אוהד שרגאי ואדר גולד - "עץ ירוק מפלסטיק"
אחד הביצועים היפים ביותר בתולדות כוכב נולד, בכל העונות. הרכות של אוהד התחברה לדרמטיות של אדר באופן מושלם. הדיאלוג ביניהם גם בקולות, גם בתפקידים, בהרמוניות, בתיאום - היה בית ספר לדואטים. הביצוע הזה העביר בי צמרמורת. הם ריגשו אותי עד דמעות. הבימוי היה מעולה. חבל שלא יוכלו לשיר את זה בגמר, שוב, יחד.
ציון: 10
בת נטף וססיל אטלי - "כמו שזה היה"
אהבתי מאוד את החיבור בין בת לססיל כזמרות, מבחינת הקולות ומבחינת האנרגיות. שתיהן הביאו לנאמבר הזה משהו שלא היה בהן קודם, כמו יצאו מעורן למקום מעז יותר, חצוף יותר (במובן החיובי). בת היתה דומה חיצונית לאפרת גוש, המבצעת המקורית, עם אותה תסרוקת, היא הוציאה מססיל את זמרת הקברט שחבויה בה, ושתיהן יחד דילגו על השיר הזה בקלילות. מנגד, השיר שלהן, הביצוע עצמו, לא היה מספיק טוב לטעמי.
ציון:7
נאור אלבז ואבי בן אבו - "מקיץ אל חלום"
לא ברור לי למה אבי בן אבו המוכשר צריך לשיר עם נאור אלבז, שלצערי ממשיך להישמע כמו זמר של מתנ"ס בשדרות. לא ברור גם מה הטעם לבצע שיר שכל כך מזוהה עם הביצוע של נינט בעונה הראשונה. בן אבו היה בסדר, ובסוף הצליח להרים את עצמו. הבעיה היתה שאלבז גרר אותו למטה כל הזמן, והוא עצמו, אלבז, רק כשהוא פתח בסוף הצליח להישמע איכשהו סביר.
ציון: 6
כפיר אוחיון וניקיה בראון - "שמחות קטנות"
זהו כמובן החיבור הכי מעניין של הערב, בין שירת הנשמה השחורה האמריקנית של ניקיה, לבין שירת הנשמה המזרחית של כפיר. מה שנשמע בהתחלה כמו שמן ומים, הנמוכים שלה והגבוהים שלו, יצר בסופו של דבר שלם שהוא עולה על סכום חלקיו. אני משוכנע שגם עמיר בניון יסכים שזה היה ביצוע יפה. לא מדהים, אבל יפה, ואפילו קצת מרגש.
ציון: 7.5
ליאור עקיבא והיבה בטחיש - "שמור על העולם ילד"
זה היה ביצוע יפה, נקי, עגול ונעים. בשביל ביצועים כאלו קיימת תוכנית כמו כוכב נולד. היפוך השפות עבד נהדר, והוציא מעקיבא את החן שלו כלפי חוץ עוד יותר מכרגיל. שניהם זמרים מצוינים והשיר הזה ישב טוב על שניהם. הם באו בהתכוונות שלמה למה שהם שרים ושמעו את זה בכל רגע. בסך הכל הם עשו לי טוב על הלב.
ציון: 8.5
עידן עמדי ורוית בטאשווילי - "יום אחרון"
בתחילת השיר היה נדמה שעמדי שר ורוית מפריעה לו, כי הדואט ביניהם לא התחבר. כשרוית שרה סולו התברר שפשוט כל אחד מהם שר נפלא לבד, ואיכשהו השילוב לא עובד. רק בסוף, בחלק האחרון, הם הסתדרו אחד עם השנייה. עמדי היה הרבה יותר טוב מאשר בשבוע שעבר, ובטאשווילי היא סוג של באנקר בשירים מהסוג הזה.
ציון: 8
ניקיה בראון - "So Far"
ניקיה היא זמרת נשמה גדולה, ובקטעים שבהם היא שרה שירת נשמה זה עבד טוב. בקטעים שהיא ניסתה להיות גרובית יותר ולשיר רגאיי, זה עבד הרבה פחות טוב, כי היא והקול שלה לא מתאימים לז'אנר הזה. היא בחרה שיר נכון, אבל העיבוד היה בעוכריה. ומעבר לזה - הפעם, יותר מתמיד, היה קשה להבין מה היא שרה
ציון: 6.5
ססיל אטלי - "לתת"
ססיל היא זמרת גדולה שבחרה שיר גדול ונתנה לו ביצוע גדול. למרות שטכנית היא היתה מצוינת, הביצוע שלה לא היה מרגש, כי מאוד קשה לרגש עם "לתת". מדובר בשיר שנשחק כל כך הרבה בישראליות של שני העשורים האחרונים עד שנדמה שכדי לרגש איתו באמת חייבים להצמיד אליו על המסך תמונות של חיילים וכאלה. סתם זמרת טובה ששרה אותו טוב - זה כבר לא עושה את זה.
ציון: 7.5
כפיר אוחיון - "עודני ילד"
אני מת על כפיר אוחיון ועל הקול הייחודי שלו, שמזכיר לי את זוהר ארגוב של פעם, אבל הקטע שעבד נהדר לראם כהן בעונה שעברה עם "תשחק אותה" של היהודים - כלומר לקחת שיר "אשכנזי" ולעשות אותו עם קצב מזרחי - לא עבד הפעם לצערי. מה גם שהבחירה בשיר שכל כך מזוהה עם ילדים ועם הביצוע של הראל סקעת מהעונה השנייה מזמינה צרות.
ציון: 5
בת נטף - "כנפיים שבורות"
בת נטף היא זמרת טובה, שבחרה שיר שמתאים לה (למרות שהלחן שלו משעמם), ושרה אותו בסדר גמור, עם כל המניירות הצפויות מראש, אבל הביצוע שלה נטה לאנמיות, לשטחיות, לצעקה שאין לה עומק. היה חסר לה כאן איזה משהו מעבר, איזו לחלוחית, איזו תחושה של ייאוש. היא ניסתה לתת את זה, אבל זה לא עבד לה.
ציון: 6.5