הוא הולך בשדות
אברהם טל – "שדות האש"
אברהם טל לא רוצה לרוץ לשדות האש, אבל זה בדיוק מה שהיא גרמה לו לעשות. "לא יכול להפסיק לזוז גם כשהמוסיקה נגמרת" הוא שר במחווה למשינה. האם הוא מדבר על סופה של אהבה במסווה של דיסקו-ראפ-Fאנק קצבי? אולי. ללא חוברת המילים צריך לקחת רטלין כדי להספיק לעקוב אחרי שטף המלל המהיר שטל דוחס בשיר הסימפטי הזה, מתוך אלבום הבכורה שלו. "הדופק עולה והגוף מתמלא", הוא שר ואחרי האזנה לשיר גם הדופק שלכם יעלה והדבר הראשון שתרצו לעשות זה לרוץ לשדות הריקודים.

סלט יווני
שלומי סרנגה – "מונו"
בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה בה נאמר ששלומי סרנגה העיר את שכניו בשעות הבוקר המאוד מוקדמות כשהשמיע לחבריו את שירו החדש ברכבו. בתקווה שאתם לא קוראים שורות אלו מתוך שינה, אווירת חפלה תתפשט בחלל בו אתם נמצאים ותחושת ערנות תגרום לכם לרצות לשבור צלחת או שתיים, ולא בגלל עצבים. השיר, שנפתח כמו סרנדת אהבה, הופך אחרי כמה שניות ללהיט ים-תיכוני טוב לב שיעשה שמייח בכל חתונה ואירוע שמכבד את עצמו. אומנם לא מקורי, אבל קל לעיכול, המילים לא מביכות וסרנגה משלב יוונית ועברית ועושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב. אפשר לסכם זאת כך: כשאתם רוצים ללכת לישון שימו את הקאבר של סרנגה ל"האומנם" מ"עבודה עברית 2". אם חשקה נפשכם דווקא להתעורר בבוקר, לכו על השיר החדש. הוא יעיר אתכם היישר אל קפה עם סלט יווני.

טליה, תעשי לי צעיף
טליה אליאב- "אני בזרועות"
כמה חוצפה יש לזמרת החדשה טליה אליאב. פתאום ככה סתם, אאוט אוף דה בלו, הפציעה לה הצעירונת הזו בת ה 23 והרסה אותי לגמרי עם הסינגל הראשון שלה, שכולו יופי ורעננות. אני מקשיב לו ומרגיש שבא לי לרחף כמו הצעיף שעליו היא שרה בקטע האינטימי הזה, שמשלב סול וג'אז אינסטרומנטלי. קטע שיגרום גם לכם לרצות לחבק את הפוך. הפנדר רודס, האינטימיות שבשיר יחד עם השירה, שמזכירה מעט את אריקה באדו, אלישיה קיז וג'יל סקוט, הופכת את השיר למעדן של ממש. אם רק הייתי יכול הייתי מתפתל כמו הנחש שעליו שרה אליאב, היישר אליה ולוחש לה, חוץ מכמה דברים אסורים, שתשחרר ומהר עוד קטע מרשים כמו הדבר הזה שנחת עליי באמצע היום ועשה לי דברים. מצטיין המדור.

Call me baby
IWR feat. Aderet – "Call my name"
לאחר שני אלבומים כושלים וניסיונות לא מאוד מוצלחים לערב פופ, מוסיקה אתנית, רוק ומוסיקת נשמה עם גרוב שחור, נראה שהזמרת אדרת מצליחה למצב את עצמה במקום שמתאים לה הרבה יותר: מוסיקת מועדונים. הסינגל הקודם שלה Say No More"" זכה להצלחה מפתיעה בלבנון. עכשיו מגיע הרמיקס ל "Ketamine Sedation", ששוחרר זה מכבר באלבום השני של ההרכב IWR (מאור אפלבאום וטל גלפסקי). מה שעובד בקטע הזה הוא לא המילים הלא חשובות, לא הקול של הסולן שמלחשש בדרמטיות כאילו היה מישל קרטו וגם לא אדרת, שרק שרה את הפזמון הקצר. ההפקה יחד עם ליין הקלידים המלודי עושים את העבודה עד שגם הזמרת הלבנונית פיירוז הייתה מקנאת, מאבדת את הפיוז ומתחילה לזוז.

לא לעניין
קנדוג ומומי לוי – "עניין של זמן"
בדרך כלל אני מקשיב לפחות חמש פעמים אם לא יותר לסינגל לפני שאני מביע עמדה. אבל רק לפעמים. במקרה הבא פעמיים בלבד הספיקו לי, וגם זה היה יותר מדי. מדובר בעיבוד מחודש לשיר "עניין של זמן" שכתב אהוד מנור והלחין רמי קליינשטיין, שמוכר בביצוע של גידי גוב כשיר הנושא של סדרת הנעורים הישראלית מתחילת הניינטיז. קנדוג (ניר דוד קדמי) מחדש אותו כאן יחד עם מומי לוי ומוסיף פרשנויות משלו. אז עם כל הכבוד והרגישות למלים שהוסיף קנדוג לזכר אביו שנפטר מסרטן, לא ברור למה הוא היה צריך להתבסס על השיר הזה ולא לכתוב שיר חדש במקומו. התוצאה של הקאבר הזה פלוס התוספות היא היפ הופ חסר טעם וחן, קיטש נוראי, שעושה שם רע למוסיקת ההיפ הופ. אמנם קנדוג לא החל בגל הזה של חידושי היפ הופ לשירים מוכרים, אבל כמו כולם גם כאן צריך להודות שזה פשוט רע ומביך.