יהונתן מרגי מג'נגל את חייו. אנחנו עורכים ריאיון בזום כשאצלו בלוס אנג'לס שעת בוקר מוקדמת ואצלי בישראל שעת ערב מאוחרת. ככה הוא מנהל את חייו בשנה האחרונה: משכים קום כדי לנצל את השעות הבודדות שבהן הוא יכול לתקשר עם בת הזוג, אנה זק; עם המשפחה שלו, החברים וגם עם המנהלים המקצועיים שממשיכים לנתב את הקריירה שלו בארץ. "הג'נגול שאני עושה בין שתי הקריירות נוכח מאוד גם בחיים האישיים שלי", אומר מרגי. "לא משנה באיזה צד של העולם אני נמצא, המחשבה על הצד השני קיימת כל הזמן".
קשה לנהל מערכת יחסים בשלט רחוק?
"קשה מאוד, וזה קשה מאוד בכל מערכת יחסים כשאתה אוהב מישהו ואתה רחוק ממנו, גם עם שתי האחיות הקטנות שלי, אחת מהן בת שנה, או עם החברים שלי, שהם ממש דלק בשבילי. המרחק הזה מכל האנשים שאני אוהב, כולל אנה, הוא קשה מאוד. אני מרגיש שאני לומד להתמודד איתו ולראות את היתרונות, כי יש גם יתרונות".
מה היתרונות?
"להתגעגע, ואז בכל פעם שנפגשים זה האושר הכי גדול בעולם. מעבר לזה, שני הצדדים כל הזמן מקריבים בשביל מערכת היחסים. צריך לפנות זמן לשיחה ביום, זה הרבה יותר אקטיבי מאשר פשוט לחזור הביתה והיא שם, או הפוך. במערכת יחסים בשלט רחוק יש תחושה שכלום לא מובן מאליו, וזה יתרון בעיניי".
להצליח בעולם זה גם להצליח בישראל
לפני כשלוש שנים חתם מרגי (24) בחברת התקליטים של חיים סבן בארצות הברית והתחיל את המסע להגשמת חלום הילדות שלו: קריירה בין-לאומית. הוא התחיל לטוס, ומנסיעה לנסיעה הפכו הביקורים ארוכים ועמוסים יותר. בהתחלה בסיס החיים והעבודה היה עדיין בעיקר בישראל; מרגי היה חייל, ומגפת הקורונה שהשתוללה עצרה את עסקי הבידור ברחבי העולם. לפני כשנה עבר באופן רשמי להתגורר בלוס אנג'לס, ובמקביל הוא לא מוריד את הרגל מהגז גם בכל מה שקשור לעבודה בארץ: הוא הפרזנטור של IL MAKIAGE ובימים אלה משחרר בהפתעה מיני-אלבום בעברית. "בשנה האחרונה היה שיפט מאוד גדול, התחלתי לתת צ'אנס אמיתי לקריירה פה", אומר מרגי. "אני כמובן מגיע לארץ המון – מבחינת הקריירה, המשפחה, החברים ובת הזוג שלי – אבל רוב השנה אני בארצות הברית ועובד על המוזיקה פה".
ופתאום מוציא אלבום חדש בישראל.
"ההחלטה להוציא אלבום עכשיו הגיעה מתוך המוזיקה. ג'ורדי, שבלעדיו שום דבר מהדברים לא היו נראים ונשמעים כמו שהם נראים ונשמעים, ואני נסגרנו באולפן לפני כמה חודשים ועבדנו".
מה הולך להיות באלבום החדש?
"מבחינה מוזיקלית זה הולך להפתיע מאוד את הקהל, מסקרן אותי איך אנשים יגיבו. זה משהו שלא עשיתי כמוהו בשום שפה לפני כן והוא מחובר למשהו מאוד בסיסי אצלי, למוזיקה שגדלתי עליה. נתתי מקום למוטיב של הילדות והתמימות, אפילו בעטיפה של האלבום אפשר לראות תמונה שלי כשהייתי ילד קטן, אולי בן 5. האלבום הזה בשבילי הוא סוג של תמהיל בין תמימות נורא גדולה ואהבה ובין ההתמודדות שלי ככל שאני גדל בעולם עם המציאות. יש שיר באלבום שקוראים לו 'עוף החול', והוא מדבר על איך אני, בלי לשים לב, לוקח סיכונים באופן קבוע. הדימוי הזה של עוף החול שמגיע למיצוי במשהו אחד וממציא את עצמו מחדש".
זה קטע שאתה מרגיש שאתה צריך להמציא את עצמך מחדש. אתה צעיר מאוד.
"הכוונה היא יותר לדחוף את עצמי מחוץ לאזור הנוחות שלי. לצורך העניין, אני מסכן את הקריירה שלי בארץ בזה שאני נמצא בארצות הברית. אני עושה את זה בצורה טבעית, מתוך האופי שלי. זה לא שאני לא מפחד ליפול, אני פשוט לא נותן לפחד להוביל אותי".
אתה לא חושש שהכפילות הזו בקריירה תגרום לזה שלא תיתן 100% לא פה ולא שם?
"הייתה תקופה שזה ישב עליי, אבל היום אני מאמין שעם תכנון נכון אני אוכל לתת את כל כולי בשני המקומות. אני מנסה להיות 100% בכל דבר שאני עושה, ומצאתי את הבאלאנס".
איפה חשוב לך להשקיע יותר?
"אני לא מאמין בשאלה הזו. מבחינתי להצליח בעולם זה גם להצליח בישראל. ככל שאני אצליח יותר פה, זה כולל גם את הקריירה בארץ".
למה חשוב לך להמשיך בארץ, בעצם?
"אני לא מוותר על מוזיקה בעברית, אף פעם לא תכננתי לוותר ואני גם לא מתכנן לעשות את זה בעתיד. זה יותר מאשר פינה חמה בלב שלי, זה משהו שאני אוהב וצריך לעשות. אני מרגיש שאני רוצה וחייב את זה לקהל שלי בארץ. יכול להיות שזה משהו שישנה את האופי שלו בעתיד, אני לא יודע מה יקרה. כרגע זה חלק מהחיים שלי. זו זוגיות מסוימת עם הקהל שלי שאי אפשר לפרק כרגע".
תוכל לקחת פרויקטים בישראל? אם יציעו לך להשתתף בפסטיגל, למשל – זה מופע שמחייב חודשים של חזרות והופעות.
"האמת שאני לא חושב שאני אוכל להתחייב לדברים ארוכים בארץ. זה באמת הסיכון שאני לוקח, שהרבה דברים שיכלו להיות אפילו מאוד מגניבים לא יכולים לקרות עכשיו. אפילו שיתוף הפעולה שהיה לי עם טוונטיפורסבן נגמר. זה יותר קשה לעשות דברים ממרחק. כמו מערכות יחסים, לפעמים אתה מצליח לשמר ולפעמים לא. אבל ממש טוב לי איפה שאני נמצא ובדברים שאני עושה, ואני לא מרגיש פספוס".
כשאלטון אמר שיש לי קול יפה
בחודשים האחרונים היה נדמה ששמענו הרבה על עלילות מרגי בעולם הגדול: הוא פגש את הנשיא ביידן, קיבל פרגון מאלטון ג'ון, התארח בתוכנית האירוח המצליחה של קלי קלארקסון ובתוכנית הבוקר TODAY Show של רשת NBC.
עשית את המעבר לאמריקה בתקופה הכי מאתגרת לישראלים בעולם. אתה מרגיש את זה?
"מלחמה היא דבר כל כך עצוב, כי באמת כולם מפסידים בסוף. יחסי הציבור שלנו בעולם לא לטובתנו. מאוד קשה להסביר שהטרור שקרה לנו הוא לא בסדר. נורא מסתכל אותי לנסות להסביר לאנשים פה את הסיטואציה. להגיד, 'אני משם, אני יודע מה ההיסטוריה של הדבר הזה עוד לפני שאתם התעוררתם וראיתם את כל הדברים שראיתם, ואתם חושבים שאתם יודעים מה זה אומר'. אני חושב שזה יכול להשפיע עליי גם בעבודה, כי יש המון אנשים בעולם שאולי לא ישמעו עכשיו מוזיקה של ישראלי. אני לא נותן לזה מקום ביום-יום שלי, אני עושה את מה שאני עושה באמונה שהמוזיקה תנצח".
ברמה האישית חווית אנטישמיות?
"איפה שאני נמצא, בווסט הוליווד, אני מרגיש פחות אנטישמיות. עד עכשיו לא ראיתי הפגנה. אני מכיר יותר ויותר אנשים טובים שמנסים לעזור לנו".
חשוב לך לעשות הסברה, או שאתה מנסה להפריד בין המוזיקה ובין הישראליות שלך?
"אלה החיים שלי, אני ישראלי. זה שם בכל שיחה, בכל דבר שאני עושה. אני לא יודע אם יש לי בחירה להפריד או לא, זה חלק ממני. בכל הזדמנות שיש לי להעלות מודעות להחזרת החטופים, להדגיש שיש לנו אנשים שאלוהים יודע איפה הם נמצאים בשבי, שהם צריכים לחזור לא עכשיו, אלא אתמול, ולמען האמת לפני למעלה מ-200 ימים, אני אעשה את זה. זה דבר שאני חושב עליו יום-יום, אם זה הצמיד של החטופים ששמתי ב'טודיי שואו' או סיכה באירועים אחרים".
גם אל המסיבה השנתית המדוברת של אלטון ג'ון, שמתקיימת בכל שנה אחרי טקס האוסקר ושנערכה בחסות חיים סבן, הגיע מרגי כשהוא עונד את סיכת החטופים. ג'ון עצמו הצטלם עם הזמר הצעיר והעלה את התמונה לעמוד האינסטגרם שלו, שמונה כ-5 מיליון עוקבים. "החיבור עם אלטון התחיל מתוך הרעיון להשתמש בלחן שלו מהשיר Goodbye Yellow Brick Road. התחלתי לכתוב את השיר Cry ולשלב אותו, ובזמן שכתבנו אותו לא ידענו אם נוכל להשתמש בזה בכלל. שלחנו את הדבר הזה לאלטון, ואחרי כמה שבועות הוא החזיר לי תשובה ואמר 'איזה שיר מדהים ואיזה קול יפה' – ושהוא מאשר לי להשתמש בלחן. אני לא חושב שעד היום אני אשכרה מבין שזה קרה. כשהגיע האירוע השנתי שלו, הגעתי והכרנו. זה היה פשוט מרגש. אני לא יודע אם אני מעכל את זה".
בתמונה שהוא שיתף באינסטגרם הוא חתך את הסיכה הצהובה.
"לא נראה לי. אני יודע שהוא מאוד תומך בנו, זה לא נשמע לי הגיוני. אני מאמין שהוא פשוט עשה זום על התמונה. בסופו של דבר הוא העלה פוסט על ישראלי".
בפברואר פגש מרגי במסיבה בביתו של סבן גם את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. "זה היה חשוב ומרגש. אני לא אדם פוליטי בכלל, אבל אני יודע כמה הוא עשה בשביל ישראל בתקופה הזאת, כמה בלעדיו הייתה חסרה לנו היכולת להתמודד בסיטואציה שנקלענו אליה בתור עם. כשהוא דיבר איתי הרגשתי שאכפת לו מאוד".
השיר של אנה
בארצות הברית חווה מרגי אנונימיות שהוא כבר כמעט שלא יכול להשיג בארץ. ובכל זאת, הוא מספר, גם שם מזהים אותו ברחוב. "יש גם כאן הרבה ישראלים, אני מרגיש את המעריצים גם פה", הוא אומר.
איפה נוח לך יותר?
"זה לא שחור או לבן, אני מוצא את הטוב בשני המקומות. אני מרגיש שאני באיזון נורא מגניב. אני פה ואני נהנה מהשקט שלי ואז אני חוזר לארץ ואני נזכר כמה זה לא מובן מאליו, כמה אוהבים אותי. אני לא יודע איפה טוב לי יותר".
אתה מוזיקאי, אבל גם כוכב. אתה מוציא שני אלבומים בשנה אחת, עובד מסביב לשעון, משקיע את כל כולך במוזיקה, ובסוף מתעסקים במה שאתה לובש ובמערכות היחסים שלך. איך אתה מרגיש לגבי זה?
"זה מה שהכי מעניין את הקהל, והיום אני מבין את זה. בתחילת הדרך שלי היה לי קשה יותר לקבל את זה, אמרתי, 'אני לא פה בשביל זה, שחררו אותי. אני פה בשביל לעשות את המוזיקה שלי, אם אתם לא מעוניינים בזה, אל תשאלו אותי על דברים אחרים'. היום אני הרבה יותר מקבל את זה. אני יודע את זה על עצמי, כשאני אוהב מוזיקה של אנשים מעניין אותי גם מאיפה הבן אדם כתב את מה שהוא כתב, מה קורה לו בחיים, איך הוא קם בבוקר, מה הוא עושה, מה הוא לובש, איך המוח שלו חושב או דברים כאלה. בסוף התאהבתי באנה, וגם היא מאוד מוכרת, אז זה מעניין אנשים כפול. אני מבין למה מעניין אנשים לדעת מה אני ואנה עושים לוולנטיינ'ס דיי. אני לא מתעצבן על זה יותר, אני פשוט משתף במה שאני רוצה. היום אני מרגיש הרבה יותר בנוח להגיד שיש לי בת זוג מהממת שאני הכי אוהב בעולם והכי מתרגש להיות איתה בכל שנייה. אני לא מרגיש את ההתנגדות שהייתה לי פעם לדבר על זה רק כדי שזה יהיה מופרד. תשאלו מה שאתם רוצים, אני אגיד לכם את האמת. היא הדבר הכי מדהים בעולם. היא הכי רגישה. אף אחד לא טהור, אבל אני מרגיש שהיא הכי קרובה לזה. היא תמימה ורוצה את הטוב בשביל כולם. היא רואה את הטוב בכל אחד שהיא מכירה".
כבר כתבת עליה שיר?
"האמת ש'הזוהר הצפוני' נכתב עליה. זה משהו שהרגשנו אחד כלפי השנייה. עם המרחק ואלפי הקילומטרים האלה שבסוף מתקצרים ברגע אחד, כשאתה מדבר שפה או מרגיש אהבה למישהי. על זה בעצם נכתב השיר".
עם אנה אמרתי שאני לא רוצה להכריז על שום דבר
שמונה חודשים שמרגי וזק מנהלים זוגיות משני קצוות שונים של הגלובוס. למרות שהם מכירים כבר שנים, הניצוץ הרומנטי ניצת ביניהם רק בחודשים האחרונים, ובמקרה. "הכרנו מזמן והיה בינינו קשר חברי, לא הכרנו באמת לעומק. זה התחיל משיחה באינסטגרם שהתפתחה והתפתחה, וממש נהנינו לדבר אחד עם השנייה. כשהגעתי לארץ נפגשנו, ומשם זו היסטוריה. זה היה מאוד טבעי, כמו שקורה להרבה זוגות, שמתחילים לדבר ומרגישים שיש כימיה מאוד גדולה. השיחות נורא מעניינות ואתה רק רוצה לדבר עוד ועוד, וזה בונה זוגיות".
הידיעה על הזוגיות החדשה בין שני הכוכבים הסעירה מאוד את הקהל, ומסיבות מובנות: כבר שנים שזק נתפסת בציבור כאויבת המושבעת של נועה קירל, שהייתה בעצמה בזוגיות ארוכה עם מרגי. החיבור בין מרגי לזק היה לא פחות מסנסציוני, והקהל הגיב בהתאם לכך. "צפינו את התגובות, יש לנו ניסיון", אומר מרגי. "ניסינו לתת מקום לדבר האמיתי שהתפתח בינינו מבלי לתת לקהל ולתקשורת להשפיע עלינו".
זה קרה ביניכם כשכבר לא חיית בארץ. איך?
"בהתחלה היה קשה לפתח מערכת יחסים בגלל המרחק. היה שלב מדהים שהיא באה אליי לפה, וזה נורא עזר לנו. אם היא לא הייתה באה אני לא חושב שהיינו מצליחים. היא הרימה את הכפפה ועשתה משהו שגרם לזוגיות הזו לקרות".
לא הסתרתם את הקשר, מתחילתו.
"הכל היה טבעי. בעבר הלחיצה אותי מאוד השאלה איך לספר לעולם שיש לי מערכת יחסים חדשה, הייתי מעלה פוסט או עושה משהו עם בת הזוג, הכרזה כזו. עם אנה אמרתי שאני לא רוצה להכריז על שום דבר. אני חי את החיים שלי, ואם זה מעניין אתכם ואתם רוצים לדבר על זה, זה הכי בסדר בעולם, אבל זה עובר מתוך זה שראיתם אותי הולך איתה לשתות קפה ולא מזה שאני מכריז על זה. אותו דבר גם מהצד שלה".
איך לך תוכניות לחזור לארץ, לה יש קריירה ענפה בארץ. אתם מדברים על העתיד?
"לא דברים דרמטיים כמו מי יעבור לצד השני, אבל אנחנו כן נורא מתכננים, מסתכלים על השנה קדימה, מתי נפגשים ואיפה. נגיד עכשיו היא פה אצלי, באה לשבוע. כרגע זה מדהים. לא מרגישים צורך מעבר, נהנים מהרגע".
משפחה וילדים זה משהו שאתה כבר חושב עליו?
"לא בצורה אקטיבית, אין לי לחץ על זה. אני עדיין לא חושב על איפה נגור או מרגיש שאני כבר חייב לבסס משפחה, אבל זה משהו שאני מאוד רוצה".
מרגי מושך תשומת לב גדולה גם בזכות סגנון הלבוש שלו, שנוטה לאתגר תפיסות מקובעות. "זו עוד דרך שלי לתת אותי, אני מתבטא דרך האופנה", הוא אומר. "מבחינתי זה מגרש משחקים כזה, כשאני נכנס לחנות ואני רואה בגדים זה לא משנה לי אם אני במחלקה של הנשים או של הגברים. מבחינתי בד זה בד, ואני יכול לעשות מה שאני רוצה. אני מנסה לא לשים את עצמי בתוך גבולות".
היית רוצה להתפתח בתחום האופנה או בתחומים אחרים?
"כן. אני מאוד אשמח לעשות את זה, אבל כרגע אני מתרכז יותר במוזיקה. יכול להיות שבעתיד הענפים של העץ שלי יגדלו ואעשה עוד דברים, אם זה אופנה או ריקוד או כל שאר הדברים שאני אוהב חוץ ממוזיקה".
מתי תרגיש שעשית את זה מבחינת הקריירה הבין-לאומית?
"עם אלטון זה קרה, שם הרגשתי. כשתהיה הופעה ענקית ואני פתאום אראה את זה מול העיניים, זה יהיה רגע שבו ייפול לי האסימון. אבל אני נורא מנסה למצוא איך אני מקבל את התחושה הזאת מהיום-יום, איך אני נהנה מהדרך. אני מפחד לתלות תקוות גדולות ברגע אחד, שכל הדרך לשם אני לא איהנה, ואז ברגע הזה אני איהנה – ושוב אחר כך אני לא איהנה. לא רוצה. אני רוצה ליהנות כל החיים".