רוב הזמן, חן אהרוני הוא אדם רגוע. אבל כשנושא השיחה הוא I.M, השיר שאותו כתב והלחין יחד עם לידור סעדיה ואסי טל, ושמיכאל בן דוד יבצע באירוויזיון הקרוב - הוא יוצא משלוותו ברגע. "הרבה אנשים בהפקת האירוויזיון צריכים לעשות חשבון נפש, מאוד התאכזבתי מאיך שהדברים התנהלו. רגע אחרי שנבחרנו התחיל רצף של בירוקרטיות, פוליטיקות ודברים שאני באופן אישי פחות מתחבר אליהם. עצם העובדה שלמי שיצר את השיר אין שום סיי ושום זכות להביע את דעתו, זה משהו שהוא קלוקל מהשורש. אמרו לי בשיחת טלפון באופן מאוד ברור, 'חתמת על תקנון שהמילים והלחן הם שלנו ואנחנו יכולים לעשות עם זה מה שאנחנו רוצים'. עניתי להם 'מה זאת אומרת? זאת תחרות שירים, והשיר שכתבתי מייצג את המדינה', ושמעתי 'זאת מזמן לא תחרות שירים, זאת תחרות פרפורמרים'. זה לא עובד ככה, לא קונים שיר במכולת".
השיר הישראלי לאירוויזיון ממוקם לפי שעה בחלק התחתון של טבלאות ההימורים, וספק אם יצלח את חצי הגמר. הגרסה המקורית של I.M לא התרוממה בסוכנויות ההימורים, בן דוד חתם בחברת ניהול חדשה שדאגה להביא את המפיק האמריקאי פרינס פוקס (שעבד לאחרונה גם עם סטטיק ובן אל), בתקווה שהגרסה בהפקתו תסייע לשיר להתרומם. המהלך הזה נעשה ללא ידיעתו של אהרוני ושותפיו לכתיבת השיר, ובזמן שגם הוא עבד על גרסה מחודשת.
מאז, אהרוני מסתובב פגוע ומסוגר. "גילינו את זה ביום של צילומי הקליפ. זה היה הדדליין להגשת הגרסה הסופית. ישבנו באולפן נגנים במיקס הסופי, ואז אסי נכנס להודיע לנו שמצלמים עכשיו את הקליפ עם גרסה חדשה, שהוועדה התכנסה בלי ליידע אותנו והחליטה ללכת על גרסה אחרת שהופקה. הרגשתי שנשבר לי הלב. הבנתי שהשליטה לא בידיים שלי", הוא אומר, "התאבלתי על זה כמה ימים והתקדמתי הלאה. אני מאוד מאמין בשיר ובמסר, אבל הגרסה הסופית היא לא משהו שהיה יוצא מהאולפן שלי".
איך אתה מסביר את מצב השיר בהימורים? זה בגלל השיר או בגלל העיבוד?
"אני חושב שמי שבאמת מבין באירוויזיון לא נותן כזה משקל להימורים, בטח שלא בשלב הזה, גם כשיש את כל השירים. הכל מתחיל להשתנות כשמתחילות החזרות, כשכבר יותר קרובים לאירוע. אני חושב שיש אנשים שאוהבים את השיר מאוד ויש אנשים שאפילו סולדים ממנו. השיר מעורר משהו באנשים, וזה בעיניי הדבר הכי חשוב ביצירה, שהיא תעביר בך משהו. זה בדרך כלל מתחיל בפליאה, ממשיך בתהייה ואז התלהבות גדולה ובעיקר תחושה של פאן. אני חושב שגם מי שלא אוהב את השיר, הוא אוהב לא לאהוב את השיר. אני חושב ומקווה שהשיר יעבוד כמו שהוא עבד לפני הגרסה החדשה", הוא צוחק.
מיכאל בן דוד ואתה בקשר?
״אנחנו לא-לא בקשר, אנחנו מתקשרים. יום לפני הקליפ שהם צילמו הייתה לי איתו שיחה ארוכה, על איך להיות בקליפ. היה לי מאוד חשוב שבצילומים הוא לא ייקח את עצמו ברצינות רבה מדי".
והוא לא אמר לך באותה שיחה שיש עיבוד חדש?
"לא".
להשקיע את הזמן שלי חכם
את הקריירה המוזיקלית שלו התחיל אהרוני ב"כוכב נולד" כשהיה בן 17 בלבד. האלבום הראשון שלו יצא כשהיה בצבא, וכלל בין היתר את השיר "נשימה" שביצע יחד עם אסתי גינזבורג. "זה שיר שפתח לי מלא דלתות, עד היום אנשים מדברים איתי עליו, גם ילדים. ברגע האמת לא באמת ידעתי שזה משהו שישאר עשור אחרי, זה לא מובן מאליו ואני מודה לאלוהים שזה קרה".
"אחר כך הוצאתי אלבום שני", הוא ממשיך, "והרגשתי שדברים תקועים. ניסיתי לנסוע, לעשות משהו בחו"ל אבל זה משהו שלא הצלחתי להישאב אליו באמת, הרבה בגלל המשפחה, הקריירה והזוגיות שהיו לי פה. הלכתי שוב ל"הכוכב הבא", אחרי עשור, כי המטרה שלי הייתה לייצג את ישראל באירוויזיון. יצאתי טוב והגעתי לגמר, אבל הבנתי שמשהו חסר עדיין לי באישי. ואז יצאתי מהארון".
מתי היה השלב שאמרת "אני צריך לצאת מהארון"?
"הייתי במקום בחיים שלא מצאתי את עצמי מבחינת המוזיקה. היה לי את 'הכוכב הבא', הוצאתי שירים, הייתי בתקופה טובה. אבל הרגשתי שאני לא באמת נהנה, שאני אף פעם לא מרוצה, שאני לא שלם עם הדברים שאני עושה. אחר כך הייתי רווק כמעט שנה. אמרתי לעצמי שאני אחכה לזוגיות כדי לצאת מהארון, ואז הבנתי שכדי למצוא אהבה אתה צריך להתחיל לאהוב את עצמך, ואז הגיעה היציאה מהארון. התחלתי לנסות דייטים פה ושם, ותוך כדי התחלתי ללמוד את עצמי. לפעמים הרגשתי 'וואלה, יש פה מישהו שבקלות אני יכול להתאהב בו ולהישאב למערכת יחסים איתו', ואני מודה שעצרתי את זה בדרך. רציתי להכיר את עצמי לבד ולא לחשוב שוב כזוג. אני מרגיש שבחודשים האחרונים, בשנה האחרונה יותר נפתח לי. אני יותר פתוח להכניס אהבה לחיים שלי. העבודה קצת שואבת אותי אבל אני מנסה להשקיע את הזמן שלי חכם".
אז אתה רווק?
"אני רווק. הייתי בזוגיות עם בן הזוג הראשון שלי כמעט עשור. הכל קרה בתקופה שבה אני הייתי עדיין ילד, התקשורת והקהל והרבה אנשים מאוד מאוד אהבו אותי אבל רצו מאוד לחטט בתוך הדבר הזה. בגלל ששנינו היינו בארון, מי שידע היו אנשים מאוד ספציפיים. הרבה שנים אני חייתי בסוג של צל, כן רציתי שיראו אותי, כן רציתי לעשות מוזיקה ולהופיע, אבל לא רציתי שייכנסו לחיים שלי. רק כשנפרדנו והתחלתי לגלות את עצמי ולהבין את עצמי ולהתנסות ולחוות את עצמי רגע לבד, הבנתי ששנים חשבתי כזוג, והיה לי אפילו קשה לייצר מחשבה אחת שהיא נטו שלי. פחדתי מהלבד הזה ולמדתי בגיל מאוחר, סוף שנות ה-20 שלי, איך להיות לבד. ורק שאתה לומד להיות לבד, ולא לפחד מהלבד, ולאהוב את עצמך, רק אז אתה פתוח יותר באמת להכיר אנשים, להכניס עוד חיים לחיים שלי".
הבהירו לי שאני לא חלק מהמשלחת
לצד סערת האירוויזיון יש גם הרבה שמחה בתקופה הנוכחית, שבה יוצא האלבום החדש של אהרוני, "אני בחוץ", אותו הוא ישיק ב-30 באפריל בגריי תל אביב. האלבום מגיע אחרי שנים שבהן התבייש מעצמו. "אחרי היציאה מהארון התחיל הפרק החדש בחיים שלי, סוג של גלגול מחודש גם לקריירה שלי. התחלתי להתחבר יותר למי שאני. אני מופיע הרבה, אני מרגיש שהיום יש לי יותר משמעות, נקודת המבט שלי יותר ברורה, המוזיקה מגיעה ממקום יותר אישי. אני עושה את זה כבר 15 פאקינג שנה, אז מדהים שדברים כל פעם משתנים. ואני שמח על הגלגולים האלה".
היה בגלגולים האלה גם קושי. כתבת פוסט על הטרדות מיניות שחווית בתוך הקהילה הגאה.
"כן, כשעניין ה-MeToo בקהילה התחיל להרים את הראש. בגלל שיצאתי מהארון די מאוחר וחוויתי את כל הדבר הזה ממקום מאוד בוגר ויחסית שקול, היה לי את הסנטר שלי. אז התחלתי לראות את הדברים קצת אחרת. פתאום הסתכלתי על תרבות החיזור בקהילה, שבאמת הגבולות בה יותר מטושטשים ויש יותר שטחים אפורים. בתוך הקהילה קורים דברים שאם היו קורים בין גבר לאישה היו נחשב הטרדה, אבל בקהילה לא רואים את זה ככה. ואז אתה אומר לעצמך 'איפה הטעות, מה פספסנו פה בדרך'. וכן, נתתי דוגמאות בפוסט הזה על כמה הטרדות שחוויתי במהלך החיים. כמעט כל בן אדם, מישהו חצה איתו גבול מתישהו. על זה כתבתי".
ובאופן כללי, איך אתה מרגיש לגבי הגל הזה בקהילה?
"אני חושב שזה שיח מאוד חשוב. הגבולות צריכים להיות יותר ברורים וחשוב להבהיר מה נחשב הטרדה ומה לא, במיוחד בין שני גברים. אז אני מברך את השיח שנפרץ. זה ממש מצער שאנשים נפגעים בדרך, אבל חשוב לעודד אנשים להרגיש בנוח לשתף את הסיפור שלהם כדי שעוד אנשים יבינו. יצא לי לדבר עם חבר שאמר 'אני הבנתי שאיזה מפגש שהיה לי היה כמעט אונס. לא באמת רציתי להיות שם, אבל אמרתי לעצמי: יאללה, אני כבר פה'". אלה גבולות מטושטשים שעכשיו הם מקבלים את הפוקוס שלהם".
אמרו שיכולים לארגן לנו כרטיסים לקהל
בנוסף לחילוקי הדעות סביב העיבוד המחודש של השיר, ובניגוד ליוצרים אחרים בעבר, אהרוני וחבריו ליצירת השיר לא יטוסו לטורינו - ולא יהיו חלק מהמשלחת הישראלית לתחרות. "מאוד מאוד רציתי להיות שם, אבל אני חושב שאין לי באמת טעם לנסוע לאיטליה ולהיות רחוק מהחוויה".
מה זאת אומרת?
"הם אמרו שהם יכולים לארגן לנו כרטיסים לקהל, אבל שלדעתם אין צורך שנהיה שם. הבהירו לי שאני לא חלק מהמשלחת'".
דורון מדלי היה.
"ברור שהוא היה, בטח. ואני מניח שגם מהצד של נטע, היא התעקשה על הצוות שלה, ומיכאל שמח על מי שעוטף אותו וזה בסדר. יצא לי לראות יוצרים אחרים יושבים ביציע. זו פחות החוויה שאני רוצה".
מיכאל לא ניסה לדבר איתם?
"ניסינו להעביר את זה דרכו. מעבר לזה שמיכאל בחור מאוד מוכשר, הוא עדיין צעיר בתחום. באחת השיחות שלי איתו אני הסברתי לו, כי לי יש את הניסיון הזה, שאנשים סביבו תמיד יהיו עם אינטרס, אלה של ההפקה רוצים כמה שפחות כאבי ראש, כמה שפחות הוצאות. הוא עשה את הבחירות שלו וההחלטות שלו, ואני מבין אותו. כל מה שיש לי זה לאחל בהצלחה ולקבל בחיוך את מה שיש".
אתה הולך לראות את הביצוע מהסלון בבית, אל תגיד לי שאתה לא מרגיש החמצה שהחלום הגדול שלך מתגשם ואתה לא נמצא שם.
"תראה, יש פה אלמנט לא הוגן, כי אתה חלק מהחוויה הזאת. אבל כן, היה לי מאוד חשוב להסביר להם שכל מה שאני רוצה זה להיות שם עם הזמר, ללוות את השיר שלי ולדאוג שהוא מוצג ברמה הכי גבוהה כמו שאני רואה את זה".
ומה בסוף?
"הגענו איתם למצב שאמרנו להם בהתפשרות - אין בעיה, אתם לא רוצים שנהיה חלק מהמשלחת, אין לכם את התקצוב בדבר הזה, זה לא חשוב בעיניכם, אין בעיה. אנחנו נשלם גם את הטיסה, גם את המלון, אנחנו רק רוצים את הגישה לחדרי הצפייה, אפילו לא בגרין רום. גם כאן נתקלנו בסירוב. אז החוויה לא יצאה בדיוק כמו שדמיינתי אותה, אבל בשורה התחתונה השיר שלי הגיע לשם, ואני סומך עליו שיעשה עבודה טובה".
מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: הגרסא העדכנית והקצבית לשיר I.M הופקה עם מיטב הכשרונות מהארץ ומהעולם לעיבוד בינלאומי בהפקתו של סאם לסנר. המפיק האמריקאי אחראי על רימיקסים רשמיים לביונסה, קניה ווסט, סטטיק ובן אל וכוכבים אחרים.
יוצרי השיר ובהם אהרוני הם חלק בלתי נפרד ממכלול אנשי המקצוע שפעלו במרץ ובכישרון כדי ליצור את השיר הנכון ביותר לייצג את ישראל בכבוד באירוויזיון. לצערנו, גם השנה, מספר המשתתפים במשלחות צומצם בהוראת ה-ebu בשל מגבלות הקורונה. עם זאת, התאגיד שלח ליוצרים הזמנות למופעי האירוויזיון, במידה ויגיעו לטורינו.