בכירי המשפטנים מפורום Duns 100 בתחום הליטיגציה המסחרית מזהירים מפני ניסיונות הממשלה לחדש את הרפורמה המשפטית. "הדבר החשוב והבהול ביותר כעת זה לטפל בניסיונות לפגוע במערכת המשפט ובשלטון החוק. זו התשתית לחברה מתוקנת", אמר בפורום ד"ר מורן ימיני, שותף מחלקת ליטיגציה במשרד עו"ד הרצוג. עו"ד ברוריה לקנר, שותפה מייסדת במשרד עו"ד בן שחר, לקנר ושות', קראה בהמשך לכך לשר המשפטים יריב לוין לכבד את פסיקת בג"ץ בנושא כינוס הוועדה למינוי שופטים. "בית המשפט פסק את המובן מאליו - לשר המשפטים אין זכות וטו על מינוי נשיא לבית המשפט העליון", אמרה. "בין שתי נקודות עובר קו ישר אחד, נושא החטופים קשור באופן ישיר לפגיעה המתמשכת של הממשלה ובראשה שר המשפטים במערכת המשפט, בהחלשה שלה, בערעור שלה, בניסיון לתקוף בכל היבט בניסיון לערר את יציבותה ועצמאותה. לא נשקוט ולא ננוח, לא נאפשר מצב קיים בו המערכת השלטונית שלנו לא מקיימת את קול בג״ץ. תגובת בית המשפט למחדל האדיר של שר המשפטים והתגובה השערורייתית להחלטת בג״ץ לא מאפשרת לאף אחד לשבת בשקט בעשייה היומיומית שלנו. אנחנו לא יכולים לשתוק".
בתחילת הדיון קיבלו חברי הפורום סקירה על המצב בענף מאת שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. "אם יכובדו פסקי הדין המחייבים את כינוס הוועדה לבחירת נשיא בית המשפט העליון, תוכל הרשות השופטת להמשיך לפעול בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה והציפיות מהשלטון החוק", אמרה. "היכולת לשמור על תפקוד תקין של מערכת המשפט והפרדת הרשויות תלויה גם בכיבוד ההוראות המשפטיות. עם זאת, אי-קיום הצווים הנדרשים והמשך ההימנעות מכינוס הוועדה עלול להוביל למצב של משבר חוקתי, אשר עשוי לפגוע בתפקוד הרשות השופטת ובאמון הציבור במערכת המשפט".
בנוסף לסוגיית מינוי השופטים לבית המשפט העליון והרפורמה המשפטית, הפורום דן בשורת סוגיות בוערות שעל הפרק, בהן תזכיר התיקון לחוק תובענות ייצוגיות, סנקציות כלכליות על אזרחים ישראלים, ייעול הליכי ליטיגציה באמצעות היוועדות חזותית, בפרט בראי משברים ו/או קשיים לאומיים, פסיקת בג"ץ בנוגע לגיוס חרדים, משמעויות של החלטות בית הדין הפלילי בהאג ונושאים נוספים.
ימיני התייחס בדבריו בפורום גם לתזכיר חוק תובענות ייצוגיות, ואמר: "התזכיר כולל שינויים העלולים לפגוע ביכולת להגיע להסדרי פשרה, גם אם הם ראויים. לפי התזכיר, אם גובש הסדר פשרה בגישור על בסיס נתונים שנחשפו בגישור, הצדדים יצטרכו להגיש לביהמ"ש מכתב מהמגשר שיתייחס לכך. הדבר חותר תחת יתרונות הגישור ואף סותר את הוראות הדין הקובעות חיסיון על הליכי גישור. התזכיר פוגע גם ביכולת להגיע להסדרים שאינם כספיים, למרות שלעיתים הסדרים כאלה מוצדקים. למשל, הארכת אחריות בתביעת רכב יכולה לתת מענה מלא לבעיה, ללא פיצוי כספי. זו לא פיקציה".
עו"ד נועה ברהום, שותפה ממחלקת ליטיגציה במשרד עו״ד פישר (FBC & Co.), התייחסה להשפעות חוק הבוררות הבינלאומית החדש. לדבריה, "החוק נועד ליישר קו עם העולם ולהגביר וודאות במקרים שבהם ישנו סכסוך עם גורם מסחרי בינלאומי. החוק מאפשר לגורמים בינלאומיים לדעת ברמה גבוהה יותר של וודאות מה יהיה האופן שבו הסכסוך יתברר ומעודד את שני הצדדים להיעזר במנגנוני יישוב סכסוכים אלטרנטיביים. בהקשר זה, החוק ללא ספק מסייע בהפחתת כמות ההליכים המתנהלים בבתי המשפט, ואם להסתכל במבט מאקרו, הוא מנטרל במידה רבה גם את החשש שיש לגורמים בינלאומיים מרפורמות כאלה ואחרות בבתי המשפט, כך שגם במובן הזה יש בו יתרון מובהק. יש לברך על כך ולעודד את הצדדים להיעזר במנגנוני הבוררות במקרים המתאימים וכאשר ניתן לחשוב על פתרונות טובים יותר לסכסוך על פני ניהולו בבית המשפט".
עו"ד דוד חמו, שותף מנהל במשרד עו"ד פירון, אמר בפורום: "בשנים האחרונות אנו עדים למגמה ברורה בפסיקת בית המשפט העליון ובעקבותיה של הערכאות הנמוכות, לצמצום מרחב הפרשנות של החוזה לעומת מה שהיה נהוג בעבר. יותר ויותר פסקי דין נותנים מעמד בכורה ללשון החוזה ויעדיפו את משמעותה הפשוט והטבעי של ההוראה החוזית. פסיקות אלו אינן רק תוצר של מערכת המשפט, אלא משתלבות גם בשיח הציבורי שהדהוד אחרון שלו בתחום דיני החוזים בא לידי ביטוי בהצעת החוק הממשלתית שמקדם שר המשפטים שמטרתה ביטול הלכת אפרופים בחוזים עסקיים. כך או אחרת, אנו בעידן שמוטמעת בו יותר ויותר גישה שמרנית שמספקת וודאות וכלים ברורים יותר לניהול סיכונים משפטיים. אם תשאלו אותי, לא בטוח שכעורכי דין המייעצים ללקוחות, מגמה זו, להבדיל ממגמות אחרות בהפיכה המשפטית, אינה רצויה".
עו"ד בני (בנימין) שפר, שותף מנהל, ש. הורוביץ ושות, התייחס בדבריו לעומס בבתי המשפט. "העובדה שמערכת בתי המשפט (עדיין) עמוסה מאוד, למרות שינויים שבוצעו כמו תיקון התקנות והוספת שופטים – פוגעת בעיקר ביכולת לתת מענה לסכסוכים מורכבים עובדתית, בהיקף גדול – למרות שאלו סכסוכים שבהם נכון שבית המשפט ידון, והנזק החברתי הכולל מאי-טיפול בהם – כבד", אמר. "עיקר הבעיה נעוץ בכך, שלצורך בירור תביעות אזרחיות הכוללות מחלוקות עובדתיות מורכבות, נדרש מספר רב של ישיבות ודיונים ארוכים. רצוי שהם יהיו ברצף - לצרכי יעילותו של המשפט ועל מנת שהתוצאה תהיה צודקת). בפועל, ברוב בתי המשפט המחוזיים, מדובר בדרישה בלתי ישימה. משכך, בתיקים המורכבים יותר, הצדדים מופנים כשגרה על-ידי בית המשפט להליכים אלטרנטיביים של גישור או בוררות. למעשה, מערכת המשפט 'הרימה ידיים' ביחס ליכולתה לתת מענה לתיקים אלה. ההבנה שאין למערכת המשפט מענה לתיקים כאלה, משרתת דווקא נתבעים, ובהכרח פוגעת גם ביעילות ובאפקטיביות של הליכי גישור (שכן התמריץ לנתבעים להתפשר – פחת)".
"תקיפה מכוונת על תשתיות מערכת המשפט"
עו"ד תומר ויסמן, שותף ומנהל משותף מחלקת הליטיגציה ב-EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, אמר בפורום כי "המהפכה המשטרית איתנו במלוא עוזה ואנחנו לא יכולים לעצום את העיניים. הרבה מאוד אזרחים במדינה מתנגדים למהפכה המשטרית אבל לנו כעורכי דין ובעלי תפקידים ניהוליים במשרדים השונים יש חשיבות מיוחדת, קול ייחודי בציבור ואנחנו צריכים להשתמש בו. יש דברים שכולנו צריכים להתאחד מאחוריהם, כמו פעולות שפוגעות בחופש הביטוי, בחופש ההפגנה, אנחנו צריכים להיות בקו הראשון של ההגנה על מערכת המשפט. אין ספק שאנחנו צריכים להשמיע את קולנו ולנקוט צעדים משמעותיים וחשוב לציין כי הפעולות הפומביות שנוקט הציבור נותנות רוח גבית לאנשים שנשארו במערכת ועושים את עבודתם נאמנה, הן מחזקות את שומרי הסף".
נדב ויסמן, שותף ומראשי מחלקת הליטיגציה במשרד מיתר, קרא גם הוא לכינוס הוועדה לבחירת שופטים בהקדם. "בשנה הקשה והכאוטית ביותר בחיינו, כאשר ליבנו עם החטופים, העקורים והחיילים, העבודה המשפטית היא העוגן היציב בחיינו, ותרומתנו לכלכלת המדינה ולחוסן הלאומי. בשנה הזו, למרות כל האתגרים, המשכנו במרץ במגמת הגידול וההתפתחות, ובה בעת אנו ממשיכים במאבק על הדמוקרטיה ושלטון החוק", אמר. "בעת הזו, שבה המדינה זקוקה ליציבות משפטית כאוויר לנשימה, זה המקום לצאת במסר ברור לשר המשפטים ולראש הממשלה: לא יעלה על הדעת במדינה חפצת חיים שלא לכבד את פסיקת בג"ץ. חובה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור בהקדם נשיא קבוע לבית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי".
עו"ד טל רון, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ: "בתקופה מאתגרת זו, משרדי עורכי הדין מתמודדים עם דילמות מורכבות בנוגע להצטרפות למאבקים הציבוריים המתרחשים במדינה, כגון החזרת החטופים, הניסיון להפיכה המשטרית, עילת הסבירות, ואלימות שוטרים כלפי מפגינים. העיקרון המנחה את המשרדים צריך להיות הבחנה ברורה בין סוגיות פוליטיות לסוגיות משפטיות. בכל הנוגע לסוגיות משפטיות, על המשרדים לקחת חלק פעיל במאבק ולא להישאר מהצד, כיוון שמדובר בחובתם המקצועית והמוסרית. לעומת זאת, בנוגע לסוגיות פוליטיות או אלו הנמצאות בתווך, על המשרדים להעניק לעובדיהם חופש לפעול על פי דעותיהם האישיות והערכים שלהם, תוך כיבוד הגיוון בדעות והשקפות, ומתן גיבוי מלא לעובדים באותם מהלכים".
עו"ד ברק טל, שותף מוביל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי: "אנו עדים לתקיפה מכוונת על תשתיות מערכת המשפט. הרס תשתיות המשפט והחברה מוביל לכאוס. אנחנו שומעים את המילה הזו לאחרונה מכל כיוון. אנחנו מצויים בכאוס - בטחוני, חברתי, ועוד מעט גם כלכלי. התרופה האמיתית, ארוכת הטווח, או אולי מדויק יותר לומר 'החיסון' מפני הרס תשתיות המשפט והחברה - ולמעשה מפני הכאוס - היא חוקה. על החוקה להתייחס ל-4 נושאים: ערכי היסוד המכוננים של החברה (למעשה מגילת העצמות); מגילת הזכויות של הפרט; המבנה המשטרי; ומערכת היחסים בין הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת; והיא אמורה להוביל לשני דברים עיקריים- ליצור שלד חזק ויציב של ערכים וכללים שלא ניתן לשנות אותם בהינף יד (כפי שנעשה בשנים האחרונות) ובכך להגן על החברה ועל הציבור מפני כאוס; וליצור תחילתו של איחוד הקבוצות בציבור. גיבוש חוקה יחייב את הציבור בישראל למצוא את המכנה המשותף שכל הקבוצות בציבור יכולות לעמוד מאחוריו - לאחר שכל קבוצה ויתרה על משהו. חוקה ברורה וחזקה, שתשקף את המכנה המשותף בין כל הקבוצות בישראל, היא הכלי למיגור הכאוס שאנחנו חיים בתוכו ולהגברת האחדות בתוכנו".
עו"ד יאיר ליבוביץ, שותף בכיר במשרד ב. לוינבוק ושות': "שר המשפטים מונע זה זמן רב בחירת שופטים/ות לבית המשפט העליון במקום שתי השופטות שפרשו, תוך שהוא מתנה זאת בכך שימונו מועמדים בעלי עמדה פוליטית מסוימת, ולא על פי כישוריהם המקצועיים ומידת התאמתם לתפקיד (רוב המועמדים שניסה להכתיב כלל לא התנסו מעולם בשפיטה). הדבר כבר פוגע בציבור בהתארכות התור לדיונים בבית המשפט העליון, ויפגע בו עוד הרבה יותר אם חלילה ימונו שופטים שאינם הטובים ביותר מקצועית. כחלק מהציבור שנזקק בפועל לשירות הזה, אני יכול להגיד שהדבר האחרון שמעניין אותי הוא איזה פתק השופט שם בקלפי. הרוב המכריע של התיקים שהעליון דן בהם הם ערעורים אזרחיים ופליליים ועתירות 'רגילות', ובכל אלה אין כל רלוונטיות להשקפה הפוליטית של השופט. כשם שכאשר אני צריך לעבור ניתוח רפואי, הדעה הפוליטית של המנתח אינה מעניינת אותי ומה שחשוב לי הוא שיהיה בעל המקצוע הטוב ביותר, כך צריך גם למנות את השופטים המקצועיים והמנוסים ביותר, שיידעו לתת את השירות הטוב ביותר. מי שיודע להעריך זאת טוב מכל הם השופטים המכהנים בבית המשפט העליון, שקוראים את פסקי הדין של השופטים המחוזיים ויודעים הכי טוב מהם הכישורים הנדרשים לתפקיד. לדעתי, יש לתת עדיפות ברורה לשופטים מנוסים ומצטיינים בבתי המשפט המחוזיים".
התיקון לחוק תובענות ייצוגיות
עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות', הזהיר בפורום כי "חוסר הוודאות בנוגע לאופן שבו בית המשפט יפרש חוזה עסקי והאם הוא עלול לסטות מלשונו המפורשת הוא קריטי לחברות וגורמים עסקיים. התיקון החדש יאפשר להם להניח במידת וודאות גבוהה שהחוזה שנכרת יפורש לפי הלשון הכתובה, כפי שנוסח על ידי עורך הדין, מה שעשוי להקטין את החשש מטענות פרשניות שונות שמבוססות על נסיבות חיצוניות, כוונות סובייקטיביות או המצאות בדיעבד. בכך יתאפשר להם לתכנן טוב יותר את ההתקשרויות שלהן ולנהל טוב יותר מחלוקות שמתעוררות ביחס לחוזים ויישומם. זאת, ללא חשש מהתערבות שיפוטית שמבוססת על שיקולים נוספים או על 'תחושות צדק' אשר עשויות להשתנות בהתאם לזהות המותב. מעבר לכך, ההיצמדות ללשון החוזה עשויה להפחית את מספר המחלוקות המשפטיות הנוגעות לפרשנות של החוזים, מכיוון שיתאפשר פחות מקום לדיונים נרחבים על 'כוונת הצדדים' הנלמדת ממקורות חיצוניים, דבר שיסייע להקטין את העומס על מערכת המשפט".
עו"ד לילי דורון, מנהלת מחלקת ליטיגציה (במשותף) במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות', התייחסה לחוק תובענות ייצוגיות ואמרה בפורום כי התיקון לחוק "בולט במה שאין בו - והוא הצורך לשמור גם על זכויות הנתבעים. יש לצמצם את תחולת החוק לעילות ברורות בלבד. הליך ייצוגי לא נועד ליצור הלכות אלא למנוע תת אכיפה של עילות ברורות וחד משמעיות. למשל, המחוקק לא קבע מהו פרק הזמן הנכון לקיום מבצע וכל בית משפט קובע אחרת. בהיעדר ודאות, הנתבעים נאלצים להסכים לפשרות בסכומים עצומים. התיקון לחוק מבקש 'לעודד תביעות מבוססות עילה'. הניסיון מראה שציבור התובעים ובאי כוחם מעודד דיו. עם זאת, יש גם לשמור על כספם של הנתבעים".
עו"ד דרור הרפז, שותף משרד עו״ד שבלת: "לחקירה של עדים וחקריה של מומחים בהיוועדות חזותית יש יתרון משמעותי מאוד. ברגע שאתה שולט במסך ואתה מציג את המסמכים זה מביא אותך למקום הנכון והמדויק של הראיות, של תמונות, ואתה יכול באופן יעיל להוביל חקירה נגדית. כולנו אוהבים את חדר הבוררות אבל זה פתרון שעובד גם ברמה של חקירות נגדיות".
עו"ד דניאל טבקוב סדן, עו"ד ראש מחלקת הליטיגציה גולדבלט גינדס יריב – עורכי דין: "לדעתי, עוד לא בשלה העת לניהול הליכי ליטיגציה בהיוועדות חזותית. מעבר ליתרונות הברורים של אינטראקציה בינאישית המתאפשרת רק בנוכחות פיזית, הדיון ב אולם בית המשפט טומן בחובו סממנים של יראת כבוד וטקסיות כלפי ההליך השיפוטי. גלימות, מדי משפט, כס השיפוט, קידה, פניה בלשון "כבודו/ה" - שמירה על מסורות אלה היא ערך בפני עצמו בעידן של דרדור השיח הציבורי, שבירת כללי הנימוסין וירידת אמון הציבור במוסדות המדינה. אני בדעה שדיונים בהיוועדות חזותית צריכים להמשיך להיות היוצא מן הכלל ולא הכלל."
ד"ר יעל ארידור בר-אילן, בעלים, מייסדת ד"ר יעל ארידור בר אילן, משרד עו"ד: "בנושא של פסק הדין של ביבי כבישים ובהמשך הנושא של הצעת החוק שעומדת עכשיו על הפרק למעשה רוצים שבחוזים עסקיים יפורשו רק בהתאם ללשון בהתאם לנסיבות מאוד חריגות, וכשהנטל עובר לצדדים להתנות על זה ולהחליט איזה ראיות יעמדו בפני בית המשפט מקרה של מחלוקת בפרשנות. לשון החוזה לא רק מבטאת את ההסכמות היא יכולה להגביל את הראיות ואת האינפורמציה שתהיה בפני בית המשפט במקרה של מחלקת כשאנחנו יודעים שרוב הפעמים הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות המסחריות הנדרשות, אז לא בטוח שהתיקון דרוש כי זה היום בתי המשפט עושים את זה, אבל התוצאה יוצאת הדופן היא שלמעשה צדדים שנכנסים להסכמים מסחריים צריכים להיערך לא רק להסמכות מסחריות אלא גם למקרי סכסוך, מה יהיו הכללים כשיהיה סכסוך ואיזו אינפורמציה הם רוצים שתבוא בפני בית המשפט".
עו"ד כפיר קליינמן ממשרד ד"ר גאי כרמי ושות', עורכי דין ונוטריון: "אחרי תקופה ממושכת של אי וודאות על רקע הקורונה והמלחמה, אנחנו מזהים מגמה הולכת וגוברת של תנועת מטוטלת לטובת ודאות משפטית. זה בא לידי ביטוי בין היתר ביוזמת משרד המשפטים לתיקון חוק החוזים, שיגביל את יכולתם של בתי המשפט לפרש חוזים בניגוד ללשונם, במיוחד כשמדובר בצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין".
עו"ד מיכאל בך, שותף משרד בך לדרמן ושות': "הכותרת של הצעת החוק מאד שובת לב – מלחמה נגד תביעות סרק ותביעות נגד עסקים קטנים. הבעיה שבד בבד עם הסעיפים בהצעת החוק שנלחמים בתופעות אלה, גם שופכים את התינוק עם המים. חוק התובענות הייצוגיות הביא למהפכה צרכנית גדולה בתחומים רבים, הוא טיפל בכשלים צרכניים והחזיר מיליארדים רבים לציבור. בנוסף, זה חינך את השוק, וגרם למניעה מראש של הרבה נזקים צרכניים. וכן, החוק גם נוצל לרעה בתביעות נגד עסקים קטנים. החוק לא יועד לתביעות נגד מכולת או קיוסק. צריך למגר את התביעות האלה. אבל, כשמסתכלים בסעיפים של הצעת החוק, אפשר לראות את טביעות האצבע של התאגידים הגדולים שסעיפים רבים בהצעת החוק מיועדים להגן עליהם ולמנוע תביעות נגדם תוך פגיעה באינטרס הציבורי. כך למשל, יש פרק שבא להגן על חברות ביטוח. חברת ביטוח אינה לא עסק קטן. כך גם סעיפים שמיועדים להגן על המדינה שאינה ׳עסק קטן׳. בנוסף, מורידים את התמריצים לניהול תביעות שמצליחות להשיב לציבור סכומים גדולים של עשרות ומאות מיליוני שקלים שבהגדרה מוגשות רק נגד תאגידי הענק ולא נגד עסקים קטנים. כמו כן, הוכנסו בהצעת החוק סעיפים שנועדו למנוע אפשרות לבצע הסדרה עתידית שתמגר עוולות שמבצעים תאגידי הענק והמונופולים ב'שיטת מצליח'".
עו"ד אייל בר-אליעזר, שותף מנהל במשרד עו"ד בלטר, גוט, אלוני ושות’, התייחס בדבריו להליכים שננקטים נגד ישראל בבית המשפט הבינלאומי בהאג: "קיים דיסונסס עצום בין התחושות ואיך שאנחנו כעם חווים את המלחמה, לדרך שבה מדינת ישראל נתפסת בעולם. פועל יוצא מכך הן ההחלטות וההליכים שננקטים בבית המשפט בהאג. ההליכים האלה הם תולדה של מדיניות חוץ כושלת והסברה שערורייתית. פרקטית, אני לא חושב שיש להליכים בהאג השפעה דרמטית על מהלך המלחמה ודרך ההתנהלות. הצבא שלנו פעל ופועל בהתאם לחוק ומנהל את הלחימה המורכבת הזאת תוך מינימום פגיעה בחפים מפשע".