בחודש מאי האחרון, ספר נטול שם קפץ היישר למקום השני בטבלת המכירות של אתר אמזון, ולראש טבלת המכירות של Barnes & Noble. שום דבר לא היה ידוע על הספר הזה, רק תאריך יציאתו – ה-9 ביולי – ומספר העמודים בו, 544. זה היה מספיק כדי לשלוח את מעריצי טיילור סוויפט במורד מחילת הארנב – והם יצאו ממנה כשהם בטוחים שמדובר באוטוביוגרפיה של הזמרת האהובה עליהם. המוני מעריצים שטחו בטיקטוק את התיאוריות וההסברים שלהם, ההאשטג #TaylorSwiftBook זכה למיליוני צפיות ומעריצים נהרו לרכוש את הספר, שהם אפילו לא יודעים בוודאות (אבל משוכנעים!) שיעסוק בזמרת הכה אהובה עליהם, במחיר לא קטן של 45 דולר.
ההסברים היו מגוונים ואזוטריים להחריד: מספר העמודים, 544, הוא בעצם 5+4+4=13, ושלוש עשרה הוא מספר המזל של טיילור. ה-9 ליולי, תאריך יציאת הספר, הוא תאריך שמוזכר באחד משיריה. חנויות ספרים בארצות הברית הודיעו שימכרו את הספר, ויחזירו את הכסף לקונים אם בסופו של דבר יתברר שהוא אינו ביוגרפיה של סוויפט. זה אכן היה המצב: הספר המדובר התברר לא כאוטוביוגרפיה של סוויפט, אלא כביוגרפיה של להקת הפופ הקוריאנית BTS. זה לא משנה: הסיפור המטורלל הזה מראה יותר מכל את מידת הדבקות חסרת הפשרות של מעריצי טיילור סוויפט, ולא רק גרעין קשה של עשרות מעריצות ומעריצים הארדקור – אלא קהל מספיק גדול כדי להשפיע על טבלאות מכירות עולמיות.
איכשהו, הטירוף הזה לא ממש מיתרגם לישראל. בארצות הברית, למשל, 25 שירים במצעד הטופ 100 של מגזין "בילבורד" שייכים לסוויפט (ובאחוזים: רבע מהשירים במצעד). אצלנו, לעומת זאת, אין לה ולו שיר אחד בהיטליסט - מצעד המוזיקה של ישראל. בכל קיץ ועונת חגים אפשר לשמוע על המוני ישראלים שטסים לאירופה כדי לראות בהופעה את ביונסה, אדל, קולדפליי, אבל כשזה מגיע לטיילור, הטירוף מתחבא. לשמחתכם, אנחנו מצאנו אותו. בשבוע האחרון שוחחנו עם מעריצות טיילור סוויפט אדוקות במטרה להבין מה סוד הקסם של זמרת הקאנטרי-לשעבר שהפכה לסוויטהארט של ארצות הברית, אבל לא ממש לסוויטהארט של ישראל.
השחקנית והמגישה סיון תם נחשפה לטיילור סוויפט ב-2008. זה היה כששירה של סוויפט Love Story יצא והפך ללהיט כלל-עולמי – הראשון מני רבים. אולי סיון בת ה-14 יכלה לדמיין שיום אחד תקבל הצעת נישואין לצלילי שיר האהבה של טיילור. זה דרש שתי הצעות נישואין, אבל זה קרה בסוף. בעלה, השחקן אוראל צברי, הציע לה נישואין לראשונה במהלך הצילומים של תוכנית הריאליטי "גולסטאר" במרוקו. סיון אמרה כן, אבל מאוחר יותר דרשה ממנו להציע לה בשנית: "היו כמה קריטריונים להצעה, ו-Love Story ברקע היה קריטריון מאוד חשוב", היא מסבירה. "הוא ידע את זה, ולא הייתה לו ברירה אלא להציע לי שוב". המוזיקה של סוויפט מלווה אותה בערך מכיתה ח' ועד היום, כ-15 שנה אחרי. סוויפט הפכה בזמן הזה מכוכבת קאנטרי-פופ רומנטי ומתקתק שעושה את צעדיה הראשונים על במת הפופ האמריקאי לתעשייה ענקית. שוויה המוערך עומד על כ-740 מיליון דולר לפי מגזין "פורבס", וזה לפני שמחשבים את ההכנסות מסיבוב ההופעות הנוכחי שלה, שצפוי להפוך אותה למיליארדרית.
אותו סיבוב הופעות הוביל את המעריצות שראיינו לצורך כתבה זו למאבק ש"הרגיש כמו חיים ומוות". "המעריצים קוראים לזה The Great War, המלחמה הגדולה, כמו אחד השירים של טיילור", מסבירה סיוון. ועבור מה ניטשת אותה מלחמה? עבור כרטיסים להופעות, כמובן. בהלת כרטיסים היא לא רעיון זר לציבור הישראלי: כוכבים כמו נועה קירל ועומר אדם מודיעים על הופעות סולד-אאוט חדשות לבקרים, ומעריצים מתוסכלים רגילים לתורים של אלפים בציפייה לקנות כרטיס – אבל סיבוב ההופעות הנוכחי של טיילור מביא את התופעה לשיאים חדשים: עקב הביקוש הבלתי ייאמן, אתרים כמו טיקטמאסטר פתחו הרשמה להגרלה שהזוכים בה מקבלים את הזכות לרכוש כרטיסים, וגם אז הם צריכים להיאבק במאות אלפי מעריצים אחרים בדרכם לכרטיס הנכסף.
"חיכיתי שהיא תכריז על הופעות באירופה וזה סוף סוף קרה", משחזרת סיון. "נרשמתי להגרלה בכל המדינות האפשריות, וזכיתי באוסטריה וגרמניה. העמדתי בשביל זה חמ"ל שלם", היא מספרת. "הייתי בטלפון עם עוד חברה שזכתה בוינה, אנחנו בהיסטריה, ובמקביל כולם על ספידים בקבוצת המעריצים של הסוויפטיות (כך מכונות המעריצות) בפייסבוק. כולם בטירוף: 'נו?! פתחתם!?'. אנחנו בדריכות שיא, סופרים לאחור כאילו אנחנו בערב השנה החדשה. כשהגיע התור שלי משהו באתר פשוט קרס, ויחד עם האתר גם הלב שלי קרס! בכל פעם שהגעתי לשלב הקנייה האתר אומר שנגמר. אני בדמעות, בוכה, חברה אחרת מתקשרת אליי, היא גם בהיסטריה, היא צועקת שיש כרטיסי VIP ב-2,000 שקל וזו הזדמנות אחרונה! ואני אמורה לנסוע עם בעלי, זה 4,000 שקל. לא הוצאה שתכננתי", היא מודה. "יצאתי רועדת מכל החוויה הזאת", היא מספרת.
@max_balegde WE GOT TICKETS OMG #taylorswift #erastour ♬ Enchanted (Taylor's Version) - Taylor Swift
חשוב לנו להבהיר שלא מדובר בטירוף פרטי אלא בתופעה רחבה: גם יוצרת התוכן מיה דגן, מבלי ששמעה את גרסתה של סיון, הגדירה את המאמצים לקניית כרטיס כ"חמ"ל". "זה היה שדה קרב", היא מוסיפה ומתארת, וחוזרת גם היא לסיפורי זוועות דומים. "ביטלתי פגישות לאורך כל השבוע של קניית הכרטיסים, אמרתי לאנשים: 'אל תדברו איתי, אני בטיילור". דגן מסבירה מה עזר לה לעמוד במשימה בהצלחה: "אני לא נכנעת תחת לחץ, שמרתי על קור רוח. אני יודעת את מספר כרטיס האשראי שלי בעל פה. זה הפרטים הקטנים שעוזרים להצליח בדבר הזה", היא מסבירה. "אחרי כל המאמץ ואחרי שקניתי כרטיסים, מישהי שאלה אותי באינסטגרם: 'רגע, אני גם רוצה לקנות כרטיס, את יכולה לשלוח לי קישור?'. עניתי לה: 'חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח'. חמודה".
@mayadagan Replying to @Maya Dagan ♬ original sound - Maya Dagan
משיחות עם מעריצות עולה כי ההערצה לסוויפט היא קצת כמו דת, ולא רק במובן האלילי: אפשר לחבב את המוזיקה ותו לא, ליהנות מהשירים של סוויפט על שברון לב ועל התאהבות ולעצור שם. לעומת זאת, אפשר לצלול לעומק הדברים, להבין לעומק את כל הרמזים בשירים למאהבי עבר של טיילור, לשים לב לפרטים קטנים עד כדי גיחוך בקליפים שלה, שרומזים גם הם לסיפורים מחייה האישיים. כשדגן מתארת את ההתאהבות שלה בסוויפט, עולה דמיון לתיאור של הצטרפות למסדר סודי או חוג דתי מצומצם ואקסקלוסיבי: "חיבבתי את טיילור עוד קודם, אבל זה היה מבחינתי 'סתם' שירי פופ נחמדים. אבל אז כשהיא הוציאה את האלבום Reputation, חברה מאוד-מאוד סוויפטית לקחה אותי ביד ועברה איתי על כל הקליפ של השיר Look What You Made Me Do – עם כל הרמזים הפנימיים, 'תסתכלי, זה אומר ככה, וזה אומר ככה'. הדרכה צמודה היא חובה בדברים אלה, אחרת אין סיכוי להבין", היא מתארת.
ההצצה לרובד העמוק יותר של המוזיקה של סוויפט – התככים, המזימות, שברונות הלב, המיתולוגיה העצמית שהיא יצרה – הוא מה שהפך את דגן מ'מסורתית' למאמינה נלהבת: "יש את קצה הקרחון ויש את כל העולם מתחתיו, אנשים מתחברים בכל מיני רמות שונות. זה מגניב בעיני שיוצרת מצליחה לייצר עם הקהל שלה אובססיה אמיתית שהיא לא רק הערצה אלא גם 'משחק' שלה עם הקהל", היא מסבירה.
גם אחרי סיפורי הגבורה על חמ"לים ועל הצעות נישואין כפולות, תמיד אפשר ללכת רחוק יותר עם הטירוף: "תחפש בטיקטוק “taylor swift diaper” אומרת דגן. התוצאות מעוררות תמיהה: מעריצות שרופות של טיילור מגיעות להופעה לבושות בחיתול, רק כדי לוודא שלא יצטרכו ללכת לשירותים באמצע ההופעה ולהפסיד, חס וחלילה, ולו תו אחד של האלילה שלהן. מיה וסיון, לעומתן, מסתפקות בצעדים פחות דרסטיים, אבל מרשימים: סיון, שכבר זכתה לראות את סוויפט בהופעה ב-2018, הגיעה לשם כשהיא וחברה טובה מחופשות שתיהן לטיילור – כל אחת מתקופה שונה של הזמרת: "הרבה מעריצות מתחפשות", היא מסבירה, "יש תחרות לא רשמית מי עשתה את זה יותר פסיכי".
@sivantam יש מקום לכולם אבל הדרת פני זקנות❤️ כולנו יכולות לאהוב ולהעריץ אבל קצת כבוד הדדי מה זה לבחון אנשים על הערצתם?תודה ומלחמה גדולה לכרטיסים נעימה #טיילורסוויפט #erastour #taylorswift ♬ original sound - Sivan Tam
אבל אחרי כל ההמולה, התורים לכרטיסים, הדם, היזע והדמעות – למה מדובר בתופעה יחסית שולית בישראל? למה סוויפט לא הפכה לאייקון תרבותי עצום כאן כמו אצל אחותנו הגדולה ארצות הברית? לסיון ולמיה יש תשובות אפשריות לשאלה. "טיילור היא אמריקן סוויטהארט, אבל היא לא ישראלי סוויטהארט", מסבירה סיון. "הקהל הישראלי אוהב הרמות ופארטייה, היא כאילו מושלמת מדי, ולארץ זה לא מתאים".
"ביונסה, למשל, מאוד תפסה בארץ, כי אנשים יכולים להעריך את הגדולה שלה. היא פרפורמרית יוצאת דופן, זמרת, רקדנית, ואלה כישורים שאנשים מעריכים", מסבירה דגן. "אצל טיילור זה הרבה יותר 'קטן'. היא לא מרשימה על הוואן, זה טעם נרכש בעיני. הקונצנזוס בארץ הוא שהיא קצת 'מיונז' כזאת", היא מסבירה.
אז מה הן מוצאות בטיילור? אולי דווקא את ה"מיונזיות" והפגיעות: "היא מושלמת ולא מושלמת, היא נוירוטית, דרמטית", מסבירה סיון. "אין לה מקבילה בקרב כוכבות פופ בישראל". "היא מצליחה לתפוס רגעים נורא ספציפיים של חוויה נשית", מסכמת דגן. "מעטות הנשים שכותבות שירים וזוכות להצלחה בסדר גודל כזה. יש בה פגיעות מסוימת שגם נשים וגם גברים חווים בכניסה לזוגיות, תחושה שיש לך לבד עם עצמך שאת מרגישה פתטית ונואשת וסתומה, ויש משהו מאוד מנחם בהזדהות הזאת, זו תחושה משמעותית להרבה אנשים".