אימרי זיו לא רגוע. הוא מנסה להסתיר את זה, מסיים את רוב המשפטים שלו ב"הכל בסדר", מנסה לדגמן חיוך כובש וכריזמטי – אבל זה לא באמת עושה את העבודה. הלחץ המבעבע בפנים לקראת גמר "הכוכב הבא" בשני הקרוב הולך וסוגר על הזמר בן ה-25. אם אתם באמת רוצים לעצבן אותו תגידו לו שהוא לא חייב לזכות, עומר אדם עשה קריירה גם בלי זה.
"מאז הפריצה של עומר אדם עברו שנים והתעשייה השתנתה", הוא אומר, "היום ריאליטי זה כבר עניין שבשגרה, זה לא נותן לך אוטומטית קריירה מטורפת. דיברתי על זה עם הפסיכולוגית של התכנית, ועלה שם הפחד שהכל ייגמר. זה מה שאני הכי מפחד ממנו. וגם לא קל שלכל אחד יש מה להגיד לי".
מה זאת אומרת?
"אנשים שאני פוגש, שאני עובד איתם או לומד איתם – פתאום לכל אחד יש דעה. 'תעשה את השיר הזה והזה', 'אמרו עליך ככה וככה', או שאומרים לי שהכל מכור בתכנית הזו. לפעמים בא לי להגיד 'די, אל תדברו איתי בכלל'. אני מפחד מעין הרע".
זו המשמעות של חשיפה.
"אני יודע, ואני מבין שאנשים לא ידברו איתי על מצב החסה בשטחים. אני גם שמח לקבל פידבקים, זה כיף שמזהים אותך. אבל קשה כשזה הדבר היחיד שטוחנים לך בראש".
האם אימרי הוא התגלית הגדולה של גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון"? הוא רואה בעצמו בעיקר אנדרדוג. מתחריו כולם מנוסים ממנו, רגילים להוביל נאמברים מוזיקליים. שתיים מהן נלחמות על סיפור גאולה אישי: דיאנה גולבי באה אחרי ניצחון ב"כוכב נולד" שנגמר באכזבה מתמשכת, ג'ולייטה מתאוששת מסיפור חיים לא קל וקריירה שהתרסקה.
אימרי מחכה לגאולה קצת פחות דרמטית, כזו שתעביר אותו מהרקע אל הפרונט. אם ינצח בתחרות יגיע לאירוויזיון בקייב כסולן, אחרי שליווה את נדב גדג' לפני שנתיים באוסטריה ואת חובי סטאר בשנה שעברה בשבדיה. עכשיו הוא מנסה להתנער מצמד המילים "זמר ליווי". "לא שזה שלילי, זה מקצוע ויש מי שמתפרנסים ממנו בכבוד, אבל זה לא מה שייחלתי לעצמי. עשיתי את הליווי לשני האירוויזיונים כי זו חוויה שלא חוזרת".
יותר משאומרים עליך שאתה זמר ליווי, אומרים בתכנית כמה אתה חתיך. בערך שבע פעמים בכל פרק. איך אתה עם זה?
"הכל ברוח טובה ובסבבה, אבל באתי לשיר. אני מאמין שלא הגעתי לגמר בזכות הלוק שלי, הוא עושה לי שירות טוב אבל זה לא העניין העיקרי, רק בונוס. הגעתי למעמד שאני נמצא בו בזכות איך שאני שר ומה שאני מביא לבמה".
בא לך להיות אליל בנות?
"אליל זה מישהו שמסתכלים עליו בצורה חיובית, אז מגניב. לא תמיד נראיתי כמו שאני נראה היום, אני עובד על זה קשה. אני עושה המון ספורט ואוכל בריא, הרבה עוף ואורז מלא. אבל החטא הגדול שלי זה שוקולד. אני יכול לרדת על צנצנת נוטלה, זה נורא, תשאלי את החברים שלי, זו ממש בעיה קשה".
בבית הספר הייתי יושב לבד בהפסקות
בספר הזיכרונות הפרטי של אימרי, אין רגע אחד שבו החליט שהוא רוצה להיות על במה. מבחינתו, כל הרגעים היו כאלה. "עוד בגיל שנתיים הייתי שר את We Are The Champions", הוא מספר. הוא נולד בהוד השרון, שם הוא גר עד היום ביחידת דיור הצמודה לבית ההורים, "אבל אני עושה קניות ומבשל לעצמי!", הוא ממהר להכריז.
אמו עבדה בעירייה וכיום היא מציירת, אביו בהייטק. יש לו אח ואחות גדולה, שדופקים כרטיס בעולם המחשבים והתאגידים. אבל רגע, זה לא עד כדי כך משעמם – האח, אורן זיו, גם מנגן בס עם ההרכב המחודש של "מופע הארנבות של דוקטור קספר" והכניס לבית לא מעט רוק'נרול. "הוא מבוגר ממני ב-14 שנה, והמוזיקליות שלו השפיעה עלי. אני עדיין הולך לראות אותו בהופעות של קספר".
הסגנון שלך יותר פופי מזה, לא?
"שואלים אותי הרבה על הסגנון שלי, ואני לא מצליח לשים את האצבע. אני אוהב את פרדי מרקורי ואת ברונו מארס ואת ביונסה וסטיבי וונדר. אבל יש לי את הייחודיות שלי, אני אימרי ואני מושפע מעצמי".
אגב, מאיפה מגיע השם הזה, אימרי?
"אימר זה טלה בתנ"ך", הוא עונה, ומבקש להגות את השם שלו במלרע, גם אם ב"הכוכב הבא" לא ממש מקפידים על זה.
למרות הרקע הבורגני, לא תמיד היה קל להיות אימרי. "היו קטעים בילדות שהייתי מאוד בודד", הוא חושף, "עשו עלי חרמות, לא היו לי חברים, הייתי יושב לבד בהפסקות. הפגיעות היו נפשיות, זה לא שהרביצו לי. אני לא יודע למה זה קרה, אין סיבות לדברים האלה, מדובר בילדים וזה קורה כל הזמן. זה הגיע למצב שלא יכולתי להיות שם עוד שניה. בכיתה ו' עברתי לבית ספר אחר ושם היה טוב יותר".
אם עברת בית ספר, כנראה היה לך ממש רע.
"אני לא אוהב לדבר על זה", הוא אומר וקולו מתחיל לרעוד, "אני לא רוצה להביא את הסיפור קורע הלב על הילד הלא מקובל, אני רוצה שישפטו אותי בתור זמר. בדיעבד, אני חושב שכל מה שקרה עיצב אותי. נשארתי רגיש, לא הפכתי למניאק כמו חלק מהאנשים שעשו עליהם חרם בילדות, אבל כן למדתי איך לגשת לדברים בחיים, התחשלתי. אני יודע לשלוף ציפורניים כשצריך".
אתה חושב לפעמים על הילדים שהציקו לך אז, ואיך הם רואים אותך עכשיו בטלוויזיה?
"ברור, כל הזמן. כל מי שהיה לי איתו תאקל אי פעם עובר לי בראש ברגעים האלה, וברור שזה ניצחון. איך אומרים היום? קל".
כשחזרתי מווינה הרגשתי שהכל סוגר עלי
אימרי נמלט מהבידוד החברתי דרך הבמה. הוא למד במגמת מוזיקה, הצטרף ללהקת "צעירי הוד השרון", ובצבא התקבל ללהקת חיל חינוך שבה שירת לצד רז שמואלי ואליענה תדהר. אבל אז הגיע השחרור, ואיתו התחושה שחוסר הביטחון העצמי ממשיך לקצץ לו את הכנפיים. "התחלתי לפלס את הדרך בתעשייה וראיתי אנשים דוחפים את עצמם. תמיד קיוויתי שגם אני אדע איך עושים את זה, אבל הייתי במקום של 'לא נעים לי'. הלוואי שהייתי עף על עצמי יותר".
באותן שנים הוא ניסה את מזלו באודישן של "דה וויס", אבל לא הגיע לשלב הנבחרת. לצד עבודות מזדמנות כמו ברמן ומדריך בקלאב מד, הוא התפרנס משירה במסגרת להקת ארועים של חברת "קליינטה" ("אנחנו מופיעים בארועים מול אנשים שמחים, זה כיף. אנחנו גם מופיעים בחו"ל ושרים שם מזרחי וחסידי"). במקביל הוא התחיל ללמוד במרכז הבינתחומי בהרצליה כסטודנט לתקשורת חזותית.
ואז, לפני שנתיים, פתאום הוא עבר מהופעות קטנות לאחת הבמות הגדולות באירופה. דורון מדלי ("המנטור שלי"), שכתב לנדב גדג' את השיר "גולדן בוי", הזמין את אימרי להצטרף לנסיעה לווינה. "אני זוכר את הסמס עד היום: 'בא לך לבוא איתי לחוויה מטורפת שנקראת אירוויזיון?'. מיד סימסתי בחזרה 'ברור!'".
וזו באמת היתה חוויה מטורפת?
"ממש. הנאה ענקית. אנשים מכירים אותך, מצטלמים איתך, אתה הסלב הכי גדול בעולם. יש שם הערצה לכל מה שקשור באירוויזיון. הבעיה היתה לחזור, כי הרגשתי שאתה בטופ, אבל בעצם זה מעולם לא היה עליי. אתה חוזר הביתה, והקריירה שלך עדיין לא נמצאת במקום שאתה רוצה. היתה לי נפילה חזקה מאוד".
נשמע כמו דיכאון.
"לא יודע אם דיכאון ממש, אבל הרגשתי שהכל הכל סוגר עלי, שאני לא יכול להיות פה, שאני עוד רגע מתפוצץ. אבל הזמן עשה את שלו ויצאתי מזה".
כדי להתגבר על הדאון אימרי תכנן לעזוב את ישראל ולפרוץ לשוק הבינלאומי – מחשבה שעדיין מנחה אותו. "יש לי חלום לגור במדריד, אני כבר שנים לומד ספרדית, או לגור בלונדון שבה יש תעשיית מוזיקה מטורפת. אני חושב שאני יכול להצליח באירופה, אני עוקב אחרי הפרסומים של מעריצי האירוויזיון שם ורואה שהם בעדי".
תוכל לחיות רחוק מישראל?
"אני אוהב את הארץ מאוד, אבל אנחנו תעשייה מאוד קטנה ויש המון אנשים שרוצים להגיע לאותו מקום, לא רק במוזיקה אלא בכל התחומים. באירופה יש יותר מהכל. מצד שני, ברור לי שזה גם יותר קשה. מה שנתן גושן עשה, למשל, זה וואו בעיני. עושה לי טוב לראות איך מישהו משלנו מצליח באירופה בזכות סינגל אחד".
הייתי עם משוגעות, הן שברו לי את הלב
איך שהרגליים התחילו לחזור לאדמה, עברה לה שנה – ואז עוד אירוויזיון, עוד שיר של דורון מדלי, עוד סמס. "הוא הציע לי לבוא שוב, הפעם עם חובי סטאר", מספר אימרי, "הפעם הייתי צריך לחשוב על זה יותר. לשאול את עצמי אם אני מסוגל לעבור את כל רכבת ההרים הזו שוב. אבל משהו בתוכי אמר שזה יהיה אחרת, שאני כבר אדע למה לצפות ואיך לקחת את זה".
גם מהאירוויזיון בשטוקהולם אימרי חזר עם שק של ריגושים, וגם עם חברות אמיצה בינו לבין חובי. "לא הכרנו לפני שעבדנו ביחד, אבל היום הוא אחד החברים הטובים שלי. כבר שם הוא אמר לי - 'אמרי, אתה הולך לעונה הבאה של הכוכב הבא, ואתה מנצח, ואני אכתוב לך את השיר'. אני מתייעץ איתו המון. הוא בעצמו חווה נפילה אחרי הפעם הראשונה שהתמודד ב"כוכב נולד", והדרך שבה יצא ממנה היתה מדהימה. הוא סטאר רציני, כשאנחנו הולכים ברחוב אנשים משתגעים ממנו".
החברות האמיצה עם חובי, לצד פלירטוטים מצד אסי עזר והראל סקעת, סידרו לאימרי תואר חשוב בעולם הפופ – גיי אייקון. "זה מחמיא לי, זה מגניב בעיני", הוא אומר במבוכה קלה, "מתחילים איתי הומואים וזה בסדר, אני לא רואה את זה כמשהו שלילי. אני לוקח את זה לצחוק. זו התעשייה, יש הרבה גייז והרבה מהם הם חברים שלי, אני בכלל לא עושה עניין מסטרייט או גיי".
הוא עצמו מתעניין בנשים. לידיעת מי שכותבות לו בפייסבוק – אמרנו נשים, לא ילדות. "אני מקבל הצעות בעקבות התכנית, אבל הן צעירות ממני ביותר מדי שנים. למרות שאני משתדל לענות לכולם, לכאלה אני לא עונה. זה נראה לי לא לעניין".
מתי היתה הזוגיות האחרונה שלך?
"לפני קצת יותר מחצי שנה, הייתי בקשר של שנה וקצת. זה נגמר בגללי, אני כנראה לא שם עדיין. אני אדם מאוד טוטאלי וכרגע מתעסק בדבר שהכי חשוב לי בחיים. קשה לי לחשוב מעבר".
בוא ננסה בכל זאת. מה חשוב לך בבחורה?
"אני רוצה בחורה טובה, חמודה ומתוקה, ולא איזו אחת שאוהבת לטרוף את החיים ולהשתגע. אני מעדיף מישהי שקטה, שנוכל לשבת בכיף בסלון ולראות שידור חוזר של 'חברים'. אבל כן שתהיה פלפלית ושכיף לצחוק איתה, כי אני בן אדם שכל הזמן צוחק".
למה אתה מפחד מנשים שמשתגעות? יש לך משיכה לשם?
"כן, עכשיו כשאת אומרת אני שם לב לזה. יכול להיות שהייתי עם כמה משוגעות והן שברו לי את הלב".
אולי גם אתה צריך להשתגע קצת? אולי ככה תשתחרר?
"מה, אני יותר מדי ילד טוב, הא? אבל למה תמיד חייבים איזו שריטה, אני לא מבין. לא רק מי שבא מהפריפריה ויש לו ילדות עשוקה הוא מי שמעניין. עבדתי קשה כל החיים כדי להגיע לאן שהגעתי, ויש בי רעב לא פחות מאחרים".
יש רגעים שבהם אתה לא חושב מה אומרים עליך? זורק את כל הלחצים?
הוא לוקח נשימה ארוכה. "רק כשאני עושה ספורט אני מרגיש ככה. אפילו בימים האלה, של התכנית, אני קם בחמש בבוקר לפני שידור ורץ 7-6 קילומטרים. זה משחרר אותי, פותח לי את הקול. אבל האמת? גם זה לא תמיד עוזר לי".
גמר "הכוכב הבא", שני ב-21:00, ערוץ 2
צילום: שרבן לופו | סטיילינג: איה מלמד-חי | איפור ושיער: סגית רייס | ע. סטיילינג: סתיו מילוא | בגדים: סוודר בז': ZARA, חולצה ורודה: H&M, מכנסיים: Celio, נעליים: Spring, ז׳קט ירוק שחור, חולצת וי: ZARA, מכנסיים ירוקים: Celio, משקפיים: Ray Ban , נעליים בז': ALDO, סוודר אפור: H&M, חולצה מכופתרת: קסטרו, ג'ינס: לי קופר, נעליים שחורות: Spring, עליונית כחול כהה: Vibe, וסט קפוצ׳ון: לי קופר, ג'ינס שחור: Pull & Bear, סניקרס גומי: ALDO, טי שירט: FILA, מכנסי טרנינג: FILA, שעון: גוצ׳י ל-Impress, נעליים כחולות: Pull & Bear.