בפעם החמישית יצא לדרך פרויקט "אלה האחים שלי" בשיתוף גלי צה"ל וערוץ 24. בפעם החמישית, חיילים מכלל זרועות ויחידות צה"ל הלחינו וביצעו שירים שכתבו חללי צה"ל, והעניקו משמעות חדשה למילים שהפכו לפיסת זיכרון ממי שהיו ואינם עוד.
העבודה על הפרויקט החלה לפני מספר חודשים כאשר מאות חיילים, קצינים ונגדים נענו לפניית גלי צה"ל וביקשו לקחת חלק במיזם ההנצחה. במקביל, נאספו מאות שירים וכתבים רבים ממשפחות שכולות וחברים. בסך הכל יבוצעו בפרויקט 8 שירים של 8 חללים, שבמילותיהם הותירו לנו זיכרון אחרון מהם.
כך לדוגמה "עוד לא הכרתיה", שירה של טוראי (חנה) לאה רקוב (לאקה) ז"ל שנפגעה מכדור אויב בשער הגיא בזמן שירותה בפלמ"ח במרץ 1948. את שירה של לאה הלחינה וביצעה רב"ט הדר זלצר, מאבחנת גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין) בכלא 4 שבצריפין. על ההפקה המוזיקלית הופקד רן לויה. "מהיום שנולדתי, אני חשופה לסיפור של לאה", מספרת אחייניתה, לילי ניצן. "זה קרה לפני שבעים שנה, לפני שנולדתי פיזית – אבל נולדתי לתוך הסיפור הזה. אני גם נקראת על שם לאה, מכיוון שלסבתא שלי היה קשה לשמור על השם אז קראו לי לילי, אבל מהרגע שנולדתי ידעתי שאני קרויה על שמה של אחות של אמי שנולדה במלחמה".
"מאוד מרגש. כשסבא וסבתא שלי היו בחיים, הם שמרו על היומנים שלה מאוד בקנאות, אבל כשהם נפטרו אמא שלי קיבלה אותם וגילינו בהם דברים שנכתבו בפן יותר אישי, דברים שלא ידענו על לאה. כלומר, ידענו שהיא כתבה שירים, אבל לא ידענו לדוגמה שהיא כתבה המון דברים על השואה. סבא וסבתא שלי עלו לארץ בלי המשפחה שלהם ולקרוא את מה שלאה כתבה נתן המון משמעות לכל הסיפורים. היום אנחנו אנחנו מבינים שהיא כתבה בשפה שלה את ההיסטוריה, גם בישראל וגם בעולם, בתקופה שהיא חיה בה".
מה דעתך על הפרויקט? מה הרגשת ששמעת את השיר של לאה "מתעורר לחיים" בביצוע של הדר?
"הפרויקט הזה מדהים. בשנים הקודמות הקשבתי לו בגלי צה"ל ורציתי ליצור איתם קשר, ובסוף הם פנו אלינו מיוזמתם. זה נפלא לראות מחזירים לתודעה אנשים שנהרגו לפני שבעים שנה, כמו דודה שלי, ומציפים אותם שוב במדיה. נחשפנו לשיר בפעם הראשונה שבאנו לטלוויזיה וזה היה פשוט מרגש ומדהים. אחרי שהיא שרה את השיר שאלנו אותה כמה שאלות כמו למה היא בחרה דווקא את השיר הזה ואיך היא הרגישה כשהיא ביצעה אותו. מאוד התרגשנו לשמוע ממנה את התשובות".
שיר נוסף שיבוצע במהלך הפרויקט הוא "מנבכי לבי" של סרן דן (דני) דרור ז"ל, אותו הלחין וביצע סמל יהונתן אבידני, חייל בזרוע היבשה. על ההפקה המוזיקלית הופקד עודד דוידוב. דני נפל בקרב על כיבוש העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים. הוא הותיר אחריו אישה ובת, שהייתה אז בסך הכל בת ארבעה חודשים. "הכרתי את השיר, ומסרתי אותו לאתר ההנצחה בגבעת התחמושת. זה היה אמנם בבית של ההורים שלו, אבל העבירו את זה אליי ואני העברתי את זה לגבעת התחמושת. מזל שכך, כי הבית שגרתי בו נשרף", מספרת אלמנתו, טלי כהנא.
עד כמה היית חשופה לאהבה של דני לכתיבה? הוא שיתף אותך בדברים שכתב?
"הוא שיתף אותי בחלקם. שנינו שירתנו בצבא באותו הזמן, הוא בצנחנים ואני בנח"ל, ובדרך כלל הוא היה מגיע הביתה פעם בשבועיים ככה שלא היה לנו יותר מדי זמן יחד וכשכבר היה לנו, היינו מקדישים אותו אחד לשני ולא היה לנו זמן לכתוב או לשמוע על כתיבה. מה שכן, בגלל שהיינו רחוקים זה מזה רוב הזמן, התכתבנו במכתבים וזה היה חלק בלתי נפרד מהקשר, מהחברות שלנו. רק אחרי מותו נחשפתי לזה יותר ומצאתי הרבה דברים שהוא כתב".
מספר שנים לאחר מותו של דני, נישאה טלי מחדש ונולדה לה שלושה בנים. שלושתם כאמור, התגייסו להיות לוחמים בצה"ל. "כל אחד מהבנים הלך לקרבי כי הם גדלו באווירה הזאת. כולם התגייסו ברצף ובמשך הייתי 11 שנים הייתי אמא לחייל: אחד היה בדובדבן, אחד בשייטת ועוד אחד בתותחנים. ביקשתי מהאחרון שיהיה ג'ובניק ויעשה לי 'הנחה', אבל הוא אמר לי, 'אמא, מי שגדל בבית כמו שלנו לא יכול להיות ג'ובניק'".
"במשך חמישים שנה הוא כמעט לא הוזכר בשום מקום, כי בצד שלו כמעט ולא נותרו עוד קרובי משפחה. אנחנו נותרנו היחידים שבשבילם עוד יש לו משמעות", מסכמת טלי ומודה לכל מי שלקח חלק בהפקת הפרויקט.
'אלה האחים שלי' תשודר בקשת 12 ביום הזיכרון, יום רביעי 18.4 בשעה 14:30, ובגלי צה"ל בשעה 14:00.
כל הביצועים של "אלה האחים שלי":