ממש לאחרונה פנה אליי חבר מושב בדרום הארץ וטען שהוציאו אותו מקבוצת WhatsApp בה היו חברים חלק נכבד מחבריו למושב. הוא נפגע עד עמקי נשמתו וחש שהושפל עת כל חברי הקבוצה קיבלו הודעה על הסרתו. לשאלתו אם יוכל לתבוע את מנהל הקבוצה בגין פרסום לשון הרע סיפרתי על פסק דין שניתן ממש לאחרונה במסגרתו נבחנה שאלה זו ממש - האם פעולה של הסרת חבר מקבוצת WhatsApp יכולה לעלות לכדי לשון הרע?
המצב המשפטי
שמו הטוב של אדם (או תאגיד) וכבודו מוגנים, בין היתר, באמצעות חוק איסור לשון הרע משנת 1965, המטיל סנקציות בגין פרסום ביטויים העלולים להשפיל ולבזות. הפרת החוק מאפשרת הגשת תביעה נזיקית לפיצוי בגין לשון הרע, ואף במקרים מסוימים עשויה להתגבש לכדי עבירה פלילית.
ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין פרסום לשון הרע על סכום הנזקים המוכחים שנגרמו לנפגע. כמו כן, ניתן להגיש תביעת נזיקין ללא הוכחת נזק כלשהו עד לסכום של 50 אלף שקלים, או עד לסכום של מאה אלף שקלים אם הפרסום בוצע בכוונה לפגוע. יודגש, כי על אף שמדובר בחוק ישן, נקבע על ידי בתי המשפט, כי הוא חל גם על פרסומים ברשתות החברתית, כמו פייסבוק או WhatsApp.
הסכסוך וההסרה
התובע, עורך דין ומהנדס במקצועו, השתתף באימוני ספינינג (יחד עם כ-60 אחרים) במסגרת מועדון כושר מרשת "הולמס פלייס". במסגרת השתתפותו באימונים, הצטרפו התובע ובת זוגו אל קבוצת WhatsApp של אימוני הספינינג.
הקבוצה מנוהלת מטעמה של מדריכת הספינינג על ידי מתאמנת אחרת בקבוצה. לטענת התובע, בחלוף כשנה וחצי ממועד הצירוף לקבוצת ה- WhatsApp, הסירה הנתבעת את התובע ואת בת זוגו מהקבוצה. הרקע להסרה הינו סכסוך בקרב המתאמנים על הכנסת אוכל ושתיה לאימוני הספינינג בחגי ישראל וימי הולדת, דבר אשר התובע התנגד לו, אך אשר היה מקובל על יתר חברי הקבוצה.
לטענת התובע, בעקבות הסרתו מהקבוצה קיבלו כלל חברי הקבוצה הודעה אוטומטית על הסרתו מהקבוצה, וכתוצאה מכך החלו במסע רינונים באשר לנסיבות הוצאתו מהקבוצה.
התובע טען, כי מדובר היה בלשון הרע במטרה לפגוע והגיש תביעה על סך של 100,000 ש"ח. הנתבעת טענה מנגד, כי הסרת התובע מהקבוצה אינה מהווה "פרסום" כמובנו בחוק, וכי מעשה ההסרה אינו מהווה לשון הרע. לגופו של עניין הסבירה הנתבעת, כי הסרת התובע מהקבוצה נבעה מניסיונו לפגוע במרקם הקבוצתי וההווי החברתי שלה.
לשון הרע או חופש הביטוי?
השאלה המרכזית בה דן בית המשפט היתה - האם ניתן לראות בפעולה של הסרת חבר מקבוצת WhatsApp כדי "פרסום", כמובנו בחוק איסור לשון הרע. התשובה שניתנה היתה שלילית.
בית המשפט קבע, כי בפעולת ההסרה של חבר מקבוצת WhatsApp אין משום פרסום אקטיבי, ואף לא פרסום פסיבי. על פי בית המשפט, "פעולת ההסרה אין בה משום פרסום כלל: אין בה לא הודעה בכתב ולא בעל פה, לא בדפוס, לא בציור, דמות, תנועה, צליל או כל אמצעי אחר". גם לגבי המקרה שנדון לפניו קבע בית המשפט, כי לא פורסם בו דבר, "לא ברמיזה, לא בין השיטין ולא בכל דרך אחרת".
בית המשפט הדגיש, כי ההודעה האוטומטית שנשלחה על ידי WhatsApp לתובע ולחברי הקבוצה בנוגע לעצם ההסרה מהקבוצה, אינה מהווה פרסום כלשונו בחוק, ועל כן אינה מקימה עילת תביעה.
בית המשפט הוסיף, כי גם משיקולים של מדיניות משפטית אין מקום לקבל הגשת התביעה, שכן יש בה משום שימוש בזכות משפטית שלא בתום לב, כמו גם פגיעה בחופש הביטוי של הרשתות החברתיות. "משענייננו, במנהלת קבוצה שלא פרסמה דבר, הרי שקבלת התביעה כנגדה תהווה פגיעה אדירה בחופש הביטוי, כמו גם ביכולת הניהול של הקבוצה ובפעילותה", סיכם בית המשפט.
עוד קבע בית המשפט, כי לא רק שלא הוכח "פרסום", אלא אפילו לא הוכחה רמיזה בין השורות ללשון הרע. על פי בית המשפט, לא ניתן למצוא חוט מקשר בין פעולת ההוצאה מהקבוצה לבין גינוי, ביזויו או השפלתו של האדם שהוצא מהקבוצה.
בית המשפט קבע, כי לא היה מקום להגיש את התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות בסך כולל של 8,500 שקלים.
מוסר השכל
כדאי לעצור ולחשוב בטרם מגישים תביעת לשון הרע בגין הוצאה מקבוצת WhatsApp. המקלדת הצמודה לכל אדם, כמו גם ריבוי הרשתות החברתיות ויישומי ההודעות הפכו תביעות בגין לשון הרע ברשת למחזה שכיח במחוזותינו. יחד עם זאת, נראה, כי גם במידה ואדם חש נפגע מעצם הוצאתו מקבוצת WhatsApp, לא כדאי למהר ולהגיש תביעת לשון הרע במקרה זה.
ת"א (שלום רחובות) 64723-03-22 פלוני נ' אלמונית. ניתן ביום 16.8.23.
מאת עו"ד איילת רייך-מיכאלי , בוררת וכמגשרת במחלוקות. "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי , ליטיגציה ודיני עבודה.
*המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך; הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים להליך.
*כתבה שיווקית בחסות "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור"; הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100.