פורום Duns 100 כינס היום (רביעי) את בכירי המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית ברויאל ביץ' בתל אביב כדי לדון בנושאים הבוערים בתחום.
״תחום דיני הנזיקין ורשלנות רפואית הוא אחד מתחומי הליבה של ענף המשפט ועוסק בסוגיות מהותיות", ציינה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. "רק לאחרונה עלה ביתר שאת שיח בנושא מהימנות חוות דעת המומחים בבתי המשפט, נושא אשר עורר דיון סוער גם בין עורכי הדין בפורום. אין ספק כי על כל קשת ענף המשפט לפעול על מנת למצוא פתרונות יעילים ומוסכמים לסוגיה זו״.
במסגרת הפורום עסקו ודנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: השפעת תקנות סדר הדין האזרחי בתיקי הנזיקין והרשלנות הרפואית, מהימנות חוות דעת מומחים שמונו מטעם בית המשפט ויעילות תהליכי גישור.
עו״ד רוית גיא דרור, מייסדת ובעלים רוית גיא דרור, משרד עורך דין התייחסה לזמן הרב שמתנהלים תיקי רשלנות רפואית. "תיקי רשלנות רפואית נמשכים בממוצע כ-4 שנים בבית המשפט", ציינה. "אמנם בתקנות החדשות ישנו שיפור קל בניהול ההליך ובקיצורו, אך ה׳חולי׳ ממשיך למרבה הצער להתקיים ולמעשה התקנות החדשות לא מייצרות תהליך אפקטיבי ענייני ומהיר יותר, כפי שהיה מצופה עם החלתן".
"ישנן סיבות רבות לכך, בין היתר לאור הבעיה המרכזית והמובנית בחוק של תהליך מינוי המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט בתיקים מסוג זה", היא מציינת. "יש רופא אחד שאמור להעביר ביקורת על רופא אחר ויש חשש משמעותי להצטלבות אינטרסים וניגוד עניינים, זאת למרות הדרישה החדשה להצהרה על ניגוד עניינים מטעם המומחה. כך גם למעשה מדובר בהעברת הסמכות המוקנית לבית המשפט לידיו של המומחה, למעשה מוטב היה לדוגמא אילו במסגרת החוק היו קובעים כי רק שופטים בעלי הכשרה מסוימת והבנה ברפואה או הסמכה משפטית בנושא היו דנים בתביעות של רשלנות רפואית וכי בכל בית משפט היה "שופט תורן" האחראי על תביעות מסוג זה או אפילו הפניית תיקים אלו לבתי משפט ייחודיים לאור המורכבות והצורך בידע מקצועי ספציפי של השופט.״
"המומחה הרפואי מחליף את השופט"
״נהוג לומר שלעולם בית המשפט הוא הפוסק האחרון. אבל בפועל כולנו יודעים שכאשר בית משפט ממנה מומחה מטעמו, הוא מסיר מעצמו את ההכרעה ובעצם המומחה הרפואי מחליף את השופט", ציינה עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, שותפה בכירה ומנהלת, עו"ד זלצר, משרד עורכי דין ונוטריון. "זו בעיה, כי בית משפט רשאי למנות מומחה מטעמו בכל שלב. הדרך שלי לנסות להתגבר על זה היא להתנגד כאשר אני לא בטוחה לאיזו אסכולה משתייך המומחה. כך לפחות גם חוות הדעת של המומחה שלנו מהווה ראייה בתיק״.
עו״ד חנן דורון, שותף בכיר ומנהל תחום הרשלנות הרפואית, בלטר, גוט, אלוני ושות התייחס להליכי מהו''ת בתיקים: ״רוב התיקים לא מתאימים ללכת להליך גישור. אני חסיד גדול של הליכי גישור, אני מחזיק מאוד מהכלי הזה ומתפעל מהיכולת של מגשרים לסיים תיקים. אם זאת, רוב התיקים לא מתאימים ללכת להליך גישור. צריך לעשות את זה בשלב הנכון עם המגשר הנכון. התקנות שמו וי והתוצאה היא שאנחנו לא הולכים לגישורים האלה בסוף. התקנות הן כישלון ועיקרו את התהליכים המקדמיים שהם חשובים מאוד בעיקר בתיקי רשלנות רפואית״.
עו״ד אלעד דנוך, שותף, אריה ריביצקי, אלעד דנוך – עורכי דין: ״יש לבצע רפורמה בתחום חוות הדעת בנזיקין ויפה שעה אחת קודם. רפורמה ראויה תייעל ותקצר את חיי התיק, תחסוך זמן שיפוטי, תפחית עומסים וגם עלויות כספיות לבעלי הדין. יש לפעול לשינוי חקיקתי שיאפשר לעורכי דין וללקוחותיהם ׳לשכפל׳ אחוזי נכות שניתנו בביטוח לאומי גם לצורך תביעות נזיקין שאינן תאונות דרכים - מה שיאפשר לבעלי הדין, שגם ככה נפגעו בכושר ההשתכרות, מסלול ירוק ומהיר בדרך לפיצוי״.
עו״ד גלעד ברמן, שותף מנהל ומייסד, גלעד ברמן, משרד עורכי דין התייחס לצורך לטיוב הליכי הגישור: "נקודת המוצא תמיד היא כי ההליך המשפטי מתנהל בצורה אובייקטיבית", אמר. "אין מקום לקביעות פסיכולוגיות אודות מגשרים או מומחי בית משפט כבעלי תפקיד הצבועים בצבעי תביעה או הגנה. חריגים קיימים תמיד ובהם יש לטפל. יש לשאוף לטיוב הליך הגישור בדגש על מקצועיות המגשרים והתאמתם גם במסגרת הליך המהות. מומחי בית משפט הינם כלי נוסף בארגז הכלים של השופט המשמשים אותו בבואו להכריע. המדובר בכלי חשוב ועלינו כעורכי הדין לוודא כי השימוש בו מבוצע בצורה מושכלת בהלימה לאופי התיק ולא כברירת מחדל לכל מחלוקת. במקרים של מחלוקת בגובה הנזק בלבד אין מניעה לקבל הערכה מכרעת של מומחה מוסכם או מטעם בית המשפט. יש לערוך ריביזיה בתקנות סדר הדין האזרחי בכל הנוגע לתיקי נזיקין כך שיתאימו למציאות ולכמות התיקים המתנהלים בבתי המשפט״.
אסף פוזנר, עו"ד, מייסד ובעלים של ד"ר אסף פוזנר, משרד עורכי דין: "כבר ב-2019 הרציתי על התקנות כאסון ידוע מראש. התקנות החדשות, הן המצאה ישראלית המניחה שכל תיק הוא זהה. שופט מחוזי מוערך אמר לי שהתקנות החדשות מצוינות, חוץ מנזקי גוף, אך אמירה זו מתעלמת מכך שאלה רוב התביעות. גם לא ניתן להשוות תאונות דרכים, שבהן הנפגע הוא בעל רוב המידע, ולכן כמעט ולא צריך הליכים מקדמיים, לבין רשלנות רפואית, שם הנתבעים הם בעלי רוב המידע, והתובע זקוק לשאלונים כאוויר לנשימה. בפועל ניסיון ליצור "ממוצע" מונע טיפול יעיל גם בתאונות דרכים וגם ברשלנות רפואית".
"לא ניתן לעבור לסדר היום על תופעת חוות הדעת 'הכפולות'"
"לא ניתן לעבור לסדר היום על התופעה החמורה מאד של חוות הדעת ׳הכפולות׳, שנותנים רופאים עובדי המדינה לבתי המשפט, בתיקי רשלנות רפואית", אמר עו״ד ישראל וינברג, בעלים ומנהל, וינברג את וינברג, עורכי דין. "מדובר, בתופעה חמורה, אשר מטילה דופי כבד, בהתייחס לתיקים רבים, שמתנהלים כיום וגם כאלה שהסתיימו והוכרעו בעבר. תופעה זו צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שעוסק במקצוע ואשר הצדק והאמת יקרים להם. למען שמירה על כבוד המערכת השיפוטית ואמון הציבור, חייבים לחקור את התופעה, כמו גם את המקרים הספציפיים של חוות דעת פרופסור יריב יוגב, אם אכן הדיווחים שהתפרסמו בטלוויזיה עליו נכונים. כמו כן חייבים לחקור ביסודיות את התופעה בכללותה, כדי להבין עד כמה המדובר בתופעה רחבה ואיך ניתן לעקור תופעה קשה זו מהשורש".
עורכת דין ריול עדיקה, מייסדת ובעלים, ריול עדיקה משרד עורכי דין, מספרת על מקרה שבו נתקלה בחוות דעת סותרות של מומחים: "נתקלתי בכמה מקרים דומים עם תוצאות שונות. הכיצד? למשל שני מקרים שבהם אדם עלה על סולם תוך כדי העבודה, פתאום חש ׳קנאק׳ בגב שנתפס. נגרם נזק בגב. ביטוח לאומי דחה את שתי התאונות ולא הכיר בהן כתאונות עבודה, לכן התיקים התנהלו בבית הדין לעבודה… שם התובעים לא נבדקים על ידי המומחים (אלא מדובר במינוי של בית הדין, שבו המומחה בודק את התיק וקובע קשר סיבתי). בתיק אחד - מומחה קבע שיש קשר סיבתי ובתיק אחר - מומחה אחר קבע שאין. תיקים תאומים עם פגיעות זהות, אך המסקנות הרפואיות שונות. רפואה זה לא מדע מדוייק וכולנו יודעים את זה. זו הוכחה חותכת לכך שלא ניתן להסתמך על חוות הדעת של המומחים בלבד. מומחה מטעם בית המשפט בתיק רשלנות רפואית זו גלולת מוות לתיק".
"תקנות סדר הדין החדשות הזיקו יותר מאשר הועילו"
עו״ד איתן האזרחי, מייסד ובעלים, איתן האזרחי ושות׳ ביקר בחריפות את התקנות החדשות. ״תקנות סדר הדין האזרחי החדשות יותר הזיקו מאשר הועילו, הורידו לטמיון עולם שלם של פסיקה וכיום יש צורך ליצר יש מאין", אמר. "חשוב שיהיה גישור מחייב באופן שהתשלום בגינו ישולם מראש כחלק מהאגרה והליך הגישור יעשה בפני מגשר מיומן ומומחה ברשלנות רפואית מתוך רשימה שתהיה בבתי המשפט והצדדים יחויבו להליך זה במועד שלאחר הגשת חוות הדעת וכשהתיק בשל לכך. יש צורך להקים בית משפט ייעודי לרשלנות רפואית ע״י שופטים שיתמחו בתחום. המערכת בחרה להקים בתי משפט עם ספציפיקציות בתחומים משפטיים ובענייני רשלנות רפואית הדבר נדרש שבעתיים שעה שמדובר גם בהבנה והתמקצעות בעניינים שברפואה״.
עו״ד יונתן דיוויס, מייסד ובעלים, נשיא האגודה לרפואה ומשפט בישראל, יונתן דיוויס ושות׳ עורכי דין: ״התקנות החדשות לא מתאימות בתיקי נזיקין ורשלנות רפואית בפרט ואין לנו פתרון למוסד המומחה הרפואי מטעם בית המשפט. הפרוצדורה תפסה את מקום המהות. בואו לא נתעלם שיש שינויים משמעותיים שעוברים על עולם הרפואה והמשפט והם משפיעים על הפרוצדורה. המהפכה הטכנולוגית בעולם הרפואה משפיעה עלינו לטוב ולרע. הרופא היום נתון בנאמנות כפולה, החובה הראשונה למטופל אבל הוא עובד גם מול קופת החולים והתקציב שלה - הוא נמצא בניגוד עניינים״.
עו״ד עוז ברקוביץ׳, מייסד ובעלים, עוז ברקוביץ׳, משרד עורכי דין: ״בסופו של יום, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות פגעו במתדיינים בבית המשפט, במקום לקדם תיקים באופן ענייני, בתי המשפט עוסקים בפרוצדורה ובפן הצורני של נראות כתבי הטענות דבר שמתיש את הבאים בשערי בית המשפט. באופן טבעי, גם הליך המהו"ת במרבית מתביעות הנזיקין, אינו מקדם את הצדדים להסכמה שכן, חלק ניכר מהמגשרים שממונים על ידי בתי המשפט, אינם בקיאים בדיני הנזיקין דבר שמרוקן מתוכן את הליך המהו"ת, מבזבז זמן ומשאבים לכל הצדדים״.
עו״ד תומר בכר, ראש משרד, בכר תומר משרד עורכי דין ונוטריון: "למרבה הצער התחושה שרווחת בקרב הציבור היא שבבתי המשפט לא נעשה צדק בכל הקשור לתיקי רשלנות רפואית. ההליכים הארוכים, מינוי מומחים מטעם בתי המשפט למרות הבעייתיות הידועה שבכך, הלחץ שמופנה אל הצדדים לפנות להליך גישור במקום לנהל את התיק בפני שופט וכו', הם רק חלק מהגורמים לתחושה זו. הגיעה העת לרפורמה אמיתית בתחום הזה שתייצר משוואה חדשה ומאוזנת יותר בין תובעים ונתבעים".
יאיר סקלסקי, מייסד ובעלים, יאיר סקלסקי משרד עורכי דין: ״תקנות סדר הדין האזרחי החדשות הן קטסטרופה, לא פחות, בכל מה שקשור בניהול תיקי רשלנות רפואית. מעבר לעובדה שהחלק המהותי שבהן לא מיושם, על ידי חלק גדול מהשופטים, החלק הטכני מסרס את הבירור העובדתי והמהותי ומקשה על תובעים ברשלנות רפואית להוכיח את התביעה. התוצאה היא אחד משניים: או שתובעים יוותרו על ניהול ההליך או שיתעקשו על ניהול אגרסיבי וארוך, כולל ניהול הוכחות ויאריכו את ההליך ויעמיסו על בית המשפט. אני כמובן מאמץ את האפשרות השניה וכיום, לצערי, זו הדרך להוכיח את התביעה, לנסות להביא למעט צדק ולמקסם את בפיצוי ללקוחות.״
"תקנות סדר הדין החדשות לא די שהאדירו את גולם הפרוצדורה על פני המהות הדיונית אלא שיש בהם חוסר התאמה לתחום דיני הנזיקין בפרט", ציין חיים מאיר, שותף בכיר, גבריאל ראובינוף משרד עורכי דין ונוטריון. "הניסיון המאולץ להביא לשיח בין הצדדים, בין שיח ישיר במסגרת דיון מקדמי ובין שיח במסגרת המהו"ת בשלבים מקדמיים של התיק מועד לכישלון בשל העדר בשלות של התיקים באותו שלב. ההליך הגישורי הוא הליך נכון אלא שכיום המערכת מפנה את הצדדים להליך המהות שעה שחלק ניכר ממגשרי המהו"ת לא מתמחים בתחום הנזיקין על ענפיו השונים מה שהופך מהלך זה למהלך עקר".
גלית קרנר, מייסדת ובעלים, גלית קרנר ושות': מינוי מומחה רפואי על ידי בית משפט ״באוטומט״ בתביעות רשלנות רפואית, בטח בתביעות נגד המדינה, זה עוול מובנה לתובעים פרטיים וראוי לנהל את התביעות ללא מינוי מומחה מטעם בית משפט שפעמים רבות מוטה לטובת הנתבעים מתוקף עבודתו בבית חולים ממשלתי.״
עדי וייס, בעלים, עו"ד עדי וייס רשלנות רפואית: יש בעייתיות רבה עם מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתביעות רשלנות רפואית. ראשית, מדובר, למעשה, בהעברת סמכות ההכרעה בתיק מהשופט אל הרופא המומחה וזאת מאחר ובתיהמ"ש מסתמכים, כמעט במאת האחוזים, על קביעות המומחה. כמובן שיש בכך עיוות של שיטת המשפט ושל דיני הנזיקין וזאת מאחר והשופט אמור להכריע, בתביעת רשלנות רפואית, לפי מאזן ההסתברויות (כלומר: על התובע להוכיח תביעתו ב 50% בלבד), בעוד שרופאים מומחים, אשר מורגלים בכתיבת מחקרים ומאמרים רפואיים, דורשים רמת וודאות של מעל 90% (למעשה "מעבר לספק סביר"). זו גם הסיבה מדוע הסיכוי לכך שהמומחה יקבע שלא הייתה רשלנות גבוה, לאין שיעור, מהסיכוי בו ייקבע שהייתה רשלנות. בנוסף לכך קיים, כמובן, החשש (המוצדק מאוד...) של תובעים שהמומחה שיתמנה לא יהיה אובייקטיבי. במדינה קטנה, כמו שלנו, כל הרופאים הבכירים (שהם המומחים שמתמנים ע"י בתי המשפט) מכירים זה את זה: הם נפגשים בכנסים מקצועיים, קוראים מאמרים אחד של השני, עובדים באותו מוסד (קופ"ח כללית, למשל, חולשת על מרפאות רבות ובתי חולים רבים) וכיוצב'. לכן הסיכוי שיתמנה מומחה שלא מכיר את הגורם הנתבע הינו קלוש. מעבר לכך, הרי, ברור לכל מומחה שיתמנה כי בפעם זו נתבע קולגה שלו, אבל בפעם הבאה זה עלול להיות הוא שנתבע ולכן ברור שאף מומחה, הגון ככל שיהיה, לא יוכל להתעלם ממחשבה זו.
חיה מנע, שותפה מנהלת, מנע ושות' משרד עורכי דין: ״תקנות סדר הדין האזרחי החדשות פגעו מהותית בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית. גרמו לסחבת בהליכים המשפטיים ועוול לתובעים, שנאלצים להמתין זמן רב לסיום ההליך המשפטי ולקבלת הפיצוי בגין הנזק שנגרם להם. נדרשת רפורמה ושינוי התקנות בדחיפות״.
אסף ורשה, שותף מנהל מייסד, ורשה אסף ושות' משרד עורכי דין: "נשאלת השאלה האם בתביעות נזיקין יש מקום להליכי מהות או גישור. דעתי היא אין מקום להליכי מהות שלמעשה לא רק שלא מקדמים את הטיפול המשפטי אלא אך גורמים לעיכוב. עם זאת לדעתי יש מקום להליכי גישור. וכשאני מדבר על הליכי גישור אני מבקש להבהיר כי יש מקום להליכי גישור יזומים ע"י הצדדים ולא כאלה שהם תוצאת "כיפוף ידיים" של בתי המשפט או גישור חובה או הליך המתקרא גישור ואינו למעשה כזה. כאשר הגישור הוא תוצאת הסכמת בצדדים, תוך כדי הליך משפטי בבית המשפט, אצל מגשר מוסכם, כאשר בפניו מופיעים הצדדים , הרי סבירות שהתיק יסתיים בתוצאה טובה או למעשה תוצאה שהיא בין רצון הצדדים שניהם. כל נסיון למתווים מוצעים ע"י מערכת בתי השפט של "גישור חובה" או מניעת גישה לבית המשפט או רצון להוצאת תיקים מסוימים ממערכת בתי המשפט - אינו ראוי. יש לשמור על זכות היסוד של כולי עלמא לגישה לערכאות - בהנתן כי הוא פרטי, חברה, חברת ביטוח וכו. וככל והצדדים יבחרו לנסות לקדם את ההליך המשפטי, לאחר הגשת ראיות לבית המשפט או תוך כדי הליך משפטי - הרי שייטב למערכת המשפטית שתוכל לקדם את ההליך המשפטי לסיום".
סנאית מרקוביץ, שותפה מנהלת, מרקוביץ עורכי דין: "המלר״ד תחנה קריטית בשרשרת הטיפול בחולה, בתי המשפט לא עושים הנחות לרופאים אלה העובדים תחת עומס כבד, ימים ולילות וקובעים להלכה שעל הרופא להיות ערני וקשוב מספיק לחולה על מנת שיעניק לו טיפול מיטבי. סטייה מסטנדרט טיפול סביר עלולה להעמיד את המרכז הרפואי בסיכון להתבע ברשלנות".
מנחה הפורום: ברוך קרא, משתתפי הפורום: איתן האזרחי, מייסד ובעלים, איתן האזרחי ושות', אלעד דנוך, שותף, אריק ריבצקי אלעד דנוך- עורכי דין, אסף ורשה, שותף מנהל מייסד, ורשה אסף ושות' משרד עורכי דין, ד"ר אסף פוזנר, מייסד ובעלים, ד"ר אסף פוזנר משרד עורכי דין, גיל עטר, שותף, נשיץ ברנדס אמיר, משרד עורכי דין, גליה זלצר ליפשיץ, שותפה בכירה ומנהלת, עו"ד זלצר, משרד עורכי דין ונוטריון, גלית קרנר, מייסדת ובעלים, גלית קרנר ושות', גלעד ברמן, שותף מנהל מייסד, גלעד ברמן משרד עורכי דין, חיה מנע, שותפה מנהלת, מנע ושות' משרד עורכי דין, חיים מאיר, שותף בכיר, גבריאל ראובינוף משרד עורכי דין ונוטריון, חנן דורון, שותף בכיר ומנהל תחום הרשלנות הרפואית, בלטר גוט אלוני ושות', יאיר סקלסקי, מייסד ובעלים, יאיר סקלסקי משרד עורכי דין, יונתן דיוויס מייסד ובעלים נשיא האגודה לרפואה ומשפט בישראל, יונתן דיוויס ושות' עורכי דין, ישראל וינברג, בעלים ומנהל, וינברג את וינברג עורכי דין, סנאית מרקוביץ, שותפה מנהלת, מרקוביץ עורכי דין, עדי וייס, בעלים, עו"ד עדי וייס רשלנות רפואית, עוז ברקוביץ, מייסד ובעלים, עוז ברקוביץ משרד עורכי דין, רוית גיא דרור, מייסדת ובעלים, רוית גיא דרור משרד עורכי דין, ריול עדיקה, מייסדת ובעלים, ריול עדיקה משרד עורכי דין, שלי אבימור ברטש, שותפה, אבימור -שדמי עורכי דין, תומר בכר, ראש המשרד, תומר בכר- משרד עורכי דין ונוטריון וחברי הנהלת דן אנד ברדסטריט.