חזקת הגיל הרך המוזכרת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אמם. הצעת החוק מדברת על ביטול החזקה, כך שהורים יהיו שווי זכויות באשר לגידול ילדיהם הקטינים בכל גיל.
ח"כ טלי גוטליב כלל לא חידשה דבר, עוד בשנת 2005 מינתה שרת המשפטים דאז ציפי ליבני את ועדת שניט אשר הגישה דוח מפורט על כלל ענייני המשמורת בין הורים פרודים, בהם גם ביטול חזקת הגיל הרך. מסקנות הועדה מיושמות בפועל מזה שנים בפרקטיקה המשפטית החותרת לשוויון בין ההורים, גם בלא צורך בהצעת החוק של גוטליב ופסקי דין ניתנים על ברכי מסקנות ועדת שניט זה למעלה מעשור.
ילדים בגילאי ינקות מקיימים זמני שהות משמעותיים עם אבותיהם, מושג המשמורת כבר מזמן איבד מתוכנו והוחלף ב"אחריות הורית משותפת" המעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אף היא והכותרות לפיהן עותרת החכ"ית הטרייה לשוויון בין המינים כך שתבוטל חזקת הגיל הרך- מרוקנות מתוכן ממשי.
בפועל, כאשר מקרה משמורת מגיע לפתחו של בית המשפט ו/או בית הדין הרבני, הוא מועבר לתסקיר מחלקת הרווחה במקום מגורי הקטין שם עובדות סוציאליות לסדרי דין בודקות כל מקרה לגופו ונותנות המלצות מתאימות. חזקת הגיל הרך מזמן שאינה מחייבת את היושבים בדין ומעטים (אך מוצדקים) המקרים בהם נקבעת משמורת לאחד ההורים בלבד.
יש לציין כי במקרים רבים, יש הצדק לקיומם של זמני שהות בלתי שוויוניים בין ההורים בשנים הראשונות לחייהם של הילדים והרי עם כל הכבוד לפרקטיקה הנהוגה ו/או להצעת החוק של גוטליב- לטבע חוקים משלו.
תינוקות יונקים לא צריכים להינזק כתוצאה מפרידת הוריהם, אישה שעברה חוויית לידה קשה וננטשה ע"י בן זוגה עלולה לחוות קושי נפשי גדול בניתוק ממושך מוולד בן יומו ומלבד זאת אבות שמאז נולדו ילדיהם היו ספונים בעבודתם ולא הורגלו לטפל בילדים ביומיום, יכולים וצריכים לקחת חלק אינטגרלי בגידולם, עם זאת לא בטוח שטובת הילדים היא לחלוק את זמנם באופן שוויוני בהכרח בין הבתים- וכל מקרה לגופו.
ההעדפה היא להביא את הצדדים לכדי הסכמות שייתרו דיון משפטי בסוגיה, במסגרת הליך יישוב סכסוך מקדים המחייב כל מתדיין בטרם ניתנת לו זכות הגישה לערכאות. רק אם הורים נותרים חלוקים ביניהם בשאלת המשמורת- יכריע בית המשפט/ בית הדין הרבני לפי העניין.
הבעיה העיקרית בענייני משמורת אינה בעיה מגדרית כלל וכאמור חזקת הגיל הרך פסה מן העולם כמעט באופן מוחלט. אלא שזו נובעת מהעובדה ולפיה זמני שהות קשורים באופן ישיר לסכום מזונות הילדים ומדורם. ככל שזמני השהות שוויוניים יותר, דמי המזונות המועברים בין הצדדים פחותים. מכאן מגיעה בעיה חמורה שפוגעת פגיעה ממשית בילדים וביכולת לספק להם את צרכיהם הבסיסיים ביותר.
במובן הזה חזקת הגיל הרך דווקא עשתה חסד עם אמהות שהן בהרבה מקרים עדיין הצד המוחלש כלכלית במערכת הזוגית. מאחר וחזקת הגיל הרך קבעה בזמנו כי ילדים יהיו במשמורת אמם עד גיל 6, אזי בהתאם הוטלה על אבות אחריות בלעדית לנשיאה בנטל מזונות הילדים עד גיל .6 כאשר מגיל 6 ומעלה הנטל מתחלק בין ההורים בהתאם לפערי ההכנסות ביניהם.
כך נוצר מצב ולפיו אבות מימנו את ילדיהם מתחת לגיל 6, אך בילדים מעל גיל 6 נקבעו מזונות ומדור מגוחכים, לעיתים אפסיים. במשפחות בהן ישנם פערים כלכליים לטובת אבות, אופן הנשיאה בנטל דווקא עשתה חסד עם האמהות ובכך גם עם הקטינים עד גיל 6. ראוי לציין כי בעולם בו עדיין קיימים פערי שכר בין נשים וגברים, גם אם מבצעים את אותם תפקיד בדיוק, לא יתקבל על הדעת כי הפער לא יבוא לידי ביטוי גם בנשיאה בנטל מזונות ילדים- בכל גיל.
הקורלציה בין משמורת הקטינים, תרצה לומר "חלוקת זמני השהות" של כל אחד מיחידי ההורים עם ילדיהם, לבין דמי מזונות הקטינים ומדורם- יצרה מצב אבסורד לפיו אבות תובעים זמני שהות שווים (משמורת משותפת) רק על מנת שלא לשלם סכומי מזונות גבוהים. בלא טיפת מחשבה על הקטינים ועל טובתם. במקרים בהם נסיבות הפרידה גוררות יחסים עכורים בין הצדדים, יש אבות שגם אם אין להם יכולת לשהות עם הקטינים מחצית מהזמן, הם יעדיפו לשלם למטפלת שתמלא את מקומם ו/או להיעזר בבייביסיטר ו/או בבני משפחתם והעיקר שהסכום לא יועבר לאמם של הילדים.
אם כך, ערכאות המשפט המוסמכות בהמלצת העובדות הסוציאליות, פוסקות כמעט תמיד אחריות הורית משותפת וזמני שהות משמעותיים לכל אחד מההורים, גם לאבות שלא היו מעורבים בגידול הילדים מאז נולדו, גם למי שאינם יודעים באיזה גן לומד בנם והוא בכלל בכיתה ג'. במקרים כאלה מי שיינזקו יהיו הילדים עצמם שבזמני השהות אצל האב יגדלו את עצמם או שייעזרו בדמויות מתחלפות בחייהם.
ודוק; חזקת הגיל הרך כבר מזמן שאינה רלוונטית. אם חברת הכנסת גוטליב רוצה להביא לשינוי אמיתי ולא רק לייצר כותרת, טוב תעשה אם תעלה לשיח הציבורי הצעת חוק בעניין מזונות קטינים ומדורם כך שתהא פסיקה אחידה בין הערכאות וקטינים יוכלו לקבל את צרכיהם הבסיסיים בשני בתי הוריהם בהתאם ליכולת השתכרותם, בלא קשר לזמני השהות שצריכים להיקבע בהתאם לטובת קטינים ולא בהתאם לנכונות/ היעדר נכונות מצד אבות לשלם את מזונות ילדיהם.
מאת דנה תירוש אליהו, עו"ד בעלים ושותפה, משרד עורכי דין שקלרז תירוש