שנת הבחירות לרשויות המקומיות בפתח ובצידה יבואו כמדי שנה, ריבוי תלונות פוליטיות, חקירות פוליטיות וניסיונות לשימוש במשטרה או בכלי התקשורת ככלים לניגוח פוליטי.
אין חולק שמדינה מתוקנת צריכה ואף חייבת לחקור ולבדוק בציציות של נבחרי הציבור שלה. יחד עם זאת, עולות התמיהות בדבר תכיפות החקירות ומועדן הסמוך ליום הבוחר. יש לזכור, החלטה על חקירה פלילית או העמדה לדין של נבחר ציבור עלולה להביא להדחתו מהכהונה ובכך לסכל את המאפיין והצביון הדמוקרטי והיו דברים מעולם. לכן, אסור שמערכת אכיפת החוק תיהיה מעורבות בצורה זו או אחרת בזירה הפוליטית. לצורך כך, נעמוד במאמר זה על הכללים והנהלים הפנימיים לחקירת אנשי ציבור.
הכלל המנחה הוא בירור המניע - יש לפעול למניעת שימוש במערכת החוק ככלי ניגוח בידי יריבים פוליטיים באמצעות הגשת תלונות מניפולטיביות אשר יובילו לביצוע פעולות חקירה אשר יכולות לעורר חשש להשפעה פוליטית ולכן, נקבע כי תלונות שיוגשו במהלך תקופת בחירות תיבחנה ישירות ע"י ראש אח"מ במשטרת ישראל ובמקרים של ספק, זה יביא את הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה. יש לוודא, שפעולות חקירה כגון חיפוש בביתו של נבחר ציבור או בלשכתו, מעצר או חקירה פרונטלית של חבר כנסת, ראש רשות מקומית או מנכ"לים ברשויות מקומיות תובאנה מראש לידיעה ואישור של פרקליט המדינה או פרקליט המחוז הרלוונטי, ויבוצעו אך ורק בהנחיית ע"י ראש אח"מ וביידוע היועמ"ש לממשלה. כך גם לגבי פרסומים בתקשורת.
כאמור, לחקירה פלילית יש השלכות ציבוריות מעבר לעניינו האישי של הנחקר ולכן, בג"צ העניק למשטרה סמכות להורות על ביצוע בדיקה מקדימה כפעולה טרומית ועל פי תוצאותיה יוחלט האם לפתוח בחקריה פלילית או לאו. מקום בו מוצתה הבדיקה ובעקבותיה לא מתגבש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצד נבחר ציבור, התיק ייגנז ללא ביצוע פעולות חקירה כנגד איש הציבור.
מעמדם של נבחרי הציבור אינו לעולם חוסן אך הוא מנשמת אפו של הצביון הדמוקרטי במדינה. אין להשלים עם המקרים בהם תלונת שווא או מידע שאינו מבוסס יוביל לפתיחת חקירה פלילית ותסכל את פעילותו הפוליטית או תפקידיו הציבוריים והחברתיים.
***
כתבה שיווקית בחסות עו"ד ארז אבוהב, הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100