הדוקו של סלינה גומז, שעוסק בהתמודדותה עם מחלת הזאבת והדכאונות הרבים עלה בסוף השבוע האחרון לאפל TV פלוס. לכבוד עלייתו, גומז העניקה ראיון חשוף וכואב לרולינג סטון במהלכו דיברה ארוכות על הרצון לסיים את חייה ומחשבות אובדניות שעלו במוחה לאור ההפרעה הדו קוטבית בה היא מאובחנת. "חשבתי שהעולם יהיה מקום טוב יותר בלעדיי. הייתי במהלך חיי בארבעה מרכזים לטיפול", שיתפה.
"אני חושבת שבשנות העשרים המוקדמות שלי הכל נהיה חשוך מאוד", תיארה את העשור הקודם בחייה, "כשהתחלתי להרגיש ככה לא הייתי בשליטה על הרגשות שלי. לא משנה אם הייתי שמחה מאוד, או מרגישה רע ממש. זה התחיל בדיכאון, ואז עבר לתחושת בדידות מאוד גדולה. עברתי לשלב בו פשוט לא יכולתי לצאת מהמיטה שלי, לא רציתי שאף אחד ידבר איתי. חברים שלי היו מביאים לי אוכל כי הם אהבו אותי, אבל אף אחד מהם לא ידע מה היה לי. לפעמים היו שבועות שלמים שהייתי במיטה, אפילו לרדת במדרגות היה גורם לי לאבד אוויר".
גומז סיפרה שחלק מהבעיות הנפשיות מהן סבלה הובילו אותה לחשוב שהיא צריכה לחיות לפי אידיאלים מסוימים בחייה, ששברו אותה: "כשגדלתי חשבתי שעד גיל 25 אהיה נשואה. זה שבר אותי כשהבנתי שאני לא קרובה לזה אפילו בסביבות הגיל הזה. אם כבר הייתי לא יכולתי להיות רחוקה מזה באותו גיל. זה היה כל כך טיפשי, אבל באמת הרגשתי בין היתר בגלל זה, שהחיים שלי נגמרו".
עוד היא תיארה בראיון שהרגישה ש"מעולם לא התאמתי לקבוצה המגניבה של הבנות שהיו מפורסמות", מלבד טיילור סוויפט: "החברה היחידה שלי בתעשייה. אני זוכרת שהרגשתי שאני לא שייכת, שהרגשתי מה זה שכולם חיים את החיים שלהם סביבי. כיביכול היה לי איזה מעמד, והייתי מאוד שמחה אבל... האם באמת הייתי?", היא שאלה. "האם הדברים החומריים האלה באמת עשו אותי שמחה? לא ידעתי מי הייתי".
גומז שיתפה שמצבה מאוד השתפר היום: "יש לי מערכת יחסים מאוד בריאה עם המטפל שלי, אז בוא נתחיל משם, זו התחלה. אני עושה דברים עם הארגון שיצרתי למען בריאות הנפש. אני פוגשת אנשים ומנהלת שיחות. הלכתי לבית הלבן לכנס של בריאות הנפש, ואני רוצה להיות כמה שיותר פעילה בנושא שאני יכולה".
במהלך הפרימיירה לסרט הדוקו שיצא בסוף השבוע האחרון, גומז אכן נראתה כחוזרת לעצמה ואפילו פיזרה רמזים על מוזיקה חדשה ומסע הופעות. היא סיפרה שמוזיקה חדשה תגיע "ככל הנראה בשנה הבאה", וכשנשאלה לגבי מסע הופעות ענתה שאולי "יהיה אחד בשנה הבאה". סלינה גם הקליטה את שיר הנושא של הדוקו, My Mind & Me.