עונה שלמה אנחנו עוקבים אחרי שלושת הפינליסטים בגמר של כוכב נולד, שיערך מחר בירושלים. מבקרים, מחמיאים, מתפעלים, נרתעים, אוהבים ואוהבים פחות. רגע לפני הגמר הגיע הזמן לקחת נשימה עמוקה ולהמר על הזוכה.
מה שיפה בעונה הזו, זה שאין מתמודד אחד פייבוריט ללא מתחרים. אין פה יהודה סעדו או ג'קו אייזנברג או ישראל בר-און. כל כאן פתוח, ולכן ההימור תלוי בבחירת השירים שלהם, מושפע מהדרך שעשו עד כה וקשור בהעדפות המוזיקליות הפרטיות שלי. הימור סובייקטיבי לחלוטין, ולחלוטין לא חד משמעי. אז מי לוקח את הגמר?
הראש אומר דיאנה
דיאנה גולבי היא באמת באמת זמרת-על במונחים של כוכב נולד. אם אני משווה אותה למה שהיתה נינט ב-2003 ולמיי פיינגולד של השנה שעברה - היא לא נופלת משתיהן. כרוקרית ששרה חזק בטוח, וגם בביצועים לבלדות. למרות שהיא קטנה ("מטר ובמבה" היא אמרה), למרות שהיא ביישנית, למרות שהיא שמחה שמחת אנדר-דוגים בכל מעבר שלב - על הבמה היא נטענת באנרגיות אדירות ופשוט מתפוצצת לך מול הפנים פעם אחרי פעם, עם ביצועים קוליים עוצמתיים ומדוייקים, שליטה בשיר והבנה איך צריך לשיר ולאן לכוון.
בלהיות זמרת היא 10 והבחירות שלה לגמר טובות. לכן הראש אומר דיאנה. אבל אני חייב לומר שלמרות שהיא מתוקה אמיתית לא הצלחתי ממש ממש להתאהב בה. כלומר, אני חושב שמגיע לה לנצח כי היא מושלמת, אבל לפעמים היא מושלמת מדי, ואז זה כבר קצת משעמם ואף חסרה סוג של לחלוחית. רציונאלית הגמר של דיאנה. תחושתית לא.
הלב אומר אוהד
כוכב נולד היא תוכנית פופולרית, תוכנית לכל העם, ויש מוזיקאים מדהימים שלא נועדו לזכות בה, בדיוק כמו ששלמה גרוניך לעולם לא יהיה שלמה ארצי. מארינה מקסימיליאן בלומין היתה כזו. כישרון על, מבריקה, וירטואוזית, משאירה אותך עם לסת שמוטה פעם אחרי פעם. מצלצל לכם מוכר? נכון. אוהד שרגאי הוא בדיוק כזה. אנשים יכולים ללכת אחריו ברחוב ולאסוף את טיפות הכישרון שנושרות ממנו ויכולות להספיק להם לקריירה שלמה. שרגאי הא לא רק זמר נהדר אלא גם מעבד עם ראש יצירתי ואני מהמר שגם מוזיקאי עם יכולת ליצור שירים טובים משל עצמו (עד כה נחשפנו רק לשיר אחד שלו, שנכתב בגיל 18).
הוא כל כך טוב, שכל מי שאוהב מוזיקה באמת, נטו, יהיה בעדו. והייתי רוצה שפעם אחת, רק פעם אחת, יזכה בכוכב נולד המוכשר ביותר ולא האהוב ביותר. לכן הלב אומר אוהד. אבל הרי כולנו יודעים שבכוכב נולד חשובה גם הכריזמה, וחשוב גם המראה החיצוני, וחשוב היכולת של המתמודד ליצור סביבו "באז" של מעריצים. וחשוב גם לדעת להביא את הביצוע הנכון לשיר הנכון. על פי הבחירות של אוהד הוא כנראה ויתר מראש על האפשרות לזכייה אמיתית והולך על משהו אחר. רגשית אני איתו, הגיונית אני יודע שזה לא יקרה.
הבטן אומרת עידן
קחו את כל מה שאהבתם בנאור אלבז, אור גלעד, יובי מירון ושאולי וקנין ועכשיו תחברו את זה עם היכולת של עידן עמדי לרגש אתכם. מה קיבלתם? ניצחון בגמר של עוד מועמד שבה מכלום וייקח הכל. מעטים האמינו שהולנד תנצח את ברזיל במונדיאל האחרון, או שמכבי ת"א תגבר על צסק"א מוסקבה ב-1977. תכל'ס, כשמשווים כישרון מול כישרון, יכולת שירה מול יכולת שירה - לעידן עמדי אין סיכוי מול אוהד ודיאנה. אבל האמונה, האמונה היא זו שמנצחת בסופו של דבר. האמונה של עמדי בעצמו, האמונה של המעריצים בו, האמונה שלו בשירים שבחר, שירים אמיתיים, מהבפנוכו, מהקישקיס, שמדברים על התאהבות ובריחה וחיפוש דרך ותקווה והשתוקקות, שירים שעמדי היה שר עם החבר'ה מההנדסה הקרבית בערב יחידה.
עידן עמדי הוא ה"סוס השחור" של הגמר הזה. המתמודד שמגיע בסערה מאחורה, כשכולם חושבים שהכל כבר סגור, ומצליח להפתיע. הוא רוכב על גלי אהדה גדולים, הוא מחבר קואליציות של מעריצים (של המתמודדים שנשרו שהזכרתי קודם) והוא עשוי לקחת את כל הקופה. הגיונית זה לא יקרה, אבל ממתי ההיגיון שולט בחיים שלנו.
>> אייל גולן, שרית חדד, עידן רייכל וגלעד שגב - הזמרים הכי מושמעים השנה ברדיו