אורטל אדרי - "אמא"
בהתחלה חששתי לאורטל אדרי, חשבתי שהיא טעתה בבחירה של השיר, כי לא התחשק לי לשמוע עוד חקיינית של ריקי גל. אבל אדרי, כמו אדרי, לקחה את השיר אליה, למקומות שבהם היא הכי חזקה, ועשתה את זה מצוין. היא שרה רוק נואש, בקול גדול, לחצה כשהיה צריך, הגיעה למקומות עדינים ויפים כשזה היה מתבקש. היו לה כמה יציאות חזקות ומפתיעות, שנהניתי לשמוע.
הקול של אורטל אדרי, וזה כבר ברור, מאוד מיוחד, היכולות הגבוהות שלה הביאו אותה למקום אחר, נפוח, בומבסטי ומצועצע, מלא במניירות, אבל עדיין נהדר לגמרי, וזה סוד הקסם שלה. אני משוכנע שריקי גל, אם היא צפתה בביצוע הזה, גאה בה הערב.
ציון: 8
רותם כהן - "אהובתי"
רותם כהן שר מאוד נקי, מדויק, חזק ומוצק, כאילו הוא מבצע שיר באיזה אירוע או טקס בצבא. אפשר לצבוע קירות שלמים בבסיס עם העוצמות האלה. אבל עם הקול שלו ויכולות השירה שלו הוא היה יכול להעז יותר, לחפש יותר, לנסות למצוא בשיר הזה את המקום שלו. היו לו כמה שורות שאותן הוא שר קצת אחרת מהמקור (הכוונה למלודיה), ועדיין זה לא ממש לקח אותו למקומות מעניינים מספיק.
הביצוע שלו היה אישי והיה טוב מאוד, ואולי קצת קשה לדרוש מזמר מתחיל להעז יותר מדי לפני שמתחילה למעשה העונה, ועדיין, רותם כהן יכול להגיע הרבה יותר גבוה.
ציון: 7
דודי בר דוד - "פחות אבל כואב"
הבינלאומיות לא התביישו לפתוח שיר של פוליקר עם קטע מעבר שכלל מלודיה בקלידים שנשמעה בדיוק כמו "ארץ חדשה" של שלמה ארצי. לא נורא. הבעיה היא שבר דוד, שבעבר עבד כדוגמן, בחר הפעם להיות דוגמן גם של רגשות וניסה לדגמן כאב. זה לא עבד. הוא לא הביא לשיר הזה שום דבר חוץ מעוצמה רוקיסטית שאנחנו כבר יודעים שיש לו. וזו לא חוכמה גדולה לקחת תופים, בס וחשמלית ולשיר את השיר כמו פוליקר, אבל הרבה פחות טוב כמובן. ללחוץ חזק על הקול ולכסח - זה משהו שכל אידיוט יכול לעשות. כוכב נולד זה לא תחרות צרחות.
מצד שני, השילוב בין המראה הטווסי שלו לכאילו רוקיסטיות אולי היה יכול לעבוד חזק על הבנות. את שלומי בראל השיטה הזו והשילוב הזה הביאו לפני שלוש עונות עד הגמר.
ציון: 5
תמר יהלומי - "הוא לא יודע מה עובר עלי"
תמר יהלומי בחרה שיר שהיא מתחברת אליו רגשית, וזה אמור להיות החיבור הכי טוב. כשהיא שרה האמנתי לה, ועדיין לא הצלחתי להתרגש בעצמי, למרות שידעתי שהיא משאירה שם את הנשמה והלב שלה.
מה שמדהים אצל יהלומי היא היכולת הגבוהה שלה כזמרת, שנשמעת מנוסה ובוגרת, כאילו היא כבר עם שנים של ניסיון. היא הזכירה לי דיוות גדולות, והיה משגע לשמוע אותו עוברת בשנייה מצעקה לטוויסט נמוך. מצד שני, איפה הרוח הצעירה שלה? זה ביצוע שלא ריגש אותי, אבל הייתי לוקח אותו כמו שהוא למחזמר משירי שלמה ארצי ב"קאמרי", כשמיי פיינגולד חולה.
ציון: 7
לירון רמתי - "עפרה"
לירון רמתי מתחיל לעשות דרך אמיתית בכוכב נולד. הוא התחיל כגימיק, עבר להיות ה"צרוד" וה"מצונן", והערב הוא התחיל להראות שמץ מהיכולות שלו כזמר מזרחי מרגש, עם יכולת לקחת שיר יפה ולבצע אותו נהדר, בקול הצרוד, המסתלסל והסקסי שלו. התנועות שלו, הצורה שבה הוא נע, שבה הוא מזיז את הראש והכתפיים, המבטים שהוא שולח, ההגשה שלו - הוא כאילו היה שם בסבנטיז ובאייטיז עם שימי תבורי וניסים סרוסי.
אגב, העובדה שהוא מחקה את אייל גולן וזוהר ארגוב רק מוסיפה לו בעיני. לא ביצוע מדהים, אבל מקסים.
ציון: 7
משי חזיזה - "לאן שלא תלכי"
בהאזנה ראשונה לביצוע של משי חזיזה חשבתי שמדובר בביצוע מהפחות טובים של הערב הזה, אבל צפיתי בו עוד פעמיים, ואז התאהבתי. בקול שלה, בהגשה שלה, בכמה שהיא חיננית ומקסימה. נכון, לא מדובר עדיין בזמרת בשלה, אבל היא בחרה שיר שכל כך מתאים לה ושרה אותו כל כך יפה, שבאמת קשה לבוא אליה בטענות.
משי חזיזה היא צעירה מוכשרת ששרה שיר של זמרת בתחילת דרכה על בחורה מוכשרת בתחילת דרכה. אני חושב ששירי מימון עצמה היתה חותמת על ביצוע שכזה בשתי ידיים בשלב הזה של העונה.
ציון: 8
ורד מושקובסקי - "האומנם"
הביצוע של ורד מושקובסקי היה ביצוע טוב מאוד, אבל סבל מעליות וירידות. הפתיחה שלה היתה כמו אצל רבים בשלב הזה מהוססת והיא בקושי שרה, יותר דיברה את השיר. בהמשך היא השתפרה והתחילה להביע את עצמה בצורה יותר טובה והחל מהבית השני היא היתה ממש בתוך העניין, שרה יפה, מלאת הבעה, מלאת אופי, מוציאה החוצה שלל רגשות - כאב, דאגה, תשוקה, זעם. הלכתי איתה ונהניתי ממנה, כי היא שיחקה את השיר ושיחקה עם השיר.
הביצוע הזה כן לקח את "האומנם" הקלאסי למקום חדש, מקום מודרני יותר, של בחורה צעירה שנועצת בו שיניים בריאות. אהבתי.
ציון: 8
יוסי אשר - "אל תשליכני לעת זקנה"
יוסי אשר הלך למקום הכי בטוח שהיה יכול ללכת אליו, וזה עבד נהדר. אשר בחר בהמנון מסורתי-פיוטי, אחד השירים הכי גדולים שהוציאה המוזיקה המסורתית מימיה, והתחבר אליו לעומק מהמקום החזני. היכולות הווקאליות הגבוהות שלו התאימו ל"אל תשליכני" כמו כפפה ליד והתוצאה היתה מופלאה. אשר היה מדויק, עמוק, מבריק ומרגש.
מצד אחד קצת התאכזבתי מהבחירה המעט צפויה, שהשאירה אותו במקום נוח, למרות שהשיר קשה. מצד שני לא יכולתי שלא להשתאות נוכח השלמות שהיתה שם. מוריד בפניו את הכובע. יחד עם הביצוע של ציון חורי ל"שלכת" זה הביצוע שאזכור מהשלב הזה בתוכנית.
ציון: 9
דודי בר דוד - "אחרי 20 שנה"
דודי בר דוד בחר בחירה מוזרה. מה לבחור בן 27 ולשיר שמדבר על זכרונות של אדם מבוגר או זקן? אין קשר ולכן הבחירה הזו מראש בעייתית. בן דוד שר את השיר כמו מישהו ששר בהצגת סוף שנה בבית ספר. לבד עם הגיטרה, הטגימיק של המפוחית נעלם, ונשאר סתם גימיק. הוא שר קטן, בלי שום מלח ופלפל, די חד-גוני ומשעמם עד כדי מרדים.
אם היה לדודי בר דוד מה להגיד בשיר הזה, או אם היה רגש שהוא רצה להביע - זה לא בא לידי ביטוי בביצוע הלא מבריק הזה שלו, וזאת בלשון המעטה.
ציון: 4
משי חזיזה - "אצלך בעולם"
משי חזיזה התחילה יפה את השיר, כשהרפרנס שלה הוא כמובן הקאבר של אורית שחף ו"היהודים" ולאו דווקא המקור של מאיר בנאי. משי שרה יפה, מאוד יפה, עם עומק, עם רגש, עם עוצמה וברק. היא נתנה בשיר הזה את כל כולה ונראתה ונדמתה שברירית ומתחננת מצד אחד וחזקה וחתולית ומתפנקת ותשוקתית מצד שני.
היה ממש נעים להאזין לה בביצוע הזה, והיא היתה כל כך נעימה עד שבאמת עשתה חשק לגלות איתה סודות של הגוף.
ציון: 8
ורד מושקובסקי - "איפה שאהיה"
ורד מושק ובסקי נשמעה מצוינת בשיר הזה, המקורי שלה. מאוד מדויקת, לא מזייפת, שרה ממעמקי הלב והראש והנשמה. האמנתי לה לכל מילה ונהניתי. יש בה משהו וירטואוזי, יש לה נקודות השקה עם פולק ועם ג'אז ועם בלוז. היא רחוקה מלהיות מארינה, אולי מיני-מארינה.
אבל ורד מושקובסקי, בדומה למארינה, היא מהזמרות שאחרי שקלטת אותן אתה מתחיל להתמכר לאיך שהן שרות, פחות משנה כבר מה. יש לה את הסגנון שלה, והיא הולכת איתו, ואם אתה מתחבר - אתה שלה.
ציון: 9