הקריירה המוזיקלית של אודיה אזולאי אמנם טרייה אבל כבר כוללת רשימת הישגים נחשקת. הסינגלים מתוך אלבום הבכורה שלה זכו למיליוני השמעות והתברגו במצעדי תחנות הרדיו, היא כותבת ומלחינה שירים לאחרים (אגם בוחבוט, גל אדם ועוד) וכעת גם יוצאת במופע בכורה כפול (אחד כבר סולד אאוט) ברדינג3 בתל אביב.
אזולאי (21) מציגה את עצמה לעולם בשם אודיה בלבד. היא נולדה לבית דתי והספיקה לחזור בשאלה ובתשובה עד שמצאה את עצמה במשבצת הנוכחית - דתייה מבפנים, חילונית מבחוץ. לא סתם שואלים אותה בלי סוף איך היא מגדירה את עצמה.
"קשה לי עם השאלה הזו", היא עונה בחיוך. "אם היית שואלת אותי לפני שנה הייתי אומרת לך חד-משמעית שאני דתייה, אבל היום אני מרגישה שאני לא יכולה להגדיר את עצמי ככה, ומה השתנה בשנה הזו? כלום, חוץ מהלבוש שלי", היא אומרת. "אני חיה אורח חיים דתי לגמרי. שומרת שבת, שומרת מצוות, מתפללת, צמה, אבל יש לי קושי עם להתלבש בצניעות".
את בטח שומעת לא מעט ביקורת על העניין הזה.
"בלי הפסקה. מישהי כתבה לי באינסטגרם 'איך את מנצלת את הבמה שהשם נתן לך ומתלבשת בצורה כזו?'. זה כאב לי. כאב לי גם מהמילים שלה וגם כי הסכמתי איתה באיזשהו מקום. לראות בחורה שמדברת ושרה תוכן של קדושה אבל מתלבשת כמו חילונית זה לא פשוט עבור אנשים, ואני לגמרי מבינה את זה".
ענית למי שכתבה לך את זה?
"לא, אבל אני אענה לך. אני רוצה להתלבש יותר בצניעות. לא בגלל הביקורות ולא בגלל מה שאומרים, אני פשוט מאמינה שאם זה כתוב בהלכה זה כנראה הדבר הטוב ביותר בשבילי. אבל זה קשה. בשאיפה שלי אני רואה את עצמי מתלבשת בצניעות. האם זה יקרה בעוד חצי שנה או בעוד כמה שנים? אני לא יודעת, אבל מתישהו אני אגיע לזה".
כמוזיקאית בתחילת דרכה, את חושבת שהעניין הדתי יכול להוות מכשול עבורך?
"אני עובדת קשה מאוד כדי להצליח, אבל גם יש לי עקרונות וגבולות ברורים, זו חבילה אחת שקוראים לה אודיה. אני אוהבת את הדת, אוהבת מוזיקה ואוהבת לחזק אנשים באמונה, ומי שרוצה לעבוד איתי צריך לקבל את כל התנאים האלה".
אז נשמע שזה דווקא עובד לטובתך.
"מעולם לא חלמתי שאגיע לאן שהגעתי. לא הצבתי לעצמי יעדים להצלחה, קיוויתי שהמילים שאני כותבת יעשו טוב לאנשים וכנראה שהשם יתברך רצה שזה יקרה".
טיול בעולם החילוני
היא נולדה בבת ים, ההורים שלה התגרשו כשהייתה בת שנה, היא נשארה לגור עם אמה שעבדה כגננת ועם ואחיה הגדול, ואביה עבר לחיות מעבר לים. "קיבלתי חינוך לגמרי דתי. בבית הספר היינו בנים ובנות ביחד, אבל הבנות היו עם חצאיות והבנים עם כיפה וציציות", היא מספרת על ילדותה ועל החיבור לדת. "שמרנו שבת, תפילות, ברכת המזון, הכל".
ומאיפה חיבור למוזיקה?
"אמא שלי הייתה מנקה את הבית כשברקע היא הייתה שומעת את טופאק ואמינם, זה נשמע מצחיק, אבל אנחנו משפחה מאוד ליברלית. זה היה פלייליסט של עידן רייכל עם ראפרים אמריקאים".
ככה זה חלחל אלייך?
"מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לשיר. למדתי פיתוח קול ונגינה בפסנתר וגיטרה, קפצתי על כל שיעורי המוזיקה שיכולתי. בגיל 9 נרשמתי ל'בית ספר למוזיקה', עברתי כמה שלבים במיונים אבל בסוף לא התקבלתי לתוכנית".
נשמע כמו חוויה לא פשוטה לילדה בגיל הזה.
"בתור ילדה ברור שזה השפיע עליי, התאכזבתי, אבל היום אני מבינה שזה הכי טוב שיכול היה לקרות לי. אני לא יודעת מה היה קורה אם כבר אז הייתי נחשפת למצלמות, אני לא יודעת כמה הייתי יכולה להכיל את זה. ישתבח שמו לעד, מה שצריך לקרות קורה".
ובכל זאת משהו בעולם החילוני קרץ לה, שכן בזמן שחברותיה המשיכו מבית הספר הדתי לאולפנה, אודיה בחרה להמשיך את לימודיה בבית ספר חילוני. "באזור גיל 11 חוויתי ירידה ברמה הרוחנית", היא משחזרת.
מה זה אומר?
"הפסקתי לשמור שבת, הפסקתי להתפלל. אבל בכל זאת עברתי את מבחני הקבלה לאולפנה והוכחתי שאני מספיק ראויה ללמוד במסגרת דתית. הראיתי לבוחנים שיש לי ידע בהלכות, ציונים גבוהים, אינטרנט כשר, אבל בדקה ה-90 החלטתי שאני לא במקום הנכון, שאני רוצה ללמוד בבית ספר חילוני".
סוג של מרד נעורים?
"אני לא רואה את זה ככה. אני רואה את זה בסך הכל כסקרנות. רציתי לחוות משהו שלא חוויתי ויצאתי לטיול בעולם החילוני. אני זוכרת את עצמי מגיעה לבית הספר החילוני עם ג'ינס וטי-שירט. זו הייתה הפעם הראשונה שהתלבשתי לא צנוע".
איך הלך שם?
"לא הסתדרתי שם מבחינה חברתית. הרגשתי כמו ילדה דתייה שחוקרת את העולם החילוני ומסתכלת על הכל מהצד".
אני ניצחתי
בתקופה שבה אודיה עשתה את צעדיה הראשונים בעולם החילוני, אביה חזר לחיות בישראל ובאיזשהו מקום שיבתו ארצה סימנה את החזרה שלה לדת ואת צעדיה הראשונים בקריירה. "לאורך כל הילדות הייתי בקשר מאוד טוב עם אבא שלי", היא מספרת, "עד גיל 12 הייתי מטיילת בין ישראל לבין כל המדינות שאבא שלי חי בהן, אני זוכרת את זה כחוויה חיובית".
איך הייתה עבורך החזרה שלו לישראל?
"הוא הגיע לארץ עם בת זוג חדשה שהכיר ברומניה, דוגמנית בת 20 ומשהו, יפהפייה. משום מה הייתה בינינו תחרות על אבא שלי, אני לא יודעת מאיזה מקום זה הגיע אבל תקופה היא החליטה לא לדבר איתי. הייתי מדברת אליה והיא לא הייתה עונה. זה היה מצב מאוד מוזר, הרגשתי ששתינו מתחרות על הלב שלו".
ניסית לדבר איתו על זה?
"בטח. בסופו של דבר הם נפרדו. אני לא יודעת אם זה רק בגללי, אבל זה לא משנה לי כי אני ניצחתי".
מי שפוגש את אודיה בקלות יכול לחשוב שמדובר בדוגמנית. היא מתנשאת לגובה של 1.75, שיערה ארוך וגולש. כשאני מחמיאה לה על המראה שלה היא מסתכלת בי בעיניים גדולות ונבוכות, מודה לי ומייד מבקשת שנעבור לנושא שלשמו התכנסנו. "אני מייחסת למראה שלי אפס חשיבות", היא מסבירה ומוסיפה, "אני קודם כול מוזיקאית". אולי זו הייתה השפעתה של הדוגמנית הרומנייה שפגשה באותה תקופה, כי בכל זאת בעברה של אודיה ניסיון קצר בתחום. "בגיל 13 חתמתי על חוזה עם סוכנות דוגמנות", היא נזכרת, "השתתפתי בכמה ימי צילום והבנתי מהר מאוד שזה לא העולם שלי. השם לא נתן לזה לקרות".
מה היה?
"ביקשו ממני להצטלם בבגדים מינימליים, לא בגד ים או הלבשה תחתונה, אבל בגדים יותר פרובוקטיביים מאלו שהייתי רגילה ללבוש. זה היה לי קשה, הרגשתי שאני עושה משהו שלא מתאים לי ולדרך החיים שלי והחלטתי להפסיק".
היו עוד חוויות בעולם החילוני שצרמו לך?
"אני זוכרת שפעם יצאתי עם חברות בשישי בערב והן הדליקו נרגילה. מבחינתי להדליק אש בשבת זה אסור לחלוטין. האירוע הזה נתן לי סוג של כאפה, פתאום הבנתי כמה התרחקתי מהבית שלי, מהמקום שממנו הגעתי. ישבתי בשקט עם הבנות ושאלתי את עצמי אם אני באמת רוצה לחיות ככה את החיים שלי".
וככה בעצם חזרת לדת?
"בעולם החילוני היה לי איזשהו בור, חלל ריק ששום דבר לא הצליח למלא. בדיעבד הבנתי שהקדוש-ברוך-הוא זה מה שהיה חסר לי. בבת אחת חזרתי לשמור שבת והתחזקתי. הרגשתי שחזרתי הביתה".
איך קיבלו את זה בבית הספר?
"הרבה פעמים חברים ניסו לשכנע אותי לצאת בסופי שבוע, אבל זה לא עניין אותי. עניין אותי לשבת עם אמא שלי בשישי בערב ולקרוא ספרי תורה, זה מה שרציתי לעשות".
פתאום הכל התחיל לקרות
מאז, אודיה היא "דתייה שלא נראית דתייה", כפי שהיא מגדירה את עצמה כעת בספונטניות בפניי. "שבתות, חגים, תעניות, תפילות, אבל עם ג'ינס וטי-שירט", היא מוסיפה. כשמצאה את הנוסחה הזו, גם הכתיבה החלה לזרום. "ברגע שהבנתי שאני יכולה לכתוב שירים, לא הפסקתי. מגיל 14 אני יושבת בחדר שלי וכותבת. אני כותבת על הכל, על החיים, על המשפחה שלי, על הדור שלי ועל הדת". כשהייתה בת 16 אביה של אודיה עבד כאיש מכירות של חברת קוסמטיקה, ובמסגרת עבודתו הוא נפגש עם הסוכן רוברטו בן שושן. "אבא שלי סיפר עליי לרוברטו על הדרך, והוא הסכים שניפגש".
איך הייתה הפגישה?
"הגעתי למשרד של רוברטו עם הגיטרה על הגב, הכי התרגשתי שיש. דיברנו קצת והשמעתי לו שיר שכתבתי. הרגשתי שזו הפעם הראשונה שמישהו שופט אותי לפי היכולות שלי במוזיקה ולא לפי איך שאני נראית. הוא אהב את השיר והחלטנו לצאת יחד לדרך".
מה את חושבת שהוא זיהה בך?
"רוברטו מאוד הבין אותי ואת האישיות שלי. הוא האמין שאני יכולה להישאר כמו שאני ועדיין להצליח. הוא מנהל אותי עד היום, בשיתוף עם ארומה מיוזיק".
ואיך הקריירה המוזיקלית השתלבה בחיים של נערה בת 16?
"הייתי מגיעה לבית הספר ובמקום לכתוב את החומר הלימודי הייתי כותבת שירים במחברת. הייתי יוצאת משיעורים כדי לענות לטלפונים בקשר לעבודה שלי. עבדתי קשה כדי לשלב את הלימודים והקריירה, אבל בסופו של דבר הצלחתי וסיימתי תיכון עם בגרות מלאה".
זה גיל של אהבות ראשונות. זה משהו שחווית?
"בגיל 16 התאהבתי בגבר דתי מאוד, וזה השפיע עלי. רציתי להיות גדולה בתורה כדי להשיג את הבחור הזה. אז עניין אותי ללמוד הרבה ולדעת כמה שיותר תורה".
ומה קרה?
"הייתי מאוהבת בו שנתיים ורציתי להתחתן כבר בגיל 18. הייתה בינינו איזושהי מערכת יחסים, אבל היו יותר מדי פערים וזה לא קרה בסוף. אני מעדיפה לא לדבר על זה. זה מאחוריי ואני כבר התקדמתי".
מה עם צבא?
"בגיל 18 חזרתי ללבוש שמלות וחצאיות, ובשלב מסוים גם חשבתי על לשמור נגיעה. המסגרת הצבאית פחות התאימה לחיים האלו ובחרתי לצאת מהצבא ולעשות שירות לאומי בבית ספר דתי".
במרץ 2020 השיקה את הסינגל "אור" שכתבה והלחינה, ואותו, כמו שירים נוספים שלה - הפיקו צמד המוזיקאים גיא ויהל. השיר נכנס לפלייליסט של גלגלצ ובכך התקבל אישור נוסף למה שהתחיל לקרות עוד קודם לכן ביוטיוב וברשתות החברתיות. "לא חשבתי שהשיר יצליח ככה, אבל כשפרסמתי אותו החלטתי להתפלל להצלחה שלו", היא מספרת. "בדיוק ביום ה-40 לתפילות השיר התפוצץ. הוא עבר פלייליסט, שמעתי אותו בקניונים, אנשים פרסמו אותו ברשת, פתאום הכל התחיל לקרות".
אילו תגובות קיבלת?
"המון פרגון, בעיקר מאנשים מתוך התעשייה. פתאום מוזיקאים שאני מעריכה עקבו אחריי באינסטגרם וכתבו שהם מזדהים עם השיר. מבחינתי כל עוקב מתוך התעשייה היה כמו ניצחון קטן. אלו אנשים שאני מעריכה ומקשיבה להם, אז לדעת שהם מקשיבים לי עשה לי חיוך ענק".
בין אמינם לשרית חדד
ז'אנר הפופ האמוני הפך בשנים האחרונות למיינסטרים, עם הצלחתם של מוזיקאים כמו חנן בן ארי, ישי ריבו, נרקיס ואפילו יסמין מועלם. כעת אודיה מצטרפת לרשימה ההולכת וגדלה הזו. "אני מגדירה את הסגנון שלי בין אמינם לשרית חדד", היא אומרת.
מנעד רחב שלתוכו את גם מצליחה להכניס את הפן הדתי.
"כן. בסופו של דבר השאיפה שלי היא לחזק אנשים באמונה דרך המוזיקה שלי".
מה הכוונה?
"המטרה שלי היא ליצור חיבור דרך טקסטים בין הקהל לבין השם יתברך. זו הסיבה שאני מתעסקת במוזיקה; אני רוצה לגרום לאנשים להתחזק. תשמעי, לפני כמה ימים מישהו כתב לי שבזכות השיר שלי הוא החליט לשמור שבת. זה דבר מאוד גבוה מבחינה רוחנית, וישתבח שמו לעד, זו זכות שניתנה לי להשפיע ככה על בן אדם".
את מרגישה בתחרות עם הקולגות שלך לז'אנר הפופ האמוני?
"מה פתאום. אני מאחלת לכל מי שעוסק בלקרב אנשים לאמונה, להצליח. אני רואה את הזמרים האלה כאידיאל. אני רוצה להצליח להשפיע על אנשים ברמה הרוחנית בדיוק כמוהם. יש לנו מטרה משותפת והיא לקרב כמה שיותר לבבות, זו לא תחרות".
בכל זאת, רק בת 21 וכבר עם מופע סולד אאוט.
"זה מטורף. אני לא מצליחה לקלוט שיש כזו כמות של אנשים שאשכרה קונים כרטיס כדי לשמוע אותי, אני עדיין לא קולטת".
מה את חושבת על האיסורים ההלכתיים הנובעים מ"קול באישה ערווה"?
"התייעצתי עם הרב והוא לא אמר שאסור לי לשיר לפני גברים. ברוך השם, נפלה בחלקי ההזדמנות לחזק גם גברים וגם נשים באמצעות השירים שלי, ואני לא חושבת שאוותר על שירה מול מי שרוצה להתחזק בעזרת המוזיקה שלי".
ציינת קודם שאת לא נותנת חשיבות למראה שלך, אבל זה חלק שאי אפשר להתעלם ממנו בעולם הבידור. את חושבת שזה נותן לך יתרון להצליח בתחום?
"אני כנראה לא רואה את עצמי כמו שאת רואה אותי. ההצלחה שלי היא מאת השם. אם היא מגיעה לי היא כתובה ומיועדת מהשמיים. המראה שלי הוא לא חלק מהסיפור פה, השירים צריכים להיות טובים והשם יתברך צריך לרצות שאצליח, זו החלטה שלו".
זו תפיסה קצת מקלה, לא?
"מאוד. אבל זה לא אומר שאני לא עושה את ההכי טוב שאני יכולה, אני עובדת מאוד קשה אבל בסופו של דבר התוצאה היא לא ממני. אני לא מתבאסת מהכישלונות שלי ואני לא חוגגת את הניצחונות שלי בהרגשה שהם באמת שלי. אני מסירה אחריות מהתוצאה כי היא לגמרי מאת השם, הוא עושה את זה בשבילי".
אני מאמינה שיותר קל לשרוד ככה בתעשייה בארץ.
"עזבי את התעשייה, יותר קל לשרוד את החיים האלה ברגע שאת מבינה שהכל מאת השם".
צילום: ערן לוי | סטיילינג: מזל חסון | איפור: שחף ביטון | אדיר אמרגי