אחרי כמה שנים מצטיינות מוזיקלית, שבהן האירויזיון היה בתנופה גדולה, 2017 מסתמנת כשנת מפנה מסוכנת. לראשונה מזה שנים, כמות השירים הגרועים ובעיקר המיושנים, היתה השנה גדולה מהרגיל. אני לא מדבר על סן מרינו, המדינה הקטנה שהיא פח האשפה של האירויזיון, והיחידה ששולחת בקביעות משתתפים שלא היו עוברים סלקציה בפאב במטולה (סליחה מטולה, בלי להעליב). קחו למשל את השיר של אסטוניה (מהחצי גמר השני), שמשום מה היה גבוה בהימורים. שיר אייטיז מכוער ודביק, ששרו בחוסר חן שני מוכרים מערוץ הקניות. גם מכונת התופים בסגנון מודרן טוקינג לא יכלה להציל את הזוועה הזאת.
לרגעים ארוכים מידי בחצאי הגמר, נראה היה שהאירוע נוסע על טייס אוטומטי. אולי זה קשור לירידת קרנן של תחרויות הזמר כמו האיידול, דה וייס והאקס פקטור. השנה קטנה מאוד כמות המתמודדים שיצאו מהתוכניות האלה, מה שהתבטא באיכות הקולית של חלק גדול מהזמרים. במקום צעירים וצעירות נמרצים, חזרו בגדול הדיוות המבוגרות, מהסוג שזר לא יבין. כמו למשל הזמרת שיצגה את סרביה עם שיר לא מוצלח במיוחד. אבל היי, זה אירויוזיון, מי זוכר בבוקר המחרת את השירים הבינוניים? מה שזוכרים זה את מי שבלט.
גם ההתחנפות לקהילה הגאה הגיעה לנקודת רוויה. לא כל שיר חייב להתהדר ברקדן חתיך בלי חולצה. מותר שתהיה גם רקדנית. אם כבר היה להם אומץ, היו אומרים משהו על צ'צ'ניה. קשה לשים את היד על הנקודה, ויתכן שהגמר עצמו יהיה מהודק יותר וכיפי, אבל חצאי הגמר, למרות שהיו קצביים ומופקים מעולה, שידרו עייפות חומר. וחבל.
מי שבלט ביותר בחצאי הגמר היתה הבמה המצוינת, ועבודות הוידאו הוירטואוזיות והיצירתיות במיוחד שליוו חלק מהשירים. השיר האיטלקי למשל או השיר הרומני או הבולגרי. באיטלקי יש חיות מצוירות, ברומני אותיות צבעוניות, ובבולגרי אסתטיקת כאוס שעובדת יפה עם הזמר הצעיר מאוד. השירים היו ברובם לא מספיק טובים, ואתם הרי מכירים את הכלל הראשון של האירויזיון: מה שלא זכיר, ולא תופס תוך דקה, לא שווה כלום.
יותר מזה, רק השיר של בלגיה (כנראה היפה בתחרות השנה) והשיר של נורבגיה, הצליחו להביא לבמה איזו רוח של EDM ,2017, כלומר תחושת עדכנות שמביאה אחריה רצון שהשיר יכנס לפלייליסט ברדיו. כבר הרבה שנים שכל כך מעט שירים היו באמת בטוב טעם ועם שפיץ.
אבל מה זה חשוב? העיקר שאימרי עלה. ההופעה שלו היתה מצוינת ברוב הפרמטרים. ומבחינת פוטנציאל הוא ניצל בערך 140 מהפוטנציאל שלו ושל השיר. הוא שר חזק מאוד ובאנרגיה טובה, ולכן גם כשלא דייק, ולא הצליח להכניס הרבה רגש, השיר עבד מצוין. בתחום הריקוד ועבודה מול מצלמה הוא ממש הבריק. גם העבודה במכון הכושר מאוד השתלמה. הוידיאו שלו לא היה נפלא, אבל היה יעיל מאוד ולא מהסוג שמשטיח את השיר. וגם הכניסה של הרקדנים, רק בחלק השני ולשניות לא ארוכות, שרתה אותו היטב. על רקע הדשדוש הכללי, השיר שלו, "I Feel Alive" שברדיו עובר כקצת בינוני, נשמע על הבמה הרבה יותר משכנע. העלייה שלו לגמר הייתה קלה, ולהערכתי אם ישמור על הרמה הזאת, הוא יגיע מחר (מוצש) לסף עשרת הגדולים.
מי ינצח בקייב? מהשירים שהשתתפו בחצאי הגמר יש ארבעה בולטים. בלדת בוסה נובה פורטוגזית ששר זמר מנייריסטי עם חן גדול, שכנראה תגיע למקום השני או השלישי. לשיר הרומני שהוא בין בדיחה למציאות, ומערבב ראפ ויודל יש סיכוי להשתלב לא רע. למולדובים יש שיר שקצת גנוב מהבלקן ביט בוקס שלנו ועם קצת מזל יכול להגיע למקום הראשון. כך גם השיר השבדי שהוא עוד אחד מאותם להיטים שבדים מהוקצעים. המופע הבימתי של השבדים הוא כנראה המתוחכם ביותר בתחרות השנה.
שני המתחרים הגדולים הם הנער הבולגרי, שנראה כמו כוכב נעורים בינלאומי, שלא לומר ג'סטין ביבר הבא. ומולו האיטלקי האלגנטי עם שיר נהדר ומופע סוחף. הבעיה עם השיר האיטלקי, שלא השתתף בחצאי הגמר, היא שקשה תמיד להעריך אם הכל יעבוד ברגע האמת. בינתים ועל סמך ההימורים, נראה שכן. כך שאם לא יקרה אסון, בשנה הבאה ניסע לרומא או סופיה. וכן, ישראל יכולה לנשום לרווחה. גם באירווזיון 2017 לא פשלנו, ולהפך.