אבא, סיפור
אסף אמדורסקי - "יש לך מקום"
לסינגל החדש של אסף אמדורסקי יש פתיחה אלקטרונית יפה ועדינה, כזו שמזכירה את " The power of good bye" של מדונה מתוך "Ray of light". זו כמובן מחמאה ואם אמדורסקי יוכל איכשהו לקחת חלק בהפקת האלבום הבא של אסתריקה שלנו, אין ספק שהשידוך האמנותי יהיה מוצלח. מי יודע, אולי אפילו ייצא מזה רומן לוהט, עכשיו כששניהם שוב סינגלס. "יש לך מקום" הוא הפייבוריט שלי באלבום החדש והמוצלח של אמדורסקי "הרי את" שיצא לאחרונה. מדובר ככל הנראה בשיר געגוע למישהו שכבר לא בן החיים, כנראה אביו, בני אמדורסקי, או אולי חבר קרוב אמדורסקי שר: "אם אתה רועד שם למעלה / רק תזכור שאהבתי אותך / אם הייתי יכול הייתי מנשק אותך עכשיו". המילים, שהיו יכולות להפוך בנקל לקיטש נוראי, מתעטפות בדגימות ותכנותים אלקטרוניים ממכרים. קרני פוסטל, עוד זמרת איכותית, באה לעזור בצ'לו וקולות ומתמזגת בטבעיות עם השיר המקסים הזה, שנמצא אצלי בלופ כבר מספר שבועות. עכשיו גם אצלכם.
עוד סיפור אחד של אהובה
דין דין אביב - "ספרי לי אהובה"
הנה עוד שיר בהשראת המקורות, רק שהפעם, לשם שינוי, מדובר בזמרת. דין דין אביב, שנותנת איזה באלאנס לכל הטרנד הלעוס והמאוס הזה. השיר, שנכתב בהשראת "שיר השירים", לוקח את אביב למקום נעים, לא מציק מידי ולא מנג'ס. אבל יחד עם זה, אין כאן משהו מעבר לרקע סימפטי, איזי-ליסנינג על גבול מוסיקת עולם, כשברקע אפשר לשמוע קלרינט תורכי, סופרן, צ'לו, טרומבון ועוד כלים שמתאימים לסגנון ולגוון הקול של אביב. השיר לקוח מאלבומה השני, "חופשייה בין עולמות". הסינגל הראשון ממנו, "אף לא מילה", היה בעיני מעניין יותר.
העם עם השלום
"פשוטי העם" - "שלום"
בשבוע בו מציינים את רצח יצחק רבין ז"ל, יותר ממשמח לדעת שנשארו כמה שפויים במדינה שעוד מאמינים בדרך שהטווה ראש הממשלה המנוח. קוראים להם "פשוטי העם" – פליטי "שוטי הנבואה" לשעבר, גלעד ורואי' שהביאו לנו את "הוא נמצא קדימה". השניים מצליחים לערבב רגאיי, קצת שאנטי-באנטי טוב לבב, והרבה אופטימיות לחיים טובים יותר. "בל נבהל מכל הצרות של היום, כי אם מהן נבהל נשקע בתהום", מציעים החבר'ה ומבקשים שנשים לב לאור היום, כי "כל גזע דת ולאום, מתחילים בתינוק קטן עירום".
הסגנון של "שלום" מזכיר את אברהם טל ו"שוטי הנבואה", כמובן, את מוש בן ארי ו"שבע" ועוד אמנים שהבומבמלה יפה להם. מעניין במיוחד שלאברהם טל יש באלבום הסולו שלו שיר דומה מאוד, בשם "מלחמה". אז למרות שהפשוטים לא מחדשים לנו הרבה, והאידיליה נשמעת פשוטה לפיהם, תמיד נעים לשמוע שיר מלא שמחת חיים, שאפשר גם קצת לזוז איתו וגם לחלום שלמרות הרצח, את השלום לא יוכלו לרצוח לעולם. ואגב, אם אפשר להשמיע את השיר בלופ, 24 שעות ביממה בתא של הרוצח הנתעב, זה יהיה רעיון לא רע בכלל.
מתנה משמיים?
יגאלי - "שמים"
יגאלי הוא סולן להקת "שיבטיה", שייצג את ישראל כסולן להקת "זמאן אל סלאם" וחבר לשעבר בלהקת הפלמנקו הישראלית Compass. כמו "פשוטי העם", גם הוא מבקש שלום. רק שאצלו השלום קשור יותר לשכינה, להשגחה עליונה ולאל, שאליו הוא מתפלל וממנו מבקש בקשות שונות, כמו לראות את מעשיו, להכיר את גופו, להרגיש את הקצב של פעימות ליבו, ללכת בדרך הישרה וכו'. מהי בדיוק אותה "הדרך הישרה", והאם יש רק דרך אחת? לא ברור. לאדם החילוני הממוצע ששמע השנה כבר יותר מידי שירי תחינה ובקשה לאל, השיר יכול להישמע כמו עוד שירים בז'אנר, שכבר מיצה את עצמו. מה גם שהשיר הזה נשמע דביק למדי, עם העוד והויולה וקצת מתחנף לאוזן. הרפרטואר הרחב יותר של יגאלי נשמע מעניין הרבה יותר מהשיר הזה, שהשאיר אותי שווה נפש גם לאחר כמה וכמה האזנות. יחד עם זאת, אני סקרן לצפות במופע "ילדו של אלוהים", שיעלה בקרוב בתיאטרון ענבל ויציג שירים וקטעי מחול מקוריים של יגאלי.
התרופה של המאפיה
"הקרטל" – "לשים לך דיסק"
על שיר כמו "לשים לך דיסק" של להקה כמו "הקרטל" היתה דנה קסלר כותבת שהם לוקחים את הליפסטיק מהשפתיים של רוברט סמית' ומורחים אותו על הישבנים הלבנבנים של החברות שלהם, ששומעות קסטות בסובארו החדשה בכיכר דיזינגוף, ביום שבו חנכו שם את המזרקה של יעקב אגם . כי אם האייטיז הם הטרנד החם, אז אחרי "העברית", למה לא עוד להקה שמושפעת מהניו וייב בכלל ומה"קיור" בפרט. תיאוריה די בדוקה אומרת שאין כמעט שיר ישראלי מצליח, שלא מושפע ישירות משיר לועזי מוכר. במקרה של "לשים לך דיסק" ו"The lovecats" התיאוריה הזו תתממש בקרוב, כי "הקרטל" הולכים להיות להיט. אחרי 3 פעמים שתשמעו את השיר הזה הוא לא ייצא לכם מהראש, ואולי אפילו יגרום לכם לצאת לרקוד ב"פינגווין". (אסף נבו)