תגובות (19 תגובות ב-17 דיונים)
17. אומנם בהצתה מאוחרת
למרות איחור אופנתי של יותר מחצי שנה, הייתי חייבת להגיב על הטור הזה. אני קוראת את תחילת הטור, החלק בו אתה מדבר על סיבות לקום בבוקר, ואני מרגישה כאילו אני כתבתי את זה. ממה שהבנתי אתה כבר עברת את השלב הזה, אבל אני לצערי עוד עמוק שם. קמה בבוקר ומרגישה שאין לי למה. בלי מטרה, בלי תכלית ובלי יכולת להתגבר על התחושה הזו. אני ממשיכה לקרוא את הטור, ותחושת ההזדהות ממשיכה להציף אותי. אם יש עוד משהו בו ראשי לא מפסיק לעסוק הוא "מה אם..". "למה אני ככה וההיא אחרת?". להסתכל על בנות גילי (17,18,19,20) ולראות מה הן עושות, איך הן מתלבשות, לאן הן מתגייסות, איך הן חוגגות שנה עם החבר וכדומה לא משאיר אופציה להרים את הראש ולהגיד "גם להיות נכה זה בסדר". אני מעריצה את האופטימיות שלך ואת הדרך שבה אתה מסתכל על החיים. יש הרבה מה ללמוד ממך.
11/12/11 | 09:11
16. מקסים
להסתכל על חצי הכוס המלאה זו אמנות שמשנה את החיים, שתמיד יהיו לך סיבות לשמוח ולצחוק ושתמשיך להיות איתנו ב"כנפיים של קרמבו"
29/04/11 | 13:56
15. גיל, 'כנפיים של קרמבו.'
היי. אני נעמה.אם אהיה רשמית אציג את עצמי כמישהי שריכזה את סניף אשקלון שנתיים. ואם אהיה קצת פחות רשמית, אגיד שלקחתי (ומקווה שעודני לוקחת.) חלק במשפחה העצומה והמדהימה הזאת, ''כנפיים של קרמבו.''
בתנועה הזאת למדתי, וניסיתי ללמד - שכל אחד מסוגל לשנות. שכל אחד הוא סופרמן, ולכל אחד היתרון שלו על חסרון האחר. שאנחנו משלימים אחד את השני, ויכולים בקלות להציל מישהו אחר, בעזרת המעלה שלנו. וכנ''ל הוא אותנו. ובגלל זה - אף אחד לא מושלם.
המילים שלך, גיל, יכולות להציל עולם ומלואו.
המילים שלך הרימו אותי למעלה.
קראתי אותך עם השיר ''מקום בלב'', וחייכתי. חמש דקות של חיוך, הזדהות, הבנה, השכלה, והכלה.
אתה מלא בפשטות, וכנות, וזה מדהים.
ותודה על זה.
ואני מלאת הערכה כלפייך, וכלפי יכולת הכתיבה ההיסטרית שלך.
''זה לקום עם התכוונות למשהו טוב שעומד לקרות''
זה מדהים, וזה פשוט ככה.
פשוט, ואמיתי. ומין חיים כאלה, שבשביל לקום בבוקר, צריך לקום ככה. וכדי שיהיה נעים - צריך לחיות ככה.
והייתי מצטטת לך עוד עשרה משפטים שהתאהבתי בהם, אבל אז כבר יצא שאעתיק את כל מה שכתבת!
27/04/11 | 16:03
14. לא היית בתנועת נוער?
אם זיכרוני אינו מטעני, הייתי אתי בתנועת נוער כלשהי. (מאחר והיא הייתה פוליטית, לא אזכיר את שמה).
אפילו היית יו"ר. אפילו ארגנת לי מסיבת פרידה לפני הגיוס.
19/04/11 | 20:11
טל יקירי
מה שלומך?
אתה צודק.
אולם אני התכוונתי ל"נוער העובד" או ל"הצופים" ולא לתנועה פוליטית שמשרתת אינטרסים של מפלגה.
19/04/11 | 21:43
הצופים
הצופים זו תנועה א-פוליטית. אין לה קשר לפוליטיקה בכלל ויש איסור על הבעת עמדה פוליטית בה (למדריך אסור להגיד מה הוא חושב על הפוליטיקה בארץ וכך גם לרשג"ד, למרכזים ועוד). לעומת זאת הנוער העובד היא תנועה שמאלנית.
19/05/12 | 16:16
13. אחד ויחיד...!
מקסים, מרגש, מעיר לפרופורציות בחיים...אוהבת את ההסתכלות שלך ואת הכתיבה תמיד! זכות גדולה להכיר אותך:)
15/04/11 | 20:35
12. האופטימיות והשמחה שלך עוברת לסובבים אותך - כיף גדול לראות את זה
גיל,
מהיכרות בנסיעה באוטובוס יחד, לרוב בקו 57. אני יכולה להגיד מהשיחות הקצרות שלנו ובכלל מלהסתכל עליך על ההתמודדות, על העצמאות זה ממש כיף לראות אותך תמיד חברותי, מדבר עם כולם, מכיר אנשים, עם חיוך על הפנים - בהחלט לא פעם זה גרם לי להסתכל על דברים בפרופורציות.
תמשיך לכתוב ולשתף - זה מקסים :)
נתראה באוטובוס ?!
13/04/11 | 13:38
11. גיל :]
אתה מהמם והכתיבה שלך עוד יותר. תמשיך בדרך הזו לגרום אושר לאחרים ולהוציא את הכישרון שלך לעולם.. בהצלחה.
12/04/11 | 13:20
10. כל טור יותר יפה מהשני
איזו זכות זה להכיר אותך (:
12/04/11 | 10:12
9. אתה מעמיד פורפורציות חדשות לחיים
אולי לא צריך לקבל הכל כמובן מאליו ולהעריך את המעט הקיים ובודאי שלא לזלזל במציאות ה׳רגילה׳ ומשעממת שלנו בפעם הבאה אנסה לדמיין עולם מהעניים של אדם נכה ונזקק. ואפסיק להתבאס מהמציאות שלנו יכול להיות הרבה יותר קשה...
11/04/11 | 07:32
8. כל הכבוד לך
גם מאוד עוזר!
10/04/11 | 23:50
7. אני נכה ואני בן 19 :)
וזה ממש אבל ממש לא מפריע לי בחיים, אני נהנה, ועשה כל מה שאני יכול, וכשאני נתקל בבעיה אני אני מחפש פתרון ולא עוקף אותה...
אנשים באמת צריכים להבין שהתיחסות לנכה כנכה היא זו שמורידה אותנו, אנחנו יכולים להצליח בענק גם אם אנחנו נכים.
אופטימיות היא הדרך, ותאמינו לי זה מנסיון ולמרות שאני צעיר עברתי כבר משהו בחיים יש לי % נכות דיי גבוה, ועדיין בכל זאת אני מפציץ בחיים.!
תחשבו להגיע רחוק ותגיעו אפילו מעבר לזה...
10/04/11 | 23:21
6. מזדהה איתך
היי גילי
אני אמא לתינוק וכל פעם שאני יורדת לטייל אני נתקלת בכל כך הרבה מכשולים במדרכות- עמודים, פחים, מכוניות שחונות כו'... באמת שיצא לחשוב מלא מה אנשים עם כסאות גלגלים עושים... שלא נדבר על כמות המדרגות שיש כמעט בכל מקום ללא רמפה. אני מזמינה את ראש העיר לצאת איתנו לסיבוב! שיהיה לך רק טוב!
10/04/11 | 23:16
5. מאוהבת
תמיד אהבתי לקרוא את פרי עטך,תמיד זכתי להשכיל .
10/04/11 | 23:05
4. מאוד נהניתי לקרוא :)
10/04/11 | 22:37
3. תודה על הטור, חבר אמת
רק עכשיו קראתי גם את הקודם, באמת נזכרתי בענבל. אני חושב שאם הייתי רואה אותה עכשיו אפילו הייתי מזהה אותה.
ותראה, אחרי כל הרגעים הקשים בשנות הנערות, לאן הגענו היום...
10/04/11 | 21:23
2. טור מעניין במיוחד...יש לי שאלה..
השאלה שלי היא ...האם בתקופה שהיית ילד היה לך ביטחון עצמי ? אני ישמח מאוד אם תענה... תודה מורן :)
10/04/11 | 15:25
1. :-) טור יפה מרגש וברמה גבוהה
היי רציתי לומר שאני תמיד קוראת כל מיני טורים להנאתי עם הקפה של הבוקר ושמחתי לגלות שיש טור נוסף מבית היוצר שלך- אז זה מה שקראתי בתור התחלה ואח"כ לא הרגשתי צורך לקרוא שום דבר אחר
כי זה היה מעניין, מעשיר ומרגש. (יעני כל התחושות שעולות כשקוראים כמה כתבות מכמה קטגוריות) יום נפלא ובהצלחה
10/04/11 | 14:22