פורום Duns 100 כינס היום (רביעי) את בכירי ענף המשפט בתחום ההייטק בישראל, בהשתתפות בכירי d&b (דן אנד ברדסטריט) בישראל, עמי אפלבום יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה ובהנחיית גדעון אוקו. במסגרת הפורום דנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: המגמות המרכזיות שיאפיינו את ענף ההייטק בשנת 2022, הצניחה במניות של חברות ישראליות בוול סטריט, הסיבות לבריחת עורכי דין לענף ההייטק, המגמות בהשקעות בענף ועוד.
״צריך להבין שגם בתחום ההייטק - לא לעולם חוסן", הצהיר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה. "ענף ההייטק בנוי על אקו-סיסטם שנוצר בשנים האחרונות בעיקר מהמגזר הפרטי. רשות החדשנות שמה לה ליעד להמשיך ולהפוך את ישראל לסטארט-אפ ניישן ולעומת הדעה הרווחת, כיום רק כ-10 אחוז מאוכלוסיית ישראל עובדים בענף, יש לנו עוד יכולת לצמוח ולהתפתח".
"אנו כמדינה צריכים להגיע למצב שנוכל להתאים את עצמנו לכל השינויים והחידושים הטכנולוגיים בצורה הטובה והמהירה ביותר", הסביר והתייחס גם למחסור החמור בעובדים. "באשר למשבר העובדים ולחוסר הגיוון בהון האנושי בענף, אני קורא למוסדות האקדמיים לפעול על מנת לשלב תקופות סטאז׳ והתנסות כחלק מהלימודים כדי להעניק הזדמנות ממשית לנקודת פתיחה טובה לכל הסטודנטים בתחום. יש אוכלוסיות מכל קצוות הארץ שיכולות להשתלב בענף הזה ולצערי אנו לעיתים מפספסים אותם״.
2021 שנת שיא: 25.6 מיליארד שקל, 77 עסקאות מעל 100 מיליון שקל
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה ב-d&b (דן אנד ברדסטריט) הציגה את הנתונים על גיוסי ההון וההנפקות של חברות ההייטק הישראליות. ״מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי בשנת 2021 לבדה נרשם שיא חדש של גיוסים בשווי 25.6 מיליארד דולר המשקפים גידול של 146 אחוז משנת 2020", אמרה. "בשנה החולפת בוצעו כ-77 מגה עסקאות בשווי של למעלה מ-100 מיליון דולר כל אחת, כאשר שוויין הכולל עומד על יותר מ-14 מיליארד דולר, לעומת שנת 2020 שבה בוצעו כ-20 מגה עסקאות בלבד. כיום, ישנו מחסור של כ-15 אלף עובדים בענף ההייטק הישראלי כאשר הביקוש לעובדים בענף גדל והשכר והתנאים בהתאם. בפתח עומדות תוכניות רבות של הממשלה לשלב אוכלוסיות מגוונות בתעשיית ההייטק הישראלית ובכך לאפשר למגזרים נוספים ליהנות מהצמיחה במשק״.
עו"ד יואב עציון, מנהל משותף של מחלקת ההייטק ושותף מנהל במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' התייחס לירידה בשווי חברות ההייטק הציבוריות. "חברות שונות הגיעו בשלבים מוקדמים מדי לזירה הציבורית או נהנו מהייפ שהיה קיים בשוק על מנת להנפיק בשוויים שהיו רחוקים מהיקף הפעילות הכלכלית שלהם", הסביר. "הדברים הגיעו לידי כך שחברות שלא הצליחו לגייס כספים מקרנות הון סיכון, הצליחו לגייס כספים מהציבור ובשווי יוצא דופן. אני חושב שהתיקון שנעשה היה נדרש ובסופו של יום יחזיר את אמון המשקיעים ורצון המשקיעים להשקיע בחברות הייטק. אני מאמין שכשיגיעו חברות בשלות ומוכנות יותר להליך ההנפקה השוק יהיה פתוח עבורם, אבל בשווים שמשקפים פעילות כלכלית ופוטנציאל נכונים״.
עו"ד עטיר יפה, שותף בכיר במחלקת ההייטק במשרד פרל כהן התייחס גם הוא למצבן של חברות ההייטק הישראליות שהונפקו בוול סטריט: "הירידות בשווקים היו גורפות, כמו העליות שקדמו להן. לעומת זאת, העליות שיבואו לאחר מכן צפויות להיות יותר סלקטיביות ולשקף פרמיה אמיתית על חברות טובות יותר, הן בטכנולוגיה, במוצרים או בשירותים שהן מציעות והן בניהול שלהן".
"אני לא חושב שנראה ירידה בכמות העסקאות כי החברות צריכות לגייס כסף", עו"ד ערן יניב, שותף וראש מחלקת ההייטק (במשותף), במשרד FISCHER (FBC&Co.). "בהחלט, נראה מכשירי השקעה שונים שייכנסו לשוק והתאמות מחיר, גם בעסקאות M&A וגם בעסקאות רכישה. הרבה מהחברות שנרכשו הן חברות שהן כאן כדי להישאר, ולכן ייתכן שיהיה תיקון בערכים אבל לא מדובר בחברות שייסגרו מחר בבוקר. אלה חברות עם תוכן אמיתי ועם היקף עסקים משמעותי והן חברות מאד טובות. מצד המשקיעים, גופי הפרייבט אקוויטי יהיו משמעותיים יותר בשנה הקרובה ויהיו פחות עסקאות סקנדרי. בסופו של דבר שוק ההייטק ימשיך להיות משמעותי מאד גם בשנה הקרובה, גם אם יהיה תיקון מסוים של המחירים".
"על החברות לבחון את הקשר שלהם עם משקיעים רוסים"
עו"ד זיו פרייז, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה, מיזוגים ורכישות במשרד ליפא מאיר ושות', התייחס להשלכות המלחמה באוקראינה על ענף ההייטק. "לאור הסנקציות וההתנתקות של חברות בינלאומיות מרוסיה, על חברות הזנק למפות את המשקיעים או המממנים הרוסיים אשר השקיעו בהן ולנתח את ההשלכות האפשריות בשל הקשר אליהם", אמר. "זאת מעבר לבחינה האם הסנקציות חלות לגבי אותם משקיעים או מממנים. לדוגמה, האם קשריהם לחברה עלולה להשפיע לרעה על מדד האחריות החברתית תאגידית (ESG) או היכולת של החברה לגייס כספים בעתיד או להימכר. ובנימה אופטימית זו יכולה להיות הזדמנות לשלב עובדים אוקראינים שיגיעו לישראל בשוק ההייטק״.
דני דילברי, שותף מחלקת חברות וניירות ערך בינלאומי, בגולדפרב זליגמן ושות' התייחס לאופן שבו משפיע המחסור בכוח האדם בשוק ההייטק, על גיוסי ההון בישראל ועל מפת האקזיטים בישראל. "בשנים האחרונות אנו עדים למשבר כוח אדם משמעותי בתחום ההייטק. למשבר זה השלכות רוחביות, לרבות על גיוסי ההון של החברות", ציין. "בשל הפער בין הביקוש לכוח אדם איכותי להיצע המוגבל, נוצר שוק תחרותי מאוד על כוח העבודה הקיים, באופן שהביא באופן טבעי לעליה משמעותית בשכר וביתר תנאי ההעסקה של העובדים (לרבות אופציות). בשל מגמה זו ומגמות אחרות בשוק, לרבות התקשחות באבני הדרך (KPIs) לגיוסי המשך, אנו רואים עלייה משמעותית בסכומי הגיוס, בעיקר בשלבים ההתחלתיים סבבי (seed/A) בהם מרבית הוצאות החברות הן על עובדיהן".
דילברי ציין כי מגמה זו צפויה להחריף, לפחות בטווח הקצר-בינוני בעקבות המלחמה באוקראינה, בשל העובדה שחלק ניכר מחברות הטק הישראליות מעסיקות עובדי פיתוח (ישירות או באמצעות קבלני משנה) באוקראינה. "למשבר כוח האדם יש השפעה לא רק על גיוסי הון אלא גם על מפת האקזיטים הישראלית", טען. "בשנת 2021 וברבעון הראשון של שנת 2022 אנו רואים עלייה משמעותית בעסקאות 'אקזיט' בטווח הנמוך – 25-50 מיליון דולר, בשל שתי סיבות עיקריות: מחד, חברות שלא גיסו סכומים משמעותיים אינן יכולות לגייס כוח אדם איכותי ולעמוד באבני דרך הנדרשים לגיוסי המשך; ומאידך, חברות בשלב הצמיחה (growth) מבצעות רכישות של חברות קטנות יותר כאשר אחד המניעים העיקריים לרכישה הוא לא רק הקניין הרוחני של החברה הנרכשת אלא גם כוח העבודה של החברה הנרכשת״.
"בהייטק יודעים לתת משכורות, אנחנו יודעים לתת מיומנויות וערך מוסף"
עו"ד אלי ספרונג, ראש מחלקת הייטק והון סיכון במשרד תדמור לוי ושות׳ התייחס בדבריו למעבר המהיר של עורכי דין להייטק: ״השינוי הזה גדול מאתנו. שוק העבודה כולו משתנה מסיבות שונות, חלקן קשורות ישירות לקורונה, וחלקן נובעות מתהליכים כלליים יותר. ככה שלא בטוח בכלל שניתן להילחם במגמה הזאת. מעבר לזה, אני לא בטוח שהדגש צריך להיות על הצד החומרי - נכון, בהייטק יודעים להציע משכורות שקשה להתחרות בהן ואופציות, אבל אנחנו יודעים לתת מיומנויות וערך מוסף שלא ניתן לקבל בחוץ: מי שיש בו תשוקה אמיתית למקצוע ורצון להתפתח כעורך דין עם רוחב אופקים ויכולות מגוונות - חייב לעבור תקופה משמעותית במשרד. אלה גם בדיוק האנשים שאנחנו מעוניינים לראות במחלקה שלנו, ולכן אני מאמין שבטווח הארוך אנחנו נמצא את האנשים הנכונים וגם נדע לתגמל אותם".
עו"ד מייק רימון, שותף במשרד מיתר התייחס לסוגיית שימור הטאלנטים. ״קודם כל עושים מנטורינג", הדגיש. "אצלנו במיתר יש לכל עו"ד צעיר חונך שהוא שם בשבילו לכל דבר, לא רק בנושאים מקצועיים. לכל שאלה או התייעצות - הדלת פתוחה במובן הכי מילולי של המונח. דבר שני: אימון. במיתר בנינו סדרה של הרצאות של שותפים שבהן אנחנו מלמדים את עורכי הדין איך לעבוד עם החברות הציבוריות, כי המספר גדל מאוד, וצריך לחלק את העומס. בנוסף, אנחנו מביאים עורכי דין ממשרדים אחרים, שלא מתחום הקורפורייט, שיעבירו במשך שלושה ימים את כל מה שצריך לדעת בבסיס - ואז מתחילים לעבוד".
"ככה יש להם תחושה שיש איתם מישהו שלא זורק אותם סתם, יש להם ליווי ולמידה", הסביר. "בנוסף בכל הקשור להטבות, אנחנו נותנים לשותפים כל שלוש שנים סכומים משמעותיים נוספים, בנוסף למשכורת גבוהה, בונוסים וכו׳. נקודה נוספת: כשיש לי לקוח חדש, אני כבר לא הולך אליו לבד, מההתחלה אנחנו הולכים עם שותפים צעירים. זה עוזר להם לראות איך עובדים עם לקוחות חדשים, איך מגייסים, זה מרתק אותם ותורם להם לקשר עם הלקוחות ולעבודה המשותפת בהמשך".
יובל הורן, מהורן ושות', משרד עורכי דין, אמר: "לשמחתנו, איננו סובלים מ"בריחת מוחות", אלא להיפך. הצוות גדל גם כתוצאה מצירוף עורכי/ות דין מצטיינים שעסקו בליטיגציה בעיקר ועוברים 'הסבה'. ההכשרה והלימוד הנמשכים, לצד עבודה עם צוות מעולה המורכב מעורכי דין מצטיינים, משמחת את כולנו יום יום. עורכי הדין אצלנו נהנים להיות שותפים לעסקאות חדשניות ומאתגרות בחיתוך של מימון וטכנולוגיה. הלקוחות שלנו נמצאים בחזיתות החדשות מול חברות הביטוח, הרגולטורים והלקוחות הגדולים בעולם. בתוך הwork life balance, האלמנט של העניין ב work חשוב. עורכי הדין ממש נהנים ללוות חברות מובילות בתחום בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית, קריפטו ופודטק, למשל. כל זה בלי קשר להנאה, על פני שנים רבות, מתגמול גבוה ומקידום. מדובר, איפוא, בשילוב של תגמול עם שמירה על סטנדרטים של הכשרה אישית, מקצועיות, גיוון ועניין״.
עו״ד אורי ברק, שותף בטולצ'ינסקי מרציאנו כהן לויצקי ושות' התייחס להתמודדות של משרדי עורכי הדין אל מול ענף ההייטק ושימור הצעירים: "אנחנו לא מציעים את 'החלום' כמו בהייטק, אבל כן מציעים אופק ארוך טווח. להיות עו"ד מקצועי זה לבנות נכס שהולך ומשתבח עם הזמן. ההבדל בין משרד עו"ד להייטק הוא כמו ההבדל בין מניה סולידית למניה ספקולטיבית״.
שלמה לנדרס, ראש תחום טכנולוגיה, במשרד גורניצקי ושות', על נושא Work & Life Balance : ״חברה מסחרית צריכה בדרך כלל לעשות התאמות כדי להתאים את עצמה לשוק שלה. אם מסתכלים על שוק השירותים המשפטיים, השוק כמעט ולא השתנה. המשרדים מתייסרים בקושי לתת את אותו הסוג של השירות המשפטי כאשר העובדים כבר לא מתכוונים לתת את אותו הזמן כמו בעבר. הקושי הוא בלחנך את הלקוחות שישנו תדר אחר של עבודה בימינו".
עו"ד גייל עציון, שותפה וראש מחלקת הייטק במשרד מ. פירון ושות' התייחסה למעבר של עורכי דין ממשרדים לחברות ההייטק והקושי בגיוס כוח אדם איכותי: "כל משרדי עורכי הדין מתמודדים עם אתגרים חסרי תקדים בהיבטי כוח אדם. חשוב לציין שלפחות מחצית מעורכי הדין הן נשים, אבל ככל שעולים בסולם הקידום, שיעור הנשים הולך ופוחת באופן משמעותי. על המשרדים לבחון לעומק את הסיבות לכך ולפתח מודלים של תעסוקה ותמריצים שיעודדו נשים להישאר במשרדים לאורך זמן, בין השאר על ידי קידום נשים ושיתופן בקבלת ההחלטות בכל הדרגים. פיתוח מודלים כאלה יסייע למשרדים בהתמודדות עם משבר גיוס ושימור עורכי ועורכות הדין כיוון שהם ימנעו איבוד עורכות דין טובות, ובנוסף יתאימו לערכים של הצעירים שמחפשים איזון בין החיים הפרטיים לעבודה במידה הרבה יותר גדולה מאשר הדורות הקודמים של עורכי הדין. המציאות משתנה במהירות והמודלים צריכים להשתנות בהתאם".
גיל פקלמן, מנכ״ל ומייסד שותף בחברת ATERA: ״אצלנו ב- ATERA אין הבדל בין מתמודד למשרה מסוימת שמגיע מיחידה כמו 8200 או מיחידה קרבית. החברה מונה כ-200 עובדים וכוללת כמות אדירה של אנשים שלא הגיעו מרקע טכנולוגי. בנוסף, אנו עושים מאמצים כבירים לקלוט ג׳וניורים במגוון משרות. אנחנו מחפשים אנשים עם יכולות למידה, יצירתיות ומקצועיות ולדוגמה קיבלנו עובד למחלקת הסושיאל והפרסום שהיה בעברו עורך דין. אני סבור כי העובדים הצעירים מחפשים שני דברים שחשובים להם: תחושת משמעות ותחושה שייכות ומשפחתיות ומהסיבה הזו הם מחליטים לעבור לתעשיית ההייטק. זה לא רק השכר והאופציות״.
נדב לידור, מנכ״ל brex ישראל על המחסור והשינויים בכוח אדם בחברות, ודרכי ההתמודדות איתם: ״ענף ההייטק העולמי ככלל והישראלי בפרט, התנפח בשנים האחרון באופן קיצוני כך שענפים אחרים במשק בהכרח נשארו מאחור. היצע התנאים בהייטק, מהשכר ועד ל-work life balance, הוא מהגבוהים ביותר שיש ועוד ימשיך לצמוח ולהשתכלל עם הזמן. כתוצאה מכך עלול להמשיך להיווצר פער בין ההייטק לשאר ענפי המשק שישפיע גם על תחום כוח האדם״.
מבין המשתתפים בפורום:
ד"ר איל שנהב, שותף מנהל וראש מחלקת הייטק והון סיכון, גרוס ושות' עורכי דין, אורי ברק, שותף, טולצ'ינסקי מרציאנו כהן לויצקי ושות', ארז מזרחי, שותף מיייסד, ראש מחלקת הייטק,FWMK פירט וילנסקי מזרחי כנעני, גיל פקלמן, מנכ"ל ומייסד שותף, ATERA, גייל עציון, שותפה וראש מחלקת ההייטק וסטארטפים משרד עורכי דין מ. פירון ושות', גליה אמיר חן, שותפה, פרימס, שילה, גבעון, מאיר, מייק רימון, שותף, מיתר | עורכי דין, דני דילברי, שותף, מחלקת חברות וניירות ערך, בינלאומי, גולדפרב, זליגמן ושות׳ , דניאל צ׳ין, שותף וראש מחלקת ההייטק, משרד AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳, ד"ר זיו פרייז, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה, מיזוגים ורכישות, ליפא מאיר ושות', יובל הורן, שותף מייסד, הורן ושות' משרד עו"ד, יובל לזי, שותף, ברנע ג'פה לנדה, לורי קונפינו, שותפה מנהלת, אפרתי גלילי קונפינו ושות' מרים זלצמן, שותפה, ש. הורוביץ ושות', נדב לידור ,מנכ"ל Brex ישראל, עטיר יפה, שותף בכיר, ראש מחלקת הייטק, פרל כהן צדק לצר ברץ, ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות ,עפר בן יהודה, שותף בכיר, שבלת ושות , ערן יניב, שותף וראש מחלקת הייטק FISCHER (FBC&Co.), קובי בן שטרית, שותף בכיר במחלקת ההייטק, יגאל ארנון ושות', קרן וכט, שותפה במטרי, מאירי, וכט ושות', רועי קנר, ראש משותף מחלקת מיזוגים ורכישות, ראש קבוצת ההייטק ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון, שלמה לנדרס, שותף, גורניצקי ושות', יאיר גבע, ראש מחלקת הייטק, הרצוג פוקס נאמן, יואב עציון, שותף מנהל, עמית פולק מטלון, ניצן הירש פלק, שותף, .H-F & Co הירש-פלק ושות', אלי ספרונג, שותף וראש מחלקת הייטק והון סיכון, תדמור לוי ושות'.