בעולם העסקים המודרני, ניהול סיכונים הפך לאחד הכלים המרכזיים להצלחה עסקית. בין הסיכונים המרכזיים שעימם מתמודדים ארגונים, נמצא ניהול סיכוני צד שלישי. מדובר באיומים הנובעים משותפויות עם ספקים, לקוחות, קבלנים ונותני שירותים חיצוניים. בעידן של גלוקליזציה (שילוב בין גלובליזציה ולוקליזציה) והתגברות התלות בטכנולוגיה מתקדמת כגון בינה מלאכותית ושימוש גובה במודלים, קיימת מגמה הולכת וגוברת של הגדלת התלות בגורמי צד שלישי, ובכך הגברה של רמת החשיפה לסיכונים אלו.

הסיכונים המרכזיים בניהול צד שלישי

  1. סיכונים פיננסיים: שותף עסקי, לקוח גדול או ספק מרכזי שיקרסו כלכלית או ייכנסו להליכי פשיטת רגל מסכנים את יכולת החברה להמשיך בהמשכיות העסקית והתפעולית של העסק, ואף עלולים לגרור לנזקים כספיים ישירים.
  2. סיכונים תפעוליים: כשל בתפקוד, באספקת מוצרים או שירותים ובאיכותם מצד שלישי עלולים לשבש את הפעילות העסקית ובכך לפגום בשרשרת האספקה התפעולית של העסק.
  3. אי עמידה בתקנות ורגולציה: צדדים שלישיים פועלים במדינות שונות עם חוקים, תקנות ורגולציות מגוונים ושונים בכל שוק ושוק שבו העסק פועל. אי עמידה בחוקים אלה עלולה לגרום לקנסות, פגיעה במוניטין העסקי ואף להשעיה מפעילות עסקית בשווקים מסוימים.
  4. סיכוני אבטחת מידע וסייבר: כאשר צדדים שלישיים נגישים למידע עסקי רגיש, קיים סיכון משמעותי לדליפה או פגיעה באבטחת המידע. חברות רבות מוצאות עצמן נפגעות דווקא דרך ספקים או שותפים שמערכות האבטחה שלהם אינן מספקות, כאשר הם חשופים בעצמם להתקפות סייבר או לדליפת מידע עקב תהליכי מוגנות לקויים או לא מספקים.

כיצד ניתן למזער את הסיכונים?

ניהול סיכוני צד שלישי דורש גישה פרואקטיבית ושילוב כלים ונהלים מתקדמים. הנה מספר צעדים חשובים למזעור הסיכונים:

  1. בדיקות נאותות: חיוני לבצע בדיקות רקע מעמיקות על כל צד שלישי לפני תחילת שיתוף פעולה. בדיקות אלו צריכות לכלול הערכת מצב פיננסי, עמידה בתקנות ורגולציות, ובדיקות אבטחת מידע. בנוסף, יש לעגן בחוזה ההתקשרות את המינימום הדרוש מצד השותף העסקי, בהתאם לדרישות העסק וכן לעגן את הזכות לבצע ביקורת ובקרה על אמצעים אלה.
  2. ניטור ובקרה מתמשכים: גם לאחר תחילת שיתוף הפעולה, יש לעקוב באופן רציף אחר מצבו של הצד השלישי. ניטור זה כולל עדכונים פיננסיים, ביצועים תפעוליים, עמידה ברגולציות ועמידה בתנאי החוזה. לדוגמה, ניתן לבקש תוצאות מבדקי חדירה, לקבל דיווחים שוטפים אודות פרצות שאותרו וכו'.
  3. הגדרת גבולות ברורים: חשוב להגדיר גבולות ברורים באשר למידע שהצד השלישי יכול לגשת אליו וליישם אמצעי אבטחת מידע מתאימים. גם כאשר מועבר מידע לצד שלישי, אין זה אומר כי לכל עובדי הארגון מותר לצפות או לגשת למידע ויש לקבוע בקרות והגנות, באותה רמה שהיה מצופה אילו המידע היה נותר בעסק.
  4. תוכניות חירום: יש להכין תוכניות גיבוי למצבים שבהם צד שלישי לא יוכל לספק את השירותים הנדרשים. תוכניות אלו צריכות לכלול ספקים חלופיים והערכות למצבי משבר. כמו כן, רצוי לתרגל מדי שנה את תהליך התאוששות מאסון יחד עם השותף העסקי, בכפוף למהותיות ההתקשרות.

השימוש בדאטה לניהול סיכונים

היכולת להתמודד עם סיכוני צד שלישי משתפרת משמעותית הודות לשימוש בדאטה ובמערכות מתקדמות לניהול מידע. איסוף מידע בזמן אמת והצלבת נתונים ממקורות מגוונים מאפשרים לארגונים לקבל תמונה רחבה ומדויקת על השותפים העסקיים שלהם.באמצעות ניתוח נתונים מתקדם, ניתן לזהות מגמות שיכולות להעיד על סיכון פוטנציאלי, כגון ירידה ביכולת הפיננסית של צד שלישי, בעיות ברגולציה, או אי-סדרים בתפעול. בנוסף, מערכות בינה עסקית ומודיעין עסקי, כגון אלו של דן אנד ברדסטריט, מאפשרות לחברות לבצע תחזיות מושכלות, לקיים תהליכי בקרה וניטור נאותים ולתכנן מהלכים על בסיס מידע קונקרטי ואמין.בעולם בו הנתונים הם נכס יקר ערך, השימוש הנכון במידע הופך לכלי קריטי בניהול סיכונים אפקטיבי, ובפרט בניהול סיכוני צד שלישי. עסקים שמשכילים לנצל את היתרונות שמספקת להם הדאטה, מצליחים למזער סיכונים ולפעול בצורה חכמה ויעילה יותר בסביבה עסקית מורכבת ומסוכנת.

לסיכום, ניהול סיכוני צד שלישי מהווה אתגר משמעותי בעולם העסקי של היום. עם זאת, באמצעות שילוב של גישות פרואקטיביות, ניהול מתמשך ושימוש מתקדם בדאטה, חברות יכולות למזער את רמות הסיכון ולהבטיח יציבות ועמידות בשוק.

***

רוני אלפרן הוא סמנכ"ל דאטה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט