"גם הפסיכולוגית שלי המליצה לי ללכת על הפרויקט הזה, למרות שהוא נשמע על פניו סופר מגלומני. לפעמים, הגשמת הפנטזיות הכי פרועות שלך זה בדיוק מה שצריך לעשות כדי להשתחרר", מפרש יוני בלוך את תהליך יצירת "על מי אני עובד", אלבום הסולו השלישי שלו, אותו הוא מוציא השבוע בפורמט כפול של דיסק סטנדרטי וסרט באורך 40 דקות אותו ביים אלון בנארי ("מתי נתנשק", "קצרים"). אחרי הטריילר של האלבום-סרט יוצא היום הקליפ לשיר "אהבה רחוקה".
אמש התקיימה במתחם סינמה סיטי בצומת גלילות הקרנת הבכורה החגיגית לסרט, בה נכחו אמנים רבים, דוגמת אפרת גוש, אריק ברמן, תיקי דיין, אסי ישראלוף ושלומי סרנגה, שהגיחו בסרט להופעות אורח קצרצרות. משתתפים נוספים בצילומים (שלא הגיעו לפרמריירה) הם ירמי קפלן, גיא פינס, נינט טייב, ערן צור ועוד. את אהובתו של בלוך מגלמת בסרט ענבל אדרקה, שהיא לגמרי לא במקרה חברתו לחיים.
הסרט הוא למעשה מקבץ של 11 וידיאו-קליפים, שכמו שירי "על מי אני עובד" מתחברים לסיפור קונספט אודות צעיר החווה שיברון לב. בלוך, אחד המוזיקאים הפוריים בארץ בשנים האחרונות, מנתץ באותה הזדמנות את דימוי החנון שדבק בו. לאורך הסרט הוא הולך מכות, שורף שמלת כלה באמצע רחוב, מגיע לחופה רק כדי שהכלה המיועדת תברח ברגע המכריע, שוכב בארון מתים בעוד מוקירי זכרו מגיעים להיפרד ממנו ואף מתנה אהבים עם שלוש בחורות שונות באותו הקליפ.
או שמא הוא רק מדמיין, ומי שבאמת מתענג הוא אריק ברמן? "רצינו לשלב סצנה בו אני מדמיין שאהובתי עושה סקס עם גבר אחר כשאני מסתכל", מסביר בלוך, "אני ואלון בנארי חשבנו מי הכי מתאים לגלם את הגבר שלוקח לי את החברה וסגרנו על אריק ברמן, שאכן נראה ממש מניאק בסצנה הזו למרות שבחיים הוא ממש לא".
- נראה שהחלטת לפרוק כל עול בסרט.
"זה חלק מהעניין. חוץ מזה, אני לא באמת כזה מרובע. כבר הלכתי מכות בחיי".
הכל התחיל, לטענת בלוך, בדיכאון כבד בו שקע לפני כשנה מסיבות אותן הוא לא מעוניין לפרט. כמו שכל מוזיקאי מתחיל יודע, דיכאון מוביל ליצירתיות ובלוך, המצויד באולפן ביתי מאובזר בביתו בשכונת פלורנטין בתל אביב, נזקק לחודשיים של עבודה מרוכזת להפוך את תחושות הבטן ל 11 שירים מוקלטים, שנה וחצי בלבד אחרי שהוציא את אלבומו השני "הרגלים רעים". כאמור, זו הייתה רק ההתחלה.
"בעבר תמיד השתדלתי שכל שיר שלי ישמע שונה מזה שבא אחריו", הוא אומר, "הפעם פשוט הלכתי עם מה שבא לי. רק בסיום העבודה קלטתי שכל השירים מתאחדים לסוג של סיפור. כולם עוסקים באהבה נכזבת, בשיברון לב, בדרך בה אנחנו רואים את העולם כאשר אנחנו בדיכאון ובחוסר היכולת להבדיל בין מה שבאמת קורה ומה שאנחנו חושבים שקורה לנו. חשבתי שזה נושא מתאים לדימויים ויזואליים שיילכו יד ביד עם השירים, והתחלתי לחשוב על במאי מתאים לקליפ. אז עוד לא חשבתי על סרט, אבל זה התגבש מהר מאוד. הדילמה שלי ושל אלון בנארי הייתה האם ללכת על קליפ אחד ארוך, או על 11 קליפים שונים. בסוף בחרנו באופציה השנייה".
-מדובר בשיווק יוצא דופן ובהימור גדול, כי בפועל אתה מוציא את "על מי אני עובד" במארז כפול וללא סינגל מקדים לרדיו. אתה חושש מההשלכות המסחריות?
"אין לי, ומעולם לא היה מושג איך עובדת השיטה של שיווק מוזיקה. אני יכול רק לעשות משהו שאני מאמין בו ולקוות שאנשים יתחברו לזה. אני לא מאמין בהפרדת החלקים השונים של הפאזל. כשאני הולך לסרט, אני רוצה לראות הכל ברצף מהתחלה ועד הסוף. לא שיראו לי את הסצנה השלישית, כי היא לכאורה הכי אטרקטיבית, ורק אז כל מה שמסביב. למה שזה לא יעבוד ככה גם במוזיקה"?
- איך יראה המופע החדש שלך?
"אני עדיין לא יכול לגלות, אבל ברור שהשילוב בין השירים החדשים והפן הוויזואלי, שהוא חלק בלתי נפרד מהם, יחייב סוג שונה של הגשה בימתית. יתכן שיהיו כמה הופעות בסינמטקים, בהן נשלב את שני האלמנטים. זה עדיין בדיונים".
- הכי חשוב, יצאת מהדיכאון?
"כן. ועכשיו אני בדיכאון שהפרויקט נגמר".