מארינה מקסימיליאן הייתה שם קודם. לפני שנטע ברזילי קרקרה, לפני שאלה לי לימדה את האלף-בית, לפני שפסיכי היה הקטע. 13 שנים אחרי שהגיעה לאודישן ב״כוכב נולד״ עם גלאח, שמלת וינטג׳ וקסילופון, מארינה בת ה-33 צוחקת כשאני תוהה אם היא הייתה ההיפסטרית הראשונה של תרבות הפופ המקומית. "יכול להיות, כן", היא מהרהרת, "לא הייתה לזה מילה אז. מהצד נראה שזה מה שהייתי".
אלה לי אומרת שהיא מושפעת מנטע, שאומרת שהיא מושפעת ממך. אז את האמא המייסדת?
"אני לא לוקחת עליהן קרדיט, זה להוריד מהערך של מה שהן עושות. אני חלק מדרך שנסללה. נטע אקסטרים באמנות שלה, גם השיר של אלה לי מדליק מאוד. כשנטע זכתה באירוויזיון התרגשתי עד דמעות. אני במקום יותר מיושב כרגע".
אז את כבר לא עושה דברים משוגעים?
"אתמול גזרתי את השיער בעצמי", היא מציגה את הקארה המחודש, שכפי שמאות אלפי עוקבים ראו החליף השבוע את השיער הארוך והגולש. "זה נתן לי קצת ריגוש. אמנותית אני עוסקת בתוכן ופחות בצורה, התבגרתי".
אנחנו נפגשות במושב יגל, בבית המרווח של מארינה ושל בן זוגה, המוזיקאי גיא מנטש. בתם ליצ'י בת ה-4 יושבת מול סרט של דיסני. דומיניק, עוד לא בת שנה, בעגלה. צמודה להן הבייביסיטר, שמאפשרת למארינה לעבוד, אם לא על הפסנתר בסלון אז בקומה השנייה, במשרד של מארינה. "אני בעצם בשלוש או ארבע משרות עכשיו, מנהלת וגם אמא ואישה. לפעמים גיא מתלונן שאני עובדת 95% מהזמן, אבל זה רק כי עכשיו רואים את זה יותר. לו יש אולפן והוא עובד שם, המשרד שלי בבית".
הרבה אמהות עובדות מוצאות שהן מוותרות על עצמן בתקופה הזו. מפחיד אותך שזה יקרה לך?
"אני לא נותנת לזה לקרות. לפעמים כנשים אנחנו מעדיפות לשלם מחירים אישיים מאשר שחלילה יגידו שאת חרא של בן אדם שעשה מה שהוא רוצה. היום אני מנהלת, אני לא יכולה להיות חמודה ונחמדה כל הזמן".
מדונה, ביונסה, גאגא, מארינה
לפני שנה מארינה התייצבה מול המנטורית שלה, טמירה ירדני - מי שניהלה אותה במסגרת "טדי הפקות" במשך 12 שנה - והודיעה שהיא רוצה לדון מחדש בניהול שלה. שיחה מורכבת שהובילה בסופו של דבר לפרידה מקצועית בין השתיים. מאז היא מנהלת את עצמה' אבל איך באמת נראים החיים כשאת העובדת והבוס, ועוד ב-2020? הפלוסים: היא חופשייה, עצמאית, מה ששלה שלה. המינוס: בוס צריך לשלם משכורות גם כשמגפה עולמית שואבת לתוכה את עולם התרבות, וגם כשהמשכורות יוצאות בין היתר מכספה ומחסכונותיה הפרטיים.
איך ההחלטה להפריד כוחות השפיע על היצירה שלך?
"קצב הוצאת השירים שלי עלה מאוד מאז שהתחלתי לנהל את עצמי. גם איך שאני מטפלת בכל יציאה של סינגל. פייסבוק ואינסטגרם פעם היו בשבילי עולם של ילדות שלא הבנתי, אבל היום אין דיסקים והרדיו לא חזק כמו פעם, אז נכנסתי לזה. כשחושבים על זה, חוץ מסינטרה ואלביס בזמנם, מי לא הבוס? ביונסה, ליידי גאגא, מדונה. כל הגדולים הם הבוסים של עצמם. ככה עושים היסטוריה".
תרצי לנהל אחרים?
"אני מניחה שיתחשק לי בהמשך, עושה לי את זה לראות זמרות צעירות שאני מאמינה בהן והייתי שמחה לעבוד עם כאלה בעתיד. אני מתה על הדרייב שלהן".
עד אז, איך את מתפרנסת?
"אם להרים עסק זה קשה - להרים את עצמך בזמן הקורונה זה הרבה יותר קשה. הפרנסה נפגעת ואין קהל, אבל זה הזמן להוכיח את עצמי כמנהלת. עושים מה שאפשר. המחירים צנחו ברבע, אסור לרדת יותר מדי כי אלה דברים שקשה לשקם. עשיתי מאז תחילת הקורונה הופעות בחצרות לאנשים שהזמינו אותי, הופעות אונליין לחברות בזום, הרמות כוסית".
הופעות בזום מספקות אגו של אמן?
"זה חמוד. מספיק חוייתי קהל כל החיים כדי לעשות סיאנס של זה בגוף ולדמיין את האנרגיות, ואני מתאפרת ומתארגנת ומתרגשת כמו לפני הופעה. אני משלמת כל חודש לשמונה אנשי צוות, אני לא יכולה לעצור את הביזנס שלי. המותג לא קפא, רק ההכנסה יורדת. הוצאתי בחודשים האחרונים 200 אלף שקל על משכורות. זו תקופה שרוב החסכונות הולכים".
מה עם לעשות כסף מהרשתות החברתיות?
"אני עושה קצת אינסטגרם, טיקטוק עוד לא למדתי. אבל לא אעשה עכשיו דברים שאני לא מאמינה בהם כדי לאזן את השנה הזו. האחריות הכלכלית שלי היא להבין באיזה מינוס אני פותחת את השנה הבאה. אני לא באמת יכולה להוציא פחות כסף על שיר או קליפ טוב או על שיווק. זו תקופה שיוצרת בור, נמלא אותו בשנים הבאות".
נניח עם שיר שהוא פרסומת?
"אין לי בעיה עם כאלה, אתה לא מוכר משהו במסווה. כולם יודעים שזאת פרסומת. אבל לא אפרסם מותג שאני לא מתחברת אליו. אני אוכלת בריא אז לא אפרסם נאמר את מקדונלד׳ס. לא שהם פנו אלי. בעצם אולי אני יכולה לפרסם את מחלקת הסלטים שם", היא צוחקת.
לא רוצה להישען
כשההחלטה על הניהול העצמאי התקבלה, מארינה הייתה אחרי שני אלבומים, שיתופי פעולה מצליחים, תפקיד מדובר בעונה השלישית של "פאודה", מעמד של פרזנטורית ("אפריל", "עונות" ועוד). לכאורה כל מה שטאלנט יכול לרצות - אבל היא רצתה יותר. "הייתי בהריון השני, וזה הכניס לי להביור", היא משחזרת. "זה האופי של דומיניק כנראה, כבר בהריון הושפעתי ממי שהיא. לא רציתי לעזוב את 'טדי', אלא לעשות שינוי. הבנתי שיש דברים שאם לא יקרו בשנים הקרובות כבר לא יקרו. אני רוצה לפתח קריירה בחו"ל ולהשקיע בזה, אומרים שנים שאני חו״לית ובינלאומית, אז בבקשה, תביאו את זה. החומרים נמצאים, צריך שחו"ל יבוא אלי, וצריך להשקיע בזה".
אז עזבת כי לא פרצת בחו"ל?
"זה לא רק זה. רציתי גם להגדיל את הקהל שלי בארץ. יש הבדל גדול בין זה שגדלתי בפרדס כץ לפרסונה שלי. אני יכולה למצוא שפה עם כל אחד במדינה והמוזיקה שלי לא אומרת את זה. הבנתי שהסיסטמה של המשרד שאני נמצאת בו כבר מסוימת ויהיה קשה לעשות אחרת".
זו דרך מנומסת להגיד שהם מיושנים?
"אי אפשר לקרוא לטדי משרד מיושן אם הם מוציאים את אלה לי, אבל לכל אחד יש את המתודות שלו. הבנתי שאני יכולה לעשות את זה בעצמי ולא להיות הילדה שמטפלים בה. יש לי מטרת על ואני כבר לא רוצה להישען. למדתי מה זה אקסלים, הוצאות והכנסות ואסטרטגיה שיווקית, הבנתי שאני עפה על זה, שאני רוצה לבד. ".
טמירה נעלבה כשעזבת?
"לא, אבל אולי אחרים במשרד נעלבו. מול טמירה זה נגמר הכי בטוב, אנחנו עדיין מדברות פעם ביומיים בטלפון, היא שומעת את השירים שלי ראשונה ומציעה הצעות ואני שומעת בקולה מאוד".
העובדה שמארינה עדיין לא קרתה בחו"ל מפתיעה. מתוך שני האלבומים שהוציאה עד כה, אחד היה באנגלית, ואפילו כשהיא שרה בעברית - הווייב בינלאומי. אולי הפריצה תגיע דווקא מעולם המשחק, אחרי שהשתתפותה בתפקיד בולט בעונה השלישית של "פאודה" חשפה אותה לקהל סביב העולם - ותודה לנטפליקס. "האינסטגרם שלי עלה ב-30 אלף עוקבים אחרי פאודה, ואני רואה שרוב השמות באנגלית. אני שולחת אודישנים לחו"ל, לא משהו שאפשר לדבר עליו עכשיו, אבל מקווה שזה יקרה. השחקנים האחרים בפאודה זכו להסתובב בעולם אחרי זה ולראות שמזהים אותם , לי זה לא קרה עדיין".
לא פייר. אבל היה שווה?
"מאוד. זה תפקיד המשחק הראשון שלי בחיי הבוגרים, אחרי הרבה שנים שלא שיחקתי בהן וזה עשה לי חשק לעוד. רציתי לחזור לתפקיד שמשדר משהו שאני מאמינה בו, הדמות שלי שם לא חד מימדית, רואים אותה גם ברוך שלה וגם בעוצמות ובנוקשות, זה מכלול שהיה לי חשוב להעביר הלאה. להיכנס כאישה ולתת פייט לדמות הראשית, ליאור רז, זה לא פשוט".
ואז להיות איתו במיטה בסצנה חושפנית מאוד. עדיין מדברים עליה.
"אני לא מופתעת מזה שמדברים על זה, זה לגמרי מובן. אחרי הכל ישראל היא לא אירופה הנודיסטית, זה לא מובן מאליו שתהיה כאן סצנה כזו. גם לגיא זה לא היה קל, הוא ראה רק ארבעה פרקים, לפני שהדברים מתחממים ביני ובין ליאור, ואז הפסיק. הוא לא רצה לראות עוד".
לא התבאסת שהוא לא רואה את היצירה שלך במלואה?
"לא, אני דווקא גאה בו על זה. אני חושבת שלצפות בי בסצנה כזו עם גבר אחר היה מזוכיסטי מצידו. אין סיבה שניתן לדבר כזה להרחיק בינינו. הוא יצא גיבור, לא עשה לי פרצופים, אבל אין ספק שזה לא פשוט לגבר לשחרר בכזו סיטואציה".
זה התפקיד שלנו
בקליפ המשותף שלהם לדואט החדש, "ביחד", שיצא לאחרונה - מארינה מפצה את גיא בלא פחות התלטפויות מול המצלמה. גיא ושותפו המוזיקלי יהל דורון הפיקו את מארינה באלבומה האחרון, אבל שיר משותף ממש לא היה להם עד עכשיו. "השיר נכתב בסגר הראשון, כשהעולם נראה כאילו הייתה כאן מתקפת זומבים", היא נזכרת, "זו פעם ראשונה שיש לנו דואט ממש, וגם אותו כתבתי לבד. אני לא ממש יודעת לכתוב ביחד. זה כי אני קונטרול פריק, בכל פעם שאני אומרת "תרפי" זה נגמר לא טוב. ההרפיה שלי היא במקומות אחרים, לא בעבודה. אבל זה לא שנהיה צמד עכשיו, זה רק שיר אחד".
במקביל, מארינה מוציאה דואט שונה לחלוטין עם שמעון בוסקילה, קאבר ל"לשיר איתך" של שושנה דמארי ובועז שרעבי, במסגרת פרויקט "צו השעה", שהכנסותיו יוקדשו לתמיכה באמנים ישראלים. "לצערי לא הכרתי את שושנה דמארי. אני יודעת שאנחנו מאוד שונות, אבל זה בדיוק מה שהופך קאברים למעניינים. הרעיון של הפרויקט עצמו הוא לממן קידום של חוקים שידאגו ליוצרים ישראלים, כמו מכסות למוזיקה ישראלית ברדיו, דברים כאלה", היא אומרת. "ההבדל ביננו האמנים לאוכלוסיות אחרות, שלנו אין מי שייצג אותנו. הלוואי שהיה לנו מישהו כמו דרעי, להגן על האינטרסים שלנו ולהפוך שולחנות".
עד כמה להנהגה יש לדעתך חלק במצב שאליו הגיעו האמנים?
"הם לא עובדים בשבילנו וכבר לא מסתירים את זה. אני לא מקנאה בפוליטיקאים, הם מוכרים את נשמתם לשטן ולא נשאר להם כלום חוץ מהמעמד. אנחנו בוחרים בהם ברוב טיפשותנו ומשלמים חצי מהמשכורת שלנו כדי שהם ידאגו לנו בשעת הצורך, והם משחקים משחקים ערמומיים עם זה. זה נורא. אני מתנדבת בעמותות לקשישים ולניצולי שואה, אני מסבירה לליצ'י שאנחנו צריכות לעשות כשהמדינה לא עוזרת, זה התפקיד שלנו".
למי הצבעת?
"זה אני לא אגיד. כן אגיד שאני מאוכזבת באופן גורף, התחושה היא שהאדמה בוערת, צריך לדאוג שלא נגיע כאן לכאוס. זה גם לא קשור רק לתרבות, מה זה משנה במה אני עובדת? אני משלמת למדינה כל החיים, זה לא משנה אם אני גננת או סנדלר. תנו להאכיל את הילדים ולחנך אותם ולדאוג ליום יום. הלוואי שהיה מישהו שלוקח את התפקיד הזה והולך לממשלה. הנה, באסף זמיר יש רוח חיים והוא התפטר כי הוא מבין שהוא לא רוצה להתלכלך".
את הולכת להפגנות?
"היינו בכיכר רבין בהפגנה של אמנים, והיינו בהפגנה בגבעתיים, מתחת לבית של ההורים שלי. ההורים שלי לא בקטע, הם לא ירדו איתנו. אמא שלי אמרה לי לפני כמה ימים 'תני לרע לאכול את עצמו, ואנחנו נגדיל את הטוב בעולם'".
כך תפלרטטי בלבביות
משפחת בלומין עלתה לארץ מאוקראינה כשמארינה הייתה בת שלוש. המשפחה התיישבה בפרדס כץ, וילדת הפלא המוזיקלית מיד נשלחה על ידי אמה, המורה למוזיקה, לנגן בפסנתר ולשיר. "אמא שלי הייתה האמנותית ואבא שלי הביג בוס. הוא ניהל רשתות ענק בארץ ובאוקראינה, תמיד היה עסוק. עכשיו הוא נח. כשליצ'י נולדה, הוא היה המטפל שלה. פעם ראשונה שהוא החליף חיתול". למארינה גם אח גדול שמגדל את אחייניתה עם בן זוגו. אבל במשפחה הליברלית, מתברר, נזרעו גם כמה זרעים מסורתיים להפתיע. "הבדלים בין גברים ונשים זה משהו שלא מצניעים בבית רוסי", היא אומרת, "אני משתמשת בזה ככלי, ככה גדלתי. הייתי מודעת לזה מגיל מאוד צעיר. אני רואה מה אבא אוהב כשאמא לובשת, על מה אבא מחמיא לי. אבא שלי יכול להגיד לי משהו כמו 'שימי עוד תכשיט ועקבים, יפה לך עם השמלה הזאת, אמא שלך העבירה לך את הגוף היפה שלה'. אני חושבת שזה נהדר, זאת אסתטיקה. כשהייתי היפית זה שיגע את אבא שלי, הוא לא הבין מה זה הסמרטוטים האלה".
ומאמא, מה למדת?
"בגלל שמגיל צעיר הייתי בסביבה גברית ומבוגרת, בהופעות, יצא לי לראות איך אמא שלי מתנהלת עם הקולגות שלה. היא הייתה תמיד טבעית, מקסימה, לבבית, אבל אסופה. לא עוינת. היא ידעה להחליק פלירטוטים בלבביות".
זה גם מה שאת עושה? מפלרטטת בלבביות?
"יכול להיות. אמא עשתה לי שיחה בגיל 12, בגלל הגברים המבוגרים שהיו סביבי. היא אמרה לי שהיא רואה שאני אוהבת לחבק ולגעת אבל שלתת נשיקות לגבר או לנער יכול להתפרש בעיניהם אחרת ושאני צריכה להיות מודעת לזה. זה דיכא אותי, זה היה לפני שבכלל חשבתי על עצמי בצורה מינית או רומנטית. אבל זו הייתה שיחה טובה, היא עזרה לי להבין שאני צריכה להשתמש בדברים האלה באחריות".
אז את מאמינה בהבדלים מובנים בין גברים לנשים.
"ברור, ואני אוהבת אותם. זו תקופה טובה להבדלים בינינו ותקופה טובה לתקן דברים. אני מגדלת את הבנות להיות דעתניות ומחוברות לקול הפנימי שלהן. מי טו זה דבר נהדר, הרבה גברים לא ידעו איך להתנהג ולוקחים עכשיו אחריות. יופי שאנחנו בעידן שהשיחה סף סוף מתפוצצת".
ומה גיא חושב על כל זה?
"גיא אוהב אדם באשר הוא אדם, אבל בניגוד אלי הוא לא רואה הבדלים בין המינים. אם כבר, אני יותר ממוגדרת ממנו ומתנהגת אחרת עם נשים מאשר עם גברים. גיא קצת שחרר אצלי את הדבר הזה, פעם אסרתי על חברים גברים להתקשר אחרי 8 בערב, חשבתי שזה לא לעניין. היום אני מבינה דברים אחרת. אם נגיד גיא פוגש בחורה שבא לו לתמוך בה מוזיקלית, אני מבינה. עדיין יש גבולות ואני קנאית. קנאה זה חשוב ובריא ומדליק בעיניי. אם מישהי ננעלת עליו יותר מדי אחרי הופעה, אני יכולה להזיז אותה בכוח".
עוד הבדל לא הוגן בין המגדרים - להם יש גרופיות.
"זה לא מדויק", היא מגניבה חיוך. "יש הרבה חיזורים, ואני יודעת להציב גבולות".
גיא הוא הכל
מארינה וגיא ביחד כבר שבע שנים. מעולם לא נישאו, "אבל אנחנו מציינים את התאריך לפי היום שבו הרגשנו שזה קורה, שהזוגיות שלנו נפתחת. עם גיא הרגשתי שאני מניחה ראש בצורה שאף פעם לא הנחתי, מההתחלה גיא הוא הכל. הוא אבא לתפארת. הוא המציל בבריכה, הוא הגנן החתיך, הוא מבשל, הוא בתפקוד על. מלך. ואני מנקה ועושה קריזות ויולדת ילדים".
את באמת עושה קריזות? את נראית לי תמיד הכי צ'יל.
"את רואה אותי בעבודה, אבל את אישה, את יודעת שיש לנו צד אפל. אין לי סיבה להתפרץ עכשיו, אבל תסמכי עלי, אני מסוגלת. סביב הקורונה אני לא יכולה לעשות את הדרמות שאני אוהבת של לטרוק את הדלת ולצאת מהבית, כי אין לאן. אבל זה טוב, כי שנינו רוצים שהכל יסתדר וכי אני יודעת שהוא לא האויב. לא צריך לבזבז זמן על זוגיות שהיא לא מדויקת. אני שמחה בשביל כל מי שמתגרש".
את ה"וי" שלה על גירושים היא סימנה כבר בגיל 25, אחרי נישואים קצרים של שנה. לפני ואחרי היו עוד מערכות יחסים מתוקשרות יותר ופחות, אבל המשבר הגדול של מארינה קרה דווקא בקשר שהיה היציב מכולם - הקשר עם הקול שלה. לפני חמש שנים, אחרי שניגשה לברר למה היא נשמעת אחרת, מארינה גילתה שיש לה ציסטה במיתרי הקול ועמדה בפני האפשרות שהקריירה שלה כזמרת תסתיים. "אפשר היה ללכת לניתוח אבל החלטתי שלא. העדפתי לנסות את כל השיטות וכמובן שהן עבדו, בעיקר פיתוח קול. אדל למשל עשתה ניתוח והפציעה חזרה לה, כי היא לא שינתה את אופן השירה שלה".
זו חתיכת טלטלה לזמרת, אני מניחה.
"זה ממש עורר שאלות קיומיות, טראגי לגמרי. התחלתי לשאול למה, מה החיים מסמנים לי. השירה הייתה צידוק לקיום שלי ואם לקחו לי את זה, אז בשביל מה? שאלתי את אבא שלי אם הוא יאהב אותי אם לא אופיע ולא ידעתי מה תהיה התשובה. הוא אמר בלי למצמץ שהוא אהב אותי עוד כשהשתנתי על עצמי, אז ברור שכן, אבל זה מדהים שלא ידעתי מה הוא יענה. לא זכרתי את עצמי לא שרה".
הטיפולים הקוליים כיוונו אותה לדרך חדשה עם קול שנשמע שונה, ויפהפה לא פחות. "יצאתי עם רשימת מכולת טכנית של לא לבלות לפני הופעה, ולא לעשן, לנוח בצהריים ולאכול ולישון טוב. בספורט אומרים שאסור לזיין לפני משחק ולנו לא אומרים כלום. במוזיקה קלאסית כן - שם אסור יותר משתי הופעות בשבוע ולא להופיע במחזור. אבל בעולם הפופ הקפיטליסטי, כשצריך להתפרנס - אין מי שיגיד לך לעצור".
אני לא נעלמת
גם הגוף מטופל. הדמות הגבעולית של מארינה היום, שהחליפה בינואר את גלית גוטמן בייצוג של חברת האופנה "קרייזי ליין" - נראה רחוק מבימים בהם פרצה לתודעה כנציגתן של המלאות. "ספציפית עכשיו אני רוצה להוריד את ההריון", היא מספרת, "אז אני בדיאטה, מודדת כמויות, די סובלת מזה כרגע. אבל בדרך כלל אני פשוט עושה מה שטוב לי. אני עושה צום לסירוגין, אני לא אוכלת קמח וסוכר. אני לא נשקלת אבל מקבלת פידבקים טובים".
זה נשמע קשה.
"זה לא כזה נורא. הייתי צריכה לעבור מחקר עם המשקל שלי, כי גיליתי שמה שלא אעשה, אני מרגישה גדולה עדיין. במקור רזיתי כדי להיות בלתי נראית וראיתי שבמקרה שלי זו לא אופציה. אחרי הפרסום, כל ההתניות של התעשייה מחלחלות, אני כבר לא ההיפית שיכולה ללכת יחפה ברחובות העיר. הציק לי שדיברו על זה כל הזמן, להפסיק להיות אנונימית זו התמודדות שצריך רגע לעכל. רציתי להראות שאני חלק מהתעשייה, שאני נורמלית. חשבתי שאם קיבלו אותי - אז אני צריכה להיראות בהתאם".
לא מניעים טובים לירידה במשקל.
"בכלל לא. וגם הדרך הייתה מבאסת. זה היה צמצום שזה משהו שאני לא מאמינה בו. הייתי רעבה ועצבנית. גיליתי שזה לא היה הגיוני לגוף שלי, ואני לא נעלמת ממילא, אז אם זה לא כזה הבדל קיצוני ולא מה שמכרו לי - למה לסבול כל כך הרבה?".
ובכל זאת נשארת רזה.
"כי טיפלתי באכילה רגשית. בעבר הייתי אוכלת כמו אבא שלי עם הכרס, אכלתי עם משפחה של ניצולי שואה, אכלתי עם משפחה של עולים שלא היה להם מה לאכול בברית המועצות ופתאום יש שפע, אכלתי עם כל אלה. היום לא".
כשאני רואה את איך את רזית מהר אחרי הפרסום, איך נינט רזתה מהר אחרי הפרסום, ונועה קירל לא נכנעת לשיח הציבורי על המידות שלה - אני חושבת שמשהו מהותי השתנה.
"את צודקת. נועה בחורה מאוד חזקה, אולי יותר משאני הייתי. זו לא התעסקות פשוטה. נועה גדלה למציאות אחרת, ראתה אולי שחורות ומלאות יותר, האחיינית שלי בת תשע מתה על התחת של נועה קירל ועל התחת של עצמה. היא משוויצה שיש לה תחת".
אתם שומעים את נועה קירל בבית?
"בטח. אנחנו מתים עליה וגם על סטטיק ובן אל ומרגי. מגניב אותי שליצ'י יכולה לשמוע פופ בעברית, פעם לא היה את זה. אבל את הקליפים אני לא מראה לה, הם פרובוקטיביים, יש תנועות גוף מוחצנות, זה יותר מדי. בינתיים היא צריכה להסתפק בלשמוע".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: יולי סגרדה | איפור: ערן פאל | שיער: אבישי מסטי