פורום duns 100 כינס את בכירי ענף המשפט בתחום דיני עבודה כדי לדון על הנושאים הבוערים בתחום: תורנויות המתמחים, מודל עבודה היברידי, תופעת "ההתפטרות השקטה", חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התיקון לחוק דמי מחלה ועוד.
בפורום השתתפה גם יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אפרת רייטן. "במסגרת תפקידי כיו"ר ועדת העבודה והרווחה הובלתי לראשונה דיונים בנושא כלכלת הפלטפורמה", ציינה רייטן. "קיימנו 3 דיונים תקדימיים, אחד מהם גם עם האיחוד האירופי שהוציא דוח בנושא, על מנת לקדם תפיסת עולם ,שמתחשבת בשינויים העמוקים בשוק התעסוקה ומעמדם החדש של העובדים. עם חזרתי לכנסת אפעל כדי להמשיך ולקדם סוגיה חשובה זו".
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט אמרה כי ״תחום המשפט בנושא דיני העבודה עבר שינויים מעניינים מאוד בתקופה האחרונה, ביניהם העברת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד. ניתן להתווכח על אופן האכיפה אבל אי אפשר להתווכח על משמעותו וחשיבותו של החוק. צעד ענק וחשוב בכיוון הנכון".
"חשבנו שבעיות של הטרדות מיניות ימעטו עם הריחוק החברתי – התבדנו"
אורלי ג'רבי, ראשת מחלקת דיני עבודה, הרצוג, פוקס, נאמן ושות' התייחס לעולם העבודה לאחר הקורונה. "עידן פוסט הקורונה זימן לעולם העבודה אתגרים חדשים, ואחד האתגרים הגדולים בעבודה ההיברידית, זה ההתנהגות של העובדים והעובדות", אמרה. "כשהחלה הקורונה חשבנו שבעיות של הטרדות מיניות ימעטו עם הריחוק החברתי. והתבדנו. חווינו דווקא עליה בתלונות, עליה בהתנהגויות בלתי הולמות או העולות לכדי הטרדה. מסתבר שכאשר אנשים בבית הם מתלבשים אחרת, מתנהגים אחרת והנורמות מתגמשות. העולם הדיגיטלי הביא לפריצת מסגרות, ולטשטוש הגבולות בהתבטאות דיגיטלית או בהתנהגות החזותית מול מצלמה. לכן, חייבים לתת את הדעת לפן ההתנהגותי, בהדרכות, הסברה וחינוך. לנו, כעו"ד בתחום דיני העבודה, יש שליחות לקחת חלק במאמצים לשינוי התנהגות ולמיגור תופעות אלה".
צילום: ניב קנטור
עו"ד קליה קליין, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ: "בכל פעם אנו מופתעים מחדש מכך שבשנת 2022 עדיין יש צורך לטפל בהטרדות מיניות, ומכך שלא פעם ולא פעמיים המטרידים הם דווקא אנשים בכירים וחזקים בארגון, המנצלים את מעמדם וכוחם. באופן שגם מנהלים אחרים אשר נפגעים מהם אינם מעיזים להתלונן ומשלימים עם השפלתם. בעיני הדרך הטובה ביותר לטפל בהטרדות כאלה היא חשיפתם. אין כמו אור השמש לטהר ולהכחיד תופעות חמורות שכאלה. כאשר מנהל בכיר ידע שלא יוכל להסתתר תחת הגנת צווי איסור הפרסום ושהעניין לא יסתיים רק בתשלום כסף, אני מקווה שתופעה חמורה זו תפחת באופן משמעותי. חשוב לציין שלעיתים גם המעסיק מעוניין בצוו איסור הפרסום, שכן גם למעסיק נוח ששמו לא יקשר בפרשות כאלה אבל החשש מפרסום ובתי הדין לעבודה שמאשרים את צווי איסור הפרסום, הוא הרעה החולה שגורמת לכך שעדיין ממשיכים לטפל בהטרדות מיניות חמורות ע"י אנשים בכירים וחזקים בארגונים".
עו"ד שי תקן, שותף וראש מחלקת יחסי עבודה בפישר (FBC & Co.), אמר כי "בשלוש השנים האחרונות יחסי העבודה הקיבוציים בישראל השתנו במידה ניכרת, ואינם כפי שהכרנו בעבר. כשהיינו בתוך הקורונה הדבר היה מובן בשל המשבר הבריאותי והכלכלי, אבל יצאנו מהקורונה ועדיין לא חזרנו למה שהכרנו. דברים מתנהלים אחרת וצריך לשאול את עצמנו מה השתנה וכיצד ייראו יחסי העבודה במשק בשנים הבאות. הקורונה יצרה טרנספורמציה שגרמה לנו לדלג מספר שנים קדימה בכל הנושא של יחסי עבודה, ומעניין יהיה לראות איך דברים יתפתחו."
האתגרים של עבודה מהבית: "החוק הקיים לא רלוונטי"
עו"ד שבתאי מיכאלי, שותף וראש מחלקת משפט העבודה ויחסי העבודה במשרד ליפא מאיר ושות' ציין שהחוק קיים כבר לא מתאים בעידן של עבודה מרובה מהבית: "החוק פשוט לא מתאים ולא רלוונטי. שוק העבודה השתנה, והיום עובדים מצפים לעבוד מהבית בהיקף משמעותי. מעסיקים וגם עובדים גילו את היתרונות שבדבר ומאפשרים להם לעבוד מהבית. לא ייתכן שהחוק יחול, למשל בענף ההיי-טק, שבו משולמים סכומי עתק ואופציות שיכולים להגיע למיליונים. זהו שוק של עובדים לכל הדעות, ואין בו מקום לחוק שעות עבודה ומנוחה. זה אבסורד שעובד פשוט או מהנדס – שאין ספק שהחוק חל עליו ומרוויח 50 אלף ש"ח בחודש ועושה אקזיט של מיליונים, בא ותובע את המעסיק על שעות נוספות. הגמישות שמעסיקים מגלים כלפי עובדים, מחייבת גם את גמישות החוק. עם כל הכבוד לבתי הדין לעבודה, הם לא מתמודדים עם השינויים בשוק העבודה ובנסיבות הקיימות, אין מנוס אלא מלערוך בחוק רפורמה של ממש".
עו"ד רמי לנדא, ראש מחלקת דיני עבודה, משרד עוה"ד מיתר התייחס לאתגרים שנוצרו בעקבות עבודה של עובדים מהבית ברחבי העולם. "עבודה מרחוק מחו"ל מייצרת למעסיקים חשיפה ביותר מאשר באספקט אחד", אמר. "מבחינה ניהולית, למנהלים קשה לשלוט במשימות ולפקח על עשייתן. בנוסף, עבודה מחו"ל מייצרת למעסיק קשיים בדיני עבודה, בהתאמה של זכויות למדינה בה הוא עובד וכו', וכן חשיפות בנושאי מס".
עו"ד טל קרת, שותפה מובילה במחלקת דיני עבודה במשרד יגאל ארנון - תדמור לוי: "חוקי העבודה ברובם מיושנים, והמחוקק לא מצליח להדביק את הקצב ולהתאים את מערכת הכללים לכלכלה הקיימת, לשיטות העסקה חדשות, לפתרונות העבודה מרחוק שנוצרו בתקופת הקורונה וחלקם יישארו איתנו לשנים רבות, לגמישות הנדרשת בשעות העבודה באיזון בית עבודה, ועוד. ככל שהמחוקק לא יקבע כללים חדשים ושיטות העסקה חדשות אשר יוצרות מעמד ביניים בין עצמאי לעובד, ומכירים בגמישות בשעות העבודה שתאפשר עבודה מרחוק, כלומר כללים שמותאמים למציאות הטכנולוגית והגלובלית בה אנו חיים - עלולים מעסיקים רבים למצוא עצמם חשופים וחסרי אונים מול עבודה במתכונת חדשה ותשלום זכויות על פי מבחנים מיושנים ולא מותאמים".
עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות': "החוק אינו תואם לשוק העבודה כיום ונדרשים עדכונים. בשוק העבודה המשתנה והמתפתח היה נכון לאמץ חקיקה במקומות שאינם מקומות עבודה סטנדרטיים, כאשר במסגרתם חשופים עובדות ועובדים לפגיעות מיניות. חקיקה שכזו הוצעה, אך המצב הפוליטי לא אפשר דיון נרחב בה. בנוסף, נושא המסמכים והעדויות הנגבים במסגרת בירור התלונה הוא דוגמא נוספת לעניין שדורש תיקון. על אף שפסיקה חדשה של בית הדין הארצי לעבודה דנה בנושא וקבעה כי בכל הנוגע למסמכים הנערכים במסגרת בירור התלונה יש לאזן את זכות הנילון עם הזכות לפרטיות של המתלוננת ושל העדים האחרים. יחד עם זאת, ראוי וצריך לאפשר עדכון וחידוד לחוק בעניין זה באופן שלא ימנע ממתלוננות ואף מעדים רלבנטיים להעיד ולמסור מידע דרוש, המוביל לחקר האמת או חמור מכך – למנוע הגשת התלונה מראש".
עו"ד יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד גרוס ושות': "אני קצת מיואשת בתחום דיני העבודה. יש לנו בעיה עם המחוקק, לא רואה סיכוי שהחקיקה תתעדכן ותשתנה, וזה למרות שעולם יחסי העבודה השתנה, העובדים השתנו, התפיסות השתנו. החוק לא מתאים למציאות החדשה. התוצאה היא שהכוח של בית הדין לעבודה עולה, והכוח של ארגוני העובדים עולה וכנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי דיינים, אני אומרת הלוואי שהליך המינויים היה פומבי. בסוף, מה שקורה, זה שבבית הדין לעבודה, שופטים שהם בעלי דעה חברתית מאד ברורה, הם שמובילים את הטון ואז בנושא כמו כלכלת הפלטפורמה, שהיה יכולה להיות הדבר הכי יפה ועדכני, כי הוא משנה עולם ומתאים את עצמו לעובדים, בית הדין מתייחס לעובדים בפטרונות וקובע עבורם מה הם צריכים לרצות ואיך הם צריכים להתנהל".
עו"ד גלית גולן רותם, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד מ. פירון ושות': "השנה התקבל פסק דין שהציף דיון מורכב, שעד כה לא ניתנה בו הכרעה שיפוטית חד משמעית - האם עמלות מכירה של עובדים צריכות להיכלל לצורך חישוב גמול השעות הנוספות. בג"ץ קבע כי גם סוגיות אשר טרם הוכרעו בפסיקה יתבררו בהליך של תובענה ייצוגית. הקושי בפסיקה זו, נוגע להשלכה המשמעותית שלה בהליך של תובענה ייצוגית על מעסיקים תמי לב, שנהגו במשך השנים בהתאם להלכה המחייבת, ואשר בהליך ייצוגי אשר מתנהל לגביהם מתקבלת החלטה שיפוטית בדבר פרשנות שונה ואחרת לדין. לכן, עלולים המעסיקים למצוא עצמם מחויבים בסכומי עתק, למרות שנהגו בהתאם לדין. הפתרון לדעתי הינו כי במסגרת פסקי הדין בתובענות ייצוגיות ייפסק, כי שינוי ההלכה בעולם דיני העבודה, יחייב את המעסיקים לעתיד בלבד ומבלי להשית עליהם תשלום של פיצויים בסכומי עתק באופן רטרואקטיבי שהוא בוודאי אינו הוגן".
עו"ד שני אשכנזי, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות': "המשק זקוק לעבודה של נשים, אולם מרביתן נאלצות לקיים בחירה בין הצלחה והזדמנות תעסוקתית לבין מחויבות משפחתית. הגיע הזמן לדבר על יצירת סביבת עבודה יצירתית לנשים ברמה המשקית. נדמה שעל רקע הממשלות המתחלפות, התקווה יכולה להגיע בעיקר מבפנים, מהמעסיקים. צריך לנצל את השיח במטרה להביא לאיזון בין בית ועבודה, לאחר עידן משבר נגיף הקורונה כדי לשנות את המציאות לנשים ובכך להביא גם לרווח גדול למעסיקים. שוויון מגדרי זה לא רק תועלת חברתית והוא מהווה יתרון גם ברמה הארגונית והעסקית - הוא הופך את מקום העבודה לידידותי, מפחית היעדרויות ומגדיל תפוקה".
השתתפו בפורום: חברת הכנסת ממפלגת העבודה, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, עו"ד אפרת רייטן, אורלי ג'רבי, ראשת מחלקת דיני עבודה, הרצוג, פוקס, נאמן ושות', אייל צורף, מייסד, צורף ושות' עורכי דין, אנה בלאו, שותפה, בלאו אהרן מועלם ושות', אפרת דויטש, בעלים, אפרת דויטש ושות', משרד עורכי דין, גלית גולן – רתם, שותפה במחלקת דיני עבודה, מ. פירון ושות', עמי פרנקל, שותף, בנימין (בני) מ. כהן ושות', משרד עורכי דין, גלעד זבידה, שותף, בשה זבידה ושות', דגנית לפידור-זינגר, שותפה במחלקת דיני עבודה, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', הדס רקח-דביר, ראשת מחלקת דיני עבודה, שבלת , הלית שמחוני, ראשת מחלקת דיני עבודה, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', טל קרת, שותפה מובילה, דיני עבודה, יגאל ארנון - תדמור לוי, יעל בן נעים, ראשת מחלקת דיני עבודה, FWMK -פירט וילנסקי מזרחי כנעני, יעל דולב, ראשת מחלקת דיני עבודה, גרוס ושות', לימור ארגוב שנהב, שותפה, וקסלר, ברגמן ושות', מרים קליינברגר – אתר, ראשת מחלקת דיני עבודה, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', עם המבורגר עברון, נטע ברומברג, שותפה ראשת מחלקת דיני עבודה, ברנע ג'פה לנדה, סיגל פעיל, מייסדת, סיגל פעיל ושות', משרד עורכי דין, עמית גרוס, שותף מייסד, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', ענת בש, מייסדת ובעלים, ענת בש משרד עורכי דין, קליה קליין, שותפה בכירה וראש מחלקת דיני עבודה, פרל כהן צדק לצר ברץ, רותי בודוביץ סגיר, שותפה, ש. הורוביץ ושות', רמי לנדא, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה, מיתר עורכי דין, רפי הולין, שותף מייסד, הולין-הדס משרד עורכי דין, שבתאי (שבי) מיכאלי, ראש מחלקת משפט העבודה ויחסי העבודה, ליפא מאיר ושות', שי תקן, שותף וראש מחלקת דיני עבודה, פישר (FBC & Co.), שיר-אל נקדימון, שותפה, לוי אטינגר נקדימון – משרד עורכי דין ונוטריון, שני אשכנזי, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה, עמית, פולק, מטלון ושות' והנהלת דן אנד ברדסטריט.