פורום Duns 100 כינס היום (רביעי) ברויאל ביץ' בתל אביב את בכירי המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית בכדי לדון על שחיקת אמון הציבור במערכת המשפט, הביקורת הגוברת בצל תקופת הבחירות ועל הנושאים הבוערים בתחום.
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה ב-d&b (דן אנד ברדסטריט) ציינה כי ״בשנים האחרונות אנו עדים לירידה בכמות המוסמכים לעסוק בתחום זה, לאחר הצפת המקצוע בשנים עברו וניתן לייחס זאת ליוקרת המקצוע וחשיבות מקצועיות עורכי הדין. תחום הליטיגציה המסחרית תמיד סוער ומעניין, במיוחד בימים אלו, כשבועיים לפני מערכת בחירות נוספת, ניתן לשים לב כי מערכת המשפט גם היא במוקד בצורה מטרידה״.
עו"ד ד"ר גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה, פישר (FBC & Co.) התייחס לקריאות לרפורמות במערכת המשפט: "יש לנו מערכת משפטית מעולה, הנהנית מעצמאות שיפוטית ומאי תלות במערכת הפוליטית. אסור לפגוע בנכס הזה, שהוא נשמת אפו של משטר דמוקרטי תקין ושל מערכת כלכלית חיה ונושמת. יש מי שמבקשים להיתלות בפגמים כאלה ואחרים במערכת כדי לנצל את ההזדמנות ולפגוע בעצמאותה ובאי תלותה. אסור בשום פנים ואופן להתפתות לכך. יש מקום להאזין לביקורת ויש גם מקום לשפר, אך אין לאפשר לביקורת להרוס את ערכי היסוד של המערכת ואת אי תלותה. באותה מידה אין גם מקום לחקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית, שנועדה לשרת אירוע מסוים או איש מסוים, ויש להתנגד לכך בכל תוקף".
״שני נכסים עיקריים יש למדינת ישראל צה״ל ומערכת המשפט", ציין אהרן מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות, גולדפרב זליגמן ושות' על מערכת המשפט כנכס משמעותי של מדינת ישראל ועל אמון הציבור בה. "שניהם טעונים התגייסות מתמדת והגנה של החברה הישראלית כולה. בפרט, זוהי חובתם של האזרחית עורכי הדין מהמשרדים הגדולים להתגייס ולהגן על מערכת המשפט שלנו, בדיוק כמו החובה להתגייס לשירות מילואים שבו מגינים על המדינה וגבולותיה. מי שחושב שערכי הדמוקרטיה, שכוללים את עצמאות מערכת המשפט, ההגנה על זכויות אדם, זכויות יסוד של מיעוטים ומוחלשים זו ירושה מובטחת, עלול להתעורר בוקר אחד למציאות אחרת. מערכת המשפט ועצמאותה הם כמו אגרטל עדין. אם יתנפץ - לא ניתן יהיה להדביקו ולשחזרו. אין הכוונה שמערכת המשפט חסינה לביקורת. מעולם לא חסרה בדיון הציבורי ביקורת על פסקי דין של כל הערכאות. הביקורת חשובה, אבל אסור שהביקורת תכפור בעיקר. אסור שהיא תהיה אלימה. הדיון על פסקת ההתגברות למשל פחות מדאיג אותי לגופו. יותר מדאיגה אותי ההתלהמות והביקורת הלא מוצדקת שנלווית להצדקת פסקת ההתגברות. אסור שהיא תפגע במרקם האמון של החברה הישראלית במדינה ומוסדותיה, כי זהו מתכון בטוח לניפוץ החברה לרסיסים ושבטים״.
פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית | צילום: ניב קנטור
עו"ד אלון פומרנץ, השותף המנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות', התייחס לרפורמה החדשה שהציגה מפלגת הציונות הדתית. "תמיד נחשוב שנמצא את התרופה באיזושהי רפורמה חדשה, אבל ראינו בעבר שההשפעה מזערית", טען. "מעבר לכך, אנו מזהים קלות בלתי נסבלת בה מועלות טענות סרק או טענות בעלמא שאין מאחוריהן דבר ושכל מטרתן היא לעכב, לסרבל או פשוט לזרות חול בעיני בית המשפט מתוך מטרה ברורה - עיוות דין או עינוי דין".
פומרנץ ביקר את התנהלות עורכי דין שמפרים את האיזון בין ייצוג הלקוח לבין שמירה על ערכי המשפט. "אם בעבר חונכנו בפקולטה שעורך הדין אמור לאתר את שביל הזהב בין היותו מייצג הלקוח לבין היותו ׳קצין בית המשפט׳, הרי שכיום המטוטלת נוטה לכך שבמקרים רבים עורך הדין משמש כשופרו של הלקוח", ציין. "גם כשטענותיו 'קשות לעיכול'. תרבות השקר תימשך. הרי אם נאפשר לאנשי ציבור להפיץ 'פייק ניוז' כדי להשיג את מטרותיהם, מדוע שלאיש הקטן ולעורך דינו יהיה אסור לעשות כן?!".
עו״ד ברוריה לקנר, שותפה בכירה, בן שחר לקנר ושות', משרד עורכי דין התייחסה גם היא לרפורמה המוצעת ולירידה באמון הציבור: "מערכת הבחירות הפעם היא על פניה של הדמוקרטיה הישראלית ועל גורלה של מערכת המשפט. הרפורמה המוצעת ע"י חה"כ סמוטריץ' שמציעה לבטל את עבירת המרמה והפרת אמונים מספר החוקים מבקשת להפוך שחיתות לנורמה שלטונית - ומעניקה פרס למושחתים. אם כל פוליטיקאי יהיה רשאי לפעול לקידום האינטרסים הפרטיים שלו, לקבל כספים ולפעול תוך ניגוד עניינים - השחיתות תהפוך לנורמה שלטונית. זהו מצב מסוכן. ואת הסכנה הזו חובתנו לסכל! צריך לקרוע את המסכה מפרצופה של הרפורמה הזו ויפה שעה אחת קודם".
עו"ד דורון דן, שותף וראש מחלקת הליטיגציה במשרד וקסלר ברגמן ושות' התייחס ליוזמה החדשה שהציעה מפלגת הציונות הדתית וטען כי: "מערכת המשפט היא טובה וגם אופן בחירת השופטים. לצד זה כמו בכל מערכת יש בה ליקויים. הצעה זו עלתה בין היתר על רקע העובדה שבמשך שנים מערכת המשפט נטתה שלא לשתף פעולה עם ביקורת, גם במקרים בהם הביקורת היתה נכונה ועניינית. כך למשל, ייתכן שמשוב השופטים באופן שבו בוצע לא היה מספיק טוב אבל מאידך מערכת המשפט לא הציעה לדון בדרך אחרת לקבל משוב ממקבלי השירות כלומר עורכי הדין. לצערי, כתוצאה מכך שהמערכת לא מבצעת ביקורת גם על השופטים, היא לא תיקנה ליקויים, וכתוצאה מכך נוצר עומס על המערכת וליקויים שלא תוקנו והדבר גם שימש תשתית להתקפות על מערכת המשפט ולפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט".
"שיטת מינוי השופטים מצוינת – צריך להילחם בפוליטיזציה של השיטה"
רן שפרינצק, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' בנושא שיטת מינוי שופטים בישראל: ״שיטת מינוי השופטים במדינת ישראל היא שיטה מצוינת. יש בה איזון ובמבחן התוצאה המערכת שלנו היא מאוד אוטונומית. היא מושפעת בצורה מעטה מאוד מגורמים חיצוניים. בשנים האחרונות נהייתה פוליטיזציה של השיטה ובזה צריך להילחם. נחשפנו לתופעה של שתדלנות של מועמדים מסוימים לשפיטה שהביאה למקומות לא טובים. אסור שזה יקרה – צריך לאסור על מגעים חשאיים עם גורמים מתוך הוועדה״.
עו"ד טל רון, שותפה במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ התייחסה למעורבות כלי התקשורת בתיקים המתנהלים בבתי המשפט. "משפטים מסחריים מתנהלים בציבור, לא פחות מאשר בין כותלי בית המשפט, ולכן עורכי הדין מבינים שהזירה התקשורתית, על כל אמצעי המדיה שלה, לרבות רשתות חברתיות, היא לא פחות חשובה מניהול הדיון בערכאות השיפוטיות", הסבירה. "אנו מקפידים להיות עם ׳היד על הדופק׳ גם שם. לעיתים קרובות אנחנו נדרשים לנהל גם את הזירה התקשורתית באופן אסטרטגי נכון לטובת התיק, ולצורך כך ובהתאמה לנסיבות התיק והלקוח, אנחנו מקיימים חשיבה בכל שלבי התיק עם הגורמים הרלבנטיים כדי לבחור את השילוב הנכון ביותר לניהול התיק בתקשורת, במקביל לדיונים בבתי המשפט".
עו"ד אורן טננבוים, שותף במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד מ. פירון ושות' טען כי על מנת להחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט עליה ליצור גוף ביקורת אפקטיבי ולהעמיק את תהליך ההתמקצעות של בתי המשפט והשופטים: "האזרח רוצה להאמין שהשופט אשר דן בעניינו בקיא בתחום שבו עוסק התיק, וכפי שיש מחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים, כך נכון לקבוע תחומי התמחות ספציפיים. אני מאמין שמהלכים אלו יסייעו לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט".
עו"ד (ד"ר) רחלי פרי-רייכמן, שותפה, הרצוג פוקס נאמן התייחסה לתקנות החדשות: "התקנות החדשות תכף 'חוגגות' שנתיים מיום כניסתן לתוקף, וזהו זמן טוב להיזכר כי מטרותיהן הן, בין היתר, לקצר, לייעל ולפשט את ההליך ולנסח את כתבי הטענות באופן שיחייב מוכנות מצד בעלי הדין בתיק. בתחילת הדרך בתי המשפט העניקו, ובצדק, תקופת הסתגלות לחוקי המשחק החדשים, בכך שלא עמדו בדווקנות על דרישות התקנות. כיום, מסתמנת תחילתה של מגמה המבשרת על שינוי, אולם, מגמה זאת מצויה בראשיתה ועדיין קיים פער משמעותי בין התקנות כלשונן למציאות בשטח. משכך, ובכדי ליישם את המהפכה כמו גם להגשים את תכלית הרפורמה, על הצדדים כולם, לרבות בית המשפט, להקפיד על שימוש מושכל בסט הכלים הנרחב שניתן לבית המשפט במסגרת התקנות".
עו"ד ניר סברוב, שותף מנהל ומנהל מחלקת הליטיגציה המסחרית, שניצר, גוטליב, סאמט ושות' התייחס לקושי בניהול תיקים כלכליים גדולים: "לרוב אני עוסק במחלוקות כלכליות גדולות. ככלל אלה מחלוקות ענק בהן עולות שאלות של עובדה/הנדסה/כלכלה ומשפט. הרושם הוא שבתי המשפט מתקשים לנהל תיקים מסוג זה – זה מתיש, המון חומר, ריבוי עדים - כל זה מקשה על המערכת. בהשוואה לכך, בבוררות הדיונים ממוקדים, דיסקרטיים יחסית, ויותר גמישים בכל הקשור לפרוצדורה".
"מעבר לכך, אתה תנסה למנות בוררים שמכירים את עולם התוכן המדובר", הוסיף. "מה שבטוח שאם יש תיקים כאלה שמגיעים למערכת, כלומר לבתי המשפט – הרי שיש לנהל את המשפט בהתאם למורכבותם, כלומר להתאים את ניהול התיק. אגב, אפשר גם להקל על ניהול הליכים מקדמיים על דרך של דיונים בזום".
השתתפו בפורום: אביעד שאולזון, שותף, קוסטליץ ושות', עורכי-דין, אהרן מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות, גולדפרב זליגמן ושות', אופיר צברי, שותף, SF - צברי-פרקש ושות' עורכי דין, אורן טננבוים, שותף במחלקת ליטיגציה, מ. פירון ושות', אייל אברמוב, שותף מייסד, אברמוב ושות' עורכי דין, אילן שרקון, מייסד ושותף, שרקון בן עמי אשר ושות', איתן לירז, בעלים ומייסד, איתן לירז ושות' עורכי דין, אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה, ליפא מאיר ושות', ברוריה לקנר, שותפה בכירה, בן שחר לקנר ושות', משרד עורכי דין, גיא נאמן, שותף בכיר, בלטר גוט אלוני, ד"ר גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה, פישר (.FBC & Co), דורון דן, ראש מחלקת ליטיגציה, וקסלר, ברגמן ושות', דורון טאובמן, שותף מנהל, כספי ושות׳, דנה בטאט, שותפה במחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', הלל איש שלום, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה, שבלת, זוהר לנדה, שותף בכיר, ברנע ג'פה לנדה, טל מישר, שותפה ומנהלת מחלקת ליטגיציה, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', טל רון, שותפה, פרל כהן צדק לצר ברץ, יובל אדלר, שותף מנהל מחלקת ליטיגציה, בן ארי, פיש, סבן & קומיסר, יורי נחושתן, שותף, גרוס ושות', יעל ארידור בר -אילן, מייסדת בעלים, ד"ר יעל ארידור בר-אילן משרד עו"ד, מירב בר-זיק, שותפה מייסד, תל-צור ושות', נדב ויסמן, שותף, מיתר | עורכי דין, נועם בר דוד, שותף, סלומון ליפשיץ ושות׳, ניר כהן, שותף, ניר כהן, לשם, בן-ארצי ושות', ניר סברוב, שותף מנהל ומנהל מחלקת הליטיגציה המסחרית, שניצר, גוטליב, סאמט ושות', סיני אליאס, בעלים, סיני אליאס ושות' משרד עורכי דין, עידו חיטמן, שותף מוביל ליטיגציה וזכויות יוצרים, ארנון תדמור-לוי, עפר פירט, שותף מנהל, FWMK - (פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני), צפריר נגבי, שותף, בוסי נגבי אביאני כהן איל ושות', רונן עדיני, מייסד ובעלים, רונן עדיני ושות' משרד עורכי דין, רחלי פרי-רייכמן, שותפה, הרצוג פוקס נאמן, רן שפרינצק, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', שי גרנות, שותף מייסד, גרנות שפייזר עורכי דין, שלום מטלון, שותף ליטיגציה, מטרי מאירי וכט ושות' עורכי דין, שמוליק קסוטו, מייסד, קסוטו ושות', משרד עורכי דין ואנשי הנהלת דן אנד ברדסטריט. צילום – ניב קנטור.