השטיח המזמר
ריקי גל- "בסוף היום אני צריכה אותך"
כשדנה ברגר שרה באלבומה האחרון את "הקן והציפור" זה הלך בערך כך: "אני חיה רעה/ אני אישה כנועה/ אני האמא והבת / אני גם הזונה / אני הגבר והאישה / אני סוסה פרועה שחורה". התוצאה הייתה קרוב למה שאפשר לשער, אם כי הלחן כיסה על הכל. כשקראתי את מילות השיר החדש של ריקי גל נזכרתי בשיר ההוא. גם כאן גל משתמשת בשלל דימויים כדי לתאר את עצמה: "אני רעה / אני טובה/ אני חלום / אני מיטה / אני ענן אני שטיח / התירוץ והסיבה / אני יש אני אין / אני לא אני כן". בחשש מה הנחתי את הסינגל במערכת ולמרבה ההפתעה גיליתי פצצת אנרגיה מתקתקת. אז נכון, המילים טעונות שיפור (במיוחד "אני שטיח") ועם הלחן של לירן נדל אי אפשר להמריא גבוה מדי, אבל מה שיפה כאן זה איך שגל מזנקת קדימה, עטה עליו כמו נץ, נועצת שיניים כמו לביאה רעבה וחוזרת להיות מלאת תשוקה בדיוק כמו פעם. מה שעושה דה ז'ה וו לימים הכי טובים של נערת הרוק. יש עוד סיכוי שהיא תחזור לשם?

מיקה מי כמוך
מיקה שדה- "פורטוגל"
לפעמים צריך קצת יותר משליחת SMSים כדי להגשים חלומות, תשאלו את מיקה שדה, יוצאת "כוכב נולד 2", שזכורה בעיקר מהביצוע שלה ל"אהבנו" של אביב גפן. שדה הגיעה כנראה לעונה הלא נכונה של התוכנית, שכן היא זמרת-יוצרת שהתאימה יותר לעונות האחרונות. מאז המשיכה בשלה, על אש קטנה, הופיע לבד עם גיטרה ובין היתר עם גבע אלון ו"בוטן מתוק בקרקס". בשבוע שעבר הופיעה בערב מחווה לאליוט סמית'. עכשיו יוצא "פורטוגל", סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה, ונראה שהשנים עשו לה טוב. שדה מתכנסת לתוך עצמה בשיר המינורי הזה, שאין בו לא הפקה בומבסטית, לא צעקות ולא מילים מביכות. הקול שלה נעים, מתוק לפרקים, משדר אינטימיות שחסרה לה כנראה כשהיא לבדה. "בוא ותיקח אותי איתך, בוא", היא שרה כשהיא חוזרת מפורטוגל ומבקשת ממנו טבעת, ושיסלח, ושלא יאחר כי היא מחכה לו. אחרי כמה האזנות תהיו גם את מוכנים לקחת את מיקה שדה, שמתחילה את המסע האמיתי.

לא קלה היא לא קלה
המושבה- "דרך חדשה"
חברי "המושבה" מנסים להיות "הדג נחש" הבאים. עם הלהיט הראשון "ים" זה גם קצת הצליח להם. עכשיו, עם סינגל חדש שמערב היפ הופ, רגאיי, רוק ופראזה מזרחית-לייט, שמזכירה את אהוד בנאי ו"שיר אהבה בדואי", הם יוצאים לדרך חדשה ומקווים, כמו שאומר השיר, שהקהל ישיר איתם שורה אחרי שורה. "גם אם כולם פה רוקדים לפי אותו החליל / אני נשאר בשלי ולא פוחד להתחיל" שר דין כרמל, סולן ומייסד הלהקה, אבל איכשהו השיר לא ממש אותנטי כמו שהוא מנסה להיות וקשה להאמין לפוזה הזו, גם היא באה עם כוונות טובות. אולי זה קשור לשירה של כרמל (למשל בשורה "עיניים נועץ, ציפורניים קוצץ") שקצת מנסה להתחכם ולהיות מאגניב או לדאחקות השחוקות נוסח "פשוט תסתום", שמכוונות לקהל צעיר יותר. אז אפשר בהחלט לענטז עם השיר ולעשות קצת פאן, אבל לומר ש"המושבה" לא שרים לפי שאר החלילים באזור, כפי שהם טוענים בשיר, יהיה קצת מוגזם.

טיסה נעימה
שרית אמיתי הראל - "ישראל בוטחת בשם"
עוד לפני ששמעתי צליל אחד מהשיר הבא חשבתי לעצמי "אוי לא, רק לא עוד שיר אמונה!". נשבעתי לשמור את השבת הקרובה, לשכב לנוח במיטה ולא לצאת לאיזו מסיבת סדום ועמורה. רק לא לשמוע עוד שיר מטיפני, שיסביר לי כמה טוב לשמור את השם, לבטוח בו, ואלוהים יודע מה עוד. כבר תכננתי את "נקמתי" על גבי מדור זה. אבל אז דורי בן זאב הפציע לו משום מקום ויחד עם צוות המטוס איחל לי טיסה נעימה. הגרוב המקסים והשובב, הקול של שרית אמיתי הראל ובעיקר המסר ש"אלוהים בכלל לא אשם" כי הוא "עסוק באיזו מסיבה, שותה מעשן, נשים לו שלט שאנחנו למטה" - כבר שינו את דעתי לגמרי עד שהתחלתי לארוז מזוודה ולהתחיל לרקוד לכיוון הטרמינל. עם קצב ה-fאנק,כלי הנשיפה ובן זאב גם אתם לא תפסיקו לרקוד, לחייך ולרצות עוד קצת. הדקו חגורות והצטרפו לטיסה.

כמו ציפור מטורפת
הילה זהרור- "ציפור שחורה"
"בואי גם אליי ציפור שחורה, נחבאת בין כליי, כואב מידי, עמוק מידי, אוהב מידי, רחוק מידי" שרה הילה זהרור בסוג של בלדת רוק דרמטית וקליטה, עם סולו גיטרה מדוייק. יש לזהרור קול לא רע, אם כי לא מתבלט לעומת זמרות אחרות כאן, מה שאומר שכמו רוב הזמרות החדשות גם היא נוטה לעתים ללחוץ מעט יותר מדי על המיתרים. כשהאזנתי לשירים אחרים שלה במייספייס גיליתי זהרור רגועה וקצת פחות צועקת. "ציפור שחורה" מסחרי יותר ממה ששמעתי שם, אבל הוא גם זה שלוחץ במודע על הבלוטות הנכונות, מה שגורם לשיר להישמע מעט מאולץ ופחות אמין בעיני. איכשהו גם לא ברור מיהי אותה ציפור ולמה דווקא שחורה. לזהרור הפתרונים.