שלומי שבן מארח את חווה אלברשטיין בדואט "תרגיל בהתעוררות", סינגל שני (אחרי "לילה אחרון בלונדון"), מתוך אלבומו החדש שצפוי לצאת בקרוב. שבן עצמו כתב והלחין את השיר, אותו עיבדו והפיקו מוזקלית תמיר מוסקט ואסף תלמודי. בהקלטה מנגנים חברי להקת "הקולקטיב".
השיר בנוי בצורת דיאלוג בין השניים ומזכיר שירים ישראלים ותיקים ובלדות עתיקות, הן בטקסט, הן במבנה והן בתמה, שמדברת על חייל מול נשים שמחכות לו בבית ועל מקום האמנות מול המלחמות. מדובר בשיר חזק במיוחד, מאבני הבניין החשובות באלבום של שבן, שעשוי לסלול את דרכו לפרס בסוף השנה.
"במשך שנים רבות חלמתי על שיתוף פעולה עם חוה אלברשטיין", אומר שלומי שבן. "לא הכרנו אישית, אבל דאגתי להעביר לה את המסר בכל דרך תרבותית אפשרית. במהלך העבודה על 'תרגיל בהתעוררות', המפיקים אסף תלמודי ותמיר מוסקט ואני הרגשנו שאף אחת לא תוכל לבצע את תפקיד האישה חוץ מחווה. זאת הייתה מחשבה מדאיגה כיוון שהסיכויים שהיא תסכים היו מאוד מעורפלים, בלשון המעטה. שלחתי לה מייל ובו השיר, וכעבור שעתיים קיבלתי תשובה חיובית. היא כתבה 'אשמח להשתתף'. הייתה שם איזו לחלוחית, אני מודה. לא באמת האמנתי שזה יקרה. ואני עדיין קצת לא מאמין.
"כשהיא נכנסה לאולפן והתחלנו לעבוד הייתה איזו מבוכה מצדי. אתה רוצה לבקש משהו ומיד חושב לעצמך 'אני באמת הולך להגיד לחוה אלברשטיין לשיר ככה ולא אחרת?'. גם לאבסורד יש גבול. אבל כעבור שתי דקות, פחות או יותר, היא הרגישה את ההיסוס ואמרה לנו 'חברים, אני מבקשת בלי זהירות ובלי בושה. עובדים עכשיו'. זה היה רגע מעורר השתאות מכל כך הרבה בחינות".
"תרגיל בהתעוררות"
"לאן הלכת אהובתי? אני ממש לידך איפה האמא, האמא שלי? אתה מזמן לבדך. מה עם השמש הטוב והרך? שקע כמו שזרח. אם כך ספרי לי, ספרי לי אם כך, הכל סופר ונשמר תויק ודווח.
אני שומע שוב פרשים, אינך שומע דבר, וריח מר עולה מן הרעשים, והוא ילך ויגבר. מדוע קר לי, קר לי כל כך? זה לא מאד מסובך. את מוכרה לי אבל רחוקה, אתה ליד עצמך, אני ממש לידך
אם זהו רק תרגיל, זה אכן תרגיל מוצלח, השמיים צבועים וניל, האופק מפויח, הכל חוזר אדום יותר, מן השוחות ובצריחים. אמרי, האם אנחנו מנצחים?
מתי בדיוק כל זה מתרחש? בזמן שכתבתם שירים. ומה איתם, אם כבר מדברים? נותרו למי שזוכרים. אם כך בעצם דבר לא קרה, אם כך הכול כשורה, תמיד היית עשוי לפשרה, אתה שובר את ליבי, אני ממש לידך
אם זהו רק תרגיל זה אכן תרגיל מוצלח, השמיים צבועים וניל, האופק מפויח, הכל חוזר אדום יותר באלונקות ובפרחים, אמרי האם? אמרי האם?
לאורך הגדה שועל ותיק ילל, מפקדים גלויי- מגף נפלו להתפלל. הרוח האילם הלם, ילדה חמקה מן המסגד. החושך התאסף ולא ירד".