גמר כוכב נולד נפתח עם ביצוע אנרגטי במיוחד של לירון רמתי ל"ארץ חדשה" של שלמה ארצי. רמתי הופיע על הבמה כאילו הוא במופע משלו מול אלפי מעריצים ולא בגמר של תחרות שירה שבה הוא רק מתמודד. מלא בביטחון עצמי, משפרחץ כריזמה, מדבר עם הקהל, מעודד אותם, מכוון אותם, לא קפוא, לא תקוע, אלא חי, זורם, נעמד על המוניורים, נותן שואו.
מבחינה המעטפת מוזיקלית הנאמבר לא היה שונה בהרבה ממה ששלמה ארצי עצמו עושה בקיסריה. הביצוע של רמתי עצמו לא היה מבריק. הוא שר ארצי בחי"ת ועין" והיה בזה חן מסוים, לעומת ביצועים שלו מהעונה הוא שר הכי טוב ששר עד היום, עם עוצמה מבוימת, עם אנרגיות. הוא הצליח להוציא מהקול שלו את המקסימום. זה לא היה ביצוע מבריק, אבל בהחלט טוב מאוד.
ציון: 9
רוצים את הצלצול "ארץ חדשה" אצלכם בנייד? להורדת שלחו את המילה חדשה למספר 5000 בעלות 9 ש"ח ובכפוף לתקנון
חגית יאסו - "מישהו הולך תמיד איתי"
חגית יאסו לא אכזבה אותי בביצוע הזה, כי לא ציפיתי ממנה להרבה מדי. היא שרה יפה, עם הקול היפה הזה שלה, וזהו בערך. היא לא נגעה בי, לא ריגשה אותי, לא הצליחה ללכוד לי את הלב, יצאתי מהביצוע שלה כמעט אדיש.
אני מעריך מאוד את היכולות הקוליות של יאסו, היא החזיקה טוב את השיר ויש לה ברק בביצוע הקולי, אבל היא נשמעה יותר כמו זמרת קאברים בלהקה צבאית, לא כמו זמרת שעומדת בפני עצמה וצריכהה עכשיו להזיז משהו אצל הקהל. קטע המעבר מיוחד שהלחין לה שמעון בוסקילה היה החלק הכי טוב בביצוע, עם סוג של מאוול קטן, אבל לפניו ואחריו הרגשתי שהיא הולכת די לבד.
ציון: 8
רוצים את הצלצול "מישהו הולך תמיד איתי" אצלכם בנייד? להורדת שלחו את המילה מבט למספר 5000 בעלות 9 ש"ח ובכפוף לתקנון
דוד לביא - "פנים ושמות"
איך צדי היה אומר פעם? זה ליד. הביצוע של דוד לביא הוא עד עכשיו, באופן יחסי, האכזבה של הגמר הזה. לביא שר יפה מדי, נחמד מדי, יותר מדי "מיסטר נייס גאי". בגמר כוכב נולד צריך לבלוט, להרשים, לבעוט, לעורר, לחולל משהו.
לביא בחר שיר שכמו נכתב על סיפור חייו, לכאורה חיבור מושלם, אבל הוא נשאר כאן רגוע מדי, שקט מדי, לא מספיק מעיז, לא מספיק פותח, לא מספיק הולך עד הסוף. ציפיתי מדוד לביא לתת הרבה יותר, לקרוע את הבמה ואת הדציבלים. הוא שר יפה, הוא שר טוב, הוא הגיש את השיר כמו שכל זמר "רגיל" היה מגיש אותו, אבל בהשוואה לפוטנציאל ולביצועים לאורך העונה מדובר בכמעט נפילה.
ציון: 8.5
רוצים את הצלצול "פנים ושמות" אצלכם בנייד? להורדת שלחו את המילה פנים למספר 5000 בעלות 9 ש"ח ובכפוף לתקנון
דו-קרב גורלי
דוד לביא - "מבול"
כל מה שדוד לביא לא היה ב"פנים ושמות" הוא היה ב"מבול" - חד, מדויק, מכאיב אפילו. ואיזה כאב מתוק. לביא הוכיח כאן שגם "רוק איכותי" מייד אין שינקין יכול לדבר להמונים בישראל של 2011. מהלך עם ביצים, לכל הדעות. הוא התחיל בבלדה, וכמו במסורת הפיקסיז (שקט-רועש-שקט) סיים בשקט, כשבאמצע התפוצצו הגיטרות של יונתן פריג' וגיל לואיס.
מבחינה קולית זה היה דוד לביא כמעט בשיאו - צלול ומסתורי, קריר אבל מלא חום, מאיים אבל גם מלטף. אי אפשר שלא להינמס מביצוע כזה מצד אחד ולקפוא כקרחון מנגד. הביצוע שלו היה גם מאתגר וגם מנחם, ואיתו אולי אפשר לשרוד את המבול הזה.
ציון: 9.5
רוצים את הצלצול "מבול" אצלכם בנייד? להורדת שלחו את המילה קפא למספר 5000 בעלות 9 ש"ח ובכפוף לתקנון
חגית יאסו - "מדברים בשקט"
עונה שלמה חיכיתי לביצוע של חגית יאסו שיכבוש אותי ובגמר זה סוף סוף קרה. ממש כאילו היא שתי בחורות שונות, ד"ר חגית ומיס יאסו. כי זו היתה חגית שונה - חמה, חייכנית, מרגשת, שכיף ללכת איתה ולהאמין לה. שנעים לראות ולשמוע אותה, בלי סייגים.
יאסו סגרה כאן מעגל גדול שהחל לפני עשור שנים באלבום הראשון של הפרויקט של עידן רייכל, שהעלה על נס את המוזיקה של בני עדתה. היא נתנה כאן גרסת פסנתר כמעט מושלמת ל"מדברים בשקט", עם מיטלמן המצוין מאחורי הפסנתר. וכשהיא הגיעה לקטע הא-קפלה אפשר היה להרגיש את הלב שלה דופק ואיתו דופקים עשרות אלפי לבבות. מדהים.
ציון: 9.5
רוצים את הצלצול "מדברים בשקט" אצלכם בנייד? להורדת שלחו את המילה מדברים למספר 5000 בעלות 9 ש"ח ובכפוף לתקנון