הארי סטיילס מסתער על אמריקה עם שק גדול של כשרון וצ'ארם, ערימת להיטים וגרדרובה צבעונית - וממיר את כל אלה לכסף. 15 הופעות רצופות של סטיילס במדיסון סקוור גארדן על פני 31 יום, וכמעט כל הכרטיסים נמכרו. זו הצלחה אדירה שמוכיחה את הכוח המסחרי העצום של הזמר הזה כיום. גם הבנות הפרטיות שלנו הן בנבחרת של הארי, וההופעה שלו היא מתנת בת המצווה שביקשה הבת הקטנה שלנו (אחרי שנאלצה להסתפק בחגיגות צנועות בימי הקורונה). וכך טסנו לניו יורק לראות אותו.
"צריך להתלבש צבעוני ושיהיה לכם הדפס של איזשהו פרי על החולצה", הקטנה הסבירה לנו ביום ההופעה. וכך גיליתי, שסטיילס ניכס לעצמו את תחום הפירות בעקבות הלהיט הענק Watermelon Sugar ושירי פירות אחרים ברפרטואר שלו כמו Kiwi, Cherry ו-Grapejuice. שתי המתבגרות שלנו שלפו מהמזוודות את הפריטים שהכינו מראש לאירוע: הגדולה לבשה גופייה שעליה מודפסים דובדבנים, והקטנה בחרה בשמלה פרחונית בצהוב בולט, והכינה שלט שקורא לסטיילס להגיע לישראל, מתוך ידיעה שהוא נוהג להתייחס לשלטים שמונפים בהופעותיו.
ניו יורק היא עיר כל כך שוקקת ש-20 אלף האנשים שמגיעים בו זמנית למדיסון סקוור גארדן כמעט ולא מורגשים ברחובות שמסביב, זה נראה כמו עוד ערב רגיל במיד טאון. אך על המדרכה הומת האדם של השדרה השביעית אפשר לזהות את הנשים הצעירות שצועדות בהתרגשות ובלבוש צבעוני אל המבנה המגושם. הכניסה לאולם מנותבת על ידי עשרות סדרנים, שמזרימים את הקהל פנימה ביעילות מרשימה, חלק מהקהל מגיע הישר מהרכבת התחתית שעוצרת מתחת לאולם ב"פן סטיישן", והתור היחיד שבו יש המתנה ארוכה הוא התור לעמדות המרצ'נדייז, שבהן נמכרות חולצות של הארי ב-50 דולר.
הבמה בתוך האולם ניצבת במרכז, כך שהקהל (המורכב מ- 90% נשים) מקיף אותה ב-360 מעלות. ובשעה 21:02 הבמה והקהל נדלקות, כאשר שישה הנגנים עולים אליה בסרבלים לבנים, תופסים את העמדות, המסודרות במעין מעגל במרכז הבמה, ופותחים עם האינטרו ל- Daydreaming. עם הצלילים הראשונים הארי עולה מתוך הרצפה במרכז הבמה במעין מעלית, מלהיב את הקהל בסיבוב ריקוד קצר סביב הלהקה ומתחיל לשיר לקול הצרחות של הבנות הפרטיות שלנו ושל שאר הקהל. סטיילס לובש בכל הופעה בגד אחר, אנחנו זכינו בו בחליפת פסים צבעונית, מעל טי שירט לבנה. שתואמת את הקו האופנתי המטושטש מגדרית שהוא אימץ לעצמו בשנתיים האחרונות.
מהשנייה הראשונה ברור שהבחור יודע להופיע: הוא מדויק בשירה שלו, שולח חיוכים ונשיקות לקהל, ומצליח לתפוס תוך כדי שירה את אחת המתנות שנזרקות לעברו (מטר המתנות נמשך לאורך כל המופע), אבל כבר בשיר השלישי Adore You, ניכר שהוא שומר על עצמו, כשהוא מוותר על העלייה לגבוהים בפזמון ושר אותו בקול נמוך באוקטבה. הרגע הזה בולט מכיוון שכל שאר הביצועים בהופעה נאמנים לחלוטין לגרסאות האלבום, והלהקה המצוינת משחזרת את הסאונד והגרוב מהאולפן בדיוק נמרץ.
הכריזמה של סטיילס ממלאת את האולם, אין בהופעה פירוטכניקה או אמצעים ויזואליים יוצאי דופן, לא חילופי תלבושות או זיקוקים. מסכי הווידאו מקרינים לרוב את הזמר בקלוז-אפ באמצעות כל מיני פילטרים ואפקטים, מה ששם את עיקר הדגש על המוזיקה. השירים בהופעה הם ברובם מהאלבום האחרון והמצוין שלו, שירים שנמזגים לאוזן בקלות, מבלי להרגיש נוסחתיים מדי, ויוצרים רצף קצבי ברובו שהופך את ההיכל העצום למסיבת ענק. סטיילס משלב גם להיטים נבחרים מהאלבום הקודם, Sign of the Times ההמנוני מאלבום הבכורה שלו, ואת What Makes You Beautiful מימי וואן דיירקשן, שמספק למעריצות הוותיקות הרבה מאוד נחת וממש הרעיד את האולם. הביצוע שלו לבלדה המקסימה Matilda הצליח להרטיט אפילו אותי, וזה השיר שייכנס לפלייליסט המועדפים הפרטי שלי.
בין השירים הארי עוצר כדי לתקשר עם הקהל בהרבה חן והומור. פעם אחת הוא התבדח על חשבון האבות שמלווים את בנותיהם להופעה ומרגישים לא שייכים, הוא מכנה אותם "אבות גולף" ומסמן אותם בקהל בעוד המצלמות מציגות את האבות בזה אחר זה על מסכי הענק לקול תשואות הקהל. בהפסקה אחרת הוא מגיב לשלטים שמניפות המעריצות, את השלט שהכינה הקטנה שלנו הוא פספס, ולכן לא נדע מה דעתו על הופעה בישראל.
בהופעה הזו תפסה את עינו מישהי שכתבה שהיא מזמינה אותו להיות הדייט שלה לחתונה של עצמה(!), הזמר בירר איתה בנימה משועשעת באיזה תאריך מדובר, הודיע לה שהוא לא יוכל להגיע (לצערו) ושהיא תצטרך להסתפק בחתן שלה כדייט לחתונה. ברגע אחר הוא גילה שיש בקהל ילדה בת 5 שנרדמה בזרועות אביה תוך כדי ההופעה - גם אותה המצלמות מראות על המסך בתזמון מושלם – ואז מתוך התחשבות בקטנטונת, הציג את חברי הלהקה בלחישה, וביקש מהקהל למחוא להם כפיים באצבעות בלבד. אפשר לנחש שיש למופע במאי מיומן שמכוון את הכוכב הצעיר דרך האוזנייה, אחרת קשה להאמין שהוא מסוגל להבחין בילדה בת 5 שישנה ביציע.
במשך כל הערב סטיילס נראה מפוקס, ניכר שהוא בא כדי לתת את מה שהקהל שלו מבקש, מצד שני מעמדתי כ"אבא גולף" הרגשתי שהוא לא משקיע גרם אחד של אנרגיה מעבר למה שהכרחי כדי שהקהל יהיה מרוצה. מקסימום קלאס באפס מאמץ. וזה לגמרי הגיוני, הזמר בן ה-28 מופיע במשך 12 השנים האחרונות על הבמות הכי גדולות בעולם, ולמד איך לשמור על עצמו. הוא כבר יודע שלכל מופע יש מוצאי מופע ובו מצפה להארי מופע נוסף, ועוד 20 אלף צופות לרגש.
בחוויה האישית שלי זה היה קצת כמו לראות אצן מרתון מעולה בחצי השעה הראשונה של המרוץ, אתה יודע שהוא בשיאו ובדרך לזכות במדליה, אבל בשלב הזה הוא עדיין שומר את האנרגיות לסוף. ההרגשה הזו בלטה במיוחד בסיום, כשהוא שיגר את הלהיט הכי גדול: As It Was ואחריו את Kiwi האנרגטי. בסופם נעלם בתוך שניות אל מאחורי הקלעים. משאיר לסדרנים לנתב את הקהל החוצה ביעילות מרשימה. עם זאת, כ"אבא גולף" השורה התחתונה החשובה ביותר הייתה לראות את הבנות שלנו כבר בדרך החוצה מהאולם שולחות לחברות שלהן בארץ תמונות, קטעי וידאו והודעות קוליות, שמתארות איזה מופע מהמם היה.
סטיילס יסיים את מופעי ניו יורק בסוף ספטמבר, משם ימשיך ל-6 הופעות באוסטין טקסס, עוד 6 בשיקגו, ואחר כך 15 הופעות רצופות באינגלווד קליפורניה! אם השורה של פרנק סינטרה בשיר "ניו יורק" עדיין רלוונטית, אז סביר שאחרי שהצליח שם, הוא ינחל הצלחה גם בשאר ערי העולם. כשיגיע לתחנה האחרונה באיטליה אי שם ביולי 2023, אחרי שיעבור בדרום אמריקה, אוסטרליה ואירופה, הוא כבר יכנס לעשירייה הראשונה של האמנים הרווחיים ביותר בעולם ויהפוך למולטי מיליונר בן 29 וחצי. הוא יודע שכדי שזה יקרה, הוא רק צריך להמשיך לשמור על עצמו.