתי וסייבר.