למרות שכיף לראיין את בן אל תבורי וסטטיק (או בשמו האמיתי לירז רוסו), מדובר בעניין לא פשוט. שיחת הועידה איתם, שמתנהלת כשסטטיק נמצא בג'קוזי בצימר בצפון עם חברה שלו ובן אל על הספה בבית, רצופה הסחות דעת, בדיחות של השניים אחד עם השני, פרצי צחוק ופה ושם איזה סלסול שבן אל מוציא בלי קשר לכלום. אבל הדברים האלו בדיוק הם מה שעושים אותם כזה סיפור הצלחה: החיבור ביניהם, ההומור, הכריזמה והעממיות. "אני ובן אל זה לא חברים, אנחנו נשואים", אומר סטטיק. "יש לנו ממש משק בית משותף שזה העסק, אנחנו עושים הכל ביחד, רבים, מתווכחים. אפילו חברה שלי הייתה צריכה לעבור אישור של בן אל. אפשר להגיד שאנחנו בקשר פתוח".

בינתיים,  "ברבי" ו"#דוביגל" (שיר של רון סקיי נשר בו התארחו), עשו יחד משהו כמו (תחזיקו חזק) - 26 מיליון צפיות ביוטיוב. הנתון הזה הופך אותם להצלחה חד פעמית בארץ, שקשה להשוות אותה לשום דבר אחר. הפריצה שלהם דרך היוטיוב (ואז גם בתחנות הרדיו) הופכת אותם למה שנקרא שנקרא "תופעת רשת", עם עשרות אלפי עוקבים נאמנים בפייסבוק, רובם בני נוער. העמודים שלהם בפייסבוק מלאים בצילומים מהופעות שהם עושים בבר מצוות, ואין להם בעיה עם הגיל של הקהל שלהם. "אני חושב שאנחנו מאוד ורסטיליים בקהל שלנו", אומר בן אל. "אין ברכה יותר גדולה מלהיות עם ילד בגיל הזה, ברגע הכי חשוב בחייו. עם זאת, עשינו גם חתונות ואירועים של 30 ו-40 פלוס. הגענו לכל הקהלים. אם מישהו רוצה לקטלג אותנו לנוער, זה לא דבר רע. אם אני יכול לחנך את דור העתיד - זה מעולה".

השיר החדש שלהם, "כביש החוף", הוא אמנם בסגנון יותר אקוסטי מהסינגלים הקודמים, אבל דיי ברור שגם הוא הולך להפוך ללהיט ענק. האווירה היא של נסיעה קיצית של חבר'ה באוטו, הקצב מדבק, והשילוב בין הסלסולים של תבורי לראפ של סטטיק מדויק מתמיד.

מפחיד להוציא עוד שירים אחרי ההצלחה של "ברבי"?
בן אל: "אני אישית דווקא כן קצת מפחד. 'ברבי' עשה מהפך בכל מה שקשור למוזיקה".
סטטיק: "אני לא מפחד, והסיבה שאני לא מפחד זה כי אני לא מצפה לעוד 'ברבי'. 'ברבי'  היה אחד ולא יהיה עוד. 'כביש החוף' זה לא שיר מועדונים, זה שיר שיש בו קצת מסר, יש בו מילים כמו 'דור שלם מחכה שלבגן יהיה סוף', לכן אני מפחד כי הוא לא 'ברבי' אבל הוא כן יהיה 'כביש החוף'".

מה השיטה שבה אתם כותבים ביחד?
סטטיק: "אין לנו שיטה מדויקת. אמנות זה לא מתמטיקה, זה לא משוואות. כל פעם מישהו אחר מביא רעיון. מה שבעיקר קורה זה שלי יש אתת העולם הליריקיסטי החזק כי באתי מהיפ הופ, ובן אל הוא גאון מוזיקלי והוא מביא את הצד הזה. אין נוסחא, כל פעם זה מה שיוצא והכל מהכל. מוזות".

ובכל זאת, איך מתמודדים עם ההצלחה המטורפת?
סטטיק: "מקבלים את זה מאוד באהבה. אחרי כל הופעה אנחנו נשארים להצטלם עם כמה שיותר אנשים. אנחנו אוהבים את זה מאוד. מצד שני, לפעמים יש קושי. לפעמים אין לך פרטיות. אני לא יכול ללכת לקניון ולא להיות סטטיק. כשאתה במקום הומה אדם אתה חייב להיות דמות. זה כיף כי אתה יכול להראות לכולם שאתה אנושי ועם רגליים על הקרקע, אבל אם זה תופס אותך ביום רע זה קשה. שורדים. בסופו של יום זה תפקיד, אנחנו בחרנו בו".
בן אל: "הייתי קצת מוכר לפני כן, אבל לא ברמה כזאת. איפה שאנחנו נמצאים עכשיו זה נהיה יותר היסטרי. יש לי בסביבות 2500 הודעות ביום שאני לא קורא אותם, אני רק מסתכל. פעם הייתי עונה לאנשים בטלפון והיום אני לא יכול לענות, כי זה לא פייר שאני אענה לאחד ול-1000 האחרים לא. היום אני פחות יוצא, פעם הייתי הולך כל יום לקניון והיום אני כבר מעדיף לשבת בבית לראות איזה סרט. סטטיק מת על זה".
סטטיק: "אני אוהב להראות להם את האהבה הזאת. זה לא יאומן כמה טוב אני מרגיש אחרי סשן תמונות. אני בהלם מההבעות פנים".
בן אל: "זה לא מובן מאליו שאנשים מעריצים אותך. הילדים האלה יכולים להקשיב לך ולהורים שלהם הם לא יקשיבו".
סטטיק: "אם התברכת בלתת לבנאדם כזאת שמחה ברק לעמוד ליד מישהו ולחייך לשניה, תעשה את זה. אפילו שבחורות מציצות לי בחלון כשאני משחק בסוני".

ואיך זה משפיע על החיים הרומנטיים שלכם?
בן אל: "פעם הייתי מאוד שובב והייתי עושה מלא שטויות. דווקא כל מה שקורה איתי ועם סטטיק מאוד איזן אותי. אני הרבה יותר רגוע. אני יותר מתעסק במוזיקה, אם יש לי 3 שעות לנוח אני מעדיף באמת לנוח. אני חושב שזה הזמן שלי לבנות אותי ואת סטטיק ולא להתמקד במשהו שיעיף אותנו הצידה. זה לא שאני לא נגד זוגיות, פשוט כשיש לי אישה אני תמיד סביבה. סטטיק יותר אוהב אותי כשאני רווק".
סטטיק: "הוא הרבה יותר מצחיק ככה. בן אל שנא אותי כשהייתי רווק, אמר לי שבנות מסיחות את דעתי. עכשיו יש לי חברה אחת אני מתעסק רק בה וזהו. היא אלופה, היא בטוחה בעצמה ובצדק אז היא ממש לא נלחצת מהמעריצות והיא הכי מפרגנת בעולם. מאוד קשה למצוא זוגיות שתפרה לך את העשייה, ואני מרגיש שהיא ממש מפרה אותי".
בן אל: "מתי חתונה?"
סטטיק: "20 דקות".
בן אל: "טוב, אורז את הציוד ובא".

כדמויות עם כזאת השפעה על הנוער, יש לכם מסרים שאתם רוצים להעביר?
סטטיק: "עוד לא הגענו לקטע של המסרים הכבדים יותר, אבל מלבד 'דובי גל' שלא היה לגמרי בשליטתנו, אנחנו מנסים לשמור על קו מאוד פמיניסטי. שימי לב לקליפים שלנו - אין לנו רקדניות, יש לנו רקדנים. לבן אל יש גוף של אל רומי, יש לו גוף של דוגמן, ועדיין אנחנו לא עושים ממנו מייקל לואיס. אנחנו לא רוצים להראות סקסיזם, לא להראות בחורות חצי ערומות בקליפים. אנחנו הסקס סמים ורוקנרול רק בלי סקס סמים ורוקנרול".

על מה אתם חולמים מבחינה מקצועית?

בן אל: "אירוויזיון זה חלום אישי שלי. חו"ל זה גם פנטזיה. אבל יש פנטזיה מאוד גדולה - לעשות במה בישראל עם מופע מפחיד שלא עשו בישראל אף פעם".
סטטיק: "מה, מה שאמרת עם הרמפות והמדרגות וזה?"
בן אל: "כן. שאנשים יורדים מהשמיים".
סטטיק: "החלום שלי יתגשם אבל אני אצטרך למות בשבילו. החלום שלי הוא להשפיע על התרבות באימפקט כזה, ולא רק במוזיקה, ברמה שכשאני אלך לעולמי אני רוצה שיהיה ערב של כל האמנים הגדולים שיבצעו קטעים שלי. אבל זה צריך לקרות עוד קצת זמן, כי עכשיו אין מספיק חומר זה יהיה מופע של איזה 20 דקות".

ראיתם את הקליפ של "עור ברווז" שנעשה בהשראתם?
סטטיק: "אני נקרעתי מצחוק, לא יכולתי לנשום. זה גאוני. זה היה ענק".
בן אל: "אני חושב שזה מחמיא בטירוף. גם אם זה היה בקטע של זלזול עדיין הייתי נקרע. אני חי בעולם שלי, לא של מה חושבים עליי, וככה או ככה הם עשו עבודה המצוינת וזה גם מאוד מחמיא. כשמדברים עליך זה אומר שאתה משהו".
סטטיק: "יש גם איזשהו מפיק בעולם החרדי שעושה להיטים בגרסא החרדית והם ביקשו לעשות את הגרסא החרדית של 'ברבי' ונתנו להם".

שאלה אחרונה - מה יהיה עם ג'ורדי? הוא מגזים גם בחיים או מה?
סטטיק: "הוא בן אדם קר רוח, אינטיליגנט, מחושב, נעים. הוא בנאדם שאני יכול לדבר איתו שעות. מה שמטורף בו מעבר לזה שהוא גאון מוזיקלי, הוא לא רק טכנאי מוזיקלי, הוא המנצח של התזמורת משפר לך, מתייעץ איתך, לא כופה עליך כלום אבל יש לו את האימרה שלו. הוא רוצה לעבור לחו"ל ואני רוצה לחבל לו בזה כמה שאני יכול. ג'ורדי הוא האבא שלנו. האחראי, הבוגר. לשנינו יש קשב וריכוז מינוס, אבל ג'ורדי הוא זה שאומר לנו 'חלאס משחקים, תכתבו פזמון בבקשה'".