להקת "התקווה 6" מוציאה את השיר "כשהיית", שהלחין סולן הלהקה עמרי גליקמן למילותיו של מאיר אריאל ז"ל. למרות ההגשה המחויכת של גליקמן וקצב הרגאיי האופטימי מדובר בטקסט שעוסק בפרידה מבת זוג, אהבה שאבדה, פחד מוות, יראת שמיים ותחושת חידלון. הדיסוננס הזה מעקר את הכוונה המקורית של השיר. למרות ההתלהבות המובנת (ראו בהמשך) הפרשנות של התקווה 6 לטקסט הזה עלולה לגרום למאזין להתעלם מהמילים ולהתמכר למוזיקה הטובה שהם יודעים לעשות - וזה בעוכרי השיר. איפה השיר הזה ואיפה "הדור הזה שלנו", השיר הקודם והמעולה שלהם.
על המפגש עם השיר אומרים חברי הלהקה: "לפני כמה שנים כששמענו את תרצה אריאל מספרת על כל הטקסטים והקלסרים שנמצאים בביתה ורק מחכים למנגינה, ידענו שזה יקרה. השתוקקנו לשבת בביתו של מאיר אריאל ולקרוא טקסטים שמעולם לא יצאו לאור, תחושה זו סיקרנה ודחפה אותנו לרגע המיוחל.
"שם, בביתה של תרצה אריאל, יחד עם תרצה ובנה שחר, עיינו במשך שעות בקלסרים הרבים ובדפים, קראנו עשרות טקסטים. פעלולי מילים, אמנויות חריזה ולהטוטי משפטים כמו שרק מאיר אריאל ידע לכתוב. חשבנו שנצא עם שיר אחד אך חזרנו הביתה עם שבעה. הלחן לשיר "כשהיית" היה כמעט אוטומטי. ולכל אורך העיבוד וההלחנה הייתה תחושה של התעסקות עם אוצר לאומי קדוש ושברירי. כמו יצירת אמנות ארכיאולוגית שנמצאה זה עתה ויש לטפל בה במלוא הכבוד והרגישות. אנחנו שמחים שקיבלנו את הזכות לנסות ולהמשיך להחיות את היצירה של אחד האמנים הגדולים והחשובים שידענו. חוויה שלא נשכח לעולם".
"כשהיית"
פזמון: "הייתי כל כך מאושר כשהיית, ככל שאהבת אותי יותר לי יפית / ככל שיפית לי יותר אהבתי אותך, וככל שאהבתי אותך יותר יפיתי לך / וככל שיפיתי לך יותר אהבת אותי, וזה גדל והלך פתאום נשקף לי מותי, ולפתע פחדתי
פחדתי פחדתי נסוגתי אחור, ואת בכית כל כך לא רצית לעזור, פחדתי פחדתי שאהיה איש מת, אם זה היה עוד נמשך מרוב כל האמת, אז מה האסון כן מה זה נורא? נורא זה מושג של חיים של צורה, אז מה זה כבר יכול להיות? אם זה מגיע ללא שהיות
פזמון: "הייתי כל כך מאושר כשהיית..."
לא הלכתי עד הסוף, אני עוזב אותך, אסור אסור אסור אסור היה לי לאהוב כל כך, אך אותך לא יכלתי אחרת...אז מה האסון כן מה זה נורא? נורא זה מושג של חיים של צורה, אז מה זה כבר יכול להיות? אם זה מגיע ללא שהיות
פחדתי פחדתי כמו לראות את השם ולמות אך בכל זאת שכבתי אשם כל הלילה".