אלבום הבכורה של עדן חסון יצא לשוק בתחילת החודש. ימים אחדים לאחר מכן הגיע חסון להופעה בשבוע הנוער של חולון ופתח בשיר חדש מהאלבום, "איך את אוהבת". הקהל כבר הכיר את כל המילים, וחסון נתן להם לרוץ לבד. "כשאתה נותן להם לשיר, יש לך רגע עם עצמך. הסתכלתי עליהם וזה היה לא ייאמן. עצמתי עיניים ואמרתי 'תודה אלוהים', לא בקטע דתי, אבל כאילו, כל מה שרציתי שיקרה, קרה. זה בדיוק מה שחלמתי עליו, ככה דמיינתי את זה, והנה זה קורה. מה אני צריך יותר?".
תנו לעצמכם רגע להתרגש איתו. רק בן 24, עד לפני שנה אלמוני לגמרי. עכשיו הוא השם החם החדש במוזיקה הישראלית, מנסה בכל הכוח לשמור שתי רגליים על הקרקע ולא להסתחרר מכל "ההצעות, הפיתויים. יש ה-מון". הוא גם מודע לכך שהסינגל הראשון שלו - "שמישהו יעצור אותי", כשם האלבום - הפך ללהיט כל כך גדול שזה עשוי להטיל צל על כל מה שיבוא בהמשך. אבל חסון לא מפחד. הוא בטוח שבין מאות השירים שכתב למגירה ושמורים אצלו בטלפון בסדר מופתי יש להיטים גדולים בהרבה שרק מחכים לרגע שלהם.
אנחנו יושבים על גג בתל אביב. הוא מגיע עם המנהל שלו חנן פרנקו, הבן של שרית פרנקו, הבעלים של "שרית הפקות", אחד המשרדים החזקים בשוק הים תיכוני. אחיו של חנן, לירון, הוא המנהל של עדן בן זקן. חסון נמצא בידיים טובות, מה שמסביר את האופן החלק שבו הקריירה שלו התקדמה עד היום. הוא בדיוק בדרך להתארח אצל דידי הררי, בבוקר היה בתחנת רדיו אחרת, הלוח מפוצץ הופעות וראיונות.
חסון מדבר ברכות, אבל ברור שהוא בורר מילים ומתנסח היטב. "תשמע, השנה האחרונה הייתה מדהימה. אני אוטודידקט, כל הזמן לומד. לימדתי את עצמי לבד לנגן על פסנתר וגיטרה, לימדתי את עצמי הכל בעצם. חלק מהתהליך שעברתי זה ששיפרתי את יכולת ההתבטאות שלי. למדתי להגיד דברים בצורה נכונה, להסביר מה אני רוצה".
אני לא מבין.
"אתה שומע אותי עכשיו, נכון? אבל לפני שנה לא דיברתי ככה. בראיונות הראשונים שלי ברדיו הייתי בולע מילים, מדבר בצורה גרועה. כל מה שרציתי זה לסיים את המשפט. לא הייתי מסתכל לאנשים בעיניים. גם לא הרגשתי שאני נראה מספיק טוב. הייתי יצור. ואז אמרתי לעצמי, אני לא יכול להמשיך לדבר ככה, להיות האדם הזה שמשדר אי נוחות וחוסר ביטחון. הבנתי שצריך לשדרג הכל והתחלתי לעבוד על עצמי".
מה עשית? איך למדת?
"מלהסתכל על אנשים. התחלתי לדבר לעצמי מול המראה".
באמת?
"עלו לי בראש כל מיני אנשים שהייתי רוצה לדבר כמוהם. הייתי רואה ביוטיוב סרטונים של נפתלי בנט, של ביבי - עזוב אותך פוליטיקה, האנשים האלה פשוט יודעים להביע את עצמם. אתה מסתכל עליהם ורואה איך העמידה נכונה והנשימות כמו שצריך, איך היד מחזקת את האמירה והעיניים משדרות את השדר הנכון. ככה הדברים שאתה אומר הופכים יותר עוצמתיים. התוצאה היא שהיום אני טוב יותר משמעותית ממי שהייתי בעבר. וגם נראה הרבה יותר טוב".
אנשים היו יוצאים לבלות ואני בבית על המחשב הדפוק שלי
חסון הוא הילד השלישי מבין שבעה של נהג משאית וסייעת לגננת מפרדס חנה, והראשון מילדיהם של יורם ואסתר חסון שהסיר את הכיפה ("הורדתי אותה בהדרגתיות כשהתחלתי לקבל בעלות על החיים שלי, אבל אני עדיין מאמין ומכבד"). הוא התחנך במוסדות דתיים ובתיכון למד גם מקצוע, היה אמור להיות טכנאי המחשבים שמחליף לכם את הראוטר כשהוא מתקלקל. אבל היו לו שאיפות אחרות. הוא תמיד חש בנוח עם מחשבים - בגיל 13 כבר הקים פורטל תוכן בשם "קרחון" עם משחקים, תוכנות וקטעים מצחיקים - וכשנתקל בתוכנה שמאפשרת ליצור מוזיקה, כל הדברים נפלו למקום. "מגיל 16 הייתי ילד שיושב בחדר, מסתגר וכותב שירים".
בהתחלה היה שר שירים של אחרים. "מצאתי תוכנה פשוטה בשם קול-אדיט-פרו והתחלתי להקליט. גיליתי שאני שולט בסולמות והכל, אבל עוד לא היה לי אופי. אז הייתי מקליט ומוחק, מקליט ומוחק ואת ההקלטות משמיע לאנשים בפורומים או לחברים בשכונה שיתנו עצות וביקורות. העליתי לפייסבוק גרסאות שלי ל'שתיים בלילה' ו'אליך' של משה פרץ ולמדתי להבין מה אנשים אוהבים ומה לא. השיר הראשון שכתבתי בעצמי והעליתי ליוטיוב נקרא 'מי זה ההוא'. עם הזמן נהיו לו איזה 60 אלף צפיות".
למה הוא לא קיים ברשת?
"כשהתחלתי להוציא שירים ברמה מקצועית הרגשתי לא שלם איתו, והורדתי אותו".
איך למדת לנגן?
"זה מצחיק, היה לנו בבית פסנתר חשמלי עם כפתור אחד חשוף, אז בפעם הראשונה שניגשתי אליו והתחלתי לנגן, התחשמלתי. כל הבית קפץ. אבל תוך זמן קצר השתלטתי על זה. לימדתי את עצמי לנגן משמיעה. אני עד היום לא יודע תווים, אבל יכול לנגן את כל האקורדים באופן מלא. אני יכול ללוות את עצמי, אבל לא בשל להופיע ככה. בכלל, שנים הייתה לי תחושה שהכל לא מספיק טוב. שאני לא מספיק טוב".
לקראת הצבא הוא עשה מה שכולם עושים והגיע לבחינות של "כוכב נולד 9", אבל מרגול, צדי צרפתי ומירי מסיקה לא ממש קלטו את הכישרון שלו (וכמובן שאחרי הצבא הופעלו עליו לחצים של מלהקים, בעיקר אלה של "אקס פקטור". הוא נהנה מהדינמיקה, אבל סרב). הוא התגייס והגיע לבסיס חיל האוויר במצפה רמון, שם היה חלק מכיתת כוננות, ישב שעות ארוכות והמתין שמשהו יקרה. אבל שום דבר לא קורה אף פעם בכיתת כוננות באמצע המדבר, אז חסון ניצל את הזמן והקשיב לשני חברים שהפליאו בנגינה בגיטרה. "בבית שמעו בעיקר מזרחי, אבא שלי אהב גם חוליו איגלסיאס ואנריקו מסיאס. בצבא פתאום שמעתי רוק ואר-אנ-בי ופולק, כל מיני מוזיקות שבכלל לא הכרתי. אז קודם כל בעזרת סרטוני הדרכה לימדתי את עצמי לנגן גיטרה ואז התחלתי לעקוב אחרי קולדפליי ומרון 5, והכתיבה שלי לגמרי השתנתה".
מה זה אומר?
"התחלתי לכתוב שירים אחרת. למשל העלמתי את הצד המזרחי בשירה שלי, בעיבודים. הרגשתי שהחברים המזרחיים מהבסיס לא נהנים ממני, אבל אני הייתי חייב להבין יותר. הייתי כותב שיר, הייתי משמיע למפקד שלי, אחר כך לחברים מסביב. אף אחד לא היה אומר לי את האמת, אבל בהמשך הבנתי שאני צריך להחזיר ולשלב את השירה המזרחית".
בכספי הפיקדון הוא לא טס למזרח אלא קנה כרטיס קול, מקלדת ומיקרופון. הוא הביא אותם הביתה ובנה אולפן אקוסטי קטן, בין השאר ממשטחי קרטון לעיטוף טילים שאסף בצבא. בבקרים עבד בחנות סמארטפונים בפרדס חנה, בערבים הקליט שירים. "לא היו הרבה לקוחות בחנות, אז הייתי מביא מחשב נייד ומקליט סקיצות של שירים שכתבתי. הייתי עובד שמונה שעות ואז רץ להקליט בבית".
וכבר היה מי שרצה להקשיב?
"היו לי לקוחות, בעיקר חתונות ובר מצוות. ועליהם למדתי איך נכון להקליט, איך נכון לעמוד מול מיקרופון, מה קורה כשמתקרבים או מתרחקים. אנשים היו יוצאים לבלות ואני הייתי נשאר בבית ועובד על המחשב הדפוק שלי".
הייתי לבד ופשוט התחלתי לבכות
חסון מייחס את ההצלחה שלו לעבודה קשה, אבל לא שוכח לזרוק מילה לשכן. "מי שקירב אותי לתעשייה זה פאר טסי. הוא גם מפרדס חנה, ואחרי שהקלטתי קאבר לשיר שלו 'סיכוי נוסף' הוא צלצל ואמר לי, 'אני רוצה שתתארח אצלי בהופעה בלהבות חביבה. זה היה מאוד מרגש בשבילי שמישהו כמו פאר טסי עונה לי בכלל, אבל אחרי ההופעה המשכנו להתכתב והייתי שולח לו חומרים. הוא היה בא לבית של ההורים שלי, יושב איתי ונותן לי עצות. הוא התחיל לארח אותי קבוע בהופעות ולחץ על המנהלת שלו, שרית, שתחתים אותי. הוא גם רצה שאני אכתוב לו שיר. ככה כתבתי את 'שתיתי', השיר הראשון שכתבתי והלחנתי שהתפרסם".
מכאן זה כבר הלך מהר מאוד. הוא כתב עוד כמה שירים לפאר טסי, שיר לעדן בן זקן, וביחד עם איתן דרמון ונוי פדלון את "שתישרף האהבה", הלהיט שבנה את איתי לוי. חודשים ספורים אחריו יצא "שמישהו יעצור אותי", והנה עדן חסון כבר מחייך מלוא שיניים בגיליון החג של מאקו. "כשהתחילו לזהות אותי", הוא נזכר, "אמרתי לעצמי, אני כבר קצת מתפרסם, אבל אני עדיין לא מכניס מספיק כסף. ואני לא לוקח מההורים, אז המשכתי לעבוד בחנות של הסלולר עד שיום אחד התאספה קבוצה של ילדים מחוץ לחנות והם התחילו לשיר 'שמישהו יעצור אותי' ולצלם אותי. אז הודעתי לבעלים שאני מתפטר. הוא היה מאוד מפרגן ועודד אותי".
היה קשה כלכלית?
"בסיטואציה הזאת אתה לא חושב על כסף, על כמה אתה מרוויח. אתה פשוט נהנה ומתרגש. אתה יודע מה זה להעלות פעם ראשונה לאינסטגרם פוסט 'הופעה של עדן חסון'? כל החיים אתה עוקב אחרי זמרים שמודיעים על הופעות והנה גם אני עושה את זה, ואנשים מגיבים. החבר'ה בשכונה זורקים לך מילים. זהו, עלית מדרגה. אתה כבר לא סתם יושב על המחשב למעלה בחדר שלך. פתאום הביקוש להופעות הולך וגדל, מרעיפים עליך כמויות של אהבה ואתה ממש שואל את עצמך מה עשית שמגיע לך כל הטוב הזה".
ומה אתה עונה?
"לא יודע. תשמע, ההצלחה גם עשתה עבודה מדהימה ביחסים עם המשפחה שלי. הם תמיד ראו בי עוף מוזר, רצו שאני אלך במסלול הרגיל - צבא, עבודה, חתונה, נכד. היה משונה להם שאני כל היום מסתגר וכשהתחלתי להוציא את השירים ביוטיוב הם לא הבינו מה קורה. עד שלא באו אליהם ואמרו להם 'חבר'ה, הבן שלכם מופיע בכל חור בארץ', הם לא האמינו. אני זוכר שהם הם באו להופעה המסודרת הראשונה שלי, ב'זאפה' חיפה. לא היה לי ביטחון עצמי בשיט, בקושי הבטתי לקהל בעיניים, אבל הם ראו משהו אחר לגמרי. כשהם הבינו שאני מסוגל להחזיק הופעה של שעה ורבע, ראו את הקהל משתגע ועולה על שולחנות, הם הפכו למעריצים הכי גדולים שלי. זה שינה לי את החיים ברמה המשפחתית, החברית, הכלכלית. הכל. אפשר לי לעבור לגור לבד, לקנות רכב חדש, לחיות כמו שעדן חסון רוצה לחיות. לפחות רוב הזמן".
נשמע טוב.
"אני במקום הכי טוב שהייתי בו בחיים".
אבל כשהכל קורה מהר, גם הצדדים האחרים של ההצלחה נוטים להיחשף. דווקא אחרי ההופעה הגדולה הראשונה, מול 1,200 קוני כרטיסים בפורום בבאר שבע ששרו ביחד איתו "שמישהו יעצור אותי", משהו נעצר. "בהופעה כולם צרחו, הרגשתי בעננים, כולם באים להצטלם איתך וכל מה שאתה מבקש קורה. ואז אתה מגיע הביתה, שתיים בלילה, צרצרים. אם הייתה בת זוג זה היה מרכך את זה, אבל אין. הייתי לבד ופשוט התחלתי לבכות. חלפה בי מחשבה כזאת - זה גדול עליי. זה לא, אבל בסיטואציה הזאת זה היה יותר מדי ואמרתי מה, ככה זה יהיה כל פעם? תחושת ריקנות? הייתה לי מועקה כזאת. בסוף נרדמתי עם הבגדים ועם האיפור".
ובבוקר?
"קמתי רגיל. תוך כדי התחושות הרעות הסברתי לעצמי בראש מה קרה, וככה זה השתחרר. כל פעם שאני חווה איזה קושי, אני יוצא מהגוף שלי ומסביר לעצמי מה קורה מהצד. הבנתי שככה זה ובעתיד אני אלמד לרכך את זה עם כל מיני דברים, כדי לא ליפול לתהום. כתבתי על זה את השיר 'אצלי הכל בסדר'".
אתה יודע, אלה תחושות הריקנות שמובילות זמרים לאלכוהול וסמים.
"אני מבין, צריך לאלחש צד מסוים בראש. אז אחרי הופעות אני יושב עם חברים ושותה וזה מרגיע. סמים וכאלה זה פחות אני, אבל אולי פשוט עוד לא הגעתי לשלב (צוחק). מה שכן, צריך נחיתה רכה. אני אומר את זה ממקום כזה של עומר אדם - תחשוב מה הוא מרגיש כשהוא עושה סמי עופר? אני הייתי בפורום עם 1,200 פלאשים וזה סנוור אותי לגמרי. מה הוא מרגיש אחרי נוקיה?".
מקנא קצת?
"ממש לא. אני לא חושב שאני דורך לאף אחד על האצבעות. יש מקום לכולם, וכל הכבוד לו".
אני לא אשתנה בשביל אף אחת
המון כישרון יש לעדן חסון. יעקב למאי, מבכירי תעשיית המוזיקה, הפיק לו את אלבום הבכורה כי הוא מאמין שהוא רק בתחילת הדרך, וזאת תחושה שמתקבלת אצל כל אחד שפוגש את חסון. בעידן החדש יש כוח גדול מאוד לאמנים שכותבים את שיריהם בעצמם, גם באגף המזרחי. וחסון לא רק כותב, הוא גם מבצע מוצלח וזה שמגבש קונספט לקליפים ("כשאני כותב שיר, אני כבר יודע מה אני רוצה להראות בקליפ. זה לגמרי חלק מהשיר"). בחלקם הוא משלב רגעים מהילדות, למרות שיש לו מבט מאוד מפוכח על מי שהיה בתיכון.
"חפלות היו הבילוי המועדף על ילדים בשנתון שלי. לכל אחד יש איזה חבר קלידן, חבר עם הגברה. כל אחד שם 80-70 שקל, והיינו מביאים פיצוחים ושתייה ויושבים עד שהמשטרה הייתה באה לקפל אותנו. שם פיתחתי את השירה המזרחית שלי, למדתי מעוולים, מקמים. אתה שומע שם זמרים אזוריים ולומד מהם".
נשמע כיף.
"אבל בתקופה הזאת לא הייתי אני. היה לי שיער גלח, זאת הייתה המודה. רציתי להיות מקובל, אז הייתי מסתפר כמו שמי היה מקובל הסתפר. ותמיד יש שתי בנות לידי מהצדדים. להראות... לא יודע, משהו פייק. אבל ניקיתי את כל זה, והיום אני יודע מי אני ומה אני. אני מכיר את עדן".
אני לא מבין אם אלה זיכרונות טובים או רעים.
"זה מעורב, כי בחפלות למדתי לשיר. חשבתי שדרך הדברים האלה אני אוכל להשיג את מה שאני רוצה, שיכירו אותי, שידעו שעדן חסון שר יפה. זה באמת קרה, אבל היום אני בחיים לא אשב שעות במקום שלא נעים לי בו רק כדי שמשהו אולי יקרה. במקומות האלה אתה מנסה לא להיות עצמך אלא כל מיני אחרים. והיום אני בדיוק מי שאני צריך להיות".
שזה?
"השירה שלי מורכבת מכמה זמרים ומעדן חסון שמנהל את הכל. יש לי קצת אמיר דדון, קצת פאר טסי, קצת אדם לוין ממרון 5, נגיעות קלות של עידן חביב, ובמקום היותר אר-נ-בי של סלסולים אמריקניים - שירי מימון. הייתה תקופה שמאוד הייתי מושפע מהשירה שלה. על כל השמות האלה מתקלט עדן חסון. אני לא מעתיק מהם, זאת השראה".
ספר לי קצת על פיתויים.
"בעיקר הודעות מנשים. אני מקבל המון מנשים חסרות טקט ששולחות תמונות עירום, סרטונים שלהן נוגעות בעצמן. יש גם כאלה שסתם רוצות דייט, אז אני עונה, ואם רלוונטי אני גם יוצא".
ו...
"רובן לא באמת רוצות אותי אלא את 'עדן חסון'. זה נגמר בזה שהחלפתי ארבעה מספרי טלפון בחצי שנה האחרונה. אני לא אכנס למערכת יחסים אם אני לא מרגיש שזה זה, אני לא אשתנה בשביל אף אחת. זהו, נגמר הסיפור. אני בן 24, צריך חברה, אבל שבאמת תהיה חברה".
מה הטייפ שלך?
"מראה חיצוני? גל גדות. היא אחת הנשים הכי יפות בעולם. אבל זה רק מראה חיצוני, צריך גם אופי. אני לא מכיר את גל גדות. בכל מקרה עכשיו אין לי זמן לזה".
מעניין, כי רוב השירים שלך הם על אהבה ולב שבור.
"לכל אחד יש את רזי נשמתו, הדברים ששברו לו את הלב. עכשיו קשה לי להתעסק עם זה כי אני נורא עסוק, אז הנחתי את זה בצד. אבל כל אחד חווה כאב".
זאת הרמה להנחתה.
"אני לא אוהב לגעת בזה. הכאב הזה השאיר סימנים ועוד לא ממש החלמתי".
נו, ספר. כולם רוצים לשמוע.
"זה התחיל בגיל 21, פעם ראשונה שנשבר לי הלב. הלב שלי התרסק. זהו. התאהבתי פעם אחת בחיים".
היא יודעת שהיא שברה לך את הלב?
"בטח".
אבל הייתם ביחד?
"לא, לא היינו ביחד אף פעם".
וכל השירים זה עליה?
"מה פתאום? השירים הם עליי".
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: ישראל רחמני | איפור: קרן אדרי | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: חולצה : saint Laurent לבוטיק אמור | לוק 2: חולצת פסים: balmain לבוטיק אמור, מכנס לבן: זארה, תכשיטים: בודהה טו בודהה לג'קי או | לוק 3: קפוצ'ון: heron Preston לפקטורי 54, מכנסיים: Adidas, תכשיטים: בודהה טו בודהה לג'קי או | לוק 4: בומבר: Givenchy לבוטיק אמור, טישירט: זארה, ג'ינס שחור: רטרו | לוק 5: מעיל עור: דיזל, ג'ינס: רטרו | לוק 6: טישירט ומעיל טראנץ' : Ralph Lauren לפקטורי 54, ג'ינס: רטרו