חברת היוניקורן הישראלית פורטר, שפיתחה פלטפורמת למניעת הונאות כרטיסי אשראי, גניבת זהות והשתלטות על חשבונות, הייתה גם החברה הישראלית הראשונה שאימצה, גם אם באופן חלקי, את המעבר לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים.
מה שהתחיל ביוני 2020 כפיילוט לימי הקיץ, מתוך ניסיון לסייע לעובדים המומי הקורונה, הפך לאחרונה למציאות מוצקה וקבועה בחברה. פעם בשבועיים, בימי ראשון, מדוממת החברה מנועים ושולחת את 450 עובדיה להיות עם המשפחה, לטייל על החוף, לעשות בינג' על סדרה בנטפליקס או כל מה שעולה על דעתם. חופש. "מרגע שהחלטנו ללכת על זה באופן קבוע, היה ברור שזה צעד אל-חזור", מספר נעם ואקרט, דירקטור משאבי אנוש (HR) בפורטר, בשיחה עם Business. "אנחנו כבר לא נחזור לחמישה ימי עבודה".
פורטר, שנוסדה ב-2013 ע"י לירון דמרי, כיום נשיא החברה, ומיכאל רייטבלט, כיום המנכ"ל, ביצעה לאחרונה גיוס הון ענקי של 300 מיליון דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר. החברה מעסיקה כיום 230 מהם בישראל, 180 בארה"ב והשאר באירופה ואסיה. כמי שעובדים בעיקר מול לקוחות מארה"ב, בהם חברות ענק כדוגמת אסוס ופייבר, הבחירה בחופש ימי ראשון נראתה טבעית לבכירי פורטר.
"כבר בתחילת משבר הקורונה ידענו שנוצרת שחיקה אצל העובדים וחשבנו מה אפשר לעשות", נזכר ואקרט. "העברנו את כל העובדים לעבוד מהבית, הנחנו את המנהלים להעניק להם גמישות מקסימלית, אבל ידענו שזו לא סתם עבודה מהבית, אלא עבודה מהבית בזמן מגיפה עולמית. החלטנו לקחת את המודל של ה-Summer Friday ממדינת ניו יורק, של חצי יום עבודה בימי שישי - ולגייר אותו לצרכינו. החלטנו ללכת על יום חופש מלא בימי ראשון פעם בשבועיים, כי הנחנו שחצי יום יהיה לא אפקטיבי מבחינת החוויה של העובד. הגדרנו את זה כפיילוט לתקופת הקיץ והתחלנו לעקוב אחרי מדדי הקבלה של השינוי".
מה גיליתם אחרי שעברתם ל-4 ימי עבודה?
"קודם כל, שהעובדים מאוד מאוד מעריכים את הצעד הזה. 40%-50% מהעובדים בפורטר ישראל כיום בכלל לא מכירים מציאות אחרת, כי הם גויסו בשנה וחצי האחרונות. ועדיין, הם אסירי תודה, כנראה בעקבות שיחות עם קולגות ועם חברים שלהם שעובדים במקומות אחרים. העובדים שלנו מקבלים למעשה 26 ימי חופש נוספים בכל שנה עלינו, על חשבון המעסיק".
אז זה בעצם חלק מהמאבק על הטאלנטים בהיי-טק?
"זה לא רק זה. אני מאמין שהטאלנטים יודעים להסתכל על כל החבילה והצעד שעשינו אומר משהו גם על התרבות הארגונית של החברה והרוח שנושבת ממנה".
מאות פיילוטים בכל העולם
כמעט שנתיים לתוך המהלך, פורטר כבר לגמרי לא לבד. בעולם מתנהלים כיום מאות פיילוטים של חברות, שמנסות ובדרך כלל גם מצליחות לעבור לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים. פיילוטים מתקיימים בארה"ב, קנדה, אוסטרליה, יפן, רוסיה, הודו וניו-זילנד - וגם במדינות אירופה המערבית כמו ספרד, איסלנד וסקוטלנד.
כאן אצלנו הודיע לאחרונה מרכז הפיתוח של חברת Sage הבינלאומית, המעסיק כ-30 עובדים בישראל, על השקת פיילוט בן שנה שבו יעבדו העובדים רק ארבעה ימים בשבוע, שני עד חמישי. ההתעניינות המקומית גדולה: באמצע פברואר השנה התארח אנדרו בארנס, מייסדה הניו-זילנדי של התנועה העולמית לקיצור שבוע העבודה, בוובינר זום על חדירת התופעה לארץ הקודש וסיפר על התעניינות במהלך מצד כ-140 חברות ישראליות.
בינתיים, בפורטר, ואקרט יודע שהכל עניין של נחישות, התמדה ויישור קו. "כל הארגון בחופש בימי ראשון פעם בשבועיים - וזו נקודה חשובה. זה לא יום שניתן לסחר, עובד לא יכול לבוא ולהגיד לי: 'שמע, אני לא לוקח את היום חופש הזה בראשון, אקח אותו ביום רביעי'. זה רק ימי ראשון. אנחנו רוצים שהלו"ז של החברה יהיה סגור בימים האלה".
אף אחד לא מתפתה לענות לאימיילים ביום החופשי?
"בטוח שכן, אני לא אשקר. יש אנשים שעונים על אימיילים ויש כאלה שעובדים על מצגת, אבל אנחנו רואים שתעבורת המיילים בימי ראשון החופשיים יורדת באופן משמעותי, ב-95%. העובדים יודעים שיש להם חופש כל יום ראשון פעם בשבועיים, אז הם לא מרגישים רע אם החליטו לנצל שעה מהיום הזה לנקות מיילים. הם יודעים שיהיו עוד ימי חופש. אבל, אם יבוא אליי ראש צוות ויגיד שלצוות שלו יותר נוח חופש בחמישי, אסביר לו שזה יפגע בהם כי הם יקבלו בחמישי זימון לישיבה חשובה ויהיה להם מאוד לא נעים".
בדקתם מה קרה לפרודוקטיביות של העובדים?
"אנחנו מדברים עם מנהלים בחברה והם לא מציינים פגיעה בפרודוקטיביות. החברה עומדת ביעדים שלה וגדלה במהירות. אין לנו רצפת ייצור שתאפשר לי לומר שייצרתי איקס דברים בכך וכך זמן, כך שהפרודוקטיביות אצלנו היא מדד חמקמק. עם זאת, אפשר להסתכל על מדדים אחרים כמו שביעות רצון בעבודה ובעיקר על אחוזי העזיבה של עובדים, בעיקר על רקע תופעת 'ההתפטרות הגדולה'. בתעשיית ההיי-טק מסביבנו מדברים על 15%-20% עזיבה, בעוד שאצלנו מדובר על 10% ומטה. אלה נתונים ששווים כסף ומעידים גם על תרבות ארגונית טובה".
קיצור השבוע לא יוצר ארבעה ימי עבודה דחוסים ולחוצים?
"אם נעשה את המהלך רק כדי לעבור לימי עבודה של 12 שעות ביום - לא עשינו כלום. אנחנו מאוד מודעים לצורך לאזן בין עבודה לבית, עם ובלי קשר לימי ראשון. חשוב לנו לראות את העובדים שלנו אצלנו לטווח הארוך, אנחנו רוצים שהם יישארו איתנו הרבה שנים כי אנחנו בונים כאן חברה להרבה שנים. אנחנו לא כאן כדי לסחוט את הלימון ולהוציא פרודוקטיביות מהעובדים בשנה הקרובה".
למה בעצם לעצור בימי ראשון, למה לא שני ימים של חופש לעובדים בשבוע?
"בסופו של דבר, עולם העבודה יילך למקומות הרבה יותר גמישים מבחינת צורות ההעסקה. כבר עכשיו יש מועמדים לעבודה שאומרים שהם רוצים לעבוד 60% משרה, ולדעתי נראה יותר כאלה בעתיד הקרוב. האם חברות יכולות להחזיק כוח עבודה על 60% משרה? אני לא יודע, אבל גם לא בטוח שהייתי רוצה את זה. בינתיים אין לנו כוונה להפוך את כל ימי ראשון לחופשיים".
5 מפתחות להצלחה
כדירקטור HR עם ניסיון ארגוני של כמעט שנתיים בשבוע עבודה מקוצר, ואקרט הוא ללא ספק אחד האנשים שכדאי לשאול אותם מה המפתחות שלך להצלחה של מהלך חוצה ארגון ומורכב כל כך. ויש לו גם תשובה, מפורטת: "מפתח ראשון - יום חופש אחיד לכולם, אחרת קשה מאוד לתחזק את זה, בטח בארגון שגדל כל הזמן; מפתח שני - תתחילו בפיילוט לתקופה מוגבלת ותראו מה עובד לכם ומה לא; מפתח שלישי - דבקות במטרה, אל תתחייבו למשהו שלא תוכלו לעמוד בו; מפתח רביעי - תשתית של אמון בארגון, אל תריבו עם העובדים על שעות ואל תחשבו שאם רק תקצרו את השבוע הכל יסתדר, אין קסמים; ומפתח חמישי - מחויבות עמוקה של ההנהלה, נורא קל לשבור מהלך כזה".
ההחלטה להפוך את ימי החופש לדבר קבוע הייתה קשה?
"להיפך, הישיבה שבה החלטנו להעביר את זה מפיילוט לסידור קבוע נמשכה רק 10 דקות. המנכ"ל ביקש לשמוע את כל חברי ההנהלה וכולם, בזה אחר זה, אמרו שחייבים להמשיך עם זה. ובזה נגמרה הישיבה. לכולנו ברור שאם חבר הנהלה כלשהו יתחיל להוציא זימונים לישיבות בימי החופש - הכל הלך".