הזמר, הראפר והיוצר עידן בן נון בן ה-24 מוציא את שיר הבכורה שלו - "אין לך מה לדאוג 2011", גרסת ראפ-רוק עכשווית, מעודכנת וזועמת לשיר הקלאסי של עוזי פוקס משנת 1974, שכתבה תלמה אליגון והלחין קובי אשרת בימי מלחמת יום הכיפורים. בן נון, שכתב בתים משלו אותם חיבר לפזמון המקורי מארח בפזמון את המבצע המקורי עוזי פוקס.
המילים מביעות את התסכול של בן נון כחייל שמתבזבז בשירות הצבאי שלו כג'ובניק, ובמקביל מנסה לעשות מוזיקה. לצד התסכול מגיעה הקריצה ההומוריסטית בדמות פזמון שסיפר בזמנו את סיפורם של החייילים הקרביים בחזית. התוצאה, אולי מבלי להתכוון, היא אחד משירי המחאה החזקים והמדויקים שיצאו כאן לאחרונה.
"אין לך מה לדאוג 2011" הוא סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה "הולך יחף", עליו עבד בן נון משך מספר שנים יחד עם המפיק המוזיקלי ניצן קייקוב (אביהו שבת, חן אהרוני, עידן יניב).
הפציעה בגב הפכה אותו לג'ובניק
עידן בן נון גדל והתחנך בבת ים בן להורים גרושים. אביו עזב את הארץ בהיותו בן שש בלבד, בגיל 8 נפגש איתו בפעם הנוספת ומאז לא זכה לראותו שוב. ההתמודדות עם החוסר בדמות אב והחיים לצד אימו בלבד מקבלים ביטוי בשיריו. הוא התחבר בגיל צעיר. כשהיה בן 16 הקליט את שירו הראשון והחל להופיע יחד עם קייקוב.
לאחר גיוסו לצה"ל נפצע בגבו במסגרת קורס מד"ס, מה שאילץ אותו להפוך לפקיד לשכה. תוך כדי השירות הצבאי ולצד עבודה בסופרמרקט הוא החל לעבוד על הקלטת האלבום "הולך יחף", שלדבריו הוא תשובה למשפט המפורסם "הייתי עצוב כשלא היו לי נעליים עד שראיתי בן אדם בלי רגליים". האלבום ישלב רפ, רוק ופופ. הרכב הנגנים כולל את איתן רז (סינרגיה /ריטה), אדם פרי (היהודים), יונתן פריג' (עברי לידר / מירי מסיקה), איתמר מאירי (ריקי גל / ריטה), גליה חי, חן שנהר ועוד.
אין לך מה לדאוג 2011
הם קוראים לזה שירות למדינה, הרגשתי רע אחרי שבזבזתי שם שנה ועוד שנה, איך זה להיות על תקן נעל בצה"ל? אם תחפש בדם שלי תמצא שרידים של רעל, לא כדורגלן ולא מקומבן, אין לי בעיות ת"ש ולא שיחות עם הקב"ן, עובד על האלבום מחסנאי בסופר, מוציא את הנשמה וזה הכסף הקטן, כמה בעיות, כמה דאגות, כל הראיות, מונחות על השולחן, כמה הכנסות, כמה הוצאות, פתאום יש חובות על השם של עידן, ואין זה לא משנה כמה שאני מתמרן, בין העבודה לצבא אני עייף, ורק רוצה לחזור אלייך להניח את הראש על הכתף
פזמון: שלחי לי תחתונים וגופיות, כאן כולם כבר כמו חיות, נלחמים כמו אריות מוראל ממש גבוה, ואצלנו בפלוגה, מבקשים קצת הפוגה, מותק לא לשלוח לי עוגה
הם אומרים שחלומות מתגשמים, אבל לפעמים וכשהלב עוד תמים, עדיין חי את החלומות שלי עברו שלוש שנים, לא מוותר כי יש לי מטרות ויעדים, אז אל תדאגי הכול בסדר, התלבשתי טוב גופיה שתי חולצות וסוודר, אני לא רוצה להישמע מפונק, שעתיים הלוך שעתיים חזור אני מפורק, אין לי זמן להתעסק במוסיקה נחנק, מוריד מהמדף שירים הם מלאים אבק, הכול נתקע... אז מה הפלא שאני לא מסופק, אני בא עכשיו נגמר הקרב, עולה על הקו בדרך אלייך, זה המכתב האחרון שאשלח, כי מחר אני אצלך בבית
פזמון: שלחי לי תחתונים וגופיות...
אין לך מה לדאוג אני נזהר, ולובש גם סוודר, אין לך מה לדאוג, זה מיותר הכול בסדר, אין לך מה לדאוג, כאן נהדר, מפגיזים כהוגן, באמת שלא חסר דבר
פזמון: שלחי לי תחתונים וגופיות...