ד"ר צחי כהן, בן 43, בעל מרפאה לכירופרקטיקה, מוציא את שיר הבכורה שלו "אני עף", עם עיבוד והפקה מוזיקלית של נדב ביטון. זהו סינגל ראשון מאלבום בכורה שאת כולו כתב כהן והלחין. אחרי שנים בהן כתב למגירה, למד רפואה והפך לדוקטור חוזר כהן לאהבה הראשונה שלו - המוזיקה.
בגיל 14 קיבל צחי את הגיטרה הראשונה והחל ללמוד לנגן בכוחות עצמו. לאחר שנתיים עבר לגור עם הוריו באוסטרליה שם ספג השפעות מאומנים מפול סימון ועד "קראודד האוס". בסופי שבוע היה מופיע עם אחיו בפני קהילות יהודיות. בשירות הצבאי היה מפקד להקת הנח"ל, שם לקח חלק ביצירת תכניות הלהקה.
לפני כשלוש שנים, נשוי ואב לשניים, החל צחי כהן לעבוד על אלבום הבכורה. "בתוך המירוץ הזה, התמידי, עם כל הרעש שיש בחוץ, יש פתאום איזה רגע של שקט, רגע שבו אתה מצליח לעלות ולהסתכל מלמעלה - על עצמך שם למטה ולשאול כמה שאלות: 'מה היא מהות העולם הזה בעצם, איך הדברים זזים פה באמת?'", אומר כהן, ומספר שהשיר נכתב ברגע של פיכחות ויש בו גם אמירה: 'שאיפות וחלומות קוראים לי גבוה, מאחורה גורר שני טון משקולות'. ההסתכלות הזו על החיים היא הסתכלות אמיתית, בלי מסיכות, בלי לעגל פינות, דווקא שם אני מרגיש שיש את הכוח".
אני עף
מהי מהות העולם הזה בעצם, איך הדברים זזים פה באמת, חכמים אומרים שזו ההזדמנות שלי, לתקן את שעשיתי בגלגול הקודם
לי זה מרגיש כמו סימפוניה שנכתבת, בתוך האולם בזמן הקונצרט, נגנים מאלתרים ממציאים על הרגע, רק שבחוץ זה ישמע יפה
ניסיונות ניסיונות לשרוד עוד שבוע, אחד עם חליפה ופנים חתומות, השני עם חיוך ומכנס קרוע, שניהם עומדים בתור מחכים לגואל
פזמון: אני עף, מסתכל מלמעלה על עצמי מלמטה, זה לא נגמר. אני עף, וכל רוח שבאה מזיזה וקורעת אותי מהמרכז
באופן קבוע נקודות השבירה, מגיעות לי כל פעם כשאני די מצליח, סטירה שנוחתת בשיא האופוריה, ריקנות מתערבבת לתוך השמחה
אני רץ אני רץ בלי לנשום בלי לנוח, אליפות העולם מרוץ משוכות, שאיפות וחלומות קוראות לי גבוה, מאחורה גורר שני טון משקולות
פזמון: אני עף...