קרן פלס מוציאה את השיר "השעות המתות", אותו כתבה והלחינה, סינגל שלישי מאלבומה הרביעי, בהפקתו המוזיקלית של דני "פילוני" קרק ועיבוד משותף שלו ושל פלס, אחרי הצלחת הסינגל הראשון "לייק וונאקה" והסינגל השני "כלום לא טעים".
כמו בשיר הקודם "כלום לא טעים" גם כאן פלס מנסה למלא את החורים שהשאיר הגבר הקודם בחייה בעזרת ממתקים, אבל מסתירה את השריטות ומוצאת אהבה דווקא בזרועות האהוב החדש אליו היא מתגעגעת באותן שעות מתות, כשהיא בקצה אחד של העולם והוא בקצה השני, עם זריחות מהופעות.
אין כאן משהו שלא שמענו מפלס קודם, אבל יש כאן כנות, יצירתיות, רוך, שובבות, פגיעות וכרגיל אצל פלס כישרון ורומנטיקה. אולי זה לא השיר הכי גדול שכתבה בחייה, אבל הוא בהחלט ראוי ועושה את העבודה בבניית הפאזל החדש של אלבומה המתקרב.
"השעות המתות"
"יום ראשון כבר לא ראשון, כשהוא לא פה זה מתבלבל לי, בלילות קשה מדי לישון, ובבקרים הראש נופל לי, על הרצפה בסלון , שוכבות השעות המתות שלי, כל השעות המתות
מסתירה את השריטות, אומרת לכולם שטוב לי, אבל כל הזמן בודקת הודעות, מתי כבר הוא יכתוב לי, גם ממתקים לא ממש עוזרים, למלא את כל החורים שהוא השאיר
פזמון: מספרים, שטוב לך שם, בבקרים בקצה העולם, יש זריחות מהופכות, השמש עולה מהים
רביעי שישי שבת, כשהוא לא פה זה מתקצר לי, במראה לא מעיפה מבט, אני זה לא אני כשהוא חסר לי, אני אשרוף בחצר את כל השעות המתות שלי.
פזמון: מספרים, שטוב לך שם, בבקרים בקצה העולם, יש זריחות מהופכות, השמש עולה מהים".