בועז קראוזר עם ציון מקסימלי בזכות הלחן ל"ערב עירוני". ההדחה של חן פרויימוביץ' היא שערוריה מוזיקלית. לינוי אקלה היא זן נדיר. איטן גרינברג נסיכי. ואל תתבלבלו בין טל טרבלסי להדר עמרם
קובי טמים הוא מסוג הזמרים שאתה לא מצפה מהם לשיר שיר דיכאון של זוהר ארגוב, הרבה יותר מתאים, לכאורה, שיר אהבה של קובי אפללו – הוא מזכיר לי את אפללו יותר ויותר מתוכנית לתוכנית. אבל ברגע שטמים החליט ללכת על זה – צריך לתת לו את הצ'אנס. והוא עמד בצ'אנס הזה בכבוד ובגדול. כמובן שנעדרו מהביצוע שלו החספוס והדיכאון שכל כך אפיינו את המקור, אבל טמים ידע להביא את הזעקה שלו כאן מהמקום שלו, וזה מה שנדרש מזמר מבצע. אם מאמינים לזעקה הזו או לא – זה כבר עניין של טעם ושל מה שאומר הלב. אני נוטה להאמין לו, ולו משום שאני באמת חושב שהוא קצת לבד בחיים. ציון: 8
חן פרויימוביץ' – "אם כבר"
לא יודע מה רוצים מהחיים של חן פרויימוביץ'. מדובר בזמרת הכי טובה שהיתה בכוכב נולד מאז דיאנה גולבי. מדובר במגישת שירים גדולה, במישהי עם פוטנציאל להיות דיווה ענקית. אם היתה לי חברת תקליטים הייתי מחתים אותה היום בבוקר. ההדחה שלה מ"כוכב נולד" היא שערורייה. אין מילה אחרת. את כל הדיבורים על מישהי שעולה לבמה מבוהלת הייתי מעיף מהחלון או לפח. הביצוע שלה ל"אם כבר" היה לא פחות ממצוין, עד כדי כך שהצטמררתי בברווזים קלים. רק מפריע שעמוס בן-דוד היקר חושב ש"כוכב נולד" זה סניף של פסטיבל "הפסנתר מארח" ומנגן עיבודים שמוציאים את המתמודדים מריכוז. ציון: 9
איטן גרינברג – "אני גרה מול המים"
הקהל של כוכב נולד נחלק לשניים – אלה שמאמינים באליל החדש איטן גרינברג וסוגדים לו, ואלה שממש לא סובלים אותו. נדמה לי שאצלו אין משהו באמצע. בביצוע הזה הוא שוב הראה שהוא עשוי מחומרים אחרים. אצילי, גאה, מעט מרוחק, מאופק אבל מפוצף פאתוס, לא ידעתי אם הוא באמת שר בשיא הרגש החבוי שלו, הוא שהוא עושה איזו פרודיה על זמר ששר בפאתוס. אני בוחר באפשרות הראשונה, אני מאמין לגרינברג שהוא מחובר למה שהוא שר ושהוא מתכוון לכל מילה. ובכל זאת הוא יוצר, ואלה לא מילים שלו, לכן לטעמי הוא שר כאן כדי להגיש את השיר בצורה הכי טובה שהוא יכול, מגיש את השיר ולא שר את עצמו. לא יודע אם ממש אהבתי את הביצוע הזה, אבל ברור שהוא היה איכותי מאוד. ציון: 9
טל טרבלסי – "עדיף"
כל מי שמתבלבל בין טל טרבלסי להדר עמרם שיצביע. כן, יש לא מעט שמתבלבלים. למרות שעמרם וטרבלסי זמרות שונות. טרבלסי לקחה את השיר הזה למקום שזמרת כמו דין דין אביב היתה לוקחת אותו. "עדיף" הוא שיר מטעה כי יש לו גרוב, אבל מדובר בשיר על שבריריות, על סכנת פרידה בין בני זוג שמחליטים להחזיק מעמד ביחד. טרבלסי לא כל כך הקשיבה למילים כנראה ועשתה ממנו רוק-פולק אקוסטי שמנסה להיות מאוד סוחף ולגרום לך לנוע לפי הקצב ואפילו למחוא כפיים, מעין להיט אמריקאי. ממש לא בטוח שלזה התכוון המשורר דניאל סלומון. בדרך שבה היא בחרה טרבלסי היתה טובה מאוד, ונתנה ביצוע משכנע, אבל פספסה לגמרי את מהות השיר. ציון: 8
אור טרגן – "לבן בחלום שחור"
אם צדי צרפתי היה מלהק אופרת רוק או מחזמר יש סיכוי לא רע שהיה לוקח לשם את אור טרגן. הטרזן הוא זמר טוב מאוד. הוא לא רוקר אמיתי, לכן קשה להשוות אותו למקור (שישב מולו) אבל הוא שר את השיר הנואש הזה כמו ששחקן-זמר באופרת רוק היה שר אותו. לכן, כשלעצמו הוא נתן יופי של נאמבר, אם מזיזים רגע הצידה את האורגינל. מה שהפריע כאן (שוב) היה העיבוד של עמוס בן-דוד וערן מיטלמן, שהחליטו להמחיש את השורה "רוקדים רוקדים רוקדים עד שמתים" בנגינה וירטואוזית, מהירה וקצבית שמדמה ריקוד בלט. כנראה שהם שכחו ש"רוקדים עם כוכבים" משודרת היום אחר. ציון: 8
עדי ארגלזי – "אני סולחת"
"אני סולחת" הוא שיר של אישה מבוגרת, לא סתם ג'וזי כץ שרה אותו באוסף שסיכם את הקריירה שלה אחרי כמה עשורים. האתגר של ארגלזי היה לגרום לנו להתחבר אליה ולשיר תוך כדי שהיא מסירה את המכשול הזה מהדרך. האמת שהיא עמדה במשימה. זה היה הביצוע הטוב ביותר והמרגש ביותר שלה מאז שהתחילה התוכנית. אני לא יודע מה עבר לה בראש ולמי הקדישה את השיר בינה לבין עצמה, אבל אפשר היה לראות על הפנים של עדי שהיא עמוק בתוך העניין. התרגשתי בעיקר מהאופן שבו היא לקחה על עצמה את הקאבר הזה מהתחלה ועד הסוף ועשתה אותו בצורה משכנעת מאוד. ציון: 9
בועז קראוזר – "ערב עירוני"
הביצוע של בועז קראוזר ל"ערב עירוני" ראוי להיכנס לפנתיאון של "כוכב נולד". קראוזר הראה כאן שהוא תותח עם ביצים של שור. צריך להיות בעל יצר התאבדותי כדי להלחין שיר כזה מחדש, וקראוזר עשה את זה מצוין. הלחן שלו היה נפלא, פירש את השיר אחרת לגמרי, עשה אותו עם הרבה פחות פאתוס מהמקור והרבה יותר נגיש, סיפורי, זורם מתחבר, לחן לאונרד כהני, שתענוג להאזין לו. גם השירה של קראוזר היתה כאן מצויינת. מדויקת, שלמה, נינוחה, טרובאדורית. היה בו כאן מהמאיר אריאל, היה בו כאן מהמאיר בנאי. מאז מארינה מקסימיליאן בלומין (ודוד לביא) לא היה בכוכב נולד מוזיקאי ברמה הזאת. קראוזר, שיחקת אותה, תותח אמיתי. ציון: 10
סהר טוויטו – "שיר לשירה"
הראש של סהר טוויטו עבד נכון – הוא עשה חשבון שאם הוא רוקר חובב גיטרות, מה שהכי מתאים לו בפורמט הזה הוא שיר שקט של רוקרית כמו קורין אלאל. אבל "שיר לשירה", ואת זה גם מירי מסיקה הבינה בהופעות שלה, הוא קודם כל שיר ערש, ולכן ראוי לשיר אותו כאילו אתה שר לילדה שעוצמת עיניים בדרך לישון, לא כאילו אתה עומד בבארבי או ברוטשילד 12 ומנסה להרשים את החבר'ה שאתה שולט גם באקוסטית. לזכותו של טוויטו יאמר שהוא מוכשר מאוד ולכן הביצוע שלו היה יפה לפרקים ונכון לפרקים, אבל הוא היו בו חריגות ו"יציאות" שקצת פחות התאימו לרוח השיר. הפתיחה שלו בפזמון השני נכונה לכל בלדת רוק אחרת, חוץ מלשיר הזה. ציון: 7.5
לינוי אקלה – "תחרות כלבים"
לינוי אקלה היא זן נדיר. אמנים ותיקים ממנה בהרבה רועדים מפחד כשהם צריכים להתקרב לשירים של אביתר בנאי. היא צללה לנאמבר הזה בלי היסוס ומיד בהתחלה עשתה ממנו משהו אחר, שהזכיר דווקא את רונה קינן ביופיה. השיר הזה הוא לבדו כמוסה של רגש שמאיים להתפוצץ מבלי לאיים עליך, ואקלה קלטה את זה נהדר. בדיוק כמו בנאי היא שרה עם המון רגש, אבל לא גלשה לקיטש. נכון, היה לה כאן פאתוס, אבל הוא היה מתבקש. לקראת סוף השיר זה כבר נשמע ממש כמו שיר של אדל. סחתיין גדול לעמוס בן דוד על העיבוד. תענוג. ציון: 9.5
סהר טוויטו – "קרוב אל ליבך"
הביצוע סהר טוויטו לא נגע בי. הוא היה קטן, נחמד ובלתי מזיק. לא ממש מרגש ולא ממש מסעיר. לזכותו של טוויטו יאמר שהוא סוף סוף בחר שיר שקט שמתאים לו ולקול שלו, וכזה שהוא מספיק קלאסיקה ישראלית כדי לגבור על שני יריביו. הוא שר כאן נכון, מדויק יחסית, והביא מהרוח הרוקנ'רולית שלו. זה היה בסדר, אבל אפילו מעט משעמם. ציון: 7.
חן פרויימוביץ' – "ועם הזמן"
הביצוע הזה היה אמור להספיק לחן כדי לעבור. היא מסוג הזמרות שמדהימות אותך כל פעם מחדש ואין כמו להיסחף אחרי הקול הגדול, המניירות של הדיווה (בביצוע), הרגש שמתפרץ, הצרפתיות הכובשת. עם הזמן הכל חולף והזמן של חן בתוכנית נגמר (לפחות עד גלגל ההצלה). אבל אפשר להגיד שהיא ידעה איך לסיים – כמו גדולה, בתפארתה. ציון: 8
בועז קראוזר – "הכניסי תחת כנפך"
זה קראוזר הישן והמוכר, זמר שירי ארץ ישראל עם קול עבה, הגשה חגיגית, שנשמע כאילו הוא שר בערב שירי משוררים של קיבוצי העמק. אבל קראוזר יצא כאן מכליו, יצא כאן מגדרו, נתן את כל מה שיש לו במסגרת הז'אנר שבו הוא מתמחה וממש נלחם כמו אריה. אהבתי את המאבק שלו ואת היכולת שלו להביא מעצמו לתוך הסטנדרט הותיק והמוכר של ביאליק, גבריאלוב ואיינשטיין. לצערי תפילותיו נותרו נידחות. וזה לא שהכוכבים רימו אותו. ציון: 7.5
